מדע אזרחי וארגוני סביבה

כתיבה: ד״ר נירית לביא אלון, יובל עזיזה 
עריכה: ד״ר נירית לביא אלון 

מדע אזרחי הינו כלי משמעותי היכול לסייע לארגוני סביבה לבסס את הידע המדעי שלהם ועל פיו לקדם מדיניות ועשייה סביבתית. ארגוני סביבה הם גופים, עמותות או קבוצות שמתמקדים בהגנה ושימור של הסביבה הטבעית, מניעת נזקים סביבתיים, ושיפור המודעות והחינוך בנושאים סביבתיים. הם פועלים לקדם מדיניות בת קיימא, לנטר שינויים אקלימיים, להיאבק בזיהום ולשמור על המגוון הביולוגי. ארגוני סביבה הם מגוונים מאוד, וניתן לחלק אותם לכמה קטגוריות עיקריות.

סוגי ארגוני סביבה

• ארגוני שמירת טבע – מתמקדים בשמירה על המגוון הביולוגי, שמורות טבע, יערות, חיות בר ומערכות אקולוגיות. דוגמה: הקרן העולמית לשימור חיות בר (WWF), ובישראל, החברה להגנת הטבע – עמותה שמובילה את המאבק להגנה על השטחים הפתוחים, שימור המגוון הביולוגי והגנה על המערכות האקולוגיות בישראל.
• ארגוני הגנה על הסביבה – מתמקדים במאבק נגד זיהום, שימוש יתר במשאבי טבע והגנה מפני פגיעות אקולוגיות הנובעות מתעשייה ומחקלאות. דוגמה: גרינפיס.
• ארגונים לפיתוח בר-קיימא – פועלים לקידום שימוש בר-קיימא במשאבי טבע, כמו מים ואנרגיה, ולקידום כלכלה ירוקה. דוגמה: הארגון לפיתוח בר-קיימא בינלאומי (IISD), ובישראל, מרכז השל לקיימות – גוף הפועל לקידום חברה בת קיימא בישראל דרך חינוך, הכשרה והטמעת תפיסת הקיימות בתחומי חיים שונים.
• ארגוני סביבה משפטיים – ארגונים המתמקדים בהגנה משפטית על הסביבה דרך חקיקה, הגשת תביעות משפטיות נגד גופים מזהמים וקידום רגולציה סביבתית. דוגמה: המרכז להגנת הסביבה (Earthjustice), ובישראל, אדם, טבע ודין – ארגון המתמחה בפעילות משפטית מול גופים מזהמים ונגד הפרת חוקים סביבתיים, וכן בקידום מדיניות וחקיקה להגנה על הסביבה.
• ארגוני אקלים – ארגונים הממוקדים במיוחד במאבק בשינויי האקלים, כולל קידום אנרגיה ממקורות מתחדשים ומניעת פליטת גזי חממה. דוגמה: 350.org, ובישראל, פורום האקלים הישראלי.
• ארגוני חינוך ומודעות סביבתית – פועלים במטרה להעלות את המודעות הציבורית לנושאי סביבה דרך חינוך, קמפיינים, אירועים ותוכניות לימודיות. דוגמה: מגמה ירוקה – תנועה שמובילה קמפיינים להעלאת מודעות הציבור לסוגיות סביבתיות ומקדמת שינוי מדיניות סביבתית באמצעות פעילות שטח, סדנאות והסברה ציבורית.
• ארגונים מקומיים והתארגנויות קהילתיות – ארגונים קטנים הפועלים ברמה המקומית לשיפור תנאי הסביבה באזור מסוים, כמו קידום פרויקטים של הפרדת פסולת, גינות קהילתיות ושימור מקורות מים מקומיים. דוגמה: עמותת שומרי הבית – התארגנות קהילתית המובילה מאבקים מקומיים בישראל נגד פרויקטים מזיקים לסביבה כמו הקמת מתקני גז ונפט, תוך שיתוף פעולה עם תושבים מקומיים.

