מדע אזרחי ותהליכי תכנון ופיתוח

כתיבה: ד״ר נירית לביא אלון, יובל עזיזה 
עריכה: ד״ר נירית לביא אלון 

מדע אזרחי הינו כלי משמעותי היכול לסייע לאנשי מקצוע שונים העוסקים בתכנון ופיתוח כגון מתכננים, אדריכלים, מתכנני נוף ותחבורה, מהנדסים, כלכלנים, יועצים סביבתיים, אקולוגים עירוניים ונוספים. מדע אזרחי יכול לעזור בקבלת החלטות מבוססות נתונים ומדע ולתת כלים לתכנן ולפתח את העיר בצורה מיטבית יותר. 

במסמך זה נציג מדוע כדאי לאנשי מקצוע בתחום התכנון והפיתוח  להשתמש במדע אזרחי ונציג דוגמאות של מיזמי מדע אזרחי המקדמים תהליכים אלו. מוצע לעיין במסמך ייעודי בנושא מדע אזרחי וארגונים סביבתיים ומדע אזרחי למנהלי שטח.

כמו כן, מומלץ לעיין במסמך  מדע אזרחי וקובעי מדיניות – רקע למידע נוסף על נושאים כגון חקיקה, מדיניות ותוכניות לאומיות של מדע אזרחי בעולם, למה כדאי לקובעי מדיניות להשתמש במדע אזרחי בפיתוח מדיניות, חסמים  אפשריים והצעות לפתרונות לחסמים, כיצד כדאי לקדם מיזמי מדע אזרחי התומכים בפיתוח מדיניות, כיצד כדאי להנגיש את המידע לקובעי מדיניות וכן דוגמאות נוספות מהעולם ומישראל להשפעות מדע אזרחי על קביעת מדיניות ואכיפה בנושאי שמירת טבע וסביבה.  

תועלות של מדע אזרחי עבור תהליכי תכנון ופיתוח

קבלת נתונים ומידע: תושבי האזור מכירים היטב את הצרכים, האתגרים וההזדמנויות הייחודיים של הסביבה שלהם. על ידי מעורבותם בתהליכי איסוף נתונים ומחקר, ניתן להעשיר את הבנתנו את הסביבה העירונית ולהתאים את התוכניות לצרכים האמיתיים של הקהילה. מדע אזרחי יכול להביא נתונים ותובנות ממקומות שלמדענים יש פחות גישה אליהם כגון בתי ספר, חצרות ומבנים. בנוסף לכך, מדע אזרחי יכול לאסוף מידע עשיר ומצטבר – כמות גדולה של נתונים שנאספת על ידי מספר רב של אנשים יכולה לספק תמונה מדויקת יותר ומפורטת יותר של המצב בשטח. זה מאפשר לקבל החלטות מושכלות יותר על בסיס מידע אמין.
עזרה בניטור מערכות אקולוגית: מדע אזרחי יכול לסייע לתכנון עירוני בהקשר למערכות האקולוגיות למשל לסייע בהורדת אפקט איי חום עירוניים, ניטור ושליטה בהצפות, נגישות לאזורים ירוקים עירוניים.  
הגברת מודעות הציבור ומעורבות: מעורבות של תושבים בתהליכי התכנון מעלה את המודעות הציבורית לסוגיות תכנון, מעודדת דיאלוג פתוח ומקדמת שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות והתושבים.
חיזוק הלגיטימציה של התוכניות: תוכניות שפותחו בשיתוף פעולה עם הציבור זוכות בדרך כלל לתמיכה רבה יותר מצד התושבים, מה שמגביר את הסיכוי ליישום מוצלח שלהן.
חיסכון בעלויות: מעורבות הציבור יכולה לסייע בזיהוי בעיות פוטנציאליות בשלב מוקדם של התכנון והפיתוח, ובכך לחסוך כסף ועבודה בשלבים מאוחרים יותר של התהליך.

מקרי מבחן

תנועת כלי רכב

מדע אזרחי יכול לבוא לסייע לתהליכי תכנון בתחום התחבורה ואיכות אוויר. פרויקט Wecount הינו מיזם מדע אזרחי ביוזמת האיחוד האירופי (Horizon 2020) המתקיים במספר ערים ברחבי אירופה, כגון דבלין באירלנד, לובן בבלגיה, מדריד וברצלונה בספרד וערים נוספות. במיזם זה האזרחים אוספים מידע על תחבורה, מנתחים אותו ומעלים שאלות מחקריות על מנת שהתובנות שמתקבלות יהפכו לשימושיות.
כך למשל, בלובליאנה, בירת סלובניה, התבצע המיזם בשיתוף עם אגף עירוניות של האוניברסיטה המקומית. סטודנטים הניחו חיישנים על החלונות לבדיקת התנועה ברחובות. בעזרת החיישנים ניתן לתת מענה לשאלות כמו מה המספר הממוצע של משתמשים כמו הולכי רגל, אופניים, רכבים פרטיים, רכבים כבדים וכו’.  לפי המידע והראיות שנאספו היה ניתן לראות שיש צורך בהערכת זרימות התנועה ותשתיות הדרכים המתאימות. הסטודנטים הציעו סידורי רחוב ותנועה חדשים (30 הצעות תשתית) תוך שימוש בנתונים ממדדי ספירת תנועה. בתוך עיריית ליובליאנה, עדיין ישנם אזורים רבים הדורשים תכנון מחדש או בנייה של נתיבי אופניים חדשים כך שהמיזם היה רלוונטי ומשמעותי לתכנון ולפיתוח.  

ניטור איי חום עירוניים

Urban Releaf הינו פרויקט מדע אזרחי שמנסה לקדם שיתוף פעולה בין קהילות מקומיות לרשויות כדי להתמודד עם בעיות של שינוי אקלים הקשורות לתכנון אזורים ירוקים עירוניים. בשש ערים ברחבי אירופה נאספים נתונים על חום, לחות ואיכות האוויר כדי לשפר את איכות החיים במרכזי הערים שלהם. מערכות נתונים עירוניות מקיפות ואמינות יאפשרו למקבלי החלטות לפתח אסטרטגיות יעילות יותר, מותאמות אישית, ספציפיות לעיר במאבק נגד שינויי האקלים. וכך לחזק את הערים ולהפוך אותן לעמידות יותר, ראויות למגורים ונגישות לכולם.

אחד המיזמים  שלהם (“שכונה ירוקה, שכונה קרה”) מתרחש בעיר ההולנדית אוטרכט 2024.  במיזם זה 160 תושבים בארבע שכונות קיבלו חיישנים שמדדו טמפרטורת אוויר, רמות לחות ועומס חום. השכונות שנבחרו הן שכונות מרובות בניה עם מעט מאוד שטחים ירוקים. התושבים התבקשו ללכת עם החיישנים לפחות 10 פעמיים במהלך קיץ 2024 . לאחר מכן התושבים דנו במדידות שהתקבלו  והציעו יחד פתרונות לקירור העיר. 20,000 הנקודות שהתקבלו עד כה יהפכו למפה של הנתונים שנאספו בה יראו איזורים חמים וקרים בעיר. 

עוד פרויקט אירופאי המתמקד בניטור וטיפול באיי חום עירוניים הוא CityClim – מיזם של שישה ארגונים שותפים הפועל בארבע ערים לדוגמה (לוקסמבורג, סלוניקי (יוון), קרלסרוהה (גרמניה), ולנסיה (ספרד) במגוון אמצעים ושירותים, ביניהם מדע אזרחי.  בערים לוקסמבורג, ולנסיה וקרלסרוהה הותקנו חיישנים לניטור מזג אוויר בנקודות מפתח אשר העבירו נתונים ישירות לעיריות ולציבור; בסלוניקי התחיל מיזם בשיתוף 15 מוסדות חינוך בהם הותקנו תחנות לניטור מזג אוויר. בקיץ 2023, 21 אזרחים מקרלסרוהה השתתפו ביוזמת מדע אזרחי שמטרתה למדוד את שינויי הטמפרטורה המקומיים ברחבי העיר וסביבתה. מצוידים במכשירי MeteoTracker, המשתתפים רכבו על אופניים דרך אזורים שונים, תוך רישום טמפרטורות לאורך המסלולים שלהם. הנתונים שאספו הושוו לאחר מכן עם מדידות מתחנת מזג אוויר של השירות המטאורולוגי הגרמני הממוקמת מחוץ לעיר. ההשוואה הדגישה את ההבדלים הצפויים בטמפרטורה – תנאים חמים יותר במרכז העיר וטמפרטורות קרירות יותר ביערות ובשדות הסובבים.

בהמשך מתוכננים צעדים לפעולה לטיפול באיי החום שזוהו.  

