איך נתוני מדע אזרחי משנים את המחקר האקולוגי, ומהן ההשלכות על מחקר ומדיניות סביבתית?

בכנס השני של המרכז הישראלי למדע אזרחי, ב-26.2.2026, נתן ד”ר קורי קלגן (Corey T. Callaghan) הרצאה ממושבו באוניברסיטת פלורידה בארצות הברית, בה סיפר על יתרונות השימוש ב-iNaturalist והציג מחקר שניתח מאמרים העושים שימוש בנתוני הפלטפורמה.

ד”ר קלגן פתח במספר מרשים: 84,562 תצפיות בממוצע מועלות ל-iNaturalist כל יום השנה – כמעט תצפית אחת בשנייה. קצב זה מדגים כיצד הפלטפורמה משנה באופן מהותי את הדרך שבה נאספים נתוני מגוון ביולוגי ברחבי העולם. בפתח דבריו ערך ד”ר קלגן סקירה קצרה לגבי הפלטפורמה iNaturalist ומה כולל המידע בה: תיעוד אורגניזמים באמצעות צילום או הקלטה, זיהוי בעזרת מודל בינה מלאכותית ואימות אנושי. הנתונים המרכזיים שמתקבלים הם מה (זיהוי טקסונומי), איפה (מיקום גיאוגרפי) ומתי (תאריך תצפית). יותר מ־550,000 מינים דווחו ב־iNaturalist. כאשר מתקיימים תנאים מסוימים (אימות קהילתי, מטא־דאטה מלא, אורגניזם בר וכו’) התצפית מגיעה לסטטוס Research Grade (דרגת מחקר), ונשלחת למאגר GBIF.

בחלקה הראשון של ההרצאה הוצג מחקר שערך סקירה רחבת היקף של למעלה מ־2,000 מאמרים, שניתחה באופן שיטתי את שימושי המחקר ב־iNaturalist. נמצא שמעל 5,000 פרסומים מדעיים השתמשו בנתוני iNaturalist. חרקים היו במקום הראשון במספר המאמרים ואחריהם צמחים, יונקים ואז עופות. יותר מ־50% מהמאמרים התמקדו בשלושה מינים או פחות – מיקוד טקסונומי צר יחסית. ב־2022 פורסמו כ־4 מאמרים ביום; ב־2025 ההערכה היא 8–9 מאמרים ביום. נתוני iNaturalist שימשו במחקרים מ־128 מדינות והתייחסו ל־638 קבוצות טקסונומיות. רוב השימושים עוסקים בתחומים:

• תפוצה ודינמיקה של תחום תפוצה
• השפעות של שינוי האקלים
• גילוי מינים חדשים
• ביולוגיה והתנהגות

חשוב להדגיש שברוב המאמרים, iNaturalist אינו מקור הנתונים היחיד, אלא מקור משלים שמרחיב את ההקשר הגיאוגרפי והמרחבי של המחקר.

לפי המחקר, נמצא שנעשה שימוש גובר בנתוני תמונות – חוקרים מפיקים מידע משני מהתמונות עצמן, למשל לגבי מורפולוגיה, צבעים, אינטראקציות (כגון צמח–מאביק), תזמון התפתחות הקרניים באיילים ועוד. 

בהמשך ההרצאה נסקרה ההשפעה של השימוש בנתוני iNaturalist על מדיניות סביבתית באמצעות חקר מקרה בארה״ב. ד״ר קלגן וקבוצתו בחנו מסמכי הערכת השפעה סביבתית לפי החקיקה הסביבתית בארה”ב (NEPA). עלו מספר ממצאים:

• מעל 40% מהמסמכים ב־2022 הזכירו או השתמשו במדע אזרחי.
• 64% עשו שימוש ישיר בנתונים לצורך קבלת החלטות.
• 12% מהמסמכים הסיקו היעדר מין על בסיס היעדר תצפיות – ללא ניתוח סטטיסטי של הסתברות גילוי (מתוך כך עלתה הערת ביקורת חשובה ששימוש ב”היעדר תצפיות” כהוכחת היעדר מין הוא בעייתי סטטיסטית ועלול להשפיע על החלטות רגולטוריות).

