מדע אזרחי למנהלי שטח
כתיבה: ד״ר נירית לביא אלון, יובל עזיזה
עריכה: ד״ר נירית לביא אלון
מדע אזרחי הינו כלי משמעותי היכול לסייע למנהלי שטחים פתוחים שונים כגון יערנים בקרן הקיימת לישראל, מנהלי שמורות טבע וגנים לאומיים ברשות הטבע והגנים, אקולוגים עירוניים, מנהלי שטחים פתוחים במועצות אזוריות, אנשי רשויות ניקוז ונחלים ועוד. מנהלי השטחים זקוקים להרבה נתונים מגוונים ועדכניים על מנת לעקוב אחר מצב השטח ולקבל החלטות ממשקיות לטיפול בשטח (למשל טיפול במינים פולשים, הסרת מפגעים, אישור או חסימה של כניסת מבקרים, שיקום צומח ועוד).
מומלץ לעיין במסמך מדע אזרחי וקובעי מדיניות – רקע למידע נוסף על נושאים כגון חקיקה, מדיניות ותוכניות לאומיות של מדע אזרחי בעולם, למה כדאי לקובעי מדיניות להשתמש במדע אזרחי בפיתוח מדיניות, חסמים אפשריים והצעות לפתרונות לחסמים, כיצד כדאי לקדם מיזמי מדע אזרחי התומכים בפיתוח מדיניות, כיצד כדאי להנגיש את המידע לקובעי מדיניות וכן דוגמאות נוספות מהעולם ומישראל להשפעות מדע אזרחי על קביעת מדיניות ואכיפה בנושאי שמירת טבע וסביבה. כמו כן מוצע לעיין במסמך ייעודי אודות מדע אזרחי וארגוני סביבה ומדע אזרחי ותהליכי תכנון ופיתוח.
במסמך זה נציג למה כדאי דווקא למנהלי שטח להשתמש במדע אזרחי ונדגים גם שימושים פרקטיים עבור מנהלי שטח מתוך מיזמים של מדע אזרחי בעולם ובישראל.
תועלות של מדע אזרחי למנהלי שטח
- איסוף נתונים: מדע אזרחי מאפשר איסוף כמויות גדולות של נתונים על פני אזורים גיאוגרפיים נרחבים ותקופות זמן ממושכות. למשל, נתוני מעקב אחר מינים או אחר שינויים סביבתיים והערכת בריאות המערכת האקולוגית. איסוף מידע כמעט בזמן אמת מאפשר לפעול מיידית במידת האפשר.
- תגליות מדעיות: במסגרת המדע האזרחי עשויים לעלות ממצאים בלתי צפויים, כמו זיהוי מינים חדשים או זיהוי שינויים סביבתיים שלא היו נצפים בשיטות מחקר אחרות.
- מעורבות ציבורית וקבלת משוב: מדע אזרחי מעודד זרימת מידע דו-כיוונית בין הציבור למנהלי שטח, שמחד תורמת להרחבת הידע בקרב הציבור על מגוון ביולוגי וחשיבותו ומאידך מאפשרת לתרום מידע משמעותי שהמנהלים לא נחשפו אליו קודם.
- הרחבת הידע המדעי בקרב הציבור: מעורבות אזרחים בפרויקטים מדעיים תסייע למנהלי השטח לשפר את הבנת הציבור בנושאים סביבתיים ובמאמצי שימור, והיא עשויה להוביל לציבור מודע יותר התומך בפעולות ניהול ובמדיניות.
- חיסכון בעלויות: בחירה במדע אזרחי הנעזר במתנדבים יכולה לצמצם עלויות הקשורות למחקר ומעקב, ולאפשר למנהלי שטחים להקצות משאבים בצורה יעילה יותר.
- תמיכה ביישום מדיניות: מדע אזרחי יכול לסייע בגיבוש וביישום מדיניות בזכות נתונים ותובנות רלוונטיות המשקפות את דאגות והעדפות הקהילה. זה יכול להוביל לניהול בר קיימא המותאם יותר ברמה המקומית. מדע אזרחי יכול לסייע בהערכת היעילות של שיטות ניהול ומדיניות, תוך מתן משוב שניתן להשתמש בו כדי להתאים ולשפר פעולות עתידיות. בנוסף מדע אזרחי מאפשר קבלת משוב על הנתונים שנאספים, ובכך ניתן להבין השלכות של הממצאים וליצור אסטרטגיה בהתאם.