ניטור עצים

פרויקט נוסף של Urban Releaf  מתרחש בעיר מנהיים שהיא אחת הערים החמות ביותר בגרמניה.  כחלק מתוכנית הפעולה העירונית  להסתגלות להשפעת האקלים והגנה על אוכלוסיות פגיעות מפני חום קיצוני, העיר מנהיים משתתפת ב-Urban ReLeaf מאז 2023, ומפעילה קמפיין רישום עצים שמעודד את האזרחים למפות את העצים של העיר, ומערב את הקהילה במאמצי היירוק העירוני. באמצעות אפליקציה ניתן לראות מידע שכבר קיים על העצים בעיר, להוסיף מידע חסר על עצים קיימים או להוסיף עצים שאינם רשומים במאגר תוך כדי דיווח על אלה שכבר אינם קיימים ויש להחליף אותם. ניתן להוסיף מידע נוסף כגון מידע על הקליפה והעלים, היקף הגזע, האזור שבו העץ ממוקם והמצב של המקום על מנת לקבוע אם ניתן לשתול מחדש בתנאי האזור. כל הנתונים הללו מקלים על תכנון התחזוקה והנטיעה של עצים וצמחייה חדשה במנהיים.

בראיון עם  ד”ר רינסינג, ראש אגף אקלים, טבע וסביבה  של מנהיים היא אומרת שמיזם זה הוביל לשינויים בעיר. מנהיים פועלת להפחתת שטחים מרוצפים וליצירת שטחים ירוקים נוספים. רכיב מרכזי של מאמץ זה הוא השימור, הנטיעה מחדש והוספת עצים חדשים משום שעצים לא רק מספקים צל אלא גם מקררים את האזורים הסובבים באמצעות התאדות, מה שמשפר את המיקרו-אקלים. כדי לתמוך במטרה זו, שירות המרחב העירוני של העיר התחייב לשתול 1,000 עצים חדשים מדי שנה.

מיפוי אזורי חום בירושלים

פרויקט מדע אזרחי בשם  ‘מעורב ירושלמי בסביבה‘ הוא מיזם צומח להתמודדות עם משבר האקלים. הפרויקט הינו חלק מרשת המיזמים של ICHANGE  הפועלת משנת 2021 ומובילה מעבדות חיות (living labs) במקומות שונים בעולם (למשל אמסטרדם בהולנד, דבלין באירלנד, בלוגונה וגנואה באיטליה ועוד) של  מדע אזרחי באמצעות חיישנים, על מנת לאפשר לאנשים הבנה טובה יותר של הבחירות האישיות שלהם, ועידוד פעולות אזרחיות להפחתה והסתגלות לשינויי האקלים. 

המיזם בירושלים הינו שיתוף פעולה של מעבדה לחקר המים באוניברסיטת תל אביב עם מוזיאון המדע בלומפילד ירושלים ומרכז המיזמים לקיימות של האוניברסיטה העברית. המעבדה חוקרת אירועים אקלימיים קיצוניים, במיוחד גלי חום, נוחות אדם, בצורות וגשם כבד. הפעילויות מתבססות על שימוש במערכות חדשניות לניטור מטאורולוגי  ואימוץ של חיישנים חכמים ניידים המנטרים פרמטרים כגון: טמפרטורה, לחץ, לחות, קרינה סולרית וזיהום אוויר. המדידות יבוצעו על ידי חיישנים בעלות נמוכה ו-MeteoTracker, מכשירים קטנים ופשוטים לשימוש שניתן ללכת איתם או להתקין על מכוניות ואופניים.

הנתונים שנאספים יסייעו לעיריית ירושלים למפות את  איי החום העירוני, כיסוי הצל במיוחד לאורך המסלולים שבהם ילדים הולכים לבית הספר וממנו וכן יתרמו למחקר האטמוספירה וישולבו ויושוו לנתונים חדשניים שייאספו מרשתות סלולריות (CML). בתוכנית הפיילוט השתתפו שלושה בתי ספר מחטיבת ביניים והוא צפוי להתרחב לקבוצות אחרות ברחבי העיר, כולל רוכבי אופניים וגינות קהילתיות.

ניטור איכות אוויר באזור ברביקן בלונדון

מדע אזרחי יכול לשמש ככלי עבור אנשי מקצוע להבין  את רמת הזיהום באזורים שונים ולפעול בהתאם. במהלך 2014 פעל מיזם מדע אזרחי בשם Science in the City, במתחם המגורים ברביקן בצפון לונדון שבו ניטרו תושבי המתחם את רמת זיהום האוויר (רמות דו תחמוצת החנקן). המיזם הוזמן על ידי עיריית לונדון ופעל באמצעות מיפוי למען שינוי  פלטפורמה המסייעת במיפוי נתונים גיאוגרפי.  המיזם נועד להגדיל את ההבנה בקרב התושבים לגבי זיהום האוויר, הגורמים שלו, ההשפעות שלו והאופן שבו הוא משתנה במרחב ובזמן. התושבים התייעצו לגבי כל פעולה שהם היו רוצים לראות שננקטת בשנים הבאות כדי לשפר את איכות האוויר המקומית.