כמובן, יש ארגונים העוסקים בכמה מישורים במקביל, כמו החברה להגנת הטבע הפועלת לשמירת טבע, מניעת מפגעים סביבתיים, חקיקה סביבתית, חינוך ומודעות סביבתית וקידום התארגנויות מקומיות.

מדע אזרחי הוא כלי היכול לעזור לארגוני סביבה באופנים שונים. במסמך זה נציג מדוע כדאי לארגונים אלו להשתמש במדע אזרחי ונציג דוגמאות של מדע אזרחי המקדמות את ארגוני הסביבה.

מוצע לעיין גם במסמך ייעודי אודות מדע אזרחי למנהלי שטח ומדע אזרחי ותהליכי תכנון ופיתוח. כמו כן, מומלץ לעיין במסמך מדע אזרחי וקובעי מדיניות – רקע למידע נוסף על נושאים כגון חקיקה, מדיניות ותוכניות לאומיות של מדע אזרחי בעולם, למה כדאי לקובעי מדיניות להשתמש במדע אזרחי בפיתוח מדיניות, חסמים אפשריים והצעות לפתרונות לחסמים, כיצד כדאי לקדם מיזמי מדע אזרחי התומכים בפיתוח מדיניות, כיצד כדאי להנגיש את המידע לקובעי מדיניות וכן דוגמאות נוספות מהעולם ומישראל להשפעות של מדע אזרחי על קביעת מדיניות ואכיפה בנושאי שמירת טבע וסביבה.

תועלות של מדע אזרחי לארגוני סביבה

איסוף נתונים: מדע אזרחי מאפשר איסוף נתונים רבים מאוד על פני אזורים גיאוגרפיים נרחבים ותקופות זמן ממושכות, למשל לשם מעקב אחר מינים או אחר שינויים סביבתיים והערכת בריאות המערכת האקולוגית. ארגונים יכולים להשתמש במידע ותובנות ממדע אזרחי לקבלת החלטות ולמטרת שימור סביבה.
השפעה על מקבלי החלטות: מדע אזרחי מאפשר לקבל מידע, נתונים ותובנות המאפשרים לארגוני סביבה להגיע לדיונים עם יותר ידע, ובכך לתרום למשא ומתן ולצמצום השפעה שלילית על הסביבה. הנתונים שמתקבלים ממדע אזרחי יכולים לתרום לגיבוש מדיניות סביבתית. קמפיינים ציבוריים שנשענים על נתוני מדע אזרחי יכולים לחזק את הלחץ על הרשויות לפעול בצורה אפקטיבית יותר.
אכיפה: מידע שמתקבל בזכות מדע אזרחי יכול לעזור לארגונים לקבל הוכחות לעבירות בתחום הסביבה ולדווח לרשויות כדי שתהיה פעילות אכיפה בנידון.
הגברת מודעות הציבור והנעה לפעולה: באמצעות מדע אזרחי, ארגוני סביבה יכולים לשלב את הציבור בתהליך קבלת ההחלטות הסביבתיות, לחזק את המודעות הציבורית ולהוביל לשינוי מדיניות בצורה יותר אפקטיבית. ארגוני סביבה משתמשים במדע אזרחי כדי להעלות את המודעות הציבורית בנוגע לנושאים סביבתיים שונים, כמו מינים פולשים וזיהום מים. דרך הפרויקטים, הציבור לומד על חשיבות ההגנה על הסביבה והופך שותף בתהליך.
חיזוק הארגון: ארגוני סביבה מצאו שהבנה, השתתפות ויכולת לדבר בביטחון על נושאים מדעיים מחזקים אותם אישית. זה משפר את ההתקשרות הציבורית של הארגונים ואת מעורבותם בנושאי הסביבה. השימוש במדע אזרחי משפר את הדימוי והיחס שארגונים מקבלים כאשר הם נמצאים בדיונים מול מקבלי החלטות שונים.
שיפור האמון: מדע אזרחי יוצר הזדמנות לשיתוף פעולה בין הציבור לארגונים, דבר שמגביר את האמון והמעורבות הציבורית. הוא מאפשר לארגונים להתחבר לקהילות מקומיות, לשמוע את דאגותיהן ולהפוך את התהליך לפעולה משותפת לשמירה על הסביבה.