חקרי מקרה: שימושים פרקטיים של מדע אזרחי לניהול שטח
הקמת מאגר מיני צומח בשמורות טבע
שמורת ראמייר בצרפת (Ramières du Val de Drôme nature reserve) היא שמורת טבע בגודל של כ-1400 דונם, הממוקמת על פני מעל 10 ק”מ לאורכו של נהר Drôme. מדי שנה מבקרים בה כ-50 אלף מבקרים. בשמורה ידועים מעל 700 מיני צמחים, כאשר מאגר המידע על מיני הצומח בשמורה נבנה באמצעות מיזם מדע אזרחי ע”י מבקרים ועובדים. מנהלי השמורה החליטו להשתמש בכלי Pl@nNet, שבו ניתן לתעד ולאסוף תצפיות בצמחים. הכלי מבוסס על זיהוי תמונות אוטומטי בעזרת בינה מלאכותית, כך מבקרים שאינם מומחים יכולים לתעד ולזהות את המינים בשטח. למאגר הצמחים ב-Pl@nNet הוסיפו מתנדבים מרשתות של מדע אזרחי, ביניהן של איגוד הגנים הבוטניים. השימוש בכלי תרם ל-1390 תצפיות שתיעדו יותר מ-460 מינים. תצפיות אלו הגדילו את נפח המידע הבוטני, שאיפשר למנהלי השמורה להקים מאגר נתונים, וכתוצאה מכך תרמו לשיפור ההבנה של המינים הנמצאים בשמורה. במקביל תרם המיזם למעורבות ציבורית ולעלייה במודעות למגוון הביולוגי.
גם בשמורת לווה בקניה (Lewa Wildlife Conservancy) השתמשו בכלי זה תוך התאמה למגוון המינים המקומי. מכיוון שהיה הרבה פחות מידע ויזואלי על מיני צומח בהשוואה לצומח בשמורת ראמייר, מנהלי השמורה השקיעו מאמץ בהוספת תמונות ואימון הבינה המלאכותית לזיהוי המינים. מטרת המיזם הייתה להגדיל את העניין של המבקרים בעושר מיני הצומח בשמורה (יותר מ-600 מינים) ולהגדיל את מספר התצפיות בצומח, באופן שיאפשר ניתוח של תפוצת המינים בשטח, כמו גם לקדם מטרות חינוכיות.
ניטור חלזונות לבדיקת יעילות שמורה ימית
בחופי בליז (צפון-מזרח מרכז אמריקה) הציבור הוזמן להשתתף במיזם מדע אזרחי של ניטור חלזונות ענק בשם queen conch אשר הולכים ונעלמים מהחופים הקאריביים. כתוצאה מהיעלמותם, מדינות קבעו מדיניות של איסור דיג החלזונות הללו – בתקנות הדיג של בליז נאסר דיג של החילזון מגודל ומשקל מסוימים, בעונת הרבייה ובאמצעות צלילה. כמו כן הוקמו 13 שמורות ימיות בחופי בליז להגנתו. בהיעדר נתונים שיטתיים על החילזון, אורגן מפגש של בעלי עניין רבים, כולל נציגי ארגונים ופעילי מדע אזרחי, ובו הוחלט על מיזם מדע אזרחי של סקר האוכלוסיות בשמורה, כלומר מדובר במיזם ביצירה הדדית (Co-created project). חוץ מתכנון משותף של המיזם, פעילי מדע אזרחי דיווחו גם על האתרים מהעבר וההווה בהם נמצאו החלזונות. מתנדבים עקבו אחר חתכים במקומות בהם היו ריכוזי אוכלוסיות (בצלילה או שנרקול) ודיווחו על הגיל והגודל של הקונכיות ואפילו סימנו אותן בתגים מיוחדים. בזכות ההשתתפות של כ-80 מדענים אזרחיים במהלך שש שנות המחקר, תועדו כ-5000 חלזונות (4200 מתוכם גם סומנו) באתרים של ריכוזי החלזונות בארבעה אזורים של השמורה (כולל במים עמוקים).
הנתונים שנאספו שימשו לקביעת מבנה, גיל וצפיפות של אתרי ריכוזי החלזונות ויעילות השמורה. תוצאות המחקר מצביעות על כך שחלק מריכוזי החלזונות החלו להתאושש מאז אכיפת השמורה. צוות הפרויקט נפגש באופן קבוע עם דייגים ונציגי האיגוד לתיירות מקיימת כדי להציג את ממצאי הסקרים ולדון בהם, פעילות שהובילה לשינוי במיקום האזור המוגן בשמורה וסייעה בתכנון סיורים של פקחים בשמורה. המיזם תרם גם לבניית הקהילה הימית של משתמשי הים והארגונים המעורבים.
חקר מקרה זה הוא אחד מחקרי מקרה שנבחנו במחקר על שימוש במדע אזרחי לשמירת בתי הגידול הימיים. המחקר גיבש תובנות חשובות והמלצות לגבי שימוש במדע אזרחי בהקשרים של בתי גידול ימיים. גם בישראל יש מספר מיזמי מדע אזרחי הקשורים לשמירת הסביבה הימית.
דיווח מפגעים לאכיפה בחופים
במיזם SeaWatch של החברה להגנת הטבע משתמשי הים יכולים לדווח על מגוון מפגעים (דיג לא חוקי, בעלי חיים פגועים, רשתות רפאים – רשתות דיג המסוכנות לסביבה הימית, זיהום או פסולת, נסיעה בחוף ושיט מסוכן) או על תצפיות במינים ימיים בסביבתם הטבעית. למעשה מדובר ב”מוקד מבוסס אפליקציה סלולרית לטיפול בדיווחי ציבור אודות מפגעים בים התיכון ובמפרץ אילת. המוקד חותר לייעל ולהעצים את אכיפת החוק ומניעת מפגעים בים התיכון, על ידי הגברת מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות לאתגרי השימור בים והעברת תלונות על מפגעים בזמן אמת אל גורמי האכיפה”.
נכון לספטמבר 2024, לפי הדיווח באתר, 4291 דיווחים מתוך 4380 קיבלו מענה, ב-60 מהם התבצעו אירועי אכיפה, 33 רשתות רפאים הוסרו ומעל 100 תצפיות במינים נשלחו לגופי מחקר.
ניטור מגוון ביולוגי ביער
בשנת 2017 מנהלי שמורת היער קאיבאב באריזונה (Kaibab National Forest) ערכו ביובליץ של שנה לתיעוד מגוון המינים בשטח באמצעות מיזם מדע אזרחי באפליקציית iNaturalist. עובדי הפארק ומבקריו הוזמנו לתעד תצפיות בחי ובצומח ומומחים ועובדי השמורה עזרו בזיהוי המינים. כמאה השתתפו בפרויקט, כולל תלמידי בית ספר הנמצא בשטח היער. במהלך הביובליץ תועדה חיפושית נדירה שלא צולמה אף פעם (בתמונה מטה). מנהלי המיזם העידו על מספר תועלות – החל מאוסף תמונות של המגוון הביולוגי ביער ששימש אותם למטרות לימודיות, דרך זיהוי של מינים פולשים לשם קבלת החלטות על טיפול בהם ועד בדיקה של נוכחות או היעדר מינים נדירים ברחבי השטח.
ניטור מיני צומח פולשים
יש דוגמאות רבות בהן מדע אזרחי מסייע למנהלי שטח בניטור מינים פולשים. אחת מהן היא מיזם Dubois Invasive Species Watch. פרויקט זה התחיל ב-2020 על ידי המרכז הלאומי לכבש גדול-קרניים בדובויס שבוויומינג, ארצות הברית. הדיווח על מינים פולשים מתבצע באמצעות אפליקציית iNaturalist במטרה לסייע למנהלי שטח של המרחב בו חיים כבשי בר לזהות ולנטר מינים פולשים. אחד האתגרים בשימור חיות בר אלו הוא שמירת המרחב האקולוגי שלהן. זיהוי מהיר של המינים יכול לסייע בשימור הכבש גדול הקרניים שבשטח ומינים מקומיים אחרים. יזמי הפרויקט פרסמו רשימה של מיני עניין לדיווח אך מזמינים לדווח על כלל המינים הפולשים. לשם כך הקצו מפגשים מקוונים ופנים אל פנים להכשרת מתנדבים מהקהילה לשימוש באפליקציה וללמדם כיצד לדווח תצפיות ולזהות. הביולוגית של המרחב סיפרה בכתבה שבמיזם נעזרים בחברי הקהילה אשר נמצאים יום יום בשטח, והעובדה שיש עוד עיניים מסייעת לזהות את המינים הפולשים ולהגיב במהירות ובכך לשמור על בית הגידול.
ניטור דבורי בר כמדד להפרעות בקרקע חקלאית
דבורי בר מקומיות מספקות שירותי האבקה חיוניים הן במערכות אקולוגיות טבעיות והן במערכות מנוהלות. עם זאת, הירידה במספר מיני הדבורים המקומיות מדגישה את הצורך בשיפור ההבנה של שיטות ניהול הקרקע שיכולות לקדם אוכלוסיות בריאות, עמידות ומגוונות.
במישיגן, ארצות הברית נערך מחקר ע”י אוניברסיטת מישיגן סטייט, לשם שיפור ההבנה של השפעת ניהול קרקע על שפע מאביקים טבעיים במערכות חקלאיות בעזרת מדע אזרחי. המשתתפים במיזם היו אנשי גינון, שהשתתפו במפגשים וסדנאות ואספו נתונים על דבורי דלעת (Squash bees – מיני דבורים יחודיים המתמחים בהאבקת דלעת וקישואים). מטרת המיזם הייתה לבחון את השפעת פעולות ניהול הקרקע, כמו עיבוד הקרקע, על קיומן של הדבורים. הדיווחים נעשו באמצעות אפליקציה ייעודית. המתנדבים נדרשו לצפות בפרחי דלעת, לספור את הדבורים שראו ולצלם אותן לאימות.
המחקר מצא שדבורי דלעת נפוצות יותר (מבחינת שפע וטווח גיאוגרפי) בחוות בהן מתבצע עיבוד קרקע מופחת או ללא עיבוד קרקע בכלל, בהשוואה לחוות בהן הקרקע מעובדת בצורה אינטנסיבית. מדע אזרחי מהווה שיטה זולה ויעילה לבחינת השפעות פרקטיקות ניהול החווה על דבורי הקישוא ויכול להיות כלי בעל ערך לניטור ולשימור מאביקים מקומיים אחרים.
מקורות
Appenfeller, LR., Lloyd, S., Szendrei, Z. (2020). Citizen science improves our understanding of the impact of soil management on wild pollinator abundance in agroecosystems. PLoS ONE 15(3): e0230007. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0230007
Bonnet, P., Joly, A., Faton, J.-M., Brown, S., Kimiti, D., Deneu, B., Servajean, M., Affouard, A., Lombardo, J.-C., Mary, L., Vignau, C., & Munoz, F. (2020). How citizen scientists contribute to monitor protected areas thanks to automatic plant identification tools. Ecological Solutions and Evidence, 1(2), e12023. https://doi.org/10.1002/2688-8319.12023
Cigliano, J. A., Meyer, R., Ballard, H. L., Freitag, A., Phillips, T. B., & Wasser, A. (2015). Making marine and coastal citizen science matter. Ocean & Coastal Management, 115, 77-87. https://doi.org/10.1016/j.ocecoaman.2015.06.012
McKinley, D. C., Miller-Rushing, A. J., Ballard, H. L., Bonney, R., Brown, H., Cook-Patton, S. C., Evans, D. M., French, R. A., Parrish, J. K., Phillips, T. B., Ryan, S. F., Shanley, L. A., Shirk, J. L., Stepenuck, K. F., Weltzin, J. F., Wiggins, A., Boyle, O. D., Briggs, R. D., Chapin, S. F., … Soukup, M. A. (2017). Citizen science can improve conservation science, natural resource management, and environmental protection. Biological Conservation, 208, 15–28. https://doi.org/10.1016/j.biocon.2016.05.015