כתיבה: ד״ר נירית לביא אלון, יובל עזיזה 

עריכה: ד״ר נירית לביא אלון

פתיחה

מסמך זה מיועד הן לקובעי מדיניות בתחומים ובדרגים שונים והן ליזמי מדע אזרחי. מטרתו לעזור לקובעי המדיניות להבין מדוע כדאי לעשות שימוש במדע אזרחי, להיחשף לדוגמאות של תרומת מדע אזרחי עבור קובעי מדיניות ולעודד את מקבלי ההחלטות לקדם מדיניות תומכת במדע אזרחי כגון חקיקה, תוכניות אסטרטגיות ומימון תוכניות. במקביל, המסמך מנסה להכווין יזמי מדע אזרחי לפתח מיזמים באופן שיקדמו שימוש ע”י קובעי מדיניות.

מדע אזרחי (citizen science) הוא מדע המתבצע על ידי מדענים ושאינם מדענים. ציבור רחב, פעילים מקומיים, קבוצות מתנדבים, נוער, תלמידים וכל המתעניינים יכולים להשתתף בכל אחד משלבי המחקר המדעי – החל מהעלאת נושא ובחירת השאלות למחקר, דרך איסוף נתונים וניתוח הממצאים ועד פרסום הממצאים והצגתם. המדע האזרחי הוא תחום מדעי חדש יחסית שהתפתח בשנים האחרונות בזכות הכלים הטכנולוגיים המאפשרים השתתפות קלה ונוחה של הציבור וקשר ישיר עם צוות המחקר, ובעיקר בזכות ההבנה כי להשתתפות הציבור במחקר יש תרומה חשובה – לתחום המדע, לחברה כולה ולמשתתפים עצמם. בעולם קיימים אלפי מיזמים של מדע אזרחי בתחומים שונים כמו אסטרונומיה, רפואה, אקלים, מדעי הרוח ובעיקר בתחום ניטור מגוון ביולוגי וסביבה. מקובל לקשר מדע אזרחי למחקרים אקדמיים מדעיים, אולם למדע האזרחי תרומה משמעותית גם כאשר המידע שנאסף משמש לקביעת מדיניות ולקבלת החלטות למשל של ממשק לניהול שטחים, או שיש לו השפעה על תהליכים תכנוניים ולא רק בהקשר האקדמי. 

חקיקה, מדיניות ותוכניות לאומיות

חוק מיקור המונים ומדע אזרחי בארה״ב

בארה”ב קיים חוק המיועד למדע אזרחי בשם “Crowdsourcing and Citizen Science Act“. החוק נחקק בשנת 2016 על מנת לעודד ולהסדיר את השימוש ב”מיקור המונים” (crowdsourcing) ו”מדע אזרחי” (citizen science) על ידי סוכנויות פדרליות בארצות הברית. הוא נחשב לצעד חשוב בקידום שיתוף הפעולה בין הממשל לאזרחים בתחומי המדע והמחקר. “מדע אזרחי” מוגדר בחוק כצורה של שיתוף פעולה פתוח שבה יחידים או ארגונים משתתפים בפרויקטים מדעיים באופן התנדבותי. החוק מאפשר לסוכנויות פדרליות להשתמש בשיטות אלו לאיסוף נתונים, ביצוע מחקרים, ופתרון בעיות וכן דורש שקיפות – על הסוכנויות לפרסם מידע על הפרויקטים באתר אינטרנט פדרלי ייעודי.

החוק הוביל למספר השפעות משמעותיות שהתפתחו לאורך זמן מאז חקיקתו, והן ממשיכות להתפתח ככל שיותר פרויקטים מיושמים, ביניהן:

• הגברת שיתוף הפעולה – החוק עודד יותר סוכנויות פדרליות להשתמש במיקור המונים ומדע אזרחי, מה שהוביל לשיתוף פעולה מוגבר בין מדענים, מומחים וציבור רחב.
• שיפור איסוף נתונים – הרחבת היקף איסוף הנתונים המדעיים, במיוחד בתחומים כמו אקולוגיה, אסטרונומיה ובריאות הציבור.
• חיסכון בעלויות – שימוש במתנדבים ואזרחים מעורבים סייע לסוכנויות לחסוך במשאבים ולהרחיב את היקף המחקרים שלהן.
• העלאת מודעות ציבורית – הגברת המעורבות הציבורית במחקר מדעי העלתה את המודעות לנושאים מדעיים ולתהליך המחקרי.
• קידום חדשנות – עידוד גישות חדשות לפתרון בעיות מדעיות וטכנולוגיות.
• שיפור שקיפות – דרישת החוק לפרסום מידע על פרויקטים הגבירה את השקיפות בפעילות המדעית של הממשל.
• פיתוח פלטפורמות – הוביל ליצירת פלטפורמות דיגיטליות לשיתוף מידע ונתונים בין מדענים ואזרחים.
• השפעה על מדיניות – מידע שנאסף באמצעות מדע אזרחי השפיע על קבלת החלטות ומדיניות בנושאים שונים.
• קידום חינוך מדעי – הגביר את ההזדמנויות לציבור, במיוחד לסטודנטים, להשתתף במחקר מדעי אמיתי.
• הרחבת רשתות מחקר – יצר קשרים חדשים בין מוסדות אקדמיים, ארגונים ללא מטרות רווח וסוכנויות ממשלתיות.

החוק האמריקאי הוא ייחודי בהיקפו ובספציפיות שלו לנושא זה. ברוב המדינות, התמיכה במדע אזרחי באה לידי ביטוי יותר במדיניות, בהנחיות ובתוכניות מימון מאשר בחקיקה ספציפית. להלן דוגמאות אחדות.

תמיכת האיחוד האירופי

אף שאין חוק ספציפי, האיחוד האירופי הכיר בחשיבות המדע האזרחי במסגרת תוכנית המחקר והחדשנות “Horizon 2020″ ו”Horizon Europe” ופרסם הנחיות ומסמכי מדיניות לקידום מדע אזרחי. האיחוד האירופי משקיע משאבים ניכרים בקידום המדע האזרחי, ומזהה בו פוטנציאל עצום לחדשנות, למחקר שיתופי ולמעורבות חברתית. התמיכה במדע אזרחי באה לידי ביטוי במגוון רחב של יוזמות, תוכניות ומענקים, אשר מיועדים לתמוך בפרויקטים של מדע אזרחי בכל רחבי היבשת. התמיכה באה לידי ביטוי במספר אופנים:

תוכניות מסגרת: תוכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי, כגון Horizon Europe, כוללות תקציבים ייעודיים לתמיכה בפרויקטים של מדע אזרחי. תוכניות אלו מעודדות שיתוף פעולה בין מדענים, אזרחים, ארגונים חברתיים וממשלות.

יוזמות ספציפיות: האיחוד האירופי יזם מספר יוזמות ספציפיות לקידום המדע האזרחי, כמו פלטפורמה ייעודית European citizen science platform שבה ניתן למצוא מעל 300 מיזמים של מדע אזרחי, מעל 300 משאבים מועילים לתכנון ויישום מדע אזרחי כולל משאבי הכשרה לפרקטיקה של מדע אזרחי, רשימה של 330 ארגונים המעורבים במדע אזרחי, רשימה של כ-30 פלטפורמות התומכות במדע אזרחי ומעל 5000 משתמשים שניתן ליצור איתם קשר. 

מימון פרויקטים: האיחוד האירופי מעניק מימון לפרויקטים של מדע אזרחי בתחומים מגוונים, החל ממחקר סביבתי ועד למחקר רפואי. מימון זה מאפשר לאזרחים להשתתף באופן פעיל במחקר מדעי ולהשפיע על סדר היום המדעי. דוגמאות לפרויקטים: I-CHANGE שפועל לקידום שינוי התנהגותי בהקשר לשינוי אקלים באמצעות מדע אזרחי ושימוש בחיישנים; MICS – כלי להערכה של ההשפעה של מיזמי מדע אזרחי; ACTION – מיזם המתמקד בפיתוח כלים למדע אזרחי בתחום זיהום הסביבה ופרויקטים נוספים. 

