גרסת בטא

מדע אזרחי ותהליכי תכנון ופיתוח

כתיבה: ד״ר נירית לביא אלון, יובל עזיזה 
עריכה: ד״ר נירית לביא אלון 

מדע אזרחי הינו כלי משמעותי היכול לסייע לאנשי מקצוע שונים העוסקים בתכנון ופיתוח כגון מתכננים, אדריכלים, מתכנני נוף ותחבורה, מהנדסים, כלכלנים, יועצים סביבתיים, אקולוגים עירוניים ונוספים. מדע אזרחי יכול לעזור בקבלת החלטות מבוססות נתונים ומדע ולתת כלים כדי לתכנן ולפתח את העיר בצורה המיטבית.

במסמך זה נסביר מדוע כדאי לאנשי מקצוע בתחום התכנון והפיתוח להשתמש במדע אזרחי ונציג דוגמאות של מיזמי מדע אזרחי המקדמים תהליכים אלו. מוצע לעיין במסמכים ייעודיים בנושא מדע אזרחי וארגוני סביבה ומדע אזרחי למנהלי שטח. כמו כן, מומלץ לעיין במסמך מדע אזרחי וקובעי מדיניות – רקע למידע נוסף על נושאים כגון חקיקה, מדיניות ותוכניות לאומיות של מדע אזרחי בעולם, למה כדאי לקובעי מדיניות להשתמש במדע אזרחי בפיתוח מדיניות, חסמים אפשריים והצעות לפתרונות לחסמים, כיצד כדאי לקדם מיזמי מדע אזרחי התומכים בפיתוח מדיניות, כיצד כדאי להנגיש את המידע לקובעי מדיניות וכן דוגמאות נוספות מהעולם ומישראל להשפעות מדע אזרחי על קביעת מדיניות ואכיפה בנושאי שמירת טבע וסביבה.

תועלות של מדע אזרחי לתהליכי תכנון ופיתוח

קבלת נתונים ומידע: תושבי האזור מכירים היטב את הצרכים, ההזדמנויות והאתגרים הייחודיים של הסביבה שלהם. על ידי מעורבותם בתהליכי איסוף נתונים ומחקר, ניתן להעשיר את הבנתנו את הסביבה העירונית ולהתאים את התוכניות לצרכים האמיתיים של הקהילה. מדע אזרחי יכול לספק נתונים ותובנות ממקומות שלמדענים יש פחות גישה אליהם כגון בתי ספר, חצרות ומבנים. בנוסף לכך, מדע אזרחי יכול לאסוף מידע עשיר ומצטבר – כמות גדולה של נתונים שנאספת על ידי מספר רב של אנשים יכולה לספק תמונה מדויקת ומפורטת יותר של המצב בשטח. זה מאפשר לקבל החלטות מושכלות יותר על בסיס מידע אמין.
עזרה בניטור מערכות אקולוגית: מדע אזרחי יכול לסייע לתכנון עירוני בהקשר למערכות האקולוגיות. למשל, לסייע בהורדת אפקט אי החום העירוני, ניטור ושליטה בהצפות ונגישות לאזורים ירוקים עירוניים.
הגברת מודעות הציבור ומעורבות: מעורבות של תושבים בתהליכי התכנון מעלה את המודעות הציבורית לסוגיות תכנון, מעודדת דיאלוג פתוח ומקדמת שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות והתושבים.
חיזוק הלגיטימציה של התוכניות: תוכניות שפותחו בשיתוף פעולה עם הציבור זוכות בדרך כלל לתמיכה גדולה יותר מצד התושבים, דבר שמגביר את הסיכוי ליישום מוצלח שלהן.
חיסכון בעלויות: מעורבות הציבור יכולה לסייע בזיהוי בעיות פוטנציאליות בשלב מוקדם של התכנון והפיתוח, ובכך לחסוך כסף ועבודה בשלבים מאוחרים יותר של התהליך.

מקרי מבחן

תנועת כלי רכב

מדע אזרחי יכול לסייע לתהליכי תכנון בתחום התחבורה ואיכות האוויר. Wecount הוא מיזם מדע אזרחי ביוזמת האיחוד האירופי (Horizon 2020) המתקיים במספר ערים ברחבי אירופה, כגון דבלין באירלנד, לובן בבלגיה, מדריד וברצלונה בספרד וערים נוספות. במיזם זה האזרחים אוספים מידע על תחבורה, מנתחים אותו ומעלים שאלות מחקריות על מנת שהתובנות שמתקבלות יהפכו לשימושיות.

כך למשל בלובליאנה, בירת סלובניה, התבצע המיזם בשיתוף עם אגף עירוניות של האוניברסיטה המקומית. סטודנטים הניחו חיישנים על החלונות לבדיקת התנועה ברחובות. בעזרת החיישנים ניתן לתת מענה לשאלות כמו מה המספר הממוצע של משתמשי הדרך השונים – הולכי רגל, אופניים, רכבים פרטיים, רכבים כבדים וכו’. לפי המידע והראיות שנאספו היה ניתן לראות שיש צורך בהערכת זרימות התנועה ותשתיות הדרכים המתאימות. הסטודנטים הציעו סידורי רחוב ותנועה חדשים (30 הצעות תשתית) תוך שימוש בנתונים ממדדי ספירת תנועה. בלובליאנה עדיין ישנם אזורים רבים הדורשים תכנון מחדש או בנייה של נתיבי אופניים חדשים, כך שהמיזם היה רלוונטי ומשמעותי לתכנון ולפיתוח.

דוגמה לחיישן על חלון. מקור: אתר המיזם
הצעות לתכנון מרחבי יעיל של רחובות בלובליאנה בהתאמה למשתמשים שונים. מקור: Integrating Citizen Science into Urban Planning

ניטור אי החום העירוני

Urban Releaf הוא פרויקט מדע אזרחי שמקדם שיתוף פעולה בין קהילות מקומיות לרשויות כדי להתמודד עם בעיות של שינוי אקלים הקשורות לתכנון אזורים ירוקים עירוניים. בשש ערים ברחבי אירופה נאספים נתונים על חום, לחות ואיכות האוויר כדי לשפר את איכות החיים במרכזי הערים. מערכות נתונים עירוניות מקיפות ואמינות יאפשרו למקבלי החלטות לפתח אסטרטגיות יעילות יותר, מותאמות אישית וספציפיות לעיר בהיערכות לשינוי האקלים, וכך לחזק את הערים ולהפוך אותן לעמידות יותר, ראויות למגורים ונגישות לכולם.

אחד המיזמים של Urban Releaf (“שכונה ירוקה, שכונה קרה”) מתקיים בעיר ההולנדית אוטרכט. במיזם זה 160 תושבים בארבע שכונות קיבלו חיישנים שמדדו טמפרטורת אוויר, רמות לחות ועומס חום. השכונות שנבחרו הן שכונות מרובות בניה עם שטחים ירוקים מעטים מאוד. התושבים התבקשו ללכת עם החיישנים לפחות 10 פעמים במהלך קיץ 2024. לאחר מכן התושבים דנו במדידות שהתקבלו והציעו יחד פתרונות לקירור העיר. 20,000 הנקודות שהתקבלו עד כה יהפכו למפה של הנתונים שנאספו, בה יראו איזורים חמים וקרים בעיר.

מימין: מפת תוצאות הניטור. משמאל: חיישן המדידה. מקור: אתר המיזם

עוד פרויקט אירופאי המתמקד בניטור וטיפול באי החום העירוני הוא CityClim – מיזם של שישה ארגונים שותפים הפועל בארבע ערים לדוגמה (לוקסמבורג, סלוניקי (יוון), קרלסרוהה (גרמניה), ולנסיה (ספרד)) במגוון אמצעים ושירותים, וביניהם מדע אזרחי. בערים לוקסמבורג, ולנסיה וקרלסרוהה הותקנו חיישנים לניטור מזג אוויר בנקודות מפתח אשר העבירו נתונים ישירות לעיריות ולציבור. בסלוניקי התחיל מיזם בשיתוף 15 מוסדות חינוך בהם הותקנו תחנות לניטור מזג אוויר. בקיץ 2023, השתתפו 21 אזרחים מקרלסרוהה ביוזמת מדע אזרחי שמטרתה למדוד את שינויי הטמפרטורה המקומיים ברחבי העיר וסביבתה. מצוידים במכשירי MeteoTracker, המשתתפים רכבו על אופניים דרך אזורים שונים, תוך רישום טמפרטורות לאורך המסלולים שלהם. הנתונים שbאספו הושוו לאחר מכן עם מדידות מתחנת מזג אוויר של השירות המטאורולוגי הגרמני הממוקמת מחוץ לעיר. ההשוואה הדגישה את ההבדלים הצפויים בטמפרטורה – תנאים חמים יותר במרכז העיר וטמפרטורות קרירות יותר ביערות ובשדות הסובבים. בהמשך מתוכננים צעדים לפעולה לטיפול באיי החום שזוהו.

חיישני מזג אוויר על גבי אופניים. מקור: אתר המיזם 

ניטור עצים

פרויקט נוסף של Urban Releaf מתקיים בעיר מנהיים, שהיא אחת הערים החמות ביותר בגרמניה. כחלק מתוכנית הפעולה העירונית להסתגלות להשפעות שינוי האקלים והגנה על אוכלוסיות פגיעות מפני חום קיצוני, העיר מנהיים משתתפת ב-Urban ReLeaf מאז 2023, ומפעילה קמפיין רישום עצים, שמעודד את האזרחים למפות את העצים של העיר מערב את הקהילה במאמצי היירוק העירוני. באמצעות אפליקציה ניתן לראות מידע שכבר קיים על העצים בעיר, להוסיף מידע חסר על עצים קיימים או להוסיף עצים שאינם במאגר תוך כדי דיווח על אלה שכבר אינם קיימים ויש להחליף אותם. ניתן להוסיף מידע נוסף כגון פרטים על הקליפה והעלים, היקף הגזע, האזור שבו העץ ממוקם והמצב של המקום על מנת לקבוע אם ניתן לשתול מחדש בתנאי האזור. כל הנתונים הללו מקלים על תכנון התחזוקה והנטיעה של עצים וצמחייה חדשה במנהיים.

בראיון עם ד”ר רינסינג, ראש אגף אקלים, טבע וסביבה של מנהיים, היא אומרת שמיזם זה הוביל לשינויים בעיר. מנהיים פועלת להפחתת שטחים מרוצפים וליצירת שטחים ירוקים נוספים. רכיב מרכזי של מאמץ זה הוא שימור, נטיעה מחדש והוספת עצים חדשים משום שעצים לא רק מספקים צל אלא גם מקררים את האזורים הסובבים באמצעות דיות, דבר שמשפר את המיקרו-אקלים סביבם. כדי לתמוך במטרה זו, שירות המרחב העירוני של העיר התחייב לשתול 1,000 עצים חדשים מדי שנה.

מיפוי אזורי חום בירושלים

פרויקט המדע האזרחי מעורב ירושלמי בסביבה הוא מיזם צומח להתמודדות עם משבר האקלים. הפרויקט הינו חלק מרשת המיזמים של I-CHANGE, הפועלת משנת 2021 ומובילה מעבדות חיות (living labs) של מדע אזרחי באמצעות חיישנים במקומות שונים בעולם (אמסטרדם בהולנד, דבלין באירלנד, בולוניה וגנואה באיטליה, ועוד), על מנת לאפשר לאנשים הבנה טובה יותר של הבחירות האישיות שלהם ולעודד פעולות אזרחיות להפחתה והיערכות להשלכות שינוי האקלים.

המיזם בירושלים הוא שיתוף פעולה של מעבדה לחקר המים באוניברסיטת תל אביב עם מוזיאון המדע בלומפילד ירושלים ומרכז המיזמים לקיימות של האוניברסיטה העברית. המעבדה חוקרת אירועי קיצון אקלימיים, במיוחד גלי חום, נוחות אדם, בצורות וגשם כבד. הפעילויות מבוססות על שימוש במערכות חדשניות לניטור מטאורולוגי ואימוץ של חיישנים חכמים ניידים המנטרים פרמטרים כמו טמפרטורה, לחץ, לחות, קרינה סולרית וזיהום אוויר. המדידות בוצעו על ידי חיישנים בעלות נמוכה ו-MeteoTracker – מכשירים קטנים ופשוטים לשימוש שניתן ללכת איתם או להתקין על מכוניות ואופניים.

הנתונים שנאספים יסייעו לעיריית ירושלים למפות את אי החום העירוני ואת כיסוי הצל, במיוחד לאורך המסלולים שבהם ילדים הולכים לבית הספר וממנו, וכן יתרמו למחקר האטמוספירה וישולבו ויושוו לנתונים חדשניים שייאספו מרשתות סלולריות (CML). בתוכנית הפיילוט השתתפו שלושה בתי ספר (גילאי חטיבת ביניים) והוא צפוי להתרחב לקבוצות אחרות ברחבי העיר, כולל רוכבי אופניים וגינות קהילתיות.

החיישנים על רכב ואצל הולכי רגל. מקור: I-CHANGE

ניטור איכות אוויר באזור ברביקן בלונדון

מדע אזרחי יכול לשמש ככלי עבור אנשי מקצוע על מנת להבין את רמת הזיהום באזורים שונים ולפעול בהתאם. במהלך 2014 פעל מיזם מדע אזרחי בשם Science in the City במתחם המגורים ברביקן בצפון לונדון, שבו ניטרו תושבי המתחם את זיהום האוויר (רמות דו תחמוצת החנקן). המיזם הוזמן על ידי עיריית לונדון ופעל באמצעות מיפוי למען שינוי – פלטפורמה המסייעת במיפוי נתונים גיאוגרפי. המיזם נועד להגדיל את ההבנה בקרב התושבים לגבי זיהום האוויר, הגורמים שלו, ההשפעות שלו והאופן שבו הוא משתנה במרחב ובזמן. התושבים התייעצו לגבי כל פעולה שהם היו רוצים לראות שננקטת בשנים הבאות כדי לשפר את איכות האוויר המקומית. כשש שנים לאחר מכן, בשנת 2021, לאחר יישום מספר יוזמות שהוצעו סביב ברביקן כמו הכרזתה כשכונה בעלת פליטות נמוכות, חזרו שוב השותפים על המחקר. תושבי המתחם חזרו לפקח על רמות דו תחמוצת החנקן במשך חודש.

פרויקט מדע אזרחי זה תוכנן במשותף עם התושבים כדי להבטיח שהתוצאות רלוונטיות ומועילות להם, הן בהפחתת החשיפה האישית שלהם לזיהום אוויר והן בהערכת ההשפעה של השינויים שיושמו. המיזם היווה השראה למיזמים דומים בשכונות נוספות בעיר. בנוסף, המיזם מאפשר לאנשי המקצוע של העירייה להבין את ההבדלים בתוך אזורים מסוימים באמצעות נתונים שנאספו במדע אזרחי ולפעול לפיהם. הנתונים יכולים להיאסף גם במקומות שלאנשי המקצוע אין גישה אליהם, כמו בגבהים של מרפסות.

השוואת נתוני דו תחמוצת החנקן בין שנת 2014 (בתכלת) ל-2021 (בסגול) מראה ירידה משמעותית ברמות הזיהום בעקבות הפעולות שננקטו במתחם ברביקן בלונדון. מקור: אתר המיזם

מיפוי אזורים התורמים לרווחת החיים בעיר

מכון הסביבה של שטוקהולם (Stockholm Environment Institute) פועל באמצעות שבעה סניפים בעולם לקידום מחקרים פורצי דרך בנושאי קיימות. בין היתר פותח מיזם מדע אזרחי שנועד לעודד תושבים למפות את סביבתם בפרויקט בריאות העיר ו-wellbeing (שלומות). המחקר התבצע בערים Udon Thani בתאילנד ונאקורו בקניה.

המחקר תוכנן מתוך הבנה שמדע אזרחי הוא חיוני כדי להבין מה באמת חשוב עבור הקהילות החיות באזורים עירוניים, כאשר תושבים החיים באזור ומשתמשים בתשתית העירונית נחוצים לתכנון עיר ראויה למחייה ויכולים להשמיע פרספקטיבות שונות של קבוצות חברתיות וקהילות שונות.

במסגרת המיזם, תושבים זיהו מקומות חברתיים, מקומות מנוחה, מקומות פעילות גופנית ואזורים מלחיצים עבורם בעיר, כמו אזורים עם חוסר בשטחים ירוקים מוצלים, כאלה עם חוסר במדרכות, אתרי השלכת פסולת לא חוקיים סביב העיר וכו’. הניתוח היה מלווה בסקר עם שאלון סטנדרטי כדי להבין כיצד התושבים הרגישו בכל אתר.

במקביל למיפוי הרחובות, המשתתפים נשאו על גופן חיישנים למדידת קצב לב בזמן שהלכו בין דרכים עמוסות לאזורים שקטים יותר כמו פארקים או להיפך, כדי להבין אם הסביבה העירונית משפיעה על התושבים פיזית, כפי שנקבע על ידי שונות קצב הלב שלהם. בתרגיל אחר נערך מיפוי מנטלי, בו המשתתפים ציירו את סביבתם המקומית וניסו לזהות אתגרים שהופכים את השכונה שלהם לפחות הליכה – רמזורים שאינם פועלים, צמתים בעיצוב לקוי וכו’. כל המידע הזה שותף עם הרשויות המקומיות, שהן גם בעלות עניין מרכזיות.

התהליך של ייצור ידע משותף איפשר לחוקרים ולתושבים להבין מה חשוב בתכנון עירוני ולחפש פתרונות מעשיים. היוזמה הובילה ליצירת ערכת כלים עירונית משותפת עבור ערים ראויות למחייה, הנגישה לכל בעלי העניין.

דוגמאות למסלולי הליכה בעיר נאקורו (מימין) ואודון תאי (משמאל). מקור: Discovering the impacts of urban walking on well-being in Africa and Asia

מקורות

Cappa, F., Franco, S., & Rosso, F. (2022). Citizens and cities: Leveraging citizen science and big data for sustainable urban development. Business Strategy and the Environment, 31(2), 648-667.‏

Colston, N. M., Vadjunec, J. M., & Wakeford, T. (2015). Exploring the entry points for citizen science in urban sustainability initiatives. Current opinion in environmental sustainability, 17, 66-71.‏

Cooper, C., & Balakrishnan, A. (2013). Citizen science perspectives on E-participation in urban planning. In Citizen E-participation in urban governance: Crowdsourcing and collaborative creativity (pp. 172-197). IGI Global.‏

Roger, E., & Motion, A. (2022). Citizen science in cities: an overview of projects focused on urban Australia. Urban Ecosystems, 25(3), 741-752.‏