חקרי מקרה

להלן מספר חקרי מקרה המדגימים שימושים פרקטיים של מדע אזרחי עבור סוכנויות ומשרדי ממשלה וארגוני סביבה לא ממשלתיים.

ניטור איכות אוויר בניו יורק

תושבי טונוואנדה, ניו יורק, החלו להיות מודאגים ממחלות כרוניות בקהילה המקומית ומהריחות והעשן מ-53 מפעלים תעשייתיים בסביבה. התושבים הקימו “בריגדת דליים”, כלומר קבוצת קהילה שהשתמשה בציוד זול לביצוע בדיקות איכות אוויר באופן עצמאי. הקבוצה בדקה תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) באמצעות דגימות שנאספו בדליים שרכשו. הדגימות הראשוניות הראו רמות גבוהות ביותר של בנזן ורמות גבוהות של פורמלדהיד.

הקהילה פנתה למחלקת שימור הסביבה של ניו יורק (NYSDEC) ולסוכנות להגנת הסביבה של ארה”ב (EPA) עם הנתונים שנאספו, וסוכנויות אלו ערכו מחקר איכות אוויר מקיף שנמשך שנה, כולל ארבעה ניטורים קבועים של איכות האוויר. מחקר זה אישר כי רמות הבנזן היו גבוהות פי 75 מההנחיות של הסוכנות להגנת הסביבה וכי היו רמות גבוהות של חמישה מזהמים נוספים באוויר, וזיהה את חברת טונוואנדה קוק (Tonawanda Coke Corporation; TCC) כמקור העיקרי. החברה מפעילה מתקן לייצור קוק (גושים עתירי אנרגיה לכבשנים, בדומה לפחם) במיקום זה מאז 1978. קוק מיוצר על ידי חימום פחם בטמפרטורות גבוהות בהיעדר אוויר. לאור הממצאים, באוקטובר 2018 חברת TCC פתחה בהליך סגירה כדי לסגור באופן קבוע את המתקן שלה בהנחייה, ליווי וניטור של הסוכנויות אשר הובילו את המאמצים לפקח על הסגירה הבטוחה של פעולות הכוללות את 60 תנורי הקוק במתקן. כתוצאה מכך, חברת טונוואנדה קוק התקינה בקרות אוויר חדשות, שהביאו לירידה של 92 אחוז בפליטות בנזן. עבודת ה-EPA במתקן התמקדה בפעילויות ניקוי חירום, כולל חפירה והסרת קרקע מזוהמת, טיפול והטמנה של מעל מיליון גלונים של מים מזוהמים, שמירה על אזורים מזוהמים וייצוב של כלי קיבול ומיכלים אחרים של חומרים מסוכנים. עוד על המיזם והפעילות בסרטון (54 דקות, תרגום אוטומטי לעברית).

דיווח על זיהום סביבתי באירלנד

הסוכנות להגנת הסביבה האירית היא גוף ציבורי עצמאי הפועל להגנת הסביבה במרחב של אירלנד. הסוכנות ראתה בשימוש בטלפונים חכמים הזדמנות לערב את הציבור בזיהוי בעיות סביבתיות, ולכן פותחה אפליקציה בשם “See it? Say it!” המאפשרת לאנשים לדווח תצפיות של זיהום באזורי מגורים שלהם. האפליקציה מצרפת לתצפית מיקום מנתוני GPS והדיווח מועבר ישירות לגופי האכיפה ולאחראים האזוריים.