שיעור הצמיחה של המדע האזרחי באירופה הוא מרשים. מספר המיזמים, המשתתפים והתחומים בהם מתקיימים פרויקטים של מדע אזרחי הולך וגדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. גורמים שונים תורמים לצמיחה זו, ביניהם הגידול במודעות לחשיבות המדע האזרחי, ההתקדמות הטכנולוגית המאפשרת השתתפות רחבה יותר, והתמיכה הגוברת מצד המדינות החברות באיחוד האירופי. כתוצאה מכך ניכרות השפעות חיוביות רבות כמו הגדלת המודעות למדע, שיפור איכות המחקר, חיזוק הקשר בין מדע וחברה, פיתוח כלים חדשניים לאיסוף וניתוח נתונים

תמיכת הממשלה האוסטרלית במדע אזרחי

אמנם אין באוסטרליה חוק ספציפי, אך הממשלה האוסטרלית מכירה בחשיבות הגוברת של מעורבות הציבור במחקר מדעי, והיא מעודדת יוזמות מגוונות במדע אזרחי. ההתעניינות הגוברת נובעת מהכרה בפוטנציאל העצום של מדע אזרחי לקדם מחקר חדשני, להעמיק את ההבנה הציבורית של מדע, ולטפל באתגרים סביבתיים וחברתיים ובזכות קיומה של קהילה מדעית פעילה מאוד בתחום המדע האזרחי באוסטרליה, עם מספר הולך וגדל של פרויקטים בתחומים מגוונים.

הממשלה האוסטרלית, ברמות השונות, מספקת תמיכה כספית לפרויקטים של מדע אזרחי. סוכנויות ממשלתיות כגון הרשות האוסטרלית למחקר (Australian Research Council, ARC) והתוכנית הלאומית למדעי הסביבה (National Environmental Science Program, NESP) מספקות מימון לפרויקטים של מדע אזרחי לארגונים ללא מטרות רווח ולמכוני מחקר. במקביל נעשים מאמצים להגביר את המודעות לחשיבות המדע האזרחי בקרב הציבור הרחב, כולל תכניות חינוך והסברה ופועלים להגברת שיתוף פעולה בין-תחומי בין מדענים, מורים, ארגונים קהילתיים וממשלה לקידום מדע אזרחי.

למרבית המדינות באוסטרליה יש תכנית אסטרטגית ממשלתית בתחום. כך למשל, האסטרטגיה הסביבתית של מדע אזרחי במדינת דרום אוסטרליה פועלת “לתמוך בפיתוח פרויקטים של מדע אזרחי שיתנו תשובות לשאלות סביבתיות ויספקו לתושבי דרום אפריקה הזדמנויות לחיבור עם הטבע” (שם, עמוד 8). התכנית האסטרטגית של מדע אזרחי במדינת קווינסלנד עולה כחלק מהאסטרטגיה של מעורבות במדע, מתוך חזון ששתושבי המדינה יכירו, יתמכו ויקדמו מדע. לפיכך האסטרטגיה פועלת להגברת מודעות הקהילה והשתתפות במיזמי מדע אזרחי במדינה, להכשיר ולפתח את המשתתפים להשתתפות אפקטיבית ולהגדיל את תרומת המדע האזרחי למחקרים מדעיים וסוגיות בקווינסלנד. למדינת ניו סאות’ ויילס יש אסטרטגיה ייעודית של מדע אזרחי לניטור יערות בתחומה לשם שיפור היערות על ידי קבלת החלטות מבוססות ראיות. ארגון הגג של המדע באזרחי באוסטרליה Citizen Science Australia הינו ארגון לאומי המוקדש לקידום מדע אזרחי באוסטרליה. הארגון מרכז מידע על פרויקטים, מספק הכשרה ומעודד שיתוף פעולה בין גורמים שונים. בין הפרויקטים הרבים שבו Great Southern Reef פרויקט לאומי שמטרתו לחקור ולשמר את השונית הדרומית של אוסטרליה, תוך שימוש במדע אזרחי.

תמיכת הממשלה הבריטית במדע אזרחי 

ממשלת בריטניה מקצה תקציבים ייעודיים לתמיכה בפרויקטים של מדע אזרחי באמצעות גופים ציבוריים וסוכנויות ממשלתיות, כמו הרשות הממשלתית למחקר וחדשנות  (UK Research and Innovation, UKRI) של משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה, הכוללת בתוכה סוכנות למחקר הסביבה הטבעית (Natural Environment Research Council) וסוכנות דומה למחקר כלכלי וחברתי (Economic and Social Research Council). רשות נוספת היא הוועדה המשותפת לשימור הטבע (Joint Nature Conservation Committee) – רשות ממשלתית הפועלת מתוקף החוק להגנת הסביבה ומאחדת תחתה סוכנויות שמירת טבע מרחבי בריטניה. הרשות מעודדת פרויקטים של מדע אזרחי למעקב אחר מגוון ביולוגי המעיד על שיקום הטבע ושינוי מקומי ופתחה לכך משאבים וכלים. 

בריטניה מקדמת מדע אזרחי באמצעות תמיכה ממשלתית אשר באה לידי ביטוי במגוון רחב של יוזמות, תוכניות ומדיניות, שמטרתן לעודד את מעורבות הציבור במחקר מדעי, לשפר את איכות המחקר, ולחזק את הקשר בין המדע לחברה. הממשלה הבריטית פיתחה מסגרות מדיניות לקידום מדע אזרחי שמגדירות את היעדים, העקרונות והמנגנונים ליישום מדע אזרחי. הממשלה משקיעה בפיתוח יכולות בתחום המדע האזרחי, כולל הכשרת מדענים ואזרחים, בניית תשתית טכנולוגית, ופיתוח כלים ושיטות למחקר מבוסס מדע אזרחי וכן מעודדת את המעורבות הציבורית במחקר מדעי באמצעות קמפיינים, אירועים ותוכניות חינוך.

התוכנית הלאומית להערכת מערכות אקולוגיות והון טבעי The Natural Capital and Ecosystem Assessment (NCEA) Programme פועלת לניטור מגוון ביולוגי בבתי גידול יבשתיים וימיים לשם מעקב אחר מצבם ושינויים לאורך זמן. במסגרת התוכנית פועלים גם בתחום מדע אזרחי – לחבר בין מאגרי נתונים שונים וליצור שיתופי פעולה בין רשתות של מדע אזרחי. 

דוגמאות לפרויקטים של מדע אזרחי בבריטניה: Open Air Laboratories: רשת של אתרים בהם אזרחים יכולים ללמוד על המגוון הביולוגי ולשתף פעולה במחקר; iSpot: פלטפורמה מקוונת המאפשרת לאזרחים לתעד את המגוון הביולוגי בסביבתם ולשתף את התצפיות שלהם עם קהילת המדענים.

לאור התעצמות המדע האזרחי בבריטניה, נערך מחקר באוניברסיטת UCL שכלל מיפוי של השחקנים המרכזיים ובעלי העניין התורמים לאקוסיסטם של מדע אזרחי סביבתי וקביעת מדיניות, על מנת לזהות את הקשרים והיחסים בין שחקנים וגופים בתוך רשת הארגונים המקדמים פעילות כזו. לפי הניתוח נמצאו קשרים מגוונים – של העברת מידע, של תמיכה כספית, של בקרה ואכיפה של הנחיות להטמעה ויישום מיזמים ועוד. לאחר המיפוי נערך שולחן עגול וגובשו המלצות ליצירת אינטגרציה טובה יותר של מדע אזרחי בתחום מדעי הסביבה. תובנות מרכזיות: 

• היוזמות הן בעיקרן מלמעלה למטה כלומר קובעי המדיניות קובעים מה רלוונטי לניטור, במקום להשתמש במדע אזרחי כדרך להעצמה של אזרחים כך שידרשו שינויים במדיניות ותעדוף מחודש של משאבים ציבוריים על בסיס ערכי האזרחים.
• אין לארגונים ציבוריים העוסקים במדיניות סביבתית מנדט לעסוק במדע אזרחי כפי שיש לסוכנויות האמריקאיות מתוקף החוק למיקור המונים ומדע אזרחי בארצות הברית. ישנם גם חסמים טכניים וארגוניים הניתנים לפתרון.
• צריך לטפל בנתק שבין איסוף נתונים וקובעי מדיניות – מצד אחד יש אספני נתונים מקומיים שאינם מחוברים למידע הנדרש על ידי קובעי המדיניות מנגד. השילוב של מדע אזרחי וקביעת מדיניות לא צריך להיות תהליך ליניארי אלא איטרטיבי, עם למידה והתאמות מכל הצדדים.