שש שנים לאחר מכן, בשנת 2021, לאחר יישום מספר יוזמות שהוצעו סביב ברביקן, למשל הכרזתה כשכונה בעלת פליטות נמוכות, חזרו שוב השותפים על המחקר. תושבי המתחם חזרו לפקח על רמות דו תחמוצת החנקן לאורך חודש.
פרויקט מדע אזרחי זה תוכנן במשותף עם התושבים כדי להבטיח שהתוצאות רלוונטיות ומועילות להם הן בהפחתת החשיפה האישית שלהם לזיהום אוויר והן בהערכת ההשפעה של השינויים שיושמו. המיזם היווה השראה למיזמים דומים בשכונות נוספות  בעיר. בנוסף, המיזם מאפשר לאנשי המקצוע של העירייה להבין את ההבדלים בתוך אזורים מסויים באמצעות נתונים שנאספו במדע אזרחי ולפעול לפיהם. הנתונים יכולים להיאסף גם במקומות שלאנשי המקצוע אין גישה כמו בגבהים של מרפסות. 

מיפוי אזורים התורמים לרווחת החיים בעיר

מכון הסביבה של שטוקהולם Stockholm Environment Institute פועל באמצעות שבעה סניפים בעולם לקידום מחקרים פורצי דרך בנושאי קיימות. בין היתר פתחו מיזם מדע אזרחי שנועד לעודד תושבים למפות את סביבתם בפרויקט בריאות העיר וWell-being (שלומות). המחקר התבצע בערים Udon Thani בתאילנד ונאקורו בקניה.

המחקר תוכנן מתוך הבנה שמדע אזרחי הוא חיוני להבנת מה באמת חשוב עבור הקהילות החיות באזורים עירוניים, כאשר תושבים החיים באזור והמשתמשים בתשתית העירונית הכרחיים לתכנון עיר ראויה למחייה ויכולים להשמיע פרספקטיבות שונות של קבוצות חברתיות וקהילות שונות.

במסגרת המיזם, תושבים זיהו מקומות חברתיים, מקומות מנוחה, מקומות פעילות גופנית ואזורים מלחיצים עבורם בעיר, כמו חוסר באזורים ירוקים מוצלים, חוסר במדרכות,  אתרי השלכת פסולת לא חוקיים סביב העיר וכו’. הניתוח היה מלווה בסקר עם שאלון סטנדרטי כדי להבין כיצד התושבים הרגישו בכל אתר. 

במקביל למיפוי הרחובות המשתתפים לבשו חיישנים למדידת קצב לב בזמן שהלכו בין דרכים עמוסות לאזורים שקטים יותר כמו פארקים או להיפך, כדי להבין אם הסביבה העירונית משפיעה על התושבים פיזית, כפי שנקבע על ידי שונות קצב הלב שלהם. בתרגיל אחר, נערך מיפוי מנטלי, בו המשתתפים ציירו את סביבתם המקומית וניסו לזהות אתגרים שהופכים את השכונה שלהן לפחות הליכה – אורות רמזורים שאינם פועלים, צמתים בעיצוב לקוי וכו’. כל המידע הזה שותף עם הרשויות המקומיות, שהן גם בעלי עניין מרכזיים.

התהליך של ייצור ידע משותף אפשר לחוקרים ולתושבים להבין מה חשוב בתכנון עירוני ולחפש פתרונות מעשיים.

היוזמה הובילה לערכת כלים עירונית משותפת עבור ערים ראויות למחייה, הנגישה לכל בעלי העניין.

מקורות

Cappa, F., Franco, S., & Rosso, F. (2022). Citizens and cities: Leveraging citizen science and big data for sustainable urban development. Business Strategy and the Environment, 31(2), 648-667.‏

Colston, N. M., Vadjunec, J. M., & Wakeford, T. (2015). Exploring the entry points for citizen science in urban sustainability initiatives. Current opinion in environmental sustainability, 17, 66-71.‏

Cooper, C., & Balakrishnan, A. (2013). Citizen science perspectives on E-participation in urban planning. In Citizen E-participation in urban governance: Crowdsourcing and collaborative creativity (pp. 172-197). IGI Global.‏

Roger, E., & Motion, A. (2022). Citizen science in cities: an overview of projects focused on urban Australia. Urban Ecosystems, 25(3), 741-752.‏