סקר יונקים וטורפים ימיים בקוסטה ריקה

בשנת 2018, ערך ארגון Earthwatch, שהינו גוף המחבר אנשים ומדענים כדי לערוך מחקרים מדעיים למען שמירת כדור הארץ, סקר יונקים וטורפים ימיים בגולפו דולסה (מפרץ דולסה) בקוסטה ריקה, על בסיס תצפיות של מתנדבים. לסקר היו שתי מטרות: א. זיהוי אזורים בעלי חשיבות קריטית ליונקים הימיים, כגון אזורי אכילה ורבייה במפרץ; ב. הערכה של גודל אוכלוסיית היונקים הימיים והמבנה שלה. הסקר כלל 30 סיורי סירה באזור המפרץ שנערכו ע”י מתנדבים, בהם נאספו נתונים על תצפיות התנהגותיות וזיהוי של דולפינים ולווייתנים. נאספו תמונות ונתונים גיאוגרפיים (קואורדינטות של התצפיות) לניתוח הדינמיקה של אוכלוסיות הדולפינים והלווייתנים.

לסקר היו השפעות על מדיניות ותוכניות ניהול השטח: התוצאות סייעו בקידום ההכרה במפרץ דולסה כמועמד לאזור חשוב ליונקים ימיים (IMMA), דבר שיכול להוביל להכרזתו כאזור ימי מוגן. נוצרו כלים לשימור וניהול אזורי הדולפינים והטורפים הימיים במפרץ דולסה וסביבותיו​, וביניהם: הגבלת תעבורה ימית – יצירת אזורים בהם אסורה תנועת כלי שיט על מנת למנוע התנגשויות בין דולפינים לכלי שיט בעונת ההמלטה; הכרזה על אזור מקלט לכרישים – בעקבות הסקר הוגדרו שפכי הנהרות המנגרובים כשטח מוגן עבור המין כריש פטיש, מין בסכנת הכחדה, על מנת לשמור על אזורי הרבייה של המין בתוך המפרץ; שימוש במודלים של תכנון מרחבי ימי (Marine Spatial Planning) – נעשה שימוש במודלים כדי לשלב את מאמצי השימור של היונקים הימיים במסגרת של תכנון וניהול אזורי וכן לצורך ניתוחי סיכון והגדרת אזורים קריטיים למינים השונים, כמו אזורי חיפוש מזון, אזורי המלטה ועוד.

מינים פולשים בישראל

נמלת האש הקטנה היא מין פולש המסב נזק גדול, בעיקר למערכות טבעיות בבתי גידול לחים, בשל היותה טורפת של מינים מקומיים. בנוסף לכך, נמלה זו מהווה מטרד לאדם ולבעלי חיים עקב העקיצות הכואבות שיכולות אף לגרום לעיוורון לחיות בית. לנמלת האש הקטנה גם השלכות כלכליות – היא מורידה את ערך הנכסים הנגועים בה וגם מסבה נזק כלכלי לחקלאות ולתיירות, שיכול להגיע מעל למיליארד שקל בשנה.

כדי להכיר את מימדי התופעה יש חשיבות לניטור. החברה להגנת הטבע, שהיא ארגון הסביבה הגדול והוותיק בישראל (ארגון לא ממשלתי וללא כוונות רווח), הקימה מיזם מדע אזרחי בשיתוף אגף מזיקים במשרד להגנת הסביבה, המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים, במטרה למפות את קצב התפשטות הנמלה ברחבי הארץ ולהעלות את המודעות לחשיבות הדברתה ומניעת הפצתה. באתר המיזם ניתן לראות מיפוי של התפשטות נמלת האש הקטנה בארץ לפי דיווחים לאורך השנים. משנת 2020 דווחו אלפי תצפיות מכל רחבי ישראל. המשרד להגנת הסביבה מפרסם רשימה וגם מפה של משתלות שנדבקו בנמלת האש ומהן מומלץ שלא לרכוש עציצים ושתילים על מנת שלא להפיצה. 

מין פולש מוגדר כאורגניזם שחרג מטווח התפוצה הטבעי שלו כתוצאה מפעילות אדם. אוכלוסיות של מינים פולשים מתבססות ומתפשטות בסביבה החדשה וגורמות לנזקים למערכות טבעיות מקומיות או לאדם. נמלת האש הקטנה היא דוגמה למין פולש שכבר התבסס בארץ ולא ניתן להכחידו באופן מלא, רק להדבירו במקומות הנגועים.