המלצות נוספות עסקו בהקשר של מדע פתוח, הגורמים האחראיים ומידת המעורבות. 

תמיכת הממשלה הגרמנית במדע אזרחי 

ממשלת גרמניה תומכת בקידום מדע אזרחי בעיקר ע”י הקצאת תקציבים ייעודיים לתמיכה בפרויקטים של מדע אזרחי באמצעות סוכנויות ממשלתיות כגון קרן המחקר הגרמנית (Deutsche Forschungsgemeinschaft ,DFG)    ומשרד החינוך והמחקר הפדרלי (Bundesministerium für Bildung und Forschung ,BMBF).  משרד החינוך והמחקר הפדרלי מכיר במדע האזרחי כהזדמנות הטמונה בשיתוף בין חברה ומדע וכפוטנציאל לעידוד חדשנות, לאיסוף כמות גדולה של נתונים מדעיים מאומתים ולעידוד שאלות מדעיות חדשות. ב 2021 הוקמה במשרד קרן ייעודית לתמיכה במדע אזרחי שהקצתה כ 9 מיליון אירו ל 15 פרויקטים, בינהם: iDrop – מיזם מדע אזרחי לבחינת  איכות מי שתיה כפי שיוצאים מצינורות הבתים; פרויקט להנגשת מדע אזרחי לבעלי מוגבלויות ע”י הרחבת מפה המפרטת אתרים נגישים לפי קריטריונים  ופיתוח ערכת כלים ייעודית למדע אזרחי; igamon-dog – מיזם לזיהוי מינים פולשים בעזרת בעלי כלבים ונוספים. (רשימה מפורטת כאן). 

המשרד מסייע במימון הפלטפורמה המקוונת של מדע אזרחי בגרמניה –  Bürger schaffen Wissen, יחד עם מוזיאון הטבע של ברלין. הפלטפורמה פועלת משנת 2014 ע”י 11 אנשי צוות  ומאפשרת לאזרחים להשתתף במגוון רחב של פרויקטים מדעיים. נכון ל 2024 הפלטפורמה מארחת מעל 270 מיזמים שונים וכן מקיימת קבוצות עבודה, כנסים, תחרויות ופרסים, ומפיקה פרסומים. 

משרד   החינוך והמחקר הפדרלי  (BMBF) תמך יחד עם  הקרן הפדרלית לסביבה  (Deutsche Bundesstiftung Umwelt, DBU), ומרכז הלמהולץ למחקר סביבתי ( The Helmholtz Centre for Environmental Research UFZ) במימון תהליך רחב ומשמעותי לפיתוח “מסמך לבן”   תוכנית אסטרטגית למדע אזרחי בגרמניה לשנת 2030  שהתפרסם ב 2022.  המסמך נכתב ע”י 219 משתתפים מ 136 ארגונים כמו מוסדות מחקר, מוזיאונים, ספריות וארכיונים, אגודות מקצועיות, ארגוני חברה אזרחית שהשתתפו בקבוצת עבודה שכללה פורומים, מפגשים, סדנאות כתיבה וסקר אינטרנטי.  המסמך דן באתגרים וההזדמנויות של מדע אזרחי בגרמניה, מדגיש את הצורך במבנים מוסדיים שיאפשרו השתתפות אזרחית בפרויקטי מחקר ואת חשיבות הרשתות וחילופי מידע בקהילת מדע אזרחי. המסמך מציע המלצות לפעולה לחיזוק מדע אזרחי בגרמניה עד שנת 2030. ההמלצות עסקו ב 15 תחומי פעולה מרכזיים  שבכל אחד מהם תוארו חוזקות, חולשות, צרכים, הזדמנויות ואתגרים ותוארו משימות לחזון 2030.  

המשרד קידם בין השנים  2021-2024 תחרות בשם “על הקווים! – מדע אזרחי בעיר שלך” . התחרות נועדה לחפש רעיונות שיעצבו  את החיבור בין מדע לחברה, ינגישו ויבססו את המדע האזרחי ברמה המקומית. המשרד פועל גם להכשרת מיומנויות בקרב מתנדבי מדע אזרחי. כך למשל, פותח מדריך לסוגיות משפטיות במיזמי מדע אזרחי, כלי אינטרנטי לניהול תוכניות נתונים וכן  פותחו והופעלו סדנאות הכשרה ארציות למדענים ללמידת הבסיס החשוב במתודולוגיה, הערכה ותקשורת של מיזמי מדע אזרחי. 

מדע אזרחי וקביעת מדיניות

דוח של האיחוד האירופי ריכז תובנות ממחקרים על מנת להמשיך ולקדם שימוש במדע אזרחי בקביעת מדיניות ויצר מסגרת מארגנת של שישה שלבים הנדרשים בעת שילוב מדע אזרחי בתהליך קביעת מדיניות, אותה הגדיר כ”שרשרת הערך המחזורית של מדע אזרחי” (איור 1). בדוח מפורטים תועלות ואתגרים הקשורים לכל שלב וכן המלצות. להלן תיאור מרכיבי המסגרת: 

1. איסוף נתונים באמצעות מדע אזרחי: יש חשיבות למעורבות אזרחים באיסוף נתונים, במיוחד בתחומים שבהם שיטות איסוף נתונים מסורתיות עשויות להיות בלתי מספיקות.

2. אימות נתונים ובקרת איכות: יש להבטיח את האמינות והדיוק של הנתונים שנאספו וניתן לעשות זאת באמצעות מדע אזרחי. לשם כך יש לקדם שיטות לאימות נתונים ולבחון את תפקיד המתנדבים בשמירת בקרת האיכות למשל באמצעות כלים כמו LACO-Wiki.

3. ניתוח ופרשנות של נתוני מדע אזרחי: ניתוח ופרוש של הנתונים שנאספו באמצעות מדע אזרחי או מקורות אחרים, בד”כ מבוצעים ע”י מדענים ומומחים, אך ניתן להיעזר במתנדבי מדע אזרחי גם לשלב זה. חשוב לפתח מתודולוגיות ברורות כדי להפיק תובנות משמעותיות מהנתונים. דוגמה לכך הינו פרויקט Camera CATalogue (ניתוח תמונות ממצלמות שביל לזיהוי נמרים).

4. חיבור מדע אזרחי עם תהליכי מדיניות: הידע שנאסף צריך להזין תהליכי קביעת מדיניות תוך שימוש במתודולוגיות חזקות ומבוססות היטב. לשם כך יש חשיבות בהתאמה של נתונים שנוצרו על ידי מדע אזרחי לתהליכי קביעת המדיניות. למשל, שימוש בנתוני ניטור ותצפיות בציפורים לשם בחינת ההשפעות של מדיניות פיתוח איזורים כפריים, אדמות חקלאיות ויערות ודיווח במסגרת אסטרטגיית המגוון הביולוגי של האיחוד האירופי עד 2020 ומדדי פיתוח ויעדי פיתוח בר קיימא (SDG).

5. יידוע מתנדבי מדע אזרחי על פעולות הקשורות למדיניות: חשוב לעדכן את מתנדבי המדע האזרחי על האופן שבו תרומותיהם משפיעות על החלטות המדיניות. מעגלי משוב יעודדו מעורבות מתמשכת. 

6. מעקב אחר השפעות המדיניות: לאחר שנקבעה מדיניות המעגל יכול להסגר על ידי שימוש במדע אזרחי לשם הערכת האפקטיביות של המדיניות לאורך זמן. ניתן להיעזר במדע אזרחי במעקב אחר תוצאות והשפעות של יישומי מדיניות. 

באופן כללי, שלבים אלו יוצרים שרשרת ערך מחזורית שמחזקת את תפקיד המדע האזרחי במידע ושיפור תהליכי קבלת המדיניות, ומבטיחה כי תרומת האזרחים תנוצל ותוכר באופן יעיל בתחומים סביבתיים ואחרים.

