המגוון הביולוגי

המגוון הביולוגי הוא מדד לגיוון ולשונות בין כל היצורים בטבע – במים, ביבשה ובאוויר. גיוון זה בא לידי ביטוי בשונות הגנטית בין פרטים מאותו מין (מגוון גנטי), במגוון המינים ובמגוון המערכות האקולוגיות, הן מערכות אקולוגיות טבעיות והן מערכות המושפעות או מנוהלות על ידי האדם.

המגוון הביולוגי יוצר את מארג החיים ואת שירותי המערכת האקולוגית, המהווים תשתית לחיים על פני כדור הארץ וגורם מרכזי ברווחת האדם: שירותי אספקה כגון חמצן באוויר, מים לשתייה, מזון, חומרי גלם כמו סיבים ועצים,  שירותי ויסות כמו בקרת אקלים, מניעת שטפונות וסחף קרקע, האבקה, טיפול במזיקים,  שירותי תרבות למטרות נופש תיירות ומורשת ועוד.

המגוון הביולוגי משתנה בזמן ובמרחב, אם באופן טבעי (בגלל עונות השנה למשל) או כתוצאה ממעשה ידי אדם. השינויים הללו עשויים להשפיע על  תפקוד המערכות האקולוגיות ולפגוע בשירותי המערכת האקולוגית שמהן אנחנו, בני האדם, נהנים. פגיעה במערכות האקולוגיות עלולה למשל, לפגוע בתהליכי האבקה ולהשפיע על זמינות המזון, לפגוע בשירותי ויסות שטפונות ולגרום להצפות שיובילו לנזק בחיי אדם וברכוש. על כן חשוב לנטר את השינויים ואף לנסות לחזות את מגמות השינוי של המגוון הביולוגי לאורך זמן, להבין את המשמעויות הנגזרות מכך לתפקוד המערכות האקולוגיות, לשירותי המערכת האקולוגית ולרווחת האדם. מדידת המגוון הביולוגי תתבצע לרוב על ידי מדדים – במרבית המקרים באמצעות דגימה של מינים מסוימים בבית הגידול שהם מינם סמנים (ביואינדיקטורים).

השתתפות במדע אזרחי תורמת להעשרת הנתונים על המגוון הביולוגי ולהפקת דוחות תקופתיים של מצב הטבע בישראל. הנתונים נשלחים גם למאגר העולמי של נתוני מגוון ביולוגי (GBIF). הנתונים שיאספו יסייעו לקובעי מדיניות בקבלת החלטות המבוססות על מדע, למשל על פעולות לניהול שטחים פתוחים ולשמירת הטבע.