בנוסף, הוצגו כמה שיקולים מרכזיים לשימוש בנתוני iNaturalist:

• חשוב להבין את הנתונים. למשל, לדעת שיש הבדלים בין העץ הטקסונומי של iNaturalist לבין ה־taxonomic backbone של GBIF, להבין ש־iNaturalist הוא מאגר נתונים חי – אנשים יכולים למחוק את התצפיות של עצמם, הזיהויים יכולים להשתנות. כמו כן, יש להבין את רדיוס הדיוק במטרים בעת שימוש בנתונים ובניתוחם, בשל הגדרות פרטיות גיאוגרפית.
• יש להשיג את הנתונים בצורה נכונה. יש כמה דרכים לקבל נתונים, כאשר שימוש ב־GBIF הוא הדרך המומלצת להשגת נתוני iNaturalist. עם זאת, יש גם API שניתן להשתמש בו, וישנם כלי הייצוא. היתרון של GBIF הוא שהוא מגיע עם DOI, כך שמחרוזת החיפוש ומאגר הנתונים נשמרים בארכיון, דבר שמסייע בהיבט של הדירות. בנוסף, ניתן לקבל דרך ה־API גם סיכומי נתונים וכן תמונות וקבצי קול שניתן להשתמש בהם. ניתן לקבל כתובות URL ולהוריד את הקבצים. יש מפות תפוצה שניתן להוריד, נתוני זיהויים והיסטוריית זיהויים כדי להבין את האינטראקציה האנושית שמתרחשת בתהליך. יש הרבה מאוד נתונים זמינים. לכן עצם ההיכרות עם סוגי הנתונים שניתן להפיק מ־iNaturalist חשובה מאוד לשימוש במחקר.
• צריך לנתח בזהירות. באופן כללי, חשוב להבין הטיית צופים – להבין כיצד בני אדם תורמים, מה מניע אותם ולמה הם מעלים תצפיות ל־iNaturalist, ולשלב זאת במידת הצורך במודלים סטטיסטיים. לזכור שמדובר בנתוני נוכחות בלבד, ולכן הסקת היעדרות היא קשה מאוד, אלא אם משתמשים במודלים מתקדמים במיוחד. בנוסף, יש לסנן את הנתונים כך שיתאימו למטרת המחקר ולהיקף ההסקה. חשוב לחשוב כיצד לעשות זאת כדי להבטיח שהמסקנות מ־iNaturalist יהיו חזקות ואמינות.
• יש להבטיח הדירות. נתוני iNaturalist הם מאגר חי, תשתית דינמית שמשתנה כל הזמן באינטרנט, ולכן ניהול גרסאות והבטחת יכולת שחזור של הנתונים והקוד הם קריטיים. כך בעוד חמש או עשר שנים, כאשר iNaturalist יהיה גדול בהרבה, נוכל לשאול: האם ניתן לחזור על המחקר ולקבל את אותן מסקנות, או שהמסקנות השתנו?

לסיכום, ציין ד”ר קלגן שכיום אנחנו רק בתחילת הדרך. כמות הנתונים ממשיכה לגדול בקצב מהיר מאוד, והשאלה הקריטית היא אילו שאלות מחקר עלינו לשאול היום כדי שבעוד 10–20 שנה הנתונים הללו ישמשו בסיס טבעי למחקר, מדיניות ושימור?

המאמר של ד”ר קורי קלגן וקבוצת המחקר שלו:

Brittany M Mason, Thomas Mesaglio, Jackson Barratt Heitmann, Mark Chandler, Shawan Chowdhury, Simon B Z Gorta, Florencia Grattarola, Quentin Groom, Colleen Hitchcock, Levi Hoskins, Samantha K Lowe, Marina Marquis, Nadja Pernat, Vaughn Shirey, Shukherdorj Baasanmunkh, Corey T Callaghan, iNaturalist accelerates biodiversity research, BioScience, Volume 75, Issue 11, November 2025, Pages 953–965, https://doi.org/10.1093/biosci/biaf104