מיפוי מדע אזרחי לתוכנית הלימודים
צילום תמונת הנושא: רפי עמר (iNaturalist)
העולם משתנה במהירות, ואתו גם האתגרים החינוכיים הניצבים בפני הדור הצעיר. כדי להכין את התלמידים לחיים בעידן של חדשנות מדעית, טכנולוגית וחברתית, מערכת החינוך צריכה לאמץ שיטות למידה המבוססות על גיבוש עמדות וערכים מנחים לחיים, הבנה של ידע ופיתוח מיומנויות להפעלת הידע בהקשרים שונים. במסמך מיומנויות שפרסם משרד החינוך, המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר, יש התייחסות גם לאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.
אחת השיטות המובילות בהקשר זה היא מדע אזרחי, המאפשרת לתלמידים להשתתף באופן פעיל במחקרים מדעיים אמיתיים, בשיתוף פעולה עם חוקרים ומוסדות אקדמיים. שילוב מדע אזרחי בתהליכי הוראה ולמידה לא רק משפר את ההבנה המדעית, אלא גם מטפח בקרב התלמידים תחושת אחריות, מעורבות אזרחית וחשיבה ביקורתית. להטמעת מדע אזרחי בתהליכי הלמידה יש יתרונות רבים: גיבוש זהות מדעית, פיתוח תחושת מסוגלות, שיפור מיומנויות חקר ולמידה פעילה, חיזוק מעורבות אזרחית ואחריות סביבתית. מורים יכולים לשלב מיזמי חקר כחלק מתוכנית הלימודים, כך שהתלמידים יעסקו בנושאים רלוונטיים למדע אזרחי כחלק משיעורי המדעים.
מדע אזרחי ותוכנית הלימודים
למורים חשוב ללמד בהתאם לתוכנית הלימודים המחייבת, כפי שהם נדרשים בהנחיות משרד החינוך ובמפרט תכני הלימוד. לכן ערכנו סקירה של מפרט תוכניות הלימודים במדע וטכנולוגיה לכיתות ד’-ו’ ולחטיבת ביניים: נושאי הלמידה, ציוני דרך, רעיונות והדגשים, מיומנויות להבניה, פעילויות לימודיות המשתלבות ותוכן ואסטרטגיות או מיומנויות חשיבה. בהמשך לסקירה הכנו רשימה של מיזמי מדע אזרחי, שמטרתה להקל על המורים לאתר פרויקטים חווייתיים ואקטואליים, אשר מעשירים את ההוראה ומחברים את התלמידים לעולם המדע ולעולם הסובב אותם – תוך עמידה בדרישות הלימוד הפורמליות. התמקדנו במספר נושאים מתוך תוכנית הלימודים של מדעי החיים – ביולוגיה.
מערכות אקולוגיות
המגוון בטבע: בעלי חיים וצמחים, מגוון היצורים בטבע משקף את השוני בצורה, במבנה ובאורח חיים. למגוון הביולוגי יש חשיבות לאדם ולסביבה, קיימים יחסי גומלין בין יצורים ובינם לבין סביבתם. מערכות אקולוגיות הן דינמיות: מאפייניהן יכולים לעבור שינויים במהלך הזמן בהתאמה לשינויים סביבתיים פיזיקליים או ביולוגיים.
השפעת האדם על היצורים ועל הסביבה
לאדם יש אחריות לשמור על הסביבה למענו ולמען הדורות הבאים. השפעת האדם על יחסי גומלין בין יצורים בסביבה והתמודדותו עם ההשלכות. דרכים לצמצום הפגיעה בסביבה בהלימה לעקרונות הקיימות.
הפעילויות הלימודיות שניתן לשלב בהן מדע אזרחי במסגרת נושאים אלה
התלמידים יחקרו את השפעת תנאי הסביבה על תופעות בעולם היצורים החיים.
בית הספר יאמץ אתר טבע, והתלמידים יציגו בדרכים מגוונות לקהילה את ייחודו של האתר ואת חשיבות השמירה עליו.
התלמידים ישתתפו בפרויקטים עירוניים או ארציים לשמירה ולהגנה על אוכלוסיות צמחים או בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, וידווחו על כך בדרכים מגוונות. לדוגמה: פרויקט הצלת צבי הים.
בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן
אורח חיים בריא הוא מכלול התנהגויות מקדמות בריאות שהאדם יכול לשלוט בהן, והן מאפשרות לו להגיע לאיכות חיים מיטבית במסגרת יכולתו ותנאיו.
הפעילויות הלימודיות שניתן לשלב בהן מדע אזרחי במסגרת נושא זה
התלמידים ינסחו כללי התנהגות להגנה על העור מפני נזקי שמש וינמקו אותם.
התלמידים יבדקו את התאמת חצר בית הספר לשהייה מוגנת בשמש ויעלו רעיונות מנומקים להתאמתה לשהייה מוגנת בשמש באמצעות מצגת שיתופית כיתתית.
מומלץ לייצר קישור בין נושאי הלמידה אל מיזמי המדע האזרחי הרלוונטיים.
רשימת המיזמים
רשימה זו חיה ומתעדכנת מעת לעת עם מיזמים חדשים.
מערכות אקולוגיות
מיזמים כלליים
עונת פעילות: כל השנה
אוהבים לצלם חיות וצמחים? רוצים לתרום למדע גם בלי להיות מדענים? הצטרפו ל-iNaturalist, אפליקציה עולמית שמאפשרת לכל אחד ואחת לתעד תצפיות בטבע, לזהות יצורים חיים בעזרת קהילה בינלאומית ולקחת חלק במחקר ביולוגי אמיתי. כל תמונה שלכם יכולה להפוך לתרומה משמעותית לשמירה על המגוון הביולוגי.
למה זה חשוב? חשיפה למגוון הביולוגי הסובב אותנו מפתחת מודעות סביבתית ויכולת זיהוי בשטח – בסיס להבנה אקולוגית ומדעית מעשית.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: האתגר מתקיים במהלך פברואר-מרץ, בסמיכות ליום העולמי למען חיות הבר המצוין מדי שנה ב-3 במרץ.
מה אפשר לגלות בבית הספר כשמסתכלים בעיניים סקרניות? אילו יצורים חיים בין הסדקים, העצים והגדרות? אתגר זה מזמין תלמידים לתעד את חיות הבר שנמצאות בסביבת בית הספר באמצעות אפליקציית iNaturalist.
למה זה חשוב? הפעילות מחברת ילדים לטבע העירוני, מעודדת סקרנות ומודעות אקולוגית ומאפשרת השתתפות בפרויקט מדעי אמיתי. בנוסף, זו דרך יצירתית לציין את יום חיות הבר הבינלאומי ולחזק את הקשר בין חינוך, קהילה וסביבה.
מובילי המיזם: המרכז הישראלי למדע אזרחי ומוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף משרד החינוך.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: 15-31.1
האם שמתם לב כמה ציפורים יש ליד הבית שלכם? אילו מינים מופיעים בחורף, ואילו בקיץ? בואו להשתתף בפרויקט ארצי לניטור אוכלוסיות הציפורים בקרבת מגורי אדם ולתרום למעקב ארוך טווח אחר שינויים בבתי הגידול. זוהי הזדמנות לחקור את סביבתכם הקרובה ולהפוך לצפרים לפחות משעה ביום.
למה זה חשוב? שינויים באוכלוסיות ציפורים מהווים אינדיקציה לשינויים סביבתיים כמו אובדן בתי גידול או התחממות גלובלית.
מובילי המיזם: המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית, החברה להגנת הטבע, מקום מפגש והמרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: אביב / חופשת פסח
בספירה שנתית קצרה ומהנה, נצא לתצפית של 15 דקות בגינה, בבית הספר או בפארק – ונספור פרפרים! זהו פרויקט מדעי קליל ומרתק, שמאפשר לכל אחד להיות שותף בשמירה על הטבע המקומי.
למה זה חשוב? פרפרים הם מדד חשוב לבריאות הסביבה. תצפיות פשוטות תורמות להבנת מצבי סיכון של מינים ויכולות לשמש בסיס לפעילות מדעית נגישה לכולם.
מובילי המיזם: אגודת חובבי הפרפרים בשיתוף פעולה עם המרכז הישראלי למדע אזרחי שבמוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, רמת הנדיב, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
האם אי פעם עצרתם להסתכל על עש? כמה מינים אתם מכירים? בפרויקט #עשטאג תאספו תצפיות של עשים. הפעילות יכולה להתרחש ממש בחצר, ליד אור בלילה או בטיול בטבע.
למה זה חשוב? עשים הם קבוצה מגוונת של חרקים שרבים מהם כלל אינם מוכרים לציבור או למדע. הם ממלאים תפקידים חשובים כמאביקים, כטרף לבעלי חיים אחרים, וכמנבאי שינויים סביבתיים. הפרויקט תורם לבניית מאגר מידע ראשון מסוגו על מגוון העשים בישראל.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: חורף
הצטרפו למסע בין קונכיות. היכן מצאתם חלזון לאחרונה? מה צבע הקונכייה? האם זה בסביבה לחה או יבשה?
למה זה חשוב? כל תצפית בחלזון עוזרת לחקור את המגוון הביולוגי ולהשוות אותו לעבר. השוואת תצפיות מההווה לעבר מאפשרת הבנת מגמות בשינוי האקלים וסביבת חיים.
מובילי המיזם: בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע”ש ג’ורג’ ס’ וייז, אוניברסיטת תל אביב.
ניטור התנגשויות ציפורים במבנים
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
האם ראיתם פעם ציפור שנפגעה מהתנגשות בזכוכית? אילו מבנים מסוכנים במיוחד, ואילו מינים רגישים יותר? פרויקט זה מזמין את הציבור לדווח על מקרי התנגשות של ציפורים במבנים, במטרה לבנות לראשונה בישראל מאגר מידע רחב על התופעה.
למה זה חשוב? מדי שנה נהרגות בעולם מאות מיליוני ציפורים עקב התנגשויות בזכוכיות. בישראל, אין כמעט נתונים מסודרים בנושא. בזכות הדיווחים ניתן יהיה למפות אזורים בעייתיים ולסייע בתכנון עירוני שמגן על חיי עופות – כמו התאמת תאורה, סימון חלונות ושמירה על מסלולי נדידה.
מובילי המיזם: מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט והמרכז הישראלי למדע אזרחי, אוניברסיטת תל אביב.
מיזמים שמתמקדים באזור מסוים
חיפושית – לגלות את הטבע בהרצליה
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
יוצאים לטייל בהרצליה? הסתכלו סביב! המיזם הקהילתי מזמין אתכם לגלות ולתעד את עולם הטבע בעיר. ביחד נלמד איך נראית עיר ירוקה באמת, ואילו יצורים חיים ממש ליד הבית שלכם.
למה זה חשוב? ניטור עירוני כזה מספק מידע חשוב לשמירה על הטבע המקומי ומחזק את תחושת החיבור של התושבים לסביבה שלהם. זהו פרויקט נהדר ללמידה חוץ-כיתתית, לטיפוח אחריות סביבתית ולהיכרות מעשית עם מושגים באקולוגיה עירונית.
מובילי המיזם: היחידה לאיכות הסביבה עיריית הרצליה.
ניטור מגוון ביולוגי בתל אביב-יפו
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
מה חי בגינה שלכם? אילו פרפרים, ציפורים או צמחים יש מאחורי הבית? בפרויקט זה, תושבי העיר משתתפים בניטור מגוון המינים בסביבתם הקרובה – בעיקר בחצרות בניינים.
למה זה חשוב? העירייה משתמשת בנתונים לקידום מדיניות סביבתית, תכנון ירוק ושימור טבע עירוני. הפעילות מעודדת מעורבות קהילתית, מחברת בין תושבים לסביבה שלהם ותורמת להחלטות מבוססות נתונים בנושאי קיימות וסביבה.
מובילי המיזם: עיריית תל אביב-יפו.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
האם ראיתם עקבות של שועל, תן או חזיר בר? דווחו ועזרו בתכנון מסדרונות אקולוגיים שמחברים בין שטחי טבע בישראל.
למה זה חשוב? הפרויקט עוזר למפות תנועת יונקים לאורך מסדרונות אקולוגיים – נתיבים שחשוב לשמר כדי לאפשר לחיות בר לנוע ולהתרבות עם פחות סכנות מהאדם.
מובילי המיזם: היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
אילו עצים, ציפורים או חרקים חיים בקמפוס המדעי? הצטרפו לבניית מאגר טבע בקמפוס ויצמן ברחובות – תצפית קטנה יכולה לתרום להחלטות גדולות על שמירת טבע.
למה זה חשוב? מיפוי של המגוון הביולוגי במוסד מוביל כמו מכון ויצמן מסייע לתכנון נכון של פיתוח ומדגים כיצד גם באזורים בנויים ניתן לשלב שמירה על הטבע.
מובילי המיזם: מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון וייצמן למדע, רחובות.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
מה רואים בשטחים הפתוחים בעמק המעיינות: חוחית? חרדון? עץ נדיר? הצטרפו לניטור אמיתי שיעזור לנהל ולשמר את הטבע הפתוח.
למה זה חשוב? כל תיעוד של חי או צומח עוזר למקבלי החלטות להבין אילו אזורים חשוב לשמר מפיתוח מיותר, ואיך לנהל את השטחים הפתוחים בצורה אחראית.
מובילי המיזם: המועצה האזורית עמק המעיינות.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
מה מצב הטבע בנחל ציפורי? אילו יצורים חיים בו, ואיך הם משתנים בעקבות שיקום הנחל? עזרו לנו לעקוב אחרי השיקום האקולוגי והשפעתו על החי והצומח.
למה זה חשוב? נחל ציפורי הוא אחד הנחלים החשובים בצפון הארץ, ושיקומו מצריך מידע מדויק ועדכני מהשטח. התצפיות מסייעות להבין כיצד הצמחייה, בעלי החיים ואיכות המים מגיבים לשינויים, ומה נדרש כדי להבטיח שיקום מוצלח לדורות הבאים.
מובילי המיזם: רשות ניקוז ונחלים קישון, יד הנדיב, המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר (TCSS), אוניברסיטת חיפה, טכניון וקבוצת המחקר AI4Biodiversity.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: אביב-קיץ
כמה צבים חיים בעמק? האם נצפים פרטים צעירים שמעידים על רבייה? מיזם זה עוקב אחר אוכלוסיית צבי היבשה בעמק הצבאים בירושלים, מין שנמצא בסכנת הכחדה. הציבור מוזמן לצלם ולדווח על תצפיות במהלך ביקור בפארק.
למה זה חשוב? צבי היבשה הם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית, אך סובלים מהרס בתי גידול, שריפות ואיסוף בלתי חוקי. הדיווחים עוזרים לעקוב אחר מגמות באוכלוסייה, להתריע על סכנות ולחנך לשמירה על מין ייחודי בנוף העירוני.
מובילי המיזם: עמק הצבאים והחברה להגנת הטבע.
מיזמים שמתמקדים בבעל חיים מסוים
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
האם נתקלתם בנמלה עוקצנית ואדמדמה? יתכן שזו נמלת האש הקטנה – מין פולש מזיק שיכול לפגוע בבני אדם, בחיות ובחקלאות.
למה זה חשוב? דיווחים מהציבור מאפשרים לעקוב אחר התפשטות המין הפולש ולקדם מניעת נזקים סביבתיים ובריאותיים.
מובילי המיזם: המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והמרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
האם ראיתם קיפוד דרוס? אולי קיפוד מסתובב בגינה? שלושת מיני הקיפודים בישראל – הקיפוד המצוי, קיפוד החולות וקיפוד המדבר – נתונים ללחץ סביבתי. שינויים בסביבות המחיה (בתי הגידול) גרמו לשינוי באורח החיים שלהם.
למה זה חשוב? איסוף מידע יאפשר יצירת מפות תפוצה, הבנת השפעות אורבניות ומחלות, ושמירה על בעלי חיים ייחודיים לטבע הארץ-ישראלי.
מובילי המיזם: החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
עטלפים פעילים בלילה, ולכן אם ראיתם אחד ביום, זו תופעה יוצאת דופן. דיווח עליהם יסייע להבין את היקף התופעה, ויעזור לחוקרים ללמוד מדוע אופי הפעילות של העטלפים משתנה.
למה זה חשוב? שינוי בהתנהגות עטלