סיכום הכנס השני של המרכז הישראלי למדע אזרחי

רגע לפני פרוץ המערכה מול איראן, התכנסו במוזיאון הטבע כ-150 משתתפים לכנס השני של המרכז הישראלי למדע אזרחי. גם אם פספסתם, תוכלו לקרוא כאן מה היה בכנס, לצפות בהקלטות ולעיין במצגות.

מושב ברכות

הכנס נפתח במושב הברכות, אותו פתחו נציגי האקדמיה פרופ׳ דוד הראל, נשיא האקדמיה למדעים ופרופ’ עמי מויאל, יו”ר הוועדה לתכנון ותקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. שניהם דיברו על חשיבות המדע, המדע היישומי והחשש למצבו בימים אלו. המשיך את הברכות ד״ר דורון מרקל, המדען הראשי בקרן הקיימת לישראל ששלח ברכה מצולמת על רקע נחל השופט וסיפר עד כמה הקרן הקיימת לישראל מאמינה במדע האזרחי ומקדמת אותו בפרויקטים שונים. מר דן אלון, מנכ”ל החברה להגנת הטבע הזכיר את העשייה הענפה של צפרים באיסוף מידע עוד לפני שהוטבע המונח מדע אזרחי וסיכם את מושב הברכות.

מושב מליאה

בהרצאת המליאה הראשונה שיתפה פרופ’ מירי ימיני, המדענית הראשית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בהתלבטויותיה לגבי היכולת לשלב מדע אזרחי במדיניות מימון מדע, כאשר מצד אחד סקרה את החשיבות והיתרונות של מדע אזרחי (העצמה של המשתתפים, תרומה למדע, חדשנות, חיבור בין הציבור למדע ועוד) ומצד שני דיברה על האתגרים המשמעותיים (חשש מעיוות מדדים של הערכה עקב שימוש במדע אזרחי, חשש מהדרה של אוכלוסיות עקב חיבור טבעי של מדע אזרחי לאוכלוסיות משכילות ומבוססות, חשש מהתבזרות כתוצאה ממימון מחקר ושאלות לגבי הקשר שבין מדע אזרחי למצוינות מחקרית). פרופ’ ימיני סיכמה שמערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, החברה האזרחית, הקהילה והממשלה צריכות לפעול יחד בנושא זה.

ד”ר קורי קלגן נשא הרצאה ממושבו באוניברסיטת פלורידה בארצות הברית, בה סיפר על יתרונות השימוש בפלטפורמה iNaturalist והציג מחקר שלו, שבו ניתח מחקרים העושים שימוש בנתוני הפלטורמה. הוא מצא שמונה קבוצות נושאיות של שימוש במחקרים, כמו מינים חדשים למדע, פיזור ותפוצת מינים, השפעות שינוי אקלים ועוד. בהמשך לכך בחן עד כמה רשויות בארצות הברית עושות שימוש בנתוני מדע אזרחי בקביעת מדיניות (לקריאת סיכום ההרצאה).

עדכוני המרכז הישראלי למדע אזרחי

ד”ר תומר גויטע, מנהל המרכז סיפר על עדכוני תשתיות וטכנולוגיה של המרכז הישראלי למדע אזרחי.
ד”ר נירית לביא אלון, מנהלת רשת מיזמי מדע אזרחי ופיתוח תוכן סיפרה על רשת המיזמים ופורום מובילי המיזמים.
ד”ר יעלה גולומביק, מנהלת מחקר מדע אזרחי הציגה את אתגר חיות הבר כדוגמה לקידום מוצלח של מיזם מדע אזרחי בקרב תלמידים.

פאנל מדע אזרחי בעיר ובכפר

מנחה הפאנל – איתן בן עמי, מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו הזמין את המשתתפים להציג את עצמם: מאיה קרבטרי, מנהלת תחום סביבה וקיימות בפורום ה-15; רותם מאירי, רכזת חינוך סביבתי במועצה האזורית עמק המעיינות; יעלה אבנון, מנהלת מדור קיימות ביחידה לאיכות הסביבה, עיריית הרצליה; יובל שב, ממונה קהילות בע”ח ומגוון ביולוגי, הרשות לאיכות סביבה וקיימות, עיריית תל אביב-יפו; יעל זילברשטיין ברזידה, מנהלת יחידת טבע עירוני, החברה להגנת הטבע.