מיזם לניטור מינים פולשים חשוב שייערך כאשר נכנס מין פולש חדש ויש צורך בניטור קצב ההתפשטות שלו לשם מניעת המשך התפשטות והתבססות שלו. החברה להגנת הטבע מנהלת מעקב אחר מינים פולשים נוספים בישראל: הצדפה הפולשת בחוף הים הסלעי – Perna perna , סרטן בחוף החולי – מטוטה ויקטור, מיני עופות פולשים כמו מיינות, דררות ותוכי נזירי באמצעות ספירת הציפורים הגדולה, ועוד.

מאבק חינוכי למען האירוסים

המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר משלב תלמידים, מורים, מדענים ואזרחים כדי לקדם למידת מדעים משמעותית בשילוב מדע אזרחי. אחד מהפרויקטים במרכז, שנתמך בסיוע של החברה להגנת הטבע ושל רשות הטבע והגנים, עסק בחקר של אירוס הארגמן, מין נדיר ומוגן הגדל בשרון. המחקר נערך ביוזמת מורה למדעים של תלמידי כיתה ט’ בביה”ס הדסים באבן יהודה. הם ערכו תצפיות באירוסים בסמוך לבית הספר משום שלא נתנו פרי, וכך גילו שהאזור שבו האירוסים נמצאים היה מיועד להיהרס. כתוצאה מכך, בנוסף לחקר הם התחילו בפעילות להצלת האירוסים וקריאה להעתקתם או להכרזת השטח כמוגן.

בפוסט של בית ספר שדה חוף הכרמל בפייסבוק נכתב על כך שהמאבק נשא פרי כאשר ב-22.2.21 התקיימה ישיבת הוועדה המחוזית, ובה התקבלו הדרישות לשימור פרחי הבר ובוצע תיקון לתוכנית כצעד במטרה להפוך את האזור לשמורת טבע.

צמחים כמדד לשינוי אקלים

מדע אזרחי יכול לסייע להבין טוב יותר את שינוי האקלים. למשל, Budburst הוא פרויקט מדע אזרחי בהפעלת הגן הבוטני בשיקגו, התאגיד האוניברסיטאי לחקר האטמוספירה (UCAR) ורשת הפנולוגיה הלאומית של ארה”ב. המימון מגיע מסוכנויות ממשלתיות כמו שירות הדגים וחיות הבר של ארה”ב, המכון הגיאולוגי של ארה”ב, שירות היערות האמריקאי, NEON, נאס”א, וקרנות: קרן החינוך הלאומית והקרן הלאומית למדע של ארצות הברית.
הפרויקט, שבודק שינויים בפנולוגיה (מעגל החיים) של צמחים, החל לפעול ב-2007 וכבר נאספו בו מעל 75,000 תצפיות. המתנדבים בפרויקט אוספים תצפיות על מין אחד או יותר מתוך עשרה מיני צמחים נבחרים ומתעדים את מועדי השינויים שחלים בצמח, כמו פתיחת ניצנים והגחת עלים, פיזור זרעים ונשירת עלים. צמחים כמו לילך מצוי, מייפל אדום ופעמון וירג’יניה הם מינים בתפוצה רחבה שיכולים לספק סימנים מוקדמים חשובים להשפעת הטמפרטורות המתחממות על הסביבה. המשתתפים מגישים את דיווחיהם לגבי תופעות אלו באפליקציה ייעודית. מידע נוסף בסרטון.

מתוך התצפיות נמצא שבעקבות שינוי האקלים חלק מהצמחים מלבלבים, פורחים או חונטים פירות מוקדם או מאוחר לעונה הרגילה. למשל, בשיקגו מצאו ש-7 מתוך 15 צמחים פורחים מוקדם מהצפוי על פי תצפיות של בוטנאים שנערכו במשך יותר מ-50 שנים. בלשכת ניהול הקרקעות של ארצות הברית השתמשו בפרויקט זה על מנת להבין את השינויים המאפיינים את הצמחים ברחבי הארץ וכן כדי לעודד תלמידים ובני נוער מקומיים להשתתף בפעילות מעשית ומדעית בחוץ, כך שבסוף השנה הם יוכלו לראות כיצד הנתונים שלהם תרמו תרומה חשובה להבנתנו את שינוי האקלים.

