מדע אזרחי ברשויות מקומיות

הקדמה

רשויות מקומיות בדרך כלל לא חושבות על מדע אזרחי ככלי לפתרון של סוגיות מקומיות. מדע אזרחי הוא מחקר מדעי המבוצע – כולו או בחלקו – על ידי הציבור הרחב. לכן, במבט ראשון, נדמה שמדובר בתחום עבור מדענים ואזרחים, אך במקרים רבים גם לרשויות המקומיות יכול להיות בכך עניין, למשל כשמדובר במדידות ובמחקר שניתן לחזק עבור מדיניות מקומית.

באמצעות מיזמי מדע אזרחי, רשויות מקומיות יכולות לקבל גישה לרשת נרחבת של אזרחים המעורבים באופן מקומי. מדע אזרחי יכול לספק נתונים ותובנות חדשים לרשות המקומית כדי לסייע בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות, למשל בהקשרים של שמירת הטבע המקומי, הפחתת זיהום אוויר, פיתוח שטחים פתוחים, התמודדות עם אי החום העירוני ועוד.

המרכז הישראלי למדע אזרחי, היושב במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, פועל לקידום מדע אזרחי בישראל, בעיקר בתחומי סביבה ומגוון ביולוגי, מול מדענים ויזמי מדע אזרחי, ציבור רחב ומקבלי החלטות. המרכז משמש בית לרשת של מיזמי מדע אזרחי, חלקם גם בתחומי רשויות מקומיות ובהובלתן.

מדריך זה נועד לתאר את המשמעות של מדע אזרחי עבור רשויות מקומיות, ולהסביר כיצד להתחיל ולזהות גורמי הצלחה. תמצאו כאן דוגמאות מעוררות השראה. המדריך נכתב על בסיס חומרים קיימים מהעולם ובפרט מפת הדרכים למדע אזרחי ברשויות מקומיות בבלגיה, תוך התאמה לישראל. כדי להבין כיצד להקים ולבצע מיזם מדע אזרחי מומלץ לעיין במדריך לפיתוח מיזם.

מהו מדע אזרחי?

מדע אזרחי (citizen science) הוא מדע המתבצע על ידי מדענים ושאינם מדענים. ציבור רחב, פעילים מקומיים, קבוצות מתנדבים, נוער, תלמידים וכל המתעניינים יכולים להשתתף בכל אחד משלבי המחקר המדעי – החל מהעלאת נושא ובחירת השאלות למחקר, איסוף נתונים וניתוח הממצאים ועד פרסום הממצאים והצגתם. המדע האזרחי הוא תחום מדעי חדש יחסית שהתפתח בשנים האחרונות בזכות הכלים הטכנולוגיים המאפשרים השתתפות קלה ונוחה של הציבור וקשר ישיר עם צוות המחקר, ובעיקר בזכות ההבנה כי להשתתפות הציבור במחקר יש תרומה חשובה – לתחום המדע, לחברה כולה ולמשתתפים עצמם. בעולם קיימים אלפי מיזמים של מדע אזרחי בתחומים שונים כמו אסטרונומיה, רפואה, אקלים, מדעי הרוח ובעיקר בתחום ניטור מגוון ביולוגי וסביבה. מקובל לקשר מדע אזרחי למחקרים אקדמיים מדעיים, אולם למדע האזרחי תרומה משמעותית לא רק בהקשר האקדמי, אלא גם כאשר המידע שנאסף משמש לקביעת מדיניות ולקבלת החלטות, למשל של ניהול שטחים, או שיש לו השפעה על תהליכים תכנוניים.

לא כל מיזם הוא מדע אזרחי. עקרונות מפתח למדע אזרחי הם מטרה מוגדרת (שאלת מחקר) ומערך איסוף נתונים ייעודי המשמש למחקר מדעי או יישומי, השתתפות פעילה של אזרחים באיסוף נתונים או תצפיות, בניתוח שלהם או בשלבים אחרים של המחקר ותרומה – הנתונים תורמים לפרויקט מחקר מדעי או לניהול שטח וקבלת החלטות. כך למשל, דיווח למוקד 106 אינו מיזם מדע אזרחי על אף השתתפות התושבים. אולם, אם תהיה קריאה לתושבים לדווח במוקד 106 על בעיות במרחב הציבורי (זבל, מדרכות שבורות, פנסי רחוב תקולים וכו’) לשם מיפוי ריכוזי המפגעים ותערך עבודה שיטתית למיפוי הדיווחים, הסקת מסקנות ופעילות בשטח בהתאם לממצאים, ניתן יהיה להחשיב זאת כמדע אזרחי. באופן דומה, הזמנת תושבים למענה על סקר (למשל, בנושא איכות החיים ביישוב) תוכל לתרום למחקר על איכות החיים, אבל לא תחשב מדע אזרחי משום שלמרות שהסקר מספק מידע חשוב, מילוי שאלון הוא השתתפות פסיבית והתושבים לא תורמים באופן פעיל לאיסוף נתונים.

לעומת זאת, הזמנת תושבים לדיווח על תצפיות במגוון ביולוגי ברחבי היישוב כמו במיזם iNaturalist ניטור טבע עירוני בתל-אביב יפו, או מיזם חיפושית לניטור מגוון ביולוגי בהרצליה, תחשב למדע אזרחי משום שהתושבים מעורבים בהעלאת נתונים באמצעות אפליקציה או פלטפורמה מקוונת, ואלה תורמים למאגר נתונים גדול המשמש למחקר על מגוון ביולוגי. גם מיזם המזמין מתנדבים לספירת תנועה ברחוב במשך שעה אחת בשנה, כשהנתונים מועברים לאוניברסיטאות ומספקים תובנות לעיריות לגבי דפוסי התנועה שלהן, ייחשב כמדע אזרחי (למשל, מיזם סורקי הרחוב Straatvinken בבלגיה, המתואר בפרק הדוגמאות שבהמשך).

יתרונות של מדע אזרחי לרשות המקומית

תרומת מדע אזרחי למדיניות המקומית

נתונים שנאספו באמצעות מדע אזרחי יכולים להיות בעלי ערך רב עבור רשויות מקומיות. אחד היתרונות של מדע אזרחי הוא היכולת לאסוף או לעבד הרבה יותר נתונים בעזרת קבוצה גדולה של מדענים אזרחיים מתנדבים מאשר ע”י קבוצה קטנה של חוקרים מקצועיים. כך למשל בפרויקט eBird, שבו נוספות מדי יום אלפי תצפיות בציפורים בעולם, או בפלטפורמת Zooniverse, בה אלפי מתנדבים מתייגים ומפענחים תמונות וסריקות במחשב האישי שלהם. יתרון נוסף של מדע אזרחי הוא שהוא יכול לספק גישה למקומות, לאנשים ולתובנות שקשה יותר למדוד בשיטות מסורתיות.

איסוף הנתונים יכול להוביל לקביעת מדיניות ואף לעקוב אחר יישומה. מדע אזרחי מקדם את המעבר למדיניות המונעת על ידי יותר נתונים. ניתן להשתמש בתוצאות ממדע אזרחי בכל שלב של מחזור המדיניות:
הכנת מדיניות: נתונים ממיזמי מדע אזרחי מאפשרים לשלטון המקומי לעקוב אחר השינויים בסביבה ולפתח פתרונות מבוססי עדויות. למשל, הכנת ניתוח סביבתי לאזור מסוים על בסיס נתוני מדע אזרחי.
קביעת מדיניות: החלטות מדיניות יכולות להתבסס על שלל נתונים, כולל נתונים ממיזמי מדע אזרחי.
יישום מדיניות: באמצעות שימוש בנתוני מדע אזרחי, ניתן להעריך את מצב הפרויקטים שהרשות מבצעת – האם הפעולות מתקדמות כמתוכנן? האם היישום מתנהל לפי לוח הזמנים?
הערכת מדיניות: רשות מקומית יכולה להעריך את המדיניות שלה ולעדכן אותה במידת הצורך – האם הפעולות השיגו את המטרות? האם ניתן להגיע ליעדים מהתוכנית הרב-שנתית? לדוגמה, מיזמי מדע אזרחי החוקרים את אפקט אי החום העירוני משמשים לניטור ההשפעה של מדיניות האקלים המקומית.

הגברת המעורבות האזרחית

למדע אזרחי תועלות רבות בזכות המעורבות האזרחית: הגברת ההבנה של מדע וחשיבותו, הכרת סוגיות חברתיות סביבתיות מקומיות, פיתוח זיקה וחיבור למקום, קידום שינוי התנהגותי, העצמת התושבים, מתן מקום לתושבים להשפיע על סדר היום ופתיחת ערוצי תקשורת לדיאלוג בין תושבים לרשות. 

למדע אזרחי יכולה להיות תרומה לחינוך ומודעות הן לגבי מהות המדע וכיצד מתבצע, והן לגבי התוכן שנחקר, כמו הכרת המגוון הביולוגי או הבנת גורמים והשלכות של מפגעים סביבתיים. מדע אזרחי יכול לחזק את האמונה בשיטה המדעית ולחדד את חוש הביקורת.