משתתפי הפאנל דנו בשאלות למה בכלל רשויות מקומיות צריכות לקדם מדע אזרחי ואיך ניתן להטמיע את המדע האזרחי בקבלת ההחלטות. השיחה עסקה גם בגיוס ושימור פעילי מדע אזרחי, הטמעת מדע אזרחי גם בקרב החינוך הסביבתי ובדרכים בהן אפשר לקדם מעבר מעיסוק במגוון ביולוגי לתחומים עירוניים נוספים.

פוסטרים ומסיבת זיהויים

במהלך ארוחת צהריים משתתפי הכנס עיינו בפוסטרים שהציגו רבים מהמיזמים ברשת וחלקם אף השתתפו וסייעו במסיבת זיהויים של תצפיות אתגר חיות הבר בפלטפורמת iNaturalist.

מושב מחקר מבוסס מדע אזרחי

תוכנית אקולוגית קהילתית בתעלת הירדן המזרחית בעמק החולה | ד”ר יהל פורת (אקולוגיה בשירות הקהילה) מטעם קרן קיימת לישראל ורשות ניקוז כנרת

בהרצאה זו הוצג פרויקט מחקר משולב קהילה בתעלה המזרחית של הירדן בעמק החולה, שמטרתו השוואה בין מקטעים שונים של התעלה, שהיו בשלבי שיקום שונים, מול מקטע ביקורת. המחקר נועד כדי לקבל תמונת מצב לקראת פיתוח אינטנסיבי ופתיחת המרחב לקליטת קהל. נתוני המיזם נותחו והתגלה שוני במגוון הביולוגי בין המקטעים השונים.

דרום אדום וצפון סגול: מיפוי ואקולוגיה של צבעי הכלניות | פרופ’ יובל ספיר, הגן הבוטני, ביה”ס למדעי הצמח ואבטחת מזון, אוניברסיטת תל אביב

מיזם ותיק זה החל מפנייה מקרית של פרופ’ יובל ספיר ובקשה לדווח על צבעי כלניות, שהובילה להקמת מיזם מדע אזרחי בשיתוף החברה להגנת הטבע. כתוצאה ממאות הנתונים שהתקבלו במיזם כבר ב-2019, נערך כחלק ממחקר דוקטורט ניתוח שמצא את ההבדלים בין אוכלוסיות של כלניות אדומות בלבד לאוכלוסיות פולימורפיות. הממצאים פורסמו במאמר מדעי וכעת המיזם ממשיך לשם ניטור ארוך טווח של השפעות שינוי האקלים על פריחת הכלניות.

סקר סלמנדרות בטבע העירוני של חיפה – מבט על אוכלוסיות בסכנה | אולגה ריבק, רכזת הפרויקט, החברה להגנת הטבע ועומר דראל, המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, מכון סילברמן למדעי החיים, האוניברסיטה העברית

בהרצאה זו סיפרה אולגה ריבק, המובילה את סקר הסלמנדרות בחיפה, על מאפייני הסלמנדרות והחשיבות בשמירתן וכן על מיזם מדע אזרחי ופעיליו היוצאים לסקור את הסלמנדרות בוואדיות העיר בלילות גשומים. עומר דראל הציג ממצאים מניתוח הנתונים שהפעילים אספו, שהצביעו על שרידות הסלמנדרות והחשש לאוכלוסיותיהן.

ראיתי עטלפ(ה) ביום, מדע אזרחי ככלי להבנת תופעות ייחודיות | ד״ר עופרי איתן, מכון ויצמן למדע

ד”ר עופרי איתן הציג מחקר על היקף התופעה של פעילות יומית של עטלפי פירות ואת פיזורה המרחבי. הטריגר למחקר היה מאגר תיעוד גדול במיוחד של צלם טבע עירוני מתל-אביב ובהמשך, נתונים שהתקבלו באמצעות מיזם מדע אזרחי שהניב מאות דיווחים מרחבי ישראל.

הנתונים המצטברים מצביעים על כך שפעילות יומית בעטלף הפירות המצרי אינה מוגבלת למושבה יחידה או לאתר נקודתי, אלא מתועדת במספר רב של ערים בישראל ומעידה על תופעה רחבה יותר מכפי שסברו. מעבר לעטלפים, המקרה הזה ממחיש למה מדע אזרחי הוא כלי כל כך שימושי: הוא נותן הרבה יותר “עיניים בשטח” לאורך זמן ובמרחב גדול, עוזר לזהות דפוסים שלא היו נחשפים במחקר נקודתי ומאפשר להפוך תצפיות חריגות לסיפור שאפשר למדוד, למפות ולבדוק בצורה מסודרת.

תרומת המדע האזרחי לחשיפת תזמון ההגעה של מיני מדוזות לחופי ישראל | ד״ר דור אדליסט, אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי רופין

ד”ר דור אדליסט הציג את המיזם הוותיק “מדוזות בעם” ואת הממצאים המרתקים שהתגלו בזכות נתוני המיזם, בין היתר על מגוון מיני המדוזות, גודלן, ועל מועד ההגעה של מיני מדוזות לישראל.

מושב מחקר על מדע אזרחי בדגש חינוך, חברה וקהילה

לא רק איסוף נתונים: יחסי גומלין והדדיות בשיתופי פעולה בין אקדמיה ובתי ספר | ד”ר אסנת אטיאס, אוניברסיטת חיפה
בהרצאה נידון האתגר המרכזי של בניית שותפות הדדית במיזמי מדע אזרחי בבתי ספר. בעוד שפרויקטים אלו נתפסים כרווח לשני הצדדים, המחקר חושף פערי תפיסה בין מורים למדענים בנוגע לערך השותפות וליכולות המקצועיות של המורים. הממצאים משרטטים מודלים שונים של הדדיות, החל מ”סחר חליפין” ועד “השפעה הדדית”, ומצביעים על צעדים לחיזוק השותפות דרך עידוד דיאלוג והידוק שיתוף הפעולה.

חשיבה סטטיסטית, מהות המדע ומדע אזרחי | לאה יפרח, הטכניון

בהרצאה זו הוצג פרויקט חינוכי-מחקרי העוסק בחקר השינה, החל מבני אדם ועד לזבוב הפירות (דרוזופילה). הפרויקט מתמקד בלמידה דרך התהליך המדעי המלא: התלמידים אוספים נתונים, מנתחים אותם, מעלים שאלות ובוחנים קשרים סטטיסטיים בין משתנים. מתוך קשרים אלו הם מפתחים שאלות מחקר חדשות, המובילות לניסויים ביולוגיים. במסגרת הפרויקט התלמידים מגיעים לטכניון, שם הם מתכננים ומבצעים ניסויים בדרוזופילה. תחילה הם מחפשים מידע מדעי ממאמרים כדי לבסס את שאלת המחקר ואת המשתנים הנבדקים. לאחר מכן הם מתכננים את הניסוי, מבצעים אותו ומנתחים את התוצאות. בשלב הסיום התלמידים משווים את ממצאיהם לספרות המדעית ומציגים את המחקר בפני מדענים, אשר מעניקים להם משוב ושואלים שאלות על עבודתם. כך מתנסים התלמידים בתהליך מחקר מדעי מלא, משלב גיבוש השאלה ועד הצגת התוצאות.

מובילים מהשטח: מדריכי נוער וקהילות עשייה במדע אזרחי | ד”ר עידית אדלר, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

בהרצאה זו הציגה ד״ר עידית אדלר מחקר העוסק בהשתתפות בני נוער במיזמי מדע אזרחי, תוך שימוש במסגרת התיאורטית של קהילות עיסוק (Communities of Practice). לפי מודל זה, למידה מתרחשת בתוך קהילה העוסקת בפרקטיקה משותפת, כאשר משתתפים חדשים מתחילים בשולי הקהילה ובהדרגה מתקדמים לעבר השתתפות מלאה באמצעות אינטראקציה ושיתוף פעולה עם חברים ותיקים. המחקר בחן את הפער בין הפוטנציאל של מיזמי מדע אזרחי לבין המימוש בפועל בקרב בני נוער. אחת הדרכים להתמודד עם פער זה היא מתן תפקידים של מתווכים (facilitators), אשר המדענים ממנים כדי לתווך בין צוות המחקר לבין המשתתפים ולעודד מעורבות פעילה.

כדוגמה הוצג פיילוט מפרויקט המדע האזרחי “שבלולוג” (בשמו הקודם “סיפורי חלזונות“), שנערך בשיתוף חוגי הסיירות. במסגרת זו מדריכי החוגים שימשו כמתווכים ועבדו יחד עם המדענים בתהליך של עיצוב משתף של המיזם – הם השתתפו בתכנון הפעילויות, בעיצוב אופן איסוף הנתונים ובקביעת דרכי ההשתתפות, כך שיתאימו לבני הנוער המבצעים את המחקר.

טכנולוגיה מקרבת, טכנולוגיה מרחיקה: יחסי אדם-טכנולוגיה-טבע בפרויקט מדע אזרחי | ד”ר אורית הירש-מציאולס, אוניברסיטת חיפה; ד”ר יפתח נגר, אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית תל-אביב-יפו; פרופ’ עפר ארזי, אוניברסיטת חיפה

בהרצאה הוצגו ממצאים מאתנוגרפיה של מיזם ניטור נחל ציפורי, הפועל כחלק מפרויקט רחב לשיקום הנחל. נטען כי יחסי הגומלין בין אדם, טכנולוגיה וסביבה אינם ניטרליים, אלא מכוננים יחד את המציאות שבתוכה פועל המדע האזרחי. טכנולוגיות אינן רק כלים לאיסוף נתונים, אלא מזמנות תנועות של התקרבות והתרחקות – בין מתנדבים לבין עצמם ובינם לבין חיות הבר – כפי שהודגם דרך צילום, זיהוי עקבות ושיתוף תמונות. הוצג כיצד המצלמה, הבינה המלאכותית והאלבום המשותף מארגנים דינמיקות מורכבות של קשר, דימיון ושייכות. מתוך כך הוצעה פרספקטיבה הרואה במדע אזרחי מערכת יחסים מתמשכת, הקוראת לחשיבה מחודשת על תכנון והערכת הצלחת פרויקטים.

סדנת iNaturalist ושולחנות עגולים

בסיום הכנס, כ-20 משתתפים סיירו בגן הבוטני, נחשפו והתנסו בפלטפורמת iNaturalist בסדנה בהובלתן של טל לבנוני ומור מצליח.

במקביל, התקיימו ארבעה שולחנות עגולים בנושאים שונים.

ביובליץ: איך עושים את זה נכון?
מנחות: ד”ר נירית לביא אלון, המרכז הישראלי למדע אזרחי וחן פורטוגלי, צעד ירוק

הדיון נפתח בשאלה מהם המפתחות לביובליץ מוצלח. ואלו התשובות:

• הגדרת מטרות הביובליץ (להראות מה יש בשטח, מטרות קהילתיות, חינוכיות או מדעיות). בהקשר זה התפתח דיון לגבי מתח אפשרי בין מטרות מדעיות לחברתיות והוסכם שניתן, בתפעול נכון, להשיג את כל המטרות – גם תיעוד המינים (למשל ע”י חובבים מתקדמים) וגם חוויה לקהילה.
• הכנה מראש של המשתתפים (הבנה מה זה מגוון ביולוגי, פעילויות מקדימות בעיקר עם תלמידים כמו למידה רב תחומית, תערוכת תמונות, וובינר מקדים להכרת הפלטפורמה).
• בחירת מקום ועונה מתאימים (שיהיה מגוון ביולוגי עשיר, שיתאים לשותפים ולאילוצים או לצרכים שלהם, כמו למשל תיירות או מערכת החינוך).
• פרסום נרחב (למשל בפייסבוק).
• הרשמה מראש ואף תשלום סמלי להשתתפות כדמי רצינות.
• חיבור לתהליך מתמשך (למשל עם פעילות ניקיון בשטח, קורס פעילים/מנטרים, פעילות חינוכית).
• רתימת שותפים ממערכת החינוך או הרשות המקומית.

הוצעו מספר טיפים להתנהלות במהלך האירוע. ראשית, יצירת תחנת בסיס בעלת נראות גבוהה (שילוט ודגלול) שתסמן לקהל שמדובר באירוע חגיגי ולא ספונטני. במתחם יהיה הסבר על האירוע, ריכוז אבידות, מקום מנוחה לחוקרים, מקום לאכילה משותפת ויהיו גם שולחנות עם ציוד מעבדה ומדריכים שיציגו ויסבירו. כמו כן יכולות להתקיים שם פעילויות קהילתיות נלוות, כמו דוכני יד שנייה וארגונים מקומיים. הוצע לחלק את האירוע למקטעי זמן ובכל מקטע לקיים פעילות פתיחה וסיכום, כולל האדרה של הממצאים והוקרה למשתתפים. כמו כן, לשלב פעילויות מתאימות כמו למשל סדנת צילום בטלפון הנייד. הוצע שהחוקרים יזוהו בחולצה או כובע ייעודיים.

לסיכום הביובליץ הודגשה חשיבות העברת הנתונים לפלטפורמות מדעיות וכן לאגפי הרשות המקומית. הוצע לקיים פעילויות המשך ליצירת תוצר, כמו כרזות עם התצפיות, תערוכת צילומים, מגדיר מינים מקומיים, תחרות בחירת שם למין חדש ועוד.

אתגרים נפוצים בביובליץ הם התמודדות עם בעיות מזג אוויר ומלחמות, מצבים בהם המגוון הביולוגי בשטח דל לאחר גל חום, חרמוש או ריסוס, קושי באיתור מדריכי טבע, חשש מפגיעה בשטח בשל ריבוי משתתפים ואירועים ועוד.

על מנת לקדם את הביובליצים בישראל הוחלט על הקמת קבוצת עבודה כהמשך לשולחן העגול.

מתנדבים – מבט מבפנים
מנחים: ד”ר יעלה גולומביק, המרכז הישראלי למדע אזרחי ואחיעד דוידסון, אוניברסיטת חיפה

השולחן העגול בנושא מתנדבי מדע אזרחי ביקש להציג את נקודת המבט של המתנדבים עצמם ולבחון את המניעים, החוויות והאתגרים הכרוכים בהשתתפות במיזמים מסוג זה. במפגש השתתפו מתנדבים ממגוון פרויקטים סביבתיים, ביניהם ניטור בנחל ציפורי, ניטור פרפרים, פעילות דרך אפליקציות תצפית כגון iNaturalist וכן יוזמות קהילתיות הקשורות לשמירת טבע ונחלים. לצד המתנדבים נכחו גם חוקרים, מובילי מיזמים ונציגי ארגונים ורשויות, במטרה לייצר שיח משותף בין העוסקים במדע האזרחי לבין אלו המובילים אותו מבחינה מקצועית.

אחד המאפיינים הבולטים של המשתתפים היה הרקע המגוון שלהם: חלקם אנשי מקצוע מתחומי הסביבה והאקולוגיה, אך רבים מהם אזרחים מן השורה, לעיתים בגילאי 50 ומעלה או לאחר פרישה, שמצאו בהתנדבות דרך לשלב בין אהבת הטבע, רצון לתרום לחברה והזדמנות ללמידה מתמשכת. עבור רבים מהמתנדבים הפעילות משלבת כמה מניעים מרכזיים: רצון לשמור על הסביבה המקומית, סקרנות מדעית, הנאה מהשהייה בטבע וכן היבט חברתי של השתייכות לקהילה פעילה. בנוסף הודגש כי עצם האפשרות ללמוד דברים חדשים – על מינים, בתי גידול ותהליכים אקולוגיים – היא גורם משמעותי בשימור המוטיבציה לאורך זמן. המשתתפים שהיו בעלי רקע מקצועי בסביבה או חינוך הדגישו את חשיבות הקהילה המעורבת, כולל שילוב של קבוצות מעורבות (כמו יהודים וערבים) ופעילויות חינוכיות. חשוב להגיד שכמספר האנשים סביב השולחן, כך מספר הדעות – אין גורם יחיד שמסביר או מקבע את השתתפותם של מתנדבים; מדובר במכלול רחב של מניעים, נסיבות וצרכים. לכן חשוב שבכל פרויקט או מיזם נכיר לעומק את המשתתפים – את המוטיבציות, הרצונות והצרכים שלהם.

מהדיון עלו גם מספר אתגרים, כשאחד המרכזיים הוא גיוס ושימור מתנדבים לאורך זמן. משתתפים ציינו כי קשה להרחיב את מעגל הפעילים, במיוחד בקרב צעירים ומשפחות, וכי לעיתים ההתנדבות נשענת על מספר מצומצם של אנשים מחויבים. הוזכרו גם חסמים כגון רמת ידע נדרשת בתחומים מסוימים, תחושת ביקורת מצד מומחים והקושי לשלב את הפעילות במסגרות קיימות כמו בתי ספר. לצד זאת הודגש הפוטנציאל הגדול של קהילות מקומיות, רשויות אזוריות ושיתופי פעולה בין-דוריים לגיוס מתנדבים חדשים. מכאן עולה כי חיזוק והרחבת מעגל המתנדבים מחייבים פעולה יזומה ומתמשכת – זהו תהליך שנבנה לאורך זמן, ולא מהלך חד־פעמי.

המסר המרכזי שעלה מהמפגש הוא שמדע אזרחי אינו רק איסוף נתונים עבור מחקר, אלא גם תהליך חברתי וקהילתי בעל ערך רחב. הוא מאפשר לאזרחים לקחת חלק פעיל בהבנת הסביבה ובהגנה עליה, מחזק תחושת שייכות וגאווה מקומית ומייצר ידע מדעי רחב יותר בזכות תרומתם של מתנדבים רבים. המשתתפים הדגישו כי הצלחת התחום תלויה בשילוב נכון בין ידע מקצועי לבין פתיחות, תמיכה והעצמה של הקהילה המתנדבת. הם קראו לשיתוף פעולה עם מועצות אזוריות כדי לספק תקצוב ותמיכה, ולהפוך את הניטור ליומיומי.

AI ומדע אזרחי
מנחים: ד”ר יפתח נגר (Ai4Biodiversity), אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית תל־אביב-יפו ותומר גויטע, המרכז הישראלי למדע אזרחי

השולחן העגול עסק בגיבוש מהלך לאומי לשילוב בינה מלאכותית ומדע אזרחי בתחום המגוון הביולוגי. המשתתפים התמקדו בהגדרת מפת דרכים אסטרטגית ובזיהוי שותפי מפתח מהממשלה, האקדמיה, התעשייה והחברה האזרחית הנדרשים להובלת המהלך. לצד זאת הודגש כי נדרש תהליך המשך מעמיק ומובנה לגיבוש אסטרטגיה לאומית כוללת. אנו מודים לכל המשתתפים על התרומה המשמעותית ועל הנקודות החשובות והמעשירות שעלו בדיון.

הכנס הסתיים, אבל אנחנו כאן כל השנה. אנו מזמינים אתכם להצטרף לרשימת התפוצה של המרכז ולהתעדכן בהודעות מעת לעת, לעקוב אחרינו בפייסבוק ולעיין באתר שלנו ברשת המיזמים, במשאבים, בפרסומים, במחקרים ועוד.