איור 1: שרשרת ערך מחזורית של מדע אזרחי למדיניות

מדע אזרחי בפיתוח מדיניות

מדע אזרחי יכול לתרום לפיתוח מדיניות בכמה דרכים:

קבלת החלטות מושכלת: נתונים שנאספים באמצעות פרויקטים של מדע אזרחי יכולים לספק למקבלי החלטות תובנות יקרות ערך לגבי מערכות אקולוגיות מקומיות, מגוון ביולוגי ובעיות סביבתיות. על ידי שילוב נתונים אלו בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם, יכולים מקבלי מדיניות ואנשי שמירת טבע לעשות בחירות מושכלות ומבוססות ראיות המותאמות לצרכים הספציפיים של מקום מסוים.

איסוף נתונים: פרויקטים של מדע אזרחי משתמשים במתנדבים כדי לאסוף נתונים על נושאים מדעיים שונים. נתונים אלה יכולים לספק מידע רב ערך שעשוי להיות קשה להשגה באמצעות שיטות מחקר מסורתיות או בדרכים אחרות. מדע אזרחי הינו מקור מידע נוסף שיכול לתרום למקבלי החלטות ברמות שונות. 

זמינות נתונים משופרת: פרויקטים של מדע אזרחי יכולים לסייע באיסוף נתונים בקנה מידה גדול יותר ועל פני שטח גיאוגרפי רחב יותר משיטות מחקר מסורתיות, ובכך לספק למקבלי החלטות מאגר נתונים מקיף יותר.

ניטור והערכה: נתונים מיוזמות מדע אזרחי יכולים לשמש לניטור והערכה מתמשכים של פעולות התערבות ושל פרקטיקות ניהול. מקבלי החלטות יכולים לעקוב אחר השינויים במדדים סביבתיים לאורך זמן, להעריך את היעילות של אמצעי השימור ולפתח אסטרטגיות לפי הצורך בהתבסס על הנתונים שנאספו.

מעורבות ומודעות: פרויקטים של מדע אזרחי יכולים לערב את הציבור במחקר מדעי, להגביר את המודעות וההבנה של סוגיות מדעיות. מעורבות זו יכולה להוביל להחלטות מדיניות מושכלות יותר. שיתוף קהילות מקומיות בפרויקטים של מדע אזרחי יכול לשפר את מעורבות הקהילה ותמיכה ביוזמות שמירת טבע. מקבלי החלטות יכולים להשתמש בנתונים שנוצרו באמצעות פרויקטים אלה כדי לתקשר ולערב את חברי הקהילה בתהליכי קבלת החלטות בנושאי שמירת טבע, ובכך לטפח תחושת שייכות ושיתוף פעולה.

ידע מקומי: פרויקטים של מדע אזרחי לעתים קרובות כוללים קהילות מקומיות, שיש להן תובנות וידע יקר ערך על הסביבה שלהן. שילוב ידע מקומי באיסוף נתונים יכול לספק למקבלי החלטות תמונה הוליסטית יותר. באופן זה רשויות מקומיות יוכלו לקבל החלטות מתאימות יותר ברמה מקומית. 

אימות ובקרת איכות: כדי להבטיח את אמינות הנתונים של מדע אזרחי, מופעלות שיטות אימות וביקורת איכות. זה מסייע להגדיל את הדיוק והאמון בנתונים שנאספו, מה שהופך אותם מתאימים יותר לפיתוח מדיניות.

אסטרטגיות שמירת טבע ממוקדות: נתונים מבוססי-מקום יכולים לסייע למקבלי החלטות לזהות יעדי שימור ולפתח אסטרטגיות ממוקדות להתמודדות עם אתגרים סביבתיים במיקומים ספציפיים. על ידי הבנת המאפיינים והדינמיקות הייחודיים של מקום, ניתן לתכנן וליישם מאמצי שימור באופן יעיל יותר.

דוגמאות מהעולם

קיימות עשרות ואולי מאות דוגמאות של מדע אזרחי אשר ממחישות את החשיבות והתרומה של מיזמי מדע אזרחי בהובלת יוזמות של שמירת טבע, שיתוף קהילות ויצירת נתונים יקרי ערך שיכולים להשפיע על תהליכי קבלת החלטות ולתרום לשימור המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות ולהשפיע על הסביבה. להלן דוגמאות אחדות:

ספירת הצוללנים השנתית של ניו המפשייר – מיזם זה מזמין מתנדבים לתצפית וספירה בצוללנים (עופות מים) באגמים ברחבי המדינה במהלך עונת הרבייה. המיזם החל בשנת 1975 כתוצאה מחשש עקב ירידה דרמטית באוכלוסיית הצוללנים וההשפעות של פעילות אנושית עליהם. לנתונים שנאספו באמצעות המיזם היה תפקיד משמעותי במדיניות קידום שימור הצוללנים בניו אינגלנד. כ-1500 מתנדבים פועלים בכמה מישורים:

• ניטור מספר הצוללנים והצלחת הרבייה שלהם – לזיהוי מגמות באוכלוסייה וזיהוי אזורים מדאיגים.
• סימון ומעקב אחר צוללנים ללימוד אורח החיים שלהם.
• חילוץ ציפורים חולות או פצועות – לשיקום ושחרור.
• איסוף ציפורים מתות וביצים לא פוריות – לבדיקת רמות זיהום וזיהוי סיבות מוות.
• מיפוי דיגיטלי של אתרי קינון לזיהוי ושימור בית גידול קריטי.
• בנייה וציפה של רפסודות קינון
• ציפה של שלטים וחבלי הפרדה – להגנה על אתרי קינון.
• חינוך והסברה בקרב הציבור באמצעות תערוכות, מצגות בבתי ספר וקבוצות אחרות, תכניות קיץ, שלטים ומרכז מבקרים.
• יישום כל הפעולות הנ”ל כחלק מתוכנית מקיפה לשיקום הצוללנים ולהבטיח שמירתה של אוכלוסיית הצוללנים בניו המפשייר.

תוכנית ניטור האגמים של ניו המפשייר (Lakes Lay Monitoring Program LLMP) – כוללת מתנדבים מקומיים הפועלים בשיתוף עם הפקולטה למדעי החיים והחקלאות של אוניברסיטת ניו המפשייר (UNH) לאיסוף מדידות מים באגמים, בריכות ונחלים, ובכך תורמים להבנה טובה יותר של איכות המים ובריאות המערכת האקולוגית. תוכנית זו פועלת מעל 40 שנה, במסגרתה נדגמים 117 אגמים ויותר מ-430 אתרים.
המתנדבים יוצאים כל שבוע או שבועיים למקומות ספציפיים על האגם, זורקים עוגן ויושבים שם במשך שעה למדידה של טמפרטורה וחמצן מומס בחצי מטר עד שמגיעים לתחתית. באופן זה הם מזהים התרמוקלינה (שכבת מעבר של מים המפרידה בין השכבה המעורבת בפנים השטח לבין המים העמוקים השקטים יותר). הם אוספים דוגמאות מים באתרים שונים בעומק המים ובמים רדודים ליד קו החוף. סרטון על המיזם

באמצעות מחקר והסברה, תכנית הניטור שיפרה את עיצוב הנוף, הגנה על אזורי אגמים וביצות רגישים ומנעה פרויקטי פיתוח גרועים.

• קידום הצעת חוק המחייבת בדיקת זיהום במשאיות כבדות בדומה לבדיקת זיהום לרכב פרטי. על פי ה-CARB‏ (California Air Resources Board – מועצת משאבי האוויר של קליפורניה), בין השנים 2023 ל-2031 התכנית תסלק מהאוויר 93,000 טון של תחמוצות חנקן ו-1,600 טון של חומר חלקיקי. 
• עידוד מכוניות חשמליות באמצעות קמפיין “Charge Ahead California” שמטרתו להעלות מיליון כלי רכב חשמליים על כבישי קליפורניה בעשור הקרוב.
• קידום הצעת החוק המחייבת שחלק מכספי קרן צמצום גזי החממה יגיעו לקהילות מקופחות כדי להפחית זיהום ולספק שירותים ומשרות.

כתוצאה משינויי המדיניות הללו חלה ירידה של 70% בערפיח באזור לוס אנג’לס מאז 1980, נמכרו למעלה מ-500,000 מכוניות חשמליות בקליפורניה, בוצעה השקעה של למעלה מ-2 מיליארד דולר בתוכניות למאבק בגזי חממה, כאשר מיליארד דולר מתוכם מוקדשים לקהילות מוחלשות. מדי שנה מתקיים בחודש מאי “יום אוויר נקי בקליפורניה” המערבב שותפים רבים ומוביל ליוזמות ועשייה בתחום. 

תכנון עירוני באירופה – מיזם Urban ReLeaf מקדם שיתוף פעולה בין קהילות מקומיות ורשויות ציבוריות כדי להתמודד עם בעיות אקלים דחופות הקשורות לתכנון שטחים ירוקים עירוניים, עומס חום וזיהום אוויר. המיזם מסייע בניטור סביבתי המופעל על ידי מתנדבים אשר מקבלים סנסורים למדידות בעזרת הטלפון, תוך התמקדות בעיצוב מקומות בקהילה, חדשנות במגזר הציבורי ואסטרטגיות מותאמות להשגת המטרה המשותפת של יצירת ערים ירוקות יותר, צודקות יותר ועמידות יותר עבור כולם.

במיזם משתתפות שש ערים אירופאיות: אתונה (יוון), קשקאיש (פורטוגל), דנדי (סקוטלנד), מנהיים (גרמניה), ריגה (לטביה) ואוטרכט (הולנד), תוך דגש מיוחד על קהילות מוחלשות, כדי להעצים אותן בהתמודדות עם השפעות שינוי האקלים. מטרת הפרויקט לחזק את הקשר בין מדע אזרחי ורשויות ציבוריות על ידי שימוש בנתונים שנוצרו על ידי אזרחים בקביעת מדיניות ותכנון עירוני. בעתיד צפויה הרחבה של הפעילויות מעבר לשש הערים הראשוניות.

אכיפה – מדע אזרחי יכול לסייע לגופי האכיפה ולשפר מדיניות אכיפה. להלן מספר דוגמאות לשימוש במדע אזרחי לאכיפה:

צמצום סחר בלתי חוקי בחיות בר – ארגוני שמירת טבע העוסקים בהגנת חיות בר ( WWF, IFAW ו-TRAFFIC) מנסים למגר את הסחר במוצרי חיות בר אסורים באינטרנט. לשם כך הם מכשירים מתנדבי מדע אזרחי לזהות מוצרים כאלו בתוכנית ‘מאתרי הסייבר של הקואליציה לחיות בר’. עד כה, כ – 500 מתנדבים מארה”ב, גרמניה וסינגפור זיהו למעלה מ-26,000 רישומים או מודעות שזוהו וסומנו כחשודים בקשר לסחר לא חוקי. רישומים אלה הוסרו מהאינטרנט על ידי צוותי האכיפה של חברות הקואליציה. באמצעות התוכנית, מאתרי הסייבר סייעו לחשוף מעל 400 מילות מפתח חדשות של מוכרים ולזהות מגמות בסחר בחיות בר, דבר שסייע למאמצי הניטור המתמשכים של הארגונים. גם בהודו מתוכנן מיזם מדע אזרחי שישמש כלי לניטור של סחר בלתי חוקי בחיות בהרי ההימלאיה . 

דיווח על חריגות בשימוש בחומרי הדברה בחקלאות – בחקלאות משתמשים בחומרי הדברה שעליהם יש רגולציות. אכיפת הרגולציות אלו קשה ולכן האגף האחראי על חומרי הדברה בסוכנות להגנת הסביבה (EPA) בקליפורניה, יצר ב 2019 אפליקציה בשם California System for Pesticide Incident Reporting) CASPIR) המאפשרת לדווח על מקרים שחורגים מהרגולציה ועוברים על החוק. האפליקציה מעדכנת איזו סוכנות בודקת את המקרה המדווח ועל מצב הטיפול בו. 

דיווח על רכבים מונעים שלא זזים – רכבים כמו אוטובוסים או משאיות אשר עומדים מונעים זמן ארוך גורמים לזיהום אוויר ולפליטות גזי חממה המשפיעים על שינוי אקלים. בניו יורק הוקמה ב-2018 תוכנית בשם Citizens Air Complaint Program נגד תופעה זו, שמשתפת אזרחים בדיווח על אירועים כאלו. ניו יורק נותנת סכום כסף למדווחים עבור כל דיווח נכון שמהווה אחוז מהקנס שניתן למפר החוק. ב2019 נוספה אפשרות לדווח ברשת. לפי הדיווחים חל שינוי לטובה בתופעה לאחר שהתוכנית התחילה.

דוגמאות מישראל

ניטור פרפרים ושכונת הפרפרים בחדרה – אגודת חובבי הפרפרים ותכנית ניטור הפרפרים הלאומית מקיימות מספר שנים סקר מיני פרפרים נדירים. סקר מינים נדירים כמו גם ניטור שיטתי לאורך כל השנה הם שני מיזמי מדע אזרחי המבוצעים ע”י מתנדבים. בין המינים הנדירים בסקר נערך מעקב אחר אחר תפוצתו של המין נחושתן נמלים גלילי (בתמונה).
בחולות חפצי-בה (צפונית לחדרה) התגלתה כבר ב-2007 אוכלוסיה גדולה של המין במקום בו תוכננה שכונת מגורים חדשה. בעקבות פעילות האגודה ובסיוע גופי שמירת טבע, חברת שיכון ובינוי אשר יזמה את הקמת השכונה, הסכימה להקצות חלק מהשטח שהיה מיועד לבנייה, למטרת שימור המין והשכונה נקראה “שכונת הפרפרים”. לרוע המזל, למרות ההישג הזה, האוכלוסייה שנצפתה בעבר בצפון מזרח חפצי-בה נכחדה עקב שריפה שארעה ב-2010 ונראה כי נכון ל-2024 טרם התרחש אכלוס מחדש. 

טיפול עירוני בסלמנדרות בחיפה – משנת 2017 נערך מדי חורף סקר של סלמנדרות בואדיות העיר חיפה. הסקר בהובלת החברה להגנת הטבע, בשיתוף עמותת ירוק בלב, אוניברסיטת חיפה, רשות הטבע והגנים וגן החיות הלימודי בחיפה. מתנדבים יורדים בלילות גשומים לואדיות ומתעדים את התצפיות בסלמנדרות. באופן זה התקבל מידע הן על גודל האוכלוסיות ותפוצתן והן על מפגעים ואיומים עליהן כגון מחסור באתרי רביה, פגיעה בבית הגידול עקב עבודות עפר, פגיעה במחזור הרבייה של הסלמנדרות כתוצאה מריסוס והדברה באתרי הרביה או הכנסת דגים טורפים ועוד. בעקבות הגילוי של סלמנדרות בואדיות בחיפה, נעשו כמה פעולות מיידיות. ניתן תדריך לעובדים בשיקום ואדיות שנשרפו, במטרה לצמצם פגיעה אפשרית בסלמנדרות במהלך העבודה ולעודד דיווח על סלמנדרות. כמו כן בזמן הריסוס נגד מינים פולשים של צומח, נעשה שימוש בחומר שאינו פוגע בבית הגידול המימי. במעיינות שבוואדיות הוצאו דגי גמבוזיות, משום שמחקר מאוניברסיטת חיפה הראה שדגי הגמבוזיה פוצעים את ראשני הסלמנדרה ומתחרים איתם על מזון. במקביל נערכו פעולות הסברה בשכונות הגובלות בואדיות ובאירועי שמירת טבע, במטרה להעלות את מודעות התושבים לנוכחות סלמנדרות בעיר, להקנות ידע ולעודד דיווח על תצפיות.

בעקבות הסקר גובשו המלצות שהועברו לטיפול העירייה: לסגור את פתחי הביוב בוואדיות שמהווים מלכודת נפילה עבור הסלמנדרות בחורף ועבור זוחלים בקיץ; להוסיף שילוט הסברתי ליד מקווי המים המשתמשים לרביית הסלמנדרות ולפקח שאין הוספה של דגים למקווי המים המשתמשים לרבייה; לבחון את האפשרות להכשרת מקווי מים נוספים כאתרי רבייה ; לפעול לניקיון הוואדיות ולפינוי אשפה, העלולה לפגוע בסלמנדרות ובבעלי חיים אחרים ולפעול לחינוך והסברה בנושא.

ביובליץ נאות סמדר – בשנת 2024 נערך לראשונה סקר מהיר של מגוון ביולוגי (ביובליץ) בקיבוץ נאות סמדר שבערבה הדרומית. הסקר  נערך ביוזמת אנשי הקיבוץ במטרה לתעד ולגלות ערכי טבע לשימור בבתי הגידול המגוונים שבשטח הקיבוץ ולקבל הנחיות לממשק של בתי הגידול השונים ובפרט בתי הגידול הלחים.  נאות סמדר הוא נווה מדבר פורח במזרח הנגב, המשופע צמחייה מגוונת, מים וגופי מים.  הביובליץ נערך בשבעה בתי גידול במרחב הקיבוץ ובסמיכות לו.  בתי הגידול אמנם אינם טבעיים, אך הם מורכבים ומושכים מגוון ביולוגי עשיר. ציפורים נודדות משתמשות בבתי הגידול של הקיבוץ כתחנת עצירה, המים והמזון מושכים חרקים, זוחלים ויונקים מהמדבר ומגוון הצומח בשטח הוא רב. הימצאותם של בעלי החיים והצומח בבתי גידול אלו מחייבת התייחסות כדי לשפר את מצבם או למתן את השפעתם. הידע שלנו לגבי חיות בר וצמחים הנמצאים בבתי גידול לא טבעיים אלו מועט יחסית וגם ההשפעות על הסביבה המדברית אינן מובנות במלואן.  במהלך הסקר שנערך ע”י מתנדבים מומחים בתחומם ובסיוע תושבים ותלמידים, נמצא עושר של 196 מינים שונים ובינהם מין חדש בישראל – שפירית בשם מלקטית סיני. המומחים שהשתתפו בסקר העבירו המלצות להמשך ניטור וממשק של בתי הגידול, אותם ניתן לראות בדוח מסכם של הביובליץ.

חסמים

• חסמים מוסדיים: מבנה ותהליכים מוסדיים בתוך משרדי ממשלה עשויים לא להתאים לשילוב נתוני מדע אזרחי בהחלטות מדיניות. גם היעדר מנגנונים קבועים לשילוב מקורות נתונים לא מסורתיים יכול להוות חסם. בנוסף לכך גופים ממשלתים עלולים לחשוב שמדע אזרחי שעיקרו נתונים שנאספים בעזרת מתנדבים שאינם מומחים הינו חסר ערך.
• הבטחת איכות הנתונים: הבטחת איכות ואמינות של נתוני מדע אזרחי חיונית לקבלתם בתהליך קביעת המדיניות. ללא תהליכי אימות וביקורת איכות חזקים, מקבלי החלטות עשויים להסס להסתמך על נתונים שנוצרו על ידי אזרחים.
• הבטחת פרטיות: פרויקטים של מדע אזרחי מתמודדים עם אתגרים הכוללים איסוף של נתונים אישיים שעלולים להוביל לזיהוי חוזר, סיכוני פרטיות והצורך בהסכמה מדעת בסביבות רשת מתפתחות. הגנת פרטיות, בניית אמון והבטחת השתתפות מודעת חיוניים כדי לשמור על תקינותם של פרויקטים של מדע אזרחי.
• מגבלות משאבים: פרויקטים של מדע אזרחי דורשים משאבים במונחי זמן, מומחיות ומימון. מחלקות ממשלתיות עשויות להתמודד עם אתגרים בהקצאת משאבים לתמיכה ביוזמות של מדע אזרחי, במיוחד אם היתרונות לא מוצגים בצורה ברורה. יש לעודד ארגוני ממשל לממן ולהיות מעורבים במדע אזרחי שתומך במדיניות הקשורה אליהם.
• מוטיבציה ומעורבות: שמירה על המוטיבציה והמעורבות של מדענים אזרחיים לאורך זמן יכולה להיות מאתגרת. ללא השתתפות מתמשכת מצד מתנדבים, האיכות והכמות של הנתונים שנאספו עלולים להיפגע, מה שיפגע ביעילות הנתונים לפיתוח מדיניות.
• סיכון וחוסר ודאות: הצלחת פרויקטים של מדע אזרחי יכולה להיות חסרת ודאות, בעיקר מבחינת גיוס ושימור צוות של מדענים אזרחיים. מקבלי החלטות עשויים לחשוש להשקיע בפרויקטים עם תוצאות לא ודאיות.
• חוסר התאמה בצרכי נתונים: ייתכן חוסר התאמה בין הנתונים הדרושים לצרכים ספציפיים של המדיניות לבין הנתונים שנאספו באמצעות פרויקטים שונים של מדע אזרחי. התאמת הנתונים שנאספו עם הדרישות הספציפיות של פיתוח מדיניות יכול להיות אתגר.
• חוסר התאמה במסגרות וכלים: עלול להיווצר קושי בניסיון להתאים מסגרות קיימות וכלים של מדע אזרחי לצרכים של קובעי מדיניות.
• הרגשת איום: מדענים ומהנדסים עלולים להרגיש איום על מעמדם או להתקשות בגיוס תקציבים עקב תחרות עם מדע אזרחי.
• שדלנות (לוביזם): שדלנות היא פעילות שמטרתה להשפיע על פעולות, מדיניות או החלטות של נבחרי ציבור. קיימת סכנה שמיזמי מדע אזרחי הפועלים להשגת שינוי (כמו שמירה על שטח מסוים או שיפור איכות האוויר) יגרמו להטלת ספק במניעים שלהם. 
• חוסר ידע בתהליכי יצירת מדיניות: קביעת מדיניות הינו תהליך מסובך הכולל שחקנים רבים ותהליכים רשמיים ולא רשמיים. ייתכן ולייזמי מדע אזרחי אין מספיק ידע בתחום כדי להשפיע. 
• טיפול בחסמים אלה באמצעות שיתוף פעולה יעיל, תהליכי אימות נתונים, הקצאת משאבים ועידוד מעורבות מתמשכת של מדענים אזרחיים יכול לסייע להתגבר על אתגרים ולשפר את היישום של מדע אזרחי בקביעת מדיניות.

הצעה לפתרונות עבור חסמים ואתגרים מרכזיים בשימוש במדע אזרחי עבור קובעי מדיניות:

חסמים/אתגרים	פתרונות
איכות ואמינות הנתונים: הבטחת דיוק ואמינות הנתונים שנאספים על ידי מדענים אזרחיים יכולה להיות אתגר. ייתכן שהמתנדבים חסרים את ההכשרה או הניסיון הנדרשים לאיסוף נתונים באיכות גבוהה, מה שעלול להוביל לחוסר עקביות ושגיאות (למשל בזיהוי מינים). מנהלי שטח עשויים להסס להסתמך על נתונים כאלו.	יש לוודא שהמתנדבים הוכשרו כראוי ויכולים לאסוף או לנתח נתונים בהתאם לסטנדרטים מדעיים. לשם כך יש לפתח עזרי המחשה, פעילות הכשרה (מקוונת ו/או פנים אל פנים) וליווי שוטף למתנדבים. ניתן להשתמש בכלים טכנולוגיים לבחינת איכות ואמינות הנתונים – להסתייע בזיהוי בבינה מלאכותית, לבנות מערכת התראות על תצפיות חריגות וכמובן יש לבדוק את הנתונים ולטייב אותם בעזרת מומחים או ציבור רחב.
מגבלות משאבים: לפרויקטים רבים של מדע אזרחי עשויים להיות חסרים המשאבים הנדרשים, כמו מימון, הכשרה ותמיכה, כדי לשתף את המתנדבים בצורה אפקטיבית ולהבטיח תוצאות מוצלחות. זה יכול להגביל את ההיקף ואת ההשפעה של יוזמות המדע האזרחי.	יש  לפעול לגיוס מקורות מימון חיצוניים למשל מרשויות מקומיות, משרדי ממשלה, אוניברסיטאות ומכוני מחקר וכדומה. ניתן לפעול לקבלת מענקים וקולות קוראים. הרחבת שיתופי פעולה עשויה לסייע באיגום משאבים. במקביל  ניתן לפעול לחסכון במשאבים והתייעלות על מנת למקסם את המשאבים הקיימים.
מגבלות טכנולוגיות: תוכניות רבות של מדע אזרחי תלויות בכלים דיגיטליים ופלטפורמות, אשר עשויות שלא להיות נגישות בכל האזורים, ובפרט כשאין נתוני מיקום (GPS) זמינים או קליטה אינטרנטית. גישה מוגבלת לטכנולוגיה יכולה להכשיל את ההשתתפות ואת מאמצי איסוף הנתונים.	רצוי לערוך סקירה של הכלים הקיימים ולבחור את אלו שנותנים מענה מיטבי במקרה של בעיות בנתוני מיקום או קליטה. יש לפעול למצוא טכנולוגיות חדשות ולשלב את השוק הפרטי על מנת להביא פתרונות לחסמים ולמגבלות בהם נתקלים מנהלי פרויקטים.
מעורבות ציבורית ומוטיבציה: שימור מעורבות ומחויבות מתנדבים יכולים להיות אתגר. לקובעי מדיניות יש על פי רוב יותר ידע אקולוגי/תכנוני/בתחום המדיניות ופחות ידע וניסיון בניהול קהילות, שיווק ושימור מתנדבים.	קובעי מדיניות צריכים לוודא שמיזמי מדע אזרחי מתוכננים לשמור על מוטיבציה והשתתפות של המשתתפים לאורך זמן, מה שדורש תכנון זהיר ותקשורת שוטפת. רצוי למנות מומחה בתחום קהילה על מנת לעודד מעורבות לציבור ושימור מתנדבים.
פערי תקשורת: ייתכן שיהיה נתק בין הקהילה המדעית לבין הציבור, אשר עלול להוביל לאי-הבנות בנוגע למטרות ושיטות המחקר של מיזם המדע האזרחי.	תקשורת יעילה חיונית לתיאום ציפיות וקידום שיתוף פעולה. יש לתאם במסגרת המיזם ערוצי תקשורת ישירים של הציבור עם המדענים למשל הרצאות וסיורים, מפגשים מקוונים, פורום שאלות ותשובות, קבוצות ווצאפ משותפות ועוד.
מגבלות זמן: סיכוי גבוה שלקובעי מדיניות יהיה זמן מוגבל לתכנן ולהוביל מיזם מדע אזרחי, לפעול עם מתנדבים, לפקח על איסוף הנתונים ולאמת אותם. זה יכול להוביל לאתגרים בשילוב מדע אזרחי בפרקטיקות ניהול קיימות.	כדאי לוודא לפני פתיחת מיזם מדע אזרחי שיש את משאבי הזמן הנדרשים לליווי הפרויקט ובמידת הצורך למנות בעלי תפקידים (גם מקרב המתנדבים) שיקדישו את הזמן הנדרש לניהול מיזם מדע אזרחי. ניתן לפצל את האחריות על חלקים שונים במיזם בין גורמים שונים (למשל ריכוז צד טכנולוגי, ריכוז פעילות הכשרה, ריכוז פעילות מדעית וכו’)
שילוב מדיניות וניהול: שילוב ממצאי המדע האזרחי במסגרת מדיניות קיימת וניהול יכול להיות מורכב. קובעי מדיניות עשויים להתמודד עם מכשולים ביורוקרטיים או התנגדות להכללת נתונים שנוצרו על ידי הציבור בתהליכי קבלת החלטות.	יש לפעול להכרה בתרומה ובחשיבות של מדע אזרחי בקרב המתנגדים לשילובו במדיניות. ניתן להיעזר במסמך זה ובחקרי המקרה המפורטים בהמשך ובסדרת הפרסומים המיועדת למנהלי שטח, אנשי תכנון ופיתוח וארגונים סביבתיים. רצוי לפרסם הצלחות מקומיות ולהמחיש את התרומה המעשית של מיזם מדע אזרחי בניהול השטח כמו גם התרומה המדעית שלו.
שיקולים אתיים: שיקולים אתיים הקשורים לבעלות על נתונים, פרטיות, והסיכון לניצול מאמצי המתנדבים. מנהלי שטח חייבים לנהל נושאים אלו בזהירות כדי לשמור על אמון ושקיפות עם פעילי מדע אזרחי.	בבניית מיזם מדע אזרחי יש לבחון היבטים אלו של פרטיות וזכויות נתונים ולפעול בזהירות. ניתן להיעזר במדריך לפיתוח מיזם.

פיתוח מדיניות

כדי להתגבר על חסמים אלו חשוב לחשוף את קובעי המדיניות למדע אזרחי ולהתגבר על פערי הידע, למשל באמצעות חוברת זו, כנסים וימי עיון והצגת דוגמאות ושיטות עבודה. יש לאסוף ולהציג ראיות ששימוש במדע אזרחי תרם למדיניות וגרם להשפעהותרומה למקבלי החלטות.

יש לערוך תיאום ציפיות בין מדע אזרחי למקבלי החלטות לשם בניית מטרה משותפת. 

אחת הדרכים לכך היא שימוש באסטרטגיות של “תכנון משותף” (co-design) עם בעלי עניין באיסוף נתונים יכול להוביל לחזון משותף, הבנה מעמיקה יותר, תכנון פרויקט אפקטיבי, התאמה ליעדי מדיניות ושילוב של ידע מקומי, ובסופו של דבר לשפר את ההשפעה של יוזמות מדע אזרחי על פיתוח מדיניות. גם קידום פעילות הסברה, ניטור והערכה ויכולת הסתגלות של היוזמות יסייעו בכך. יתרונות תכנון משותף: 

• חזון משותף: תכנון משותף מאפשר לבעלי עניין, כולל מדענים, מקבלי החלטות ואזרחים, לעבוד יחד כדי ליצור פרויקט עם חזון משותף. שיתוף פעולה זה יתרום ליצירת קשרים ויבטיח שהפרויקט יהיה יעיל יותר ויתאים לצרכים והציפיות של כל הצדדים המעורבים. יש להגדיר יחד בצורה ברורה מה המדיניות שרוצים לבצע וכיצד שימוש במדע אזרחי יכול לתרום לה.
• הבנה מעמיקה יותר: תכנון משותף מקדם הבנה הדדית בין בעלי עניין, ומגשר על הפער בין מדענים, אזרחים ומקבלי החלטות. הבנה משופרת זו יכולה להוביל למחקר רלוונטי יותר עבור מקבלי החלטות, לחזק את הקשר בין מדע למדיניות ולהגביר את המעורבות עם האזרחים והחברה.
• תכנון פרויקט אפקטיבי: תכנון משותף מסייע באיזון בין אלמנטים מדעיים, חינוכיים, מוטיבציוניים ויישומיים של פרויקט. על ידי שיתוף בעלי עניין בתהליך התכנון, ניתן להתאים פרויקטים לצרכים ויעדי כל הצדדים, ולהפוך אותם ליעילים ובעלי השפעה רבה יותר. חשוב לא לדרוש דרישות לא מתאימות שיגבילו את המעורבות במדע האזרחי. 
• התאמה ליעדי מדיניות: תכנון משותף מבטיח שפרויקטים של מדע אזרחי יתמקדו בהפקת נתונים וראיות הרלוונטיים באופן ישיר לסוגיות מדיניות. על ידי שיתוף מקבלי החלטות בתהליך התכנון, ניתן להתאים פרויקטים לטיפול בצרכים ספציפיים של המדיניות, ולהגדיל את הרלוונטיות והערך שלהם עבור קבלת החלטות.

אמצעים נוספים לקידום מדע אזרחי ופיתוח מדיניות: 

שיתוף פעולה ושותפויות: יצירת שותפויות עם גופי ממשל, ארגוני חברה אזרחית ובעלי עניין אחרים יכולה לשפר את האמינות וההשפעה של יוזמות מדע אזרחי. בניית שותפויות בין יצרני נתונים, מנתחי נתונים ומשתמשי נתונים (כמו קובעי מדיניות) יכול לסייע לוודא שתוצאות המחקר משמשות לתהליכי קבלת החלטות.

שילוב ידע מקומי: תכנון משותף מאפשר שילוב של ידע ומוטיבציות מקומיים בתכנון הפרויקט. זה יכול לעזור להתאים טוב יותר את תוצאות הפרויקט לצרכי המדיניות, להפחית סיכונים ולשפר את היעילות הכללית של הפרויקט.

פעילות ציבורית והסברה לקידום מדיניות: פעילות ציבורית להעלאת המודעות תוכל לסייע לקדם שינויי מדיניות על סמך ממצאי המחקר של המדע האזרחי. פעילויות הסברה, כגון סדנאות, כנסים ותדרוכים, יסייעו בהפצת התוצאות לקובעי מדיניות.

נתונים אמינים ונגישים: יוזמות מדע אזרחי צריכות לשלב מנגנוני בקרה שיבטיחו את האמינות והמהימנות של הנתונים על מנת שגופי שמירת טבע יוכלו לשלב בביטחון מידע זה בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם. יש להבטיח שנתוני מדע אזרחי יהיו זמינים לציבור ונגישים בקלות על מנת שקובעי מדיניות ייחשפו וישתמשו בהם.

ניטור והערכה: יוזמות מדע אזרחי צריכות לשלב מנגנוני ניטור והערכה כדי לעקוב אחר ההשפעה שלהן על החלטות מדיניות. תיעוד סיפורי הצלחה ולקחים שנלמדו, יסייעו להדגים את היעילות של המדע האזרחי.

כושר הסתגלות וגמישות: יוזמות מדע אזרחי צריכות להיות מסוגלות להשתנות בהתאם לצרכים ולתקופות משתנות בתחום המדיניות. על ידי תגובה לשינויים ויצירת קשר דינמי עם קובעי מדיניות, יוזמות אלו יכולות להישאר רלוונטיות ומשפיעות.

על ידי יישום אסטרטגיות אלו, יוזמות מדע אזרחי יכולות ליצור קשר יעיל עם קובעי מדיניות כדי לחולל שינוי משמעותי, להשפיע על תהליכי קבלת החלטות ולתרום לתוצאות סביבתיות וחברתיות חיוביות.

הנגשה לקובעי מדיניות

פרויקטי מדע אזרחי צריכים לתקשר את המטרות, השיטות והממצאים שלהם בצורה ברורה ותמציתית, כך שתהיה מובנת בקלות על ידי מחליטי מדיניות. שימוש בסיפורים ובנרטיבים משפיעים יכול לסייע בהעברת החשיבות של העבודה שנעשית. שימוש בגישה סיפורית כדי לתקשר את ההשפעה של מדע אזרחי על מדיניות יכול לשפר את ההבנה, המעורבות והתמיכה ביוזמות מדע אזרחי בקרב קובעי מדיניות ובעלי עניין אחרים, בשל כמה סיבות:

תקשורת אפקטיבית: סיפורים הם כלי עוצמתי להעברת מידע מורכב בצורה פשוטה ומושכת. על ידי תיאור ההשפעה של יוזמות מדע אזרחי בפורמט סיפורי, בעלי עניין, כולל מחליטי מדיניות, יכולים להבין טוב יותר את החשיבות של העבודה הנעשית. סיפור יכול לעורר רגשות, לגרום לבעלי העניין להיות מעורבים ולגלות עניין בתוצאות. 

העברת מידע מהירה: סיפור מאפשר הפצה מהירה של מידע. הצגה של סיפורי השפעה בצורה סיפורית או קצרה, מאפשרת לבעלי עניין לתפוס את הנקודות העיקריות ביעילות.

הדגמת ערך: יש לשים דגש בסיפור על הצגת התוצאות והיתרונות המוחשיים של פרויקטי מדע אזרחי וכן על ההתאמה והאפקטיביות של המדע האזרחי למדיניות. 

חוקרים בנו כלי ליצירת סיפורים אפקטיביים של מדע אזרחי עבור קובעי מדיניות (Wehn at al., 2021). הכלי כולל שלושה שלבים:
שלב 1: איסוף נתונים איכותניים ממובילי יוזמת מדע אזרחי לגבי השפעות ממומשות ופוטנציאליות על מדיניות וקבלת החלטות. לשם כך פותח טופס הכולל סדרה של שאלות אודות המיזם.
שלב 2: קביעת יעדי סיפור, כלי הסיפור והנתונים הרלוונטיים.
שלב 3: עיצוב סיפור באופן תמציתי כדי להעביר את ההשפעות של יוזמת מדע אזרחי על המדיניות לקהלים רחבים יותר. 

שכולל בהקדמה את המצב וההקשר ובהמשך את האתגר או הבעיה שמנסים לפתור במיזם, את הפעולות שננקטו להתמודד עם האתגר (כמו תוכנית הפעולה עם בעלי העניין והמתנדבים, תכנית ההערכה למיזם), מימון ושותפויות, אסטרטגיה לתיקוף איכות הנתונים, את התוצאות וההישגים כלומר ההשפעה על המדיניות, את הצעדים המתוכננים להמשך וקישורים לאתר או פרסומים בעיתונות או מידע לקריאה נוספת.

אפשרות אחרת לעיצוב סיפור הוא באמצעות אבני בניין המשלבים טקסט ותמונות. אבני הבניין הן: 

• כותרת הסיפור
• כותרת הפרויקט
• מידע תמציתי על נושא, מיקום, משך זמן, יוזמים, בעלי עניין, נתונים
• תמונה של הפרויקט 
• האתגר
• למה זה חשוב?
• הפעולה במספרים (למשל משתתפים, נתונים משמעותיים ופריטים נוספים בהתאם למיזם)
• השפעות על מדיניות
• השפעות נוספות
• מה אומרים אנשים (ציטוטים של בעלי עניין או משתתפים) 
• עובדות ורשימת קישורים (למשל מידע על מימון שהתקבל, אתר המיזם, גישה לנתוני המקור, תודות, מקורות, הנחיות לציטוט, פרטי יצירת קשר)

מקורות

‎Chapman, C., & Hodges, C. (2017). Can Citizen Science Seriously Contribute to Policy Development?: A Decision Maker’s View. In Analyzing the Role of Citizen Science in Modern Research (pp. 246-261). IGI Global.‏

‎Citizen Science Programs at Environmental Agencies: Case Studies (October 2020)

Environmental Law Institute 

Consortium (2019) Citizen Science in UK Environmental Policy.DITOS Policy Brief 7. 

Government Office for Science, How can policy making be improved by citizen science? Published 21 November 2023

McElfish, J., Pendergrass, J., & Fox, T. (2016). Clearing the Path: Citizen Science and Public Decision Making in the United States. Woodrow Wilson Center Science and Technology Innovation Program. Research Series, 4

Newman, G., Chandler, M., Clyde, M., McGreavy, B., Haklay, M., Ballard, H., … & Gallo, J. (2017). Leveraging the power of place in citizen science for effective conservation decision making. Biological Conservation, 208, 55-64.‏

Shanley, L.A., Parker, A., Schade, S. and Bonn, A. (2019) ‘Policy Perspectives on Citizen Science and Crowdsourcing’, Citizen Science: Theory and Practice, 4(1), p. 30. Available at: https://doi.org/10.5334/cstp.293.

Schade, S., Manzoni-Brusati, M., Tsinaraki, C., Kotsev, A., Fullerton, K., Sgnaolin, R.,

Spinelli, F. and Mitton, I., Using new data sources for policymaking, EUR 28940 EN, Publications Office of the European Union, Luxembourg, 2017, ISBN 978-92-79-77078-4, doi:10.2760/739266, JRC109472.

Wehn, U., Ajates, R., Fraisl, D., Gharesifard, M., Gold, M., Hager, G., … & Wood, C. (2021). Capturing and communicating impact of citizen science for policy: A storytelling approach. Journal of environmental management, 295, 113082.

 CitiMeasure – Using citizen measurements to create smart, sustainable and inclusive cities. (2023) Guidelines on Behaviour & Policy change

‏