לצד הבנת מהות המדע וסוגיות חברתיות-סביבתיות מקומיות, השתתפות מתנדבים במיזמי מדע אזרחי מקומיים עשויה לפתח את תחושת המקום והזיקה ליישוב ובהכרח תגביר את המעורבות האזרחית שלהם למענו. משום כך רצוי ליזום מיזמים כאלו ולעודד מתנדבים להשתתף, כמו גם לעודד יוזמות ניטור מקומיות מצד תושבים, למשל, של תושבים המודאגים מאיכות המים בנחלים ובמעיינות שבסביבתם, שמפריעים להם ריחות רעים או שרוצים לדעת יותר על איכות האוויר ביישוב שלהם. עם מדידות אלו, אזרחים בדרך כלל מקווים לשכנע את הרשויות לנקוט צעדים לטיפול בנושאים לגביהם הם מודאגים. בנוסף, השתתפות במדע אזרחי עשויה לקדם שינוי התנהגות. למשל שמירה על ניקיון ועל ערכי טבע, שינוי אופן התנועה שלנו או ניתוק מי גשמים ממערכת הביוב.

מדע אזרחי הוא גם צורה של העצמת אזרחים – הוא עוזר לקהילות למקד את הצרכים שלהן ולהביא אותם לתשומת הלב של הרשות המקומית. זו דרך לנצל את הידע והכישורים של התושבים, לפעמים בתחומים בהם יש מומחיות מוגבלת בתוך הרשות המקומית. כך האזרחים קובעים את סדר היום ומעודדים את הרשויות המקומיות לנקוט פעולה.

מיזמי מדע אזרחי בהובלת רשות מקומית או תמיכתה עשויים גם לתרום להבנה הדדית בין הרשות לתושבים וליצור דיאלוג והבנה טובים יותר בין אזרחים וקובעי מדיניות. לאורך מיזם מדע אזרחי, שני הצדדים מכירים כל אחד את ההקשר של האחר. התושבים מרגישים שמקשיבים להם ומכבדים אותם אם מופנית תשומת לב למאמציהם במיזמי מדע אזרחי. באמצעות הקשרים שלהם עם הרשות, אזרחים רוכשים תובנות בהקשר הרחב. הרשות המקומית תוכל להכיר ולקחת בחשבון אינטרסים שונים שיוצגו ע”י תושבים בעת עריכת המדיניות.

תרומה לבניית קהילה

למיזמי מדע אזרחי עשויה להיות תרומה לבניית קהילה, כאשר תושבים עובדים יחד והלכידות החברתית מתחזקת. קהילות מדע אזרחי הן גופים חדשים המעשירים את הרובד החברתי-תרבותי. המתנדבים מנצלים את זמנם הפנוי באופן משמעותי ומקבלים תחושת סיפוק והנאה לאורך התהליך.

הרחבת רשת שיתופי הפעולה

בזכות מיזמי מדע אזרחי, עשויים להתפתח שיתופי פעולה, למשל עם מוסדות ידע (אוניברסיטאות, מוסדות מחקר…), ארגוני החברה האזרחית (תנועות אזרחיות, עמותות…), חברות וספקי שירותים חיצוניים (סוכנויות תקשורת, חברות טכנולוגיה…), שעשויים לתרום לשיתוף פעולה עם גורמים אלה גם בתחומים אחרים. באמצעות מדע אזרחי, רשות מקומית יכולה להרחיב את הרשת שלה ולמצב עצמה כארגון רשת, גם עם רשויות מקומיות מקבילות וגם עם משרדי ממשלה וגופים ארציים ובכך לשפר את הדינמיקה עם רמות השלטון האחרות. גישה זו של רשת עולה בקנה אחד עם המודעות הגוברת לכך שכבר לא ניתן לספק תשובות לבעיות מורכבות לבד, ושיתופי פעולה הכרחיים לטיפול יעיל בבעיות מורכבות.

תשומת לב תקשורתית

מיזמי מדע אזרחי והפצת התוצאות שלהם יגבירו את החשיפה התקשורתית לרשות המקומית ולנושא הפרויקט.

ניתן להציג את כל היתרונות שפורטו בחלק זה ניתנים להצגה באופן חזותי בשלושה מעגלים. במעגל הראשון, אנו רואים יתרונות לקביעת מדיניות פנימית (נתונים ותובנות למדיניות). המעגל השני מתייחס לחיזוק הקשר בין האזרחים, ובינם לבין הרשות המקומית. המעגל השלישי עוסק בחיזוק שיתוף הפעולה בין הרשות המקומית לאזרחים ולבעלי עניין אחרים בתוך גבולות העיר ומחוץ להם (מוסדות ידע, ארגונים חברתיים וכו’).

פיתוח מדיניות מדע אזרחי לרשות מקומית

ברשות מקומית העוסקת במדע אזרחי יש למנות בעלי תפקידים, לערוך תיעדוף, לקבוע איזו תמיכה תציעו, להגדיר תנאים נדרשים בשיתופי פעולה וכו’. בפרק זה נסקור הצעה בת עשרה שלבים לפיתוח מדיניות מדע אזרחי. השלבים עוקבים אחר סדר לוגי, אם כי הסדר אינו מחייב. חלק מהשלבים יכולים להגיע מוקדם או מאוחר יותר בתהליך, בהתאם להקשר הספציפי ולתפקיד הרשות המקומית.

1. קביעת אחריות ברשות המקומית ובניית בסיס תמיכה

יש חשיבות למובילי תהליכים ושגרירים בתוך הרשות המקומית, בשתי רמות: 

• ברמת הארגון הכללי – יש לגבש אחריות למדע אזרחי ברמה אדמיניסטרטיבית (עובדי רשות) וגם ברמה פוליטית (חברי מועצה).
• ברמת המחלקות השונות של הרשות – כדאי לחבר את העובדים והמנהלים הממונים על נתונים וניתוח וכן את הממונים על פעילות קהילה והשתתפות מתנדבים.

מינוי אחריות זה יבטיח שתהיה כתובת לנושא, ושתתקיים ראייה רחבה של מדע אזרחי ברשות. כך למשל ניתן יהיה לדעת אילו יוזמות מתבצעות בתחומי העיר, כיצד מאוחסנים נתונים וכו’.

מומלץ שכל מחלקה תשקול אפשרויות של מדע אזרחי בתחומי המדיניות הרלוונטיים שלה ושמעורבות הרשות בכל מיזם תהיה בהובלת המחלקה האחראית על הנושא. מחלקת התנועה יכולה להיות מעורבת במיזם בנושא ניידות, בעוד שהמחלקה הסביבתית יכולה לעקוב אחר מיזם בנושא איכות אוויר. אם רשות מקומית מעורבת בפרויקטים מרובים ומורכבים של מדע אזרחי, ניתן לשקול ארגון קבוצת עבודה ברמה הארגונית הכללית בנוסף לרמת המיזם.

יצירת תמיכה למדיניות מדע אזרחי בתוך רשות מקומית:

• שלבו מחלקות עירוניות שונות בפיתוח חזון ואסטרטגיה. התייעצו באופן קבוע עם בעלי עניין חיצוניים (מוסדות ידע, יוזמות מדע אזרחי, בתי ספר, ארגונים חברתיים).
• העניקו השראה לעובדי ציבור ממחלקות שונות וריתמו אותם לקחת חלק במיזמים.
• בדקו יוזמות, התחילו במיזמים קלים (משך זמן מוגבל, השקעה מוגבלת).
• תקשרו את המדע האזרחי, הן ברמה הפוליטית והן לעובדי הציבור. השתמשו בדוגמאות והדגישו את התרומה והיישומים של מיזמי מדע אזרחי לרשות.

2. זיהוי יוזמות ומעורבים במדע אזרחי

במרבית הרשויות המקומיות בישראל אין עדיין התייחסות ליוזמות מדע אזרחי בשטחן או הובלה של יוזמות כאלו. לקראת בניית מדיניות רשותית למדע האזרחי התחילו בהכרת מיזמים שהושלמו, פעילים ומתוכננים ופעלו להכיר את האזרחים והארגונים המעורבים, התוכניות, המוטיבציות, הצרכים שלהם וכו’. בשלב ההכנה הזה, כדאי לארגן פגישה עם כל יוזמות מדע האזרחי המתקיימות בשטחי הרשות על מנת להכיר אותן טוב יותר ולהבהיר שאתם מעריכים ושומעים את האנשים מאחורי היוזמות.

3. בניית תוכנית למדיניות

לא כדאי לפתח מדיניות מדע אזרחי לבד. פעלו יחד עם עובדים ממחלקות שונות, ודווחו למועצת הרשות כמו בפרויקטים אחרים. חשוב לא למהר מדי. חשבו היטב איך אתם ניגשים ומארגנים את בניית המדיניות שלכם. בתוכנית זו, עליכם לכלול בין היתר:

• השלבים שברצונכם לנקוט. ניתן להשתמש בהצעת עשרת השלבים כבסיס.
• התוצאות שברצונכם להשיג. התוצאה הסופית היא חזון ארגוני כולל ואולי יישום מיזם או שניים קונקרטיים. קבעו גם שלבי ביניים, כגון פיתוח מפת הזדמנויות למדע אזרחי עבור הרשות שלכם, מסגרת לטיפול בנתונים, וכו’.
• חשבו מי האנשים שברצונכם לכלול. תוכלו להשיק את התוכנית בעצמכם, אך כדאי לכלול עמיתים ממחלקות שונות בתהליך ולהקים קבוצת עבודה. יחד, תוכלו לחשוב יותר לעומק על התפקידים של הרשות המקומית ועל אופני התמיכה.
• הציגו יוזמות מדע אזרחי, בתי ספר ובעלי עניין אחרים המחויבים למדע אזרחי.
• תכננו לוח זמנים.

4. זיהוי הזדמנויות למדע אזרחי עבור הרשות המקומית

יצירת בסיס תמיכה למדע אזרחי היא תהליך מתמשך הכרוך בזיהוי התועלות עבור הרשות המקומית. אם עמיתים ומנהלים רואים את היתרונות, ניתן לרתום אותם בקלות רבה יותר. ארגנו סדנה אינטראקטיבית בנושא עם עמיתים ממחלקות שונות והקדישו תשומת לב לכל תחום. סביבה היא נושא מוכר למדע אזרחי, אך ישנם גם יישומים מעניינים בתרבות, ספורט, בריאות, רווחה או תחומים אחרים. למשל: בניית ההיסטוריה של העיר על בסיס תצלומים שאזרחים מגישים, מסווגים ומתארים; שיתוף פעולה עם תושבים כדי לזהות אזורים מוזנחים, לנתח את המאפיינים שלהם ולארגן פעולות; וזיהוי וניתוח פערים בשירותים חברתיים. מדע אזרחי לא תמיד צריך לכלול איסוף נתונים חדשים, ניתן גם לנתח נתונים קיימים או לארגן קבוצות דיון על הממצאים.

בסדנה עם עובדים ממחלקות שונות ניתן לארגן חשיבה בקבוצות על שאלות כמו:

• אילו נתונים חסרים לרשות? 
• באילו תחומים יכול מדע אזרחי לערב אזרחים באופן משמעותי יותר או להעלות את המודעות?

את הרעיונות יש לעבד, למיין ולדרג, למשל לפי ישימות, כמות המאמץ והמשאבים הנדרשים, מקוריות, יכולת לבחון מקרים דומים להשראה ועזרה, נטילת הסיכונים הכרוכה בביצוע וקריטריונים נוספים. את תוצאות תרגיל זה ניתן לסכם במפת הזדמנויות משכנעת, הממחישה כיצד מדע אזרחי מספק ערך מוסף לממשל המקומי.

זיהוי הזדמנויות לא מחייב שרק הרשות עצמה צריכה לנקוט יוזמה. רצוי מאוד לאמץ ולעודד יוזמות מלמטה למעלה.

5. קביעת תפקידי הרשות המקומית במדע אזרחי

רשות יכולה להיות מעורבת במדע אזרחי בדרכים שונות, בהתאם לחשיבות שהיא מייחסת למדע אזרחי:

רגולציה: הרשות קובעת את הכללים לפעילויות מדע אזרחי, למשל, היכן ניתן למקם חיישנים במרחבים ציבוריים, כללים לבטיחות התנועה וכו’.
הקשבה: יוזמות מדע אזרחי לעתים קרובות נובעות מדאגה – קבוצות אוספות נתונים כדי שדאגותיהן יהיו מבוססות עדויות. גם אם מטרת המיזם, הנתונים או שיטת המחקר אינם תואמים לחלוטין את סדר היום של הרשות המקומית, חשוב שלא להתעלם מיוזמות אלה. על ידי כניסה לשיח עם מדענים אזרחיים, ניתן להצליח ליישר את המחקר עם הציפיות והאג’נדה של הרשות.
יוזמה: בתפקיד זה, הרשות יוזמת בעצמה מדע אזרחי. זו יכולה להיות יוזמה חדשה או ניצול יוזמה קיימת והרחבתה לפי הצרכים העירוניים.
תיאום: הרשות אחראית על תיאום המיזם. בתפקיד זה, הרשות מתבוננת במבט רחב על המיזם, שומרת על רשת השותפים ושיתוף הפעולה ומבטיחה שהיעדים מושגים.
שותפות: הרשות שותפה פעילה במיזם מדע אזרחי.
תיווך: בתפקיד זה, הרשות מקרבת בין הצדדים ומקלה על קהילות מדע אזרחי.
קידום: כמקדמת, הרשות תומכת ומעודדת יוזמות מדע אזרחי באמצעות מענקים, לוגיסטיקה (תקשורת, תשתית), פריסת עובדים וכו’. צורות התמיכה האפשריות השונות מתוארות בשלב הבא (6).

6. קביעת סוגי תמיכה ליוזמות מדע אזרחי

הרשות יכולה לתמוך במיזמי מדע אזרחי בדרכים שונות. הבחירה הזו תלויה בחזון ובאפשרויות של הרשות המקומית. למשל:

תמיכה בתקשורת: במונחי תקשורת, הרשות יכולה לספק ערך מוסף אמיתי למיזמי מדע אזרחי – הודעות לגיוס משתתפים, הכרזה על תוצאות או חגיגת יוזמה.
לוגיסטיקה: רשויות מקומיות יכולות לסייע מבחינה כספית ברכישת ציוד, למשל חיישנים או ערכות עשו זאת בעצמכם לחיישנים, לאפשר מקום להתכנסות למפגשי הכשרה או לסייע באחסנת ציוד והקמת מערך השאלה (למשל בעזרת הספריה הרשותית).
תמיכה בכוח אדם: עובדי רשות יכולים לסייע במיזמים – אם בניהול, בהשתתפות בפגישות וחשיבה יחד עם היזמים והמשתתפים, בהעמדת כוח אדם למשימות שונות כמו איסוף דגימות, בתחזוקת חיישנים, בתקשורת וכו’.
בניית קהילה: הרשות יכולה לסייע ביצירת שותפויות למדע האזרחי. לקבץ יחד מוסדות ידע, ארגוני חברה אזרחית, חברות עסקיות ואזרחים, או אזרחים עצמם מתוך הרשת הרחבה של ארגונים שבהם הרשות מעורבת. הנה כמה דוגמאות מבלגיה:

• לעיר ברוז’ יש קבוצת פייסבוק בנושא האקלים. על ידי פרסום חדשות וטקסטים רלוונטיים באופן קבוע, העיר בונה קהילה המחויבת לנושא זה. ניתן לגייס מתנדבים מקבוצה זו למיזמים בנושא אקלים.
• העיר גנק פנתה לאגודות מקומיות (למשל, מועדוני ספורט) להשתתף במיזם Stiemerlab לניטור הנחל המקומי. מהלך זה הוביל להשתתפות של אנשים חדשים שאולי לא היו משתתפים בעצמם.
• בעיר גנט, מנהל המחוז של אחת השכונות הניע והביא תושבים לספור יחד תנועה על גשר Muide.

תמיכה כספית: רשות מקומית יכולה לסייע ישירות או בעקיפין בחיפוש אחר משאבים כספיים למדע אזרחי, למשל ע”י זיהוי הזדמנויות למלגות או לתמוך בפיתוח של בקשות למלגות, או בהשקת מענק ליוזמות מדע אזרחי או פתיחת מענקים קיימים. מימון מקומי בהחלט יכול לעשות הבדל משמעותי עבור יוזמות קטנות ומקומיות. פרויקטי מדע אזרחי גדולים, המושקים לעתים קרובות על ידי מוסד אקדמי, סביר יותר שיפנו למימון על-מקומי ומלגות גדולות יותר.יש לקחת בחשבון שמימון רשותי יתקשה לתמוך בפרויקטים ארוכי טווח.
ניהול, ניתוח והפצת נתונים: בהתאם ליכולת והידע בתוך הרשות, ניתן לתמוך במיזמים שאין להם ידע או להשתתף באיסוף נתונים וניתוחם.

שימו לב! כאשר רשות מעניקה את תמיכתה או שיתוף הפעולה שלה למיזם מדע אזרחי, המשתתפים עשויים לראות בכך ‘מחויבות לשינוי’. חשוב להיזהר שלא ליצור ציפיות בקרב מדענים אזרחיים שהרשות לא יכולה לעמוד בהן. לכן, חשוב לתקשר בבירור את המחויבויות שהרשות יכולה לקחת על עצמה ואלו שלא, בהקשר של תמיכה בפרויקט וביחס לתוצאות ולממצאים של הפרויקטים.

7. קביעת דרישות ותקנים

אם הרשות המקומית משתתפת או תומכת בפרויקט מדע אזרחי, היא יכולה באופן לגיטימי גם לנסח תנאים וגבולות. יחד עם זאת, על הרשות להיות מודעת לעובדה שמדובר ביוזמות התנדבותיות ויש להיזהר מליצור הרתעה בדרישות גבוהות מדי. דרישות יכולות להיות קשורות לאיכות הנתונים והמדידות – יש לאסוף נתונים הן אובייקטיביים (מדידות) והן סובייקטיביים (דעות) באופן מבוסס. לכן, ניתן להציע למדענים אזרחיים הכשרה מקצועית. כמו כן ניתן לקבוע דרישות בנושא הפקת נתונים והפיכתם לזמינים לציבור ופתיחת היוזמה לכלל הציבור.

8. תקשור מדיניות המדע האזרחי המקומית

לאחר שנבנתה מדיניות רשותית למדע אזרחי צריך לסכם את החזון במסמך ולפרסם את החזון באתר האינטרנט של הרשות, כך שאזרחים וארגונים יוכלו לקחת אותו בחשבון.

9. הפיכת המדיניות לפעולה

חזון למדע אזרחי חשוב, אבל הערך המוסף האמיתי טמון כמובן ביישום המדיניות והמיזמים. רבים מהשלבים בפיתוח החזון יהפכו למשימות קבועות. למשל, תכנון ותמיכה ביוזמות מדע אזרחי, חיבור למחלקות, סיוע ארגוני וכדומה.

10. הערכת המדיניות באופן קבוע

מדיניות מדע אזרחי היא, כמו כל תוכנית מדיניות, אף פעם אינה מושלמת. עם השנים הצרכים משתנים, הזדמנויות חדשות צצות ואנחנו לומדים מהניסיון. יש לבדוק מחדש את החזון למדע אזרחי באופן תקופתי ולעשות התאמות. חשוב לשלב גם מדענים אזרחיים בהערכה זו.

כרשות מקומית, כיצד נתמודד עם מיזם מדע אזרחי שנוקט עמדה “מנוגדת”? למרות שזה נדיר, יש סיכוי שקהילות מדע אזרחי יפנו נגד הרשות ויתחרו במדיניות. אם תרחיש כזה מתפתח, הטיפים הבאים יכולים לעזור:

• לכוון לשיח עם גישה של כבוד הדדי.
• לשים לב לממצאי המיזם, הערכת הממצאים והדרך שבה הם הוקמו.
• להסביר מדוע הרשות יכולה או לא יכולה לעמוד בציפיות מסוימות. אם צריך, לבקש זמן לבחון נושאים מסוימים באופן מעמיק יותר.
• לחתום על הסכמים לגבי ההמשך כך שההבדלים בדעות לא יקצינו עוד יותר.

איך להתחיל?

תכנון מיזם מדע אזרחי

תכנון מיזם מדע אזרחי ברשות המקומית אינו שונה מכל מיזם אחר. רצוי להיעזר במדריך לפיתוח מיזם לפי השלבים המתוארים באיור:

בשלב התכנון תוכלו להיעזר בתבנית הבאה:

• המיזם (תארו את בעיית היסוד ואת האתגר שרוצים לפתור):
• מטרה (תארו את התוצאה המיועדת):
• ערך מוסף (תארו את היתרונות הפוטנציאליים לרשות):
• מצב נוכחי ורצוי (תארו את המצב הנוכחי, כולל פרקטיקות קיימות, והמצב הרצוי):
• תמיכה לוגיסטית וכלכלית (תארו את המשאבים שתצטרכו כדי לבצע את המיזם):
• סיכונים (תארו גורמי כשל פוטנציאליים וסיכונים):
• מחלקות מעורבות במינהל המקומי (תארו שיתופי פעולה פנימיים ואחריות):
• קבוצות יעד מעורבות (תארו את קבוצות היעד והמוטיבציה האפשרית שלהן):

שיקולים בתכנון מיזמי מדע אזרחי

למדע אזרחי ערך עצום כאשר הוא מיושם בדרך הנכונה, אך השיטה דורשת גם הרבה משאבים ואנרגיה ולעיתים יש לבצע מספר פשרות. חשוב לשקול היטב את היתרונות והחסרונות בעת הקמת פרויקט מדע אזרחי.

זמן ומשאבים: לפעמים נאמר שמדע אזרחי הוא דרך זולה לאסוף הרבה נתונים, מכיוון שהעבודה נעשית על ידי מתנדבים. אולם עבודה עם מתנדבים דורשת מאמצים גדולים מבחינת תקשורת, הכשרה וניהול פרויקט.
חיישנים – איכות או כמות? לעיתים נעשה שימוש בחיישנים או מכשירי מדידה. ניתן לבחור להשקיע במספר מוגבל של חיישנים יקרים באיכות גבוהה, או לרכוש מספר גדול של חיישנים זולים יותר. מחיישנים זולים צפויים אמנם נתונים פחות אמינים, אולם בשל הפיזור הרחב יותר הנתונים עדיין יכולים להיות בעלי ערך.
ניטור חופשי או פרוטוקול מובנה? פתיחת האפשרות למדענים אזרחיים לקבוע מתי, איפה וכיצד לאסוף או לעבד נתונים תעודד אותם ותלמד לא רק תוכן, אלא גם יישום של שיטות מחקר מדעיות (דבר שיכול להתאים בעיקר למדע אזרחי בחינוך). מצד שני, פרוטוקול מובנה ימנע שגיאות באיסוף הנתונים. יש למצוא את הדרך המיטבית לשלב את התושבים בקביעת הפרוטוקול ולאפשר גמישות מסוימת בביצוע שלו.
רמת המעורבות של התושבים: ישנם מיזמי מדע אזרחי המאפשרים השתתפות של קבוצה גדולה של מתנדבים המבצעים משימה יחסית פשוטה (כמו תצפית או ספירה חד פעמית של מין מסוים של בעל חיים או צמח), וכאלה הכוללים מעורבות גדולה יותר בפרויקט. כלומר, לא רק תרומה לאיסוף או עיבוד נתונים, אלא מעורבות בקביעת שאלת המחקר או שיטת המחקר, או בהעברת התוצאות או אפילו יצירה משותפת, שבה מדענים אזרחיים וצוות הפרויקט קובעים באופן שוויוני כיצד הפרויקט יתקדם. רמת מעורבות זו דורשת הרבה זמן וייעוץ, ויכולה להתבצע רק עם קבוצה קטנה של מתנדבים.

למידע נוסף על תכנון מיזמי מדע אזרחי מומלץ לעיין במדריך לפיתוח מיזם.

גיוס שותפים ובניית צוות

במיזמי מדע אזרחי, ניתן לראות לעיתים קרובות שיתוף פעולה בין גורמים מה”פנטגון החברתי”:
החברה האזרחית: אזרחים, קבוצות פעולה, אגודות אזרחיות וחברות (התנדבותיות) אחרות בהן ניתן לגייס משתתפי מדע אזרחי באמצעות בסיס חברות. לדוגמה: החברה להגנת הטבע, אגודת חובבי הפרפרים, הקואליציה לבריאות הציבור. 
מוסדות ידע: מוסדות מחקר ומדע, בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות, איגודים חינוכיים. לדוגמה: המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, אקדמיה בכיכר של מכללת תל-חי, האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, מרכז מדע אזרחי בבית הספר.
משרדים וארגונים ממשלתיים: משרדים וגופים ציבוריים כמו המשרד להגנת הסביבה, משרד המדע, משרד החינוך, רשות הטבע והגנים, יחידות סביבתיות ואיגודי ערים וכו’.
תעשייה: חברות פרטיות בעלות מומחיות בסוגים מסוימים של חיישנים, בניית פלטפורמות, ייעוץ משפטי או שיפוטי, ניהול נתונים, תקשורת ומדיה.
העולם הפיננסי: מוסדות לאומיים או עולמיים המספקים מימון או מפרסמים מענקים למדע אזרחי. מומלץ לעיין במסמך מיפוי מענקים למדע אזרחי. 

החלוקה לקטגוריות אינה בלעדית – ארגונים מסוימים יכולים להשתייך לכמה קטגוריות. למשל, מוסדות מחקר יכולים להיות גם גופים ממשלתיים, כמו המכון לחקר ימים ואגמים לישראל.

במיזם מדע אזרחי, ניתן להרכיב צוות מוביל על סמך מספר אלמנטים. ראשית, ניתן לבחור בצוות רב-תחומי. ניתן לשלב בין דיסציפלינות מדעיות שונות, כמו קבוצות מחקר מפקולטות שונות, או בין שחקנים שונים מהפנטגון החברתי. שנית, יש לשקול את הכישורים הנדרשים ובהתאם לפנות למועמדים ספציפיים. ניתן לחפש כישורים אלה בתוך הרשות המקומית או מקרב השותפים. כישורים שימושיים במדע אזרחי:

• תיאום מיזם: ניטור תוכנית המיזם, ניסוח הצהרת בעיה, תמיכה לוגיסטית…
• ניסוח הצהרת הבעיה: ניסוח שאלת המחקר או איסוף רעיונות ואתגרים.
• תקשורת: גיוס משתתפים, פרסום המיזם, מעורבות מתנדבים, הערכת תוצאות…
• ייעוץ אתי ומשפטי: הנחיות לגבי נתונים ואתיקה במדע אזרחי.
• מחקר: הגדרת שיטת המחקר, ניתוח ופירוש הנתונים.
• טכנולוגיה: קביעת דרישות נתונים וטכנולוגיות, כגון חיישנים, מכשירי מדידה, פלטפורמות…

האם מדענים חייבים להיות מעורבים במיזם מדע אזרחי? מדענים אינם תנאי הכרחי, אך הם בעלי ערך רב לקביעת המתודולוגיה וניטורה. הם יכולים גם להבטיח שייווצרו נתונים וממצאים באופן מדעי. מומלץ גם שמדענים ישתפו פעולה עם אזרחים בפרויקטים אלה, כך שהמתודולוגיה והפרוטוקולים יישארו נגישים. בדרך זו, נמנע פער בין מדענים ומתנדבים.

טיפים לשותפות מוצלחת

כדי ליצור שותפות מוצלחת, חייב להיות ערך מוסף עבור השחקנים השונים המעורבים. הנה כמה טיפים שיוכלו לעזור להקים שותפות מוצלחת:

• תקשורת פתוחה ושקופה: הגדירו בצורה ברורה את תנאי שיתוף הפעולה לכל השותפים, כולל מדענים אזרחים. גם אם הרשות המקומית אינה מעורבת ישירות בפרויקט, חשוב לשמור על תקשורת מכבדת ושוטפת. עדכנו את השותפים באופן קבוע בממצאי המחקר והביעו הערכה לתרומתם.
• חומרי עזר מוכנים: חומרים מוכנים כגון פלטפורמות מקוונות, שיטות עבודה, תוכניות לימוד ומסקנות קודמות יאומצו בקלות רבה יותר על ידי השותפים ויקדמו את הפצת הידע.
• איזון בין חדשנות לשגרה: במיזמים ארוכי טווח, חשוב לשמור על עניין באמצעות שינויים וחידושים. יחד עם זאת, חשוב גם לשמור על מסגרת קבועה שתאפשר לשותפים לדעת מה מצופה מהם בכל שלב.
• חשיבה לטווח ארוך: אל תתמקדו רק בפעילויות הנוכחיות של המיזם. תכננו מראש כיצד לסיים את המיזם בהצלחה או כיצד להמשיך אותו בעתיד.
• הערך המוסף לכל שותף: ודאו שכל שותף יפיק תועלת מהמיזם. זה יכול להיות ידע חדש, חיבור לקהילה או הזדמנות לפתח מיומנויות חדשות.

השתתפות מגוונת במדע אזרחי

משתתפי מדע אזרחי בדרך כלל אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה. המדען האזרחי הטיפוסי הוא גבר לבן, בגיל העמידה, בעל השכלה גבוהה, ובעל עניין רב במדע ובמחקר. לא מפתיע שפרופיל זה מיוצג באופן בולט במיזמי מדע אזרחי – הם בעלי מוטיבציה ויש להם גם את הזמן, המשאבים והמומחיות להשתתף במחקר מדעי.

מעורבות של קבוצות מוחלשות (מרמות סוציו-אקונומיות נמוכות או מיעוטים אתניים-תרבותיים) במדיניות ובמחקר היא נקודת מפתח במדע אזרחי. כדי לעבוד באופן מכיל, יש לכוון לכך באופן מפורש במהלך תכנון המיזם. למשל:

• שוויון הזדמנויות: כבר בתחילת המיזם, יש לחשוב כיצד ניתן להבטיח הזדמנויות שוות להשתתפות. הגדרת הבעיה כנושא מקומי יכולה לעזור למשוך אזרחים המקושרים לאזור.
• קריטריוני הכללה: יש להגדיר קריטריוני הכללה המבוססים על מגדר ומעמד חברתי.
• גיוס מגוון: כדאי לפנות למוסדות חברתיים-תרבותיים או ארגוני רווחה כמו ארגונים למלחמה בעוני, ארגוני נוער או מרכזי קהילה. כדאי לפנות גם לארגונים ויחידים מקומיים יותר ולא פורמליים – הם לעיתים קרובות זוכים לאמון הקהילה המקומית יותר ממוסדות פורמליים.
• ערוצי תקשורת: כדאי להתייעץ עם מוסדות ומקורבים כדי למפות את ערוצי התקשורת הטובים ביותר לקהל מגוון.
• שפה נגישה: יש להקפיד על נוסח שמתאים לקהל היעד ולהימנע מלשון מקצועית.
• זמן ומקום: כשרוצים לאסוף אנשים כדי ליידע, לשכנע או להכשיר אותם, יש לארגן פגישות אלה במקום ובזמן שקבוצת היעד מתכנסת בדרך כלל.
• צורות השתתפות מגוונות: חשוב לנסות להשתמש בצורות שונות של השתתפות על מנת לתרום לפרויקט – לא רק לאיסוף מידע או נתונים, אלא גם לניתוח ולמעורבות.

ניהול נתונים 

יתרון חשוב של מדע אזרחי הוא היקף הנתונים החדשים שניתן לאסוף בעזרת האזרחים, גם ממקומות בעייתיים כמו בנכסים פרטיים, או במקומות שאליהם מגיעים בעיקר בעלי מקצועות או תחביביים ספציפיים, כמו דייגים. עם זאת, הטיפול בנתונים דורש תשומת לב – איסוף, ניתוח ופרשנות של נתונים יכולים לפעמים להשתבש. עם תכנון ופעולות מתאימים, ניתן לפתור אי ודאויות רבות ולהימנע ממכשולים.

אמינות נתונים

הנה מספר עקרונות חשובים לגבי ניהול נתונים (על ניהול נתונים כדאי לקרוא בהרחבה במדריך לניהול נתונים (יעלה בקרוב)):
גישה פתוחה: חשוב שהנתונים שנאספו יהיו זמינים, כלומר שיפורסמו באופן פתוח באינטרנט, וכאשר הדבר אינו אפשרי יש לספק סיבה ברורה ומוצדקת; לפרסם את הנתונים תחת רישיון פתוח לשימוש; לפרסם את תוצאות המחקר בכתבי עת בעלי גישה פתוחה במידת האפשר; ואם ניתן, לפרסם גם את התוכנה שפותחה תחת רישיונות פתוחים.
פרטיות ואתיקה: יש לקחת בחשבון את הכללים הבסיסיים של פרטיות ואתיקה ובכלל זאת שמירה על פרטיות המדענים האזרחים.
היגיינת נתונים: חשוב לתארך ולתעד כראוי את הנתונים, כך שאחרים יוכלו להבין אותם בקלות רבה יותר או לקשר אותם לנתונים אחרים. למשל להכין תוכנית ניהול נתונים, להקפיד על איכות נתונים.
סטנדרטים ותבניות נתונים: חשוב להשתמש בשמות או קודים נכונים לכל מה שנמדד ולספק קבצי נתונים בתבנית קובץ שכולם יכולים ‘לקרוא’, כך שניתן יהיה לקשר נתונים מפרויקטים שונים בעתיד במידת הצורך. מטא-נתונים: נתונים על הנתונים – מידע עשיר על מועד ואופן האיסוף, מקור הנתונים ופרמטרים נוספים שיקלו על השימוש בנתונים הללו ועל מציאתם בקלות.

לפעמים מתעורר ספק לגבי אמינות הנתונים של מדע אזרחי – האם מדענים אזרחים הם אמינים או שהם יכולים להשפיע בכוונה או שלא בכוונה על תוצאות המחקר? מה בדיוק נמדד והאם זה בוצע כראוי? האם הנתונים מעובדים ומתפרשים נכון? מה עושים עם פרשנויות סותרות מרובות? לספקות אלו יש פתרונות – ניתן להכשיר את המתנדבים לאיסוף נכון של הנתונים ולטפל בנתונים באופן הולם.

מבחינה טכנית, “איכות הנתונים” מתייחסת לנכונות, דיוק ושלמות של הנתונים וגם לארגון נכון, אחסון ופרסום של הנתונים, הן מבחינה טכנית והן מבחינה משפטית. בדרך כלל, איכות הנתונים צריכה לאפשר לענות על שאלת המחקר של המיזם באופן סטטיסטי. באופן אידיאלי, הנתונים צריכים להיות מתועדים היטב ומסודרים טכנית כך שניתן לקשר אותם לנתונים של מיזמים אחרים.

על מנת להשיג את אמינות המידע והנתונים תמיד נצטרך לעשות פשרה מודעת בין שיטות שונות: בין מספר גדול של משתתפים לא מומחים או מספר קטן של משתתפים מומחים מאוד, ובין השקעת זמן נוסף כדי להכשיר אותם טוב יותר לבחירת שיטות מדידה פשוטות שניתן להפיץ באופן נרחב יותר. כדי לבצע את הבחירה הזו, עדיף לקחת בחשבון את ההקשר והמטרות הכלליות של המיזם: עד כמה חשובה איכות הנתונים בהשוואה, למשל, למטרות החינוכיות של המיזם?

בכל מקרה חשוב שיהיו שיטות או פרוטוקולים מכוילים היטב. אפשר להעריך מראש, באמצעות מחקר פיילוט קטן, מהן השגיאות האפשריות ולתקן לאורן את הפרוטוקול. חשוב לקחת בחשבון את הרקע של המשתתפים (העתידיים) והידע שלהם בנושא. שיטות המדידה או הדגימה חייבות להיות מעשיות עבור המשתתפים.

להגברת אמינות הנתונים, ניתן להתמקד בהיבטים הבאים:

• הכשרת המדענים האזרחים כך שיוכלו לבצע תצפיות מדויקות או לעבוד באופן עצמאי יותר. לדוגמה, לספק מדריכים, אתר אינטרנט מקיף או משאבי הדרכה, יותר זמן של קשר ישיר או הדרכה על ידי “שגרירים”.
• השקעה באימות נתונים: מדענים או “שגרירים” בעלי מומחיות בתחום יכולים לבדוק ולאמת את הנתונים של מדענים אזרחיים.
• הבטחת מספר גדול מאוד של דגימות, מדידות או תצפיות על ידי מעורבות של מספר גדול של משתתפים בפרויקט. היתרון של מספר גדול של משתתפים הוא שנאספים נתונים רבים, שניתן לבצע עליהם תיקונים סטטיסטיים לאחר מכן. 
• הסתייעות במשתתפים שיבדקו בעצמם את דיוק התוצאות שלהם.
• לצד שיטות אלו, מומלץ גם לבחור בקפידה את המשתתפים במיזם או לבחור את האזורים או התקופות שבהם הם יבצעו תצפיות. לעתים יש צורך לחלק אזור לחלקים באופן שיטתי.
• כשאין לרשות המקומית מומחים פנימיים כדי להבטיח אמינות נתונים, אתרו שותפים בעלי מומחיות בתחום. אלו לא חייבים להיות מדענים, אבל הם צריכים להיות בעלי ידע מעמיק בתחום המחקר והשיטות. כדאי שמומחים אלה יישארו בקשר עם אזרחים, כדי לפקח על הנגשת הפרוטוקולים.

בעלות וזמינות ציבורית

לפני תחילת המיזם, יש לחשוב על התנאים שבהם נעמיד את הנתונים לרשות צד שלישי. חשוב לתקשר בבירור לגבי זכויות קניין רוחני אפשריות ותנאים אפשריים שבהם צד שלישי יוכל לעשות שימוש חוזר בנתונים. בדרך כלל המטרה היא לפרסם את נתוני המיזם באופן פתוח ככל האפשר. רוב מיזמי המדע האזרחי עושים זאת תחת רישיון Creative Commons או רישיון Open Data Commons.

שימוש חוזר בנתונים

לא תמיד צריך לאסוף בעצמנו את כל הנתונים – ניתן להשתמש בנתונים הזמינים ברשת תחת רישיון פתוח. למשל, אפשר לחפש נתונים רלוונטיים בפורטל הנתונים הממשלתי האמריקאי Data.gov. קחו בחשבון שפלטפורמות לאיסוף וצפייה בנתונים הן יקרות, במיוחד כשמדובר בנתונים בזמן אמת. שילוב נתונים מכלים שונים הוא גם אתגר. אם לרשות אין פלטפורמת נתונים משלה, כדאי לשקול שיתוף פעולה עם רשויות אחרות בהקמת פלטפורמת נתונים (בזמן אמת). יש לתמחר תשתיות נתונים לאורך זמן, כך שהתחזוקה והשימוש בהן לא ייפסקו כאשר פרויקט מדע אזרחי מסתיים. ניתן להיעזר בפלטפורמת הנתונים של המרכז הישראלי למדע אזרחי.

פרשנות נתונים

כדי לעבד נתונים סטטיסטית בצורה נכונה ולפרש את תוצאות המיזם, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, למשל מאוניברסיטאות סמוכות, ורצוי להיעזר באזרחים בשלב זה – יש להם פרספקטיבה או הקשר משלהם שהם יכולים לתרום ממנו, וזה גם יכול לעודד אותם להתחייב יותר או לטווח ארוך.

הדמיית נתונים

חשוב לספק למשתתפים את תוצאות הפרויקט. כדי להציג נתונים במפה, ניתן להשתמש בתוכנה הפתוחה Open Street Map. אם תבחרו להשתמש בפלטפורמת הנתונים של המרכז הישראלי למדע אזרחי תוכלו ליצור בעזרתנו מגוון אופנים להצגת הנתונים.

היבטים כלכליים

העלות של מדע אזרחי משתנה ממיזם למיזם. עלויות כוח אדם בדרך כלל אינן גבוהות במיוחד, שכן רוב המיזמים מסתמכים על עבודה התנדבותית או על צוות הממומן באמצעות ערוצים אחרים (חוקרים, מורים, וכו’). מצד שני, לא כדאי להמעיט בערך הזמן והאנרגיה המושקעים בתיאום המיזם, בתקשורת, בהכשרה אפשרית, בסדנאות ובמעקב פעיל אחר שותפות מדע אזרחי.

העלויות החומריות מגוונות – מתקשורת ועד מכשירי מדידה. מכשירי מדידה עלולים להיות יקרים, אבל במדע אזרחי רצוי לבחור מכשירי מדידה נגישים. גם אם הם פחות מדויקים, הם יכולים להיות מפוזרים בשימוש נרחב. במסגרת פרויקט בשם Smart Waterland, למשל, נרכשה מדפסת תלת-מימדית שבה בתי ספר הדפיסו מדי גשם משלהם בדרך זולה. אם הרשות בוחרת לפתח יישום או פלטפורמה חדשים עבורה, העלויות יכולות לגדול במהירות. רוב העלויות קשורות לתחילת הפרויקט, כאשר רוכשים טכנולוגיות, מפתחים חומרי תמיכה וכו’.

בנוסף לתמיכה חומרית (תקשורת, מיגון וכו’), רשויות יכולות גם להציע עזרה כספית למיזמי מדע אזרחי בשטחן – יוזמות מדע אזרחי קטנות ומקומיות יכירו תודה על תמיכה כספית כזו. יש לוודא שיימצא מימון לטווח הארוך ואפשרויות להגדלתו, משום שאם יינתן מימון רק לשלב ההתנעה לטווח קצר, קיים סיכון שהמיזם יסתיים במהירות.

למידע אודות מקורות מימון אפשריים כדאי לעיין במסמך מיפוי מענקים למדע אזרחי. 

מפתחות להצלחה

תמיכה מדעית: שיתוף פעולה עם מוסד מדעי אינו הכרחי עבור מדע אזרחי, אך לעתים קרובות מוסיף ערך משמעותי למחקר. לשותפים המדעיים מומחיות בתחום המחקר ובשיטות לאיסוף וניתוח נתונים. אם לצוות המיזם אין מומחיות זו, כדאי לפנות לאוניברסיטה או למוסד מחקר. מדענים יכולים גם למלא את תפקיד השותף הניטרלי והאובייקטיבי במיזם וזה עשוי לעזור לזכות באמון האזרחים במיזם. חשוב לזכור ששותפות יכולה להיות מוצלחת רק אם יש רווח הדדי גם לשותפים המדעיים.

הפעלה והשתתפות אזרחים: רשויות מקומיות הן שותפות אידיאליות ביוזמות מדע אזרחי, מכיוון שיש להן קשרים הדוקים עם אזרחים, עמותות מקומיות ואנשי מפתח שיכולים למלא תפקיד מכריע בגיוס והשתתפות מתנדבים (כמו רכזי קהילה, עובדי מתנ”ס וכדומה). כדאי לחפש קבוצות של אזרחים שכבר מחויבים לנושא, ולשתף אותם במיזם. רוב יוזמות המדע האזרחי נוטות למשוך קבוצה הומוגנית של משתתפים: בעיקר מעל גיל חמישים ובעלי השכלה גבוהה. כדאי לפנות ישירות לקבוצות יעד שלא מוצאות את דרכן באופן אוטומטי למיזם באמצעות שגרירים או ארגונים שמכירים קבוצות יעד אלה היטב ויכולים להפיץ ברשת שלהם את המידע וההזמנה להשתתף.

ניהול ציפיות: כשרשות מקומית מתחייבת ליוזמת מדע אזרחי, היא שולחת אות למתנדבים שהיא לוקחת את המחקר ברצינות. זה עשוי ליצור ציפיות שהרשות המקומית גם תנקוט בפעולה בהתאם לתוצאות המחקר. רשות מקומית אינה בעלת משאבים בלתי מוגבלים והיא לא יכולה לבצע כל פעולה שהאזרח (המדען) מבקש. חשוב להסביר מההתחלה אילו התחייבויות הרשות יכולה לקחת על עצמה ולתקשר בבירור את היקף המחויבות שלה במהלך ולאחר הפרויקט. לעיתים פעולות מצד הרשות לוקחות זמן וכתוצאה מכך המשתתפים עלולים לחשוב שהרשות התעלמה מתוצאות המחקר. לכן, חשוב לעדכן באופן קבוע על מה שנעשה עם תוצאות המחקר.

חיבור למקום: מחקר בחן את הקשר בין העצמת מימדים הקשורים למקום ליישום ממצאים בקבלת החלטות בנושא שמירת טבע. נבחנו 5 מדדים: סוציו-אקולוגי (עד כמה המיזם מדגיש קשר לקהילות טבעיות ואנושיות?); נרטיבים ושמות (אילו סיפורים, היסטוריה מקומית ושמות מקומות ייחודיים כולל המיזם על המקום?); בסיס ידע מגוון (האם המיזם מבקש לכלול צורות ידע מגוונות כמו ידע מקומי, מסורתי, מדעי או מבוסס אמנות?); אסתטי ורגשי (כיצד המיזם מקדם קשרים רגשיים למקום? למשל, האם נעשה שימוש במונחים כמו אהבה ויופי כדי לתאר את המיזם?); ביצועי (האם המיזם מזמין משתתפים לעזור לעצב את הפרויקט והמקום, לבנות קשרים ולהשתתף באופן פעיל ביצירת מקום?). מסקירת מדדי המקום הללו ב-134 מיזמי מדע אזרחי עלה שככל שהמיזם הדגיש מדדי מקום אלו, כך עלה הסיכוי ליישום בקבלת החלטות.

קיימות: מיזמים ארוכי טווח יכולים לספק תובנות יקרות ערך, מכיוון שהנתונים חושפים מגמות בטווח הארוך. אך משך הזמן הארוך של מיזמים כאלה כרוך באתגרים נוספים. רוב מיזמי המדע האזרחי חווים עלייה גדולה בהשתתפות בתחילת המיזם. שמירת מספר גדול של משתתפים מעורבים לאורך מיזם ארוך טווח היא אתגר בפני עצמו, הדורש אסטרטגיית תקשורת ספציפית. במיזמים שקהילת האזרחים יזמה, המשך הפרויקט תלוי לעיתים קרובות ביזם אחד או בכמה יזמים נלהבים. אם הם בסופו של דבר נושרים, המיזם עשוי להיעצר. כדי להתמודד עם זה, כדאי שהרשות תפתח “קהילת מדע אזרחי” מקומית שבה מיזמים וארגונים שונים מחוברים זה לזה ותמנע נשירה. יזמי מדע אזרחי מעידים שלעיתים העניין והתמיכה של הרשות המקומית במחקר שלהם משתנה – בהתחלה יש התלהבות גדולה לתמוך, והעניין דועך לאחר זמן מה. לפעמים זה גם הפוך. לא תמיד ברור מה גורם לשינוי בתמיכה – האם שינוי בכוח האדם שמנע את המשך התמיכה, הערך החדשותי של המיזם שפתאום עלה או ירד, בעל תפקיד שייחס יותר או פחות ערך להשתתפות אזרחית… מדיניות בנושא מדע אזרחי ברשות תסייע להתמודד עם קיימות לאורך זמן של המדע האזרחי ברשות.

בקרה: רשות מקומית לעולם לא יכולה לשלוט או לנהל מדע אזרחי באופן מוחלט. הרשות עשויה לבחור לא לתמוך במיזם מדע אזרחי, אך זה לא אומר שהמחקר יופסק. מצד שני, לא כל יוזמת מדע אזרחי רוצה לשמור על שותפות קרובה עם הרשות המקומית שלה. גם כאשר הרשות תורמת למדע אזרחי, עשויות לצוץ תוצאות בלתי צפויות ואולי לא רצויות מהמחקר. חשוב לשקול אפשרות זו לפני שהרשות מתחייבת. בשני המקרים, מומלץ שהרשות לא תתעלם ממדע אזרחי, אלא שתתקשר באופן גלוי מדוע היא עשויה להתחייב או שלא לפעולה.

סוגי תמיכה של הרשות לסיוע למיזמים

1. אמון: אמון מצד הרשות המקומית, שמכירה בכך שמה שמדענים אזרחיים עושים נעשה בדרך מדעית איתנה וכי נתונים אלה יכולים להיות בעלי ערך לשלטון ומדיניות.
2. השפעה: היזמים והמשתתפים מעוניינים שהמחקר ייצור השפעה מקומית ולדעת שננקטים צעדים או התאמות לפי ממצאי המחקר, גם אם לפעמים זה דורש הרבה זמן.
3. רשתות: היזמים ישמחו להשתמש ברשת הנרחבת של הרשות המקומית למציאת שותפים או משתתפים.
4. הערכה: מדענים אזרחיים רוצים לקבל הערכה על העבודה שהם עושים. מדע אזרחי הוא אמצעי להפוך את העולם למקום טוב יותר, וזה נחמד כשמאמצים אלה מקבלים הכרה.
5. תקשורת: היזמים ישמחו להיעזר בערוצי התקשורת של הרשות על מנת לתקשר מידע על המיזם, כמו בעת השקת הפרויקט או הפצת תוצאות המחקר. למשל, באמצעות לוחות מודעות, מסך אינטראקטיבי מול בית העירייה וכו’.
6. רציפות: מיזמים חווים לעיתים קושי כאשר העניין או תמיכה מהרשות המקומית הם זמניים. מדיניות מדע אזרחי תוכל להבטיח המשכיות מסוימת.
7. מימון: משאבים נוספים יתקבלו בברכה. מימון מוגבל מהרשות יכול לעזור רבות למיזמים מקומיים קטנים.
8. לוגיסטיקה וטכנולוגיה: רשות מקומית יכולה גם לעזור למיזמי מדע אזרחי בתמיכה לוגיסטית וטכנית, כמו מתן מקום לאירועים, הצעת תשתית נתונים או תמיכה טכנית בבנייה או תחזוקה של חיישנים.

מיזמי מדע אזרחי ביוזמה או בתמיכה של רשויות מקומיות

דוגמאות מישראל

הרצליה – ניטור מגוון ביולוגי

מיזם חיפושית פועל ביוזמת היחידה לאיכות הסביבה של עיריית הרצליה על מנת לחבר תושבים ותושבות עם הטבע העירוני. המיזם מקדם ניטור של המגוון הביולוגי בעיר תוך שילוב פעילויות שונות עם הקהילה, כגון קורס ניטור, תחרויות צילום, אירועי ביובליץ, הרצאות ועוד. הניטור מתבצע באמצעות אפליקציית iNaturalist. נכון לשנת 2022 המיזם פועל בכ-12 גני ילדים ו-8 בתי ספר.

עיריית תל אביב – ספירת הציפורים

הרשות לאיכות סביבה וקיימות ומרכז הקיימות של עיריית תל אביב יחד עם לשכת הדובר ביקשו להגביר את מודעות התושבים למגוון הביולוגי בעיר בכלל ולציפורים בפרט, ולכן מיקדו תשומת לב ייחודית בשנת 2024 במיזם ספירת הציפורים. הקמפיין כלל פרסום בשלטי חוצות (במרפסת העירייה, בתחנות אוטובוס ובמסכים דיגיטליים), תליית פוסטרים ברחבי העיר והצבת קוליסות בפארקים וגינות ברחבי העיר, הרצאת זום למתעניינים, הודעה לתקשורת ופרסום במקומונים, פוסטים בפייסבוק העירוני ובאינסטגרם בשיתוף מוזיאון הטבע, שליחת וואטסאפ ייעודי לכל העיר, יצירת מבזק רדיו, כתבה באתר העירוני ועוד. כתוצאה מהקמפיין עלה מספר הדיווחים של ספירת הציפורים בעיר בהשוואה לשנים קודמות.

ירושלים – מיפוי טמפרטורות

פרויקט המדע האזרחי מעורב ירושלמי בסביבה הוא מיזם צומח להתמודדות עם משבר האקלים. הפרויקט הינו חלק מרשת המיזמים של I-CHANGE, הפועלת משנת 2021 ומובילה מעבדות חיות (living labs) של מדע אזרחי באמצעות חיישנים במקומות שונים בעולם (אמסטרדם בהולנד, דבלין באירלנד, בולוניה וגנואה באיטליה, ועוד), על מנת לאפשר לאנשים הבנה טובה יותר של הבחירות האישיות שלהם ולעודד פעולות אזרחיות להפחתה והיערכות להשלכות שינוי האקלים.

המיזם בירושלים הוא שיתוף פעולה של מעבדה לחקר המים באוניברסיטת תל אביב עם מוזיאון המדע בלומפילד ירושלים ומרכז המיזמים לקיימות של האוניברסיטה העברית, ובשיתוף גורמים מהעירייה. המיזם מתמקד בניטור מספר משתנים מרכזיים בהתמודדות עם שינוי האקלים בירושלים (אירועי קיצון אקלימיים, במיוחד גלי חום, נוחות אדם, בצורות וגשם כבד) כפי שהוגדרו בתיאום עם הדרג המקצועי בעיריית ירושלים. הפעילויות מבוססות על שימוש במערכות חדשניות לניטור מטאורולוגי ואימוץ של חיישנים חכמים ניידים המנטרים פרמטרים כמו טמפרטורה, לחץ, לחות, קרינה סולרית וזיהום אוויר. המדידות בוצעו על ידי חיישנים בעלות נמוכה ו-MeteoTracker – מכשירים קטנים ופשוטים לשימוש שניתן ללכת איתם או להתקין על מכוניות ואופניים.

הנתונים שנאספים יסייעו לעיריית ירושלים למפות את אי החום העירוני ואת כיסוי הצל, במיוחד לאורך המסלולים שבהם ילדים הולכים לבית הספר וממנו, וכן יתרמו למחקר האטמוספירה וישולבו ויושוו לנתונים חדשניים שייאספו מרשתות סלולריות (CML). בתוכנית הפיילוט השתתפו שלושה בתי ספר (גילאי חטיבת ביניים) והוא צפוי להתרחב לקבוצות אחרות ברחבי העיר, כולל רוכבי אופניים וגינות קהילתיות.

קרית שמונה – ניטור נחלים

בישראל החל לפעול בשנת 2022 מיזם מדע אזרחי הבוחן את איכות המים בנחל עין זהב בקרית שמונה, במסגרת קורס בשם “מים “נקיים” או “מזוהמים”: ניטור בעיר הנחלים”. תוכנית הניטור נוצרה בשיתוף פעולה בין המכללה האקדמית תל-חי ומכון המחקר מיגל לבין בעלי תפקידים בעיריית קריית שמונה ופעילים חברתיים בעיר.
במסגרת הקורס, שהובילה יוזמת אקדמיה בכיכר, המשתתפים שמעו הרצאות מומחים וכן עברו הכשרה וביצעו ניטור בשטח שנקבע הכולל את הפרמטרים הבאים: רמת החומציות (pH), מוליכות חשמלית, חמצן מומס במים, טמפרטורת המים וספיקת זרימה. כמו כן נאספו דגימות מים לניתוח במעבדה של מדידות ריכוזים של תרכובות זרחן וחנקן, ומוצקים מרחפים נקבעו על בסיס ממצאי סקר מצב קיים למקורות זיהום פוטנציאלים בנחל.

תחנות הדיגום, מועדי הדיגום והמדדים הספציפיים לדיגום בכל נקודה נקבעו מראש על ידי החוקרים בשיתוף עם נציגים מעיריית קריית שמונה, במטרה לענות על מספר שאלות מחקר, כגון: מהם נתוני איכות המים באזור הדיגום בשנים 2022–2025? איזה שינוי חל במדדי איכות המים בעקבות אירועי גשם? ואיזה שינוי חל במדדים הכימיים של איכות המים לאחר ביצוע שינויים פיזיים בתוואי הנחל וסביבתו? המיזם הופסק בשל מלחמת חרבות ברזל.

דוגמאות מהעולם

אנטוורפן – סריקת רחובות וספירת רכבים

באזור פלנדריה שבבלגיה קיים פרויקט מדע אזרחי בשם Straatvinken המתמקד בסריקת רחובות במטרה להתמודד עם השפעות שליליות של זיהום מכלי רכב, מחסור באזורים ירוקים, בעיות בטיחות ועוד. הפרויקט התחיל לאחר שהממשל המקומי הציב לעצמו יעדים וחבר למוסדות אקדמיים. הניטור נעשה באמצעות אפליקציית Straatvinken.

פעם בשנה בחודש מרץ נערכת ספירה גדולה של תנועת הרכבים מתוך מטרה לשנות את הרכב התנועה ברחובות (מ-70% רכבים פרטיים, 20% אופניים והולכי רגל ו 10% תחבורה ציבורית ל- 50% רכבים פרטיים, 30% אופניים והולכי רגל ו 20% תחבורה ציבורית). המיזם התחיל באנטוורפן והתרחב לעוד מקומות, כאשר ב-2020 כבר 60 רשויות מקומיות קידמו את המיזם. ניתן לראות מפה אינטראקטיבית של הפרויקט.

לובליאנה – תנועת כלי רכב

מדע אזרחי יכול לסייע לתהליכי תכנון בתחומי התחבורה ואיכות האוויר. Wecount הוא מיזם מדע אזרחי ביוזמת האיחוד האירופי (Horizon 2020) המתקיים במספר ערים ברחבי אירופה, כגון דבלין באירלנד, לובן בבלגיה, מדריד וברצלונה בספרד וערים נוספות. במיזם זה האזרחים אוספים מידע על תחבורה, מנתחים אותו ומעלים שאלות מחקריות על מנת שהתובנות שמתקבלות יהפכו לשימושיות.

כך למשל בלובליאנה, בירת סלובניה, התבצע המיזם בשיתוף עם אגף עירוניות של האוניברסיטה המקומית. סטודנטים הניחו חיישנים על החלונות לבדיקת התנועה ברחובות. בעזרת החיישנים ניתן לתת מענה לשאלות כמו מה המספר הממוצע של משתמשי הדרך השונים – הולכי רגל, אופניים, רכבים פרטיים, רכבים כבדים וכו’. לפי המידע והראיות שנאספו היה ניתן לראות שיש צורך בהערכת זרימות התנועה ותשתיות הדרכים המתאימות. הסטודנטים הציעו סידורי רחוב ותנועה חדשים (30 הצעות תשתית) תוך שימוש בנתונים ממדדי ספירת תנועה. בלובליאנה עדיין ישנם אזורים רבים הדורשים תכנון מחדש או בנייה של נתיבי אופניים חדשים, כך שהמיזם היה רלוונטי ומשמעותי לתכנון ולפיתוח.

לונדון – ניטור איכות אוויר

מדע אזרחי יכול לשמש ככלי עבור אנשי מקצוע על מנת להבין את רמת הזיהום באזורים שונים ולפעול בהתאם. במהלך 2014 פעל מיזם מדע אזרחי בשם Science in the City במתחם המגורים ברביקן בצפון לונדון, שבו ניטרו תושבי המתחם את זיהום האוויר (רמות דו תחמוצת החנקן). המיזם הוזמן על ידי עיריית לונדון ופעל באמצעות מיפוי למען שינוי – פלטפורמה המסייעת במיפוי נתונים גיאוגרפי. המיזם נועד להגדיל את ההבנה בקרב התושבים לגבי זיהום האוויר, הגורמים שלו, ההשפעות שלו והאופן שבו הוא משתנה במרחב ובזמן. התושבים התייעצו לגבי כל פעולה שהם היו רוצים לראות שננקטת בשנים הבאות כדי לשפר את איכות האוויר המקומית. כשש שנים לאחר מכן, בשנת 2021, לאחר יישום מספר יוזמות שהוצעו סביב ברביקן כמו הכרזתה כשכונה בעלת פליטות נמוכות, חזרו שוב השותפים על המחקר. תושבי המתחם חזרו לפקח על רמות דו תחמוצת החנקן במשך חודש.

פרויקט מדע אזרחי זה תוכנן במשותף עם התושבים כדי להבטיח שהתוצאות רלוונטיות ומועילות להם, הן בהפחתת החשיפה האישית שלהם לזיהום אוויר והן בהערכת ההשפעה של השינויים שיושמו. המיזם היווה השראה למיזמים דומים בשכונות נוספות בעיר. בנוסף, המיזם מאפשר לאנשי המקצוע של העירייה להבין את ההבדלים בתוך אזורים מסוימים באמצעות נתונים שנאספו במדע אזרחי ולפעול לפיהם. הנתונים יכולים להיאסף גם במקומות שלאנשי המקצוע אין גישה אליהם, כמו בגבהים של מרפסות.

ליידן – דיווח על פסולת פלסטיק בתעלות המים

העיר ליידן בהולנד נענתה ב-2019 ליוזמה של תושבים שהפריעה להם פסולת הפלסטיק בתעלות המים בעיר. לשם כך נבנתה אפליקציה בה מדווחים תושבים על פסולת פלסטיק ב-28 ק”מ של תעלות בעיר, במיזם בשם Plastic Spotter. בעקבות הדיווחים מתנדבים שטים בתעלות בימי ראשון בסאפ או קאנו, מתעדים גם הם את המקום שבו דווחה פסולת הפלסטיק לשם יצירת מפה של מוקדי הזיהום, ואוספים את הפלסטיק.

גם בעיר בריסל קיים מיזם דומה בשם מהעיר עד האוקיינוס (City to Ocean), שפועל לניקיון ושמירה על תעלות נהר הסיין בעיר.

ציריך – בעקבות בעלי חיים בעיר

מרחבים ירוקים ופתוחים ממלאים תפקיד חשוב באיכות החיים בערים. עם העלייה בצפיפות האוכלוסייה בערים, אזורים אלה הולכים ונעלמים ולכן בתי הגידול לחיות בר עירוניים נתונים ללחץ גובר. ערים רבות בעולם מעודדות את תושביהן לעקוב ולשתף מידע על בעלי החיים בעיר. בציריך החל כבר בשנת 2016 מיזם מדע אזרחי לתיעוד בעלי חיים בעיר, והתרחב לערים נוספות באירופה כמו ברלין, ברן, וינה ונוספות. במסגרת הפרויקט StadtWildTiere תושבים באזורים עירוניים מתבקשים לשתף תצפיות באמצעות צילומי בעלי חיים או העקבות שלהם בפלטפורמה מקוונת. התושבים מוזמנים לפרויקטים ספציפיים כמו דיווח על קיפודים, עטלפים, מסדרונות של פרחים ומאביקים ועוד.

במהלך השנים הלכו ונעלמו הקיפודים בעיר ציריך ולכן החל מיזם ייעודי לדיווח עליהם. בקיץ 2024 נעשה סקר נוכחות קיפודים בשני מחוזות בעיר (בשטח של 54 קמ”ר) בעזרת דיווחי תצפיות ומלכודות עקבות שהוצבו בגינות פרטיות ובשטחים ירוקים. ניתוח הדיווחים העלה שישנם קיפודים כמעט בכל אזורי העיר, וכי צפיפות הקיפודים היא כ-34 פרטים לקמ”ר – גבוהה ביחס למחוזות אחרים.

המתנדבים בפרויקטים של StadtWildTiere יכולים גם לשכור מצלמת שביל כדי לבצע תצפיות. כל מתנדב אחראי על תצפיות של קילומטר רבוע אחד בעיר. המתנדבים מתבקשים לערוך טיולים רגליים ולשוחח עם תושבי האזור שלהם. הכשרה ספציפית לזיהוי עקבות בעלי חיים מוצעת על ידי ארגון סביבתי בשם StadtNatur. הנתונים משמשים למחקרים מדעיים על ידי צוות של ביולוגים ואקולוגים מצוות StadtNatur.

מקורות

Veeckman, C., Van Herck, B., Carpentier, M., Van Laer, J. & Sterken, M., (2021). Citizen Science Roadmap for Local Government. A hands-on manual for citizen science, by and for cities and towns. SCIVIL, Leuven,Belgium.

Newman, G., Chandler, M., Clyde, M., McGreavy, B., Haklay, M., Ballard, H., … & Gallo, J. (2017). Leveraging the power of place in citizen science for effective conservation decision making. Biological Conservation, 208, 55-64.‏ https://doi.org/10.1016/j.biocon.2016.07.019