פרויקט דומה, המכוון בין היתר גם לתלמידים ונוער, אשר עוקב אחר שינוי אקלים הוא פרויקט GLOBE של NASA. בין עשרות הפרוטוקולים של מדע אזרחי בפרויקט, יש גם כזה המתמקד בשינויים הפנולוגיים של צמחים. התוכנית פועלת בקרב בתי ספר בישראל בעידוד משרד החינוך.

ניטור אצות

Marine Conservation Society הוא ארגון צדקה סביבתי מבריטניה שפועל למען ים יותר מוגן, נקי ובריא. אחת הפעילויות שלהם בתחום המדע האזרחי עוסקת בניטור אצות בשיתוף מוזיאון הטבע של בריטניה. ברחבי בריטניה יש 650 מינים של אצות. אצות חשובות בזכות תרומתן למאזן החמצן – הן יכולות לייצר יותר חמצן מאשר כל היערות על היבשה, ולמאזן הפחמן – אצות פיטופלנקטון מסירות פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה וכאשר הן נטרפות ע”י יצורים ימיים הפחמן מאוחסן ביצורים אלו (“פחמן כחול”). כשהיצורים מתים, חלק מהפחמן הכחול נקבר בקרקעית הים, וכך הוא מוּסר ממחזור הפחמן. מחקר על אצות יכול לתרום להבנת שינוי האקלים, ובעזרת המידע הזה הארגון יעזור למקבלי החלטות וקובעי מדיניות לקדם ים נקי ובריא יותר.

המיזם מזמין את הציבור לניטור של 14 מיני אצות שנבחרו בשל היותן ביואינדיקטורים, כלומר הנוכחות או ההיעדרות שלהן מעידות על השפעה של גורמים סביבתיים. האצות במיזם מתחלקות לשלוש קטגוריות: מינים המעידים על עליית טמפרטורת הים, מינים פולשים, ומינים המעידים על החמצת מי האוקיינוס. בניטור יש לבחור רצועת חוף מעורף החוף ועד הים ברוחב 5 מטרים, לצלם אותה במבט מהים אל עורף החוף, ללכת לאורכה ולאתר אצות שעדיין מחוברות לסלעים. את האצות יש לצלם ולזהות, ולדווח באפליקציה נוכחות או היעדרות לכל אחד מ-14 המינים.

מקורות

Citizen Science Programs. (2020). Case Studies.

Dhillon, C. M. (2017). Using citizen science in environmental justice: Participation and decision-making in a Southern California waste facility siting conflict. Local Environment, 22(12), 1479–1496. https://doi.org/10.1080/13549839.2017.1360263

McKinley, D. C., Miller-Rushing, A. J., Ballard, H. L., Bonney, R., Brown, H., Cook-Patton, S. C., Evans, D. M., French, R. A., Parrish, J. K., Phillips, T. B., Ryan, S. F., Shanley, L. A., Shirk, J. L., Stepenuck, K. F., Weltzin, J. F., Wiggins, A., Boyle, O. D., Briggs, R. D., Chapin, S. F., … Soukup, M. A. (2017). Citizen science can improve conservation science, natural resource management, and environmental protection. Biological Conservation, 208, 15–28. https://doi.org/10.1016/j.biocon.2016.05.015

Oviedo, L. (2018). Marine mammals and predators, Costa Rica: Earthwatch 2018 annual field report. Centro de Investigacion de Cetaceos de Costa Rica (CEIC).

Owen, R. P., & Parker, A. J. (2018). Citizen science in environmental protection agencies. UCL Press.‏ In: Hecker, S., Haklay, M., Bowser, A., Makuch, Z., Vogel, J. & Bonn, A. 2018. Citizen Science: Innovation in Open Science, Society and Policy. UCL Press, London. https://doi.org/10.14324/111.9781787352339 https://core.ac.uk/download/pdf/195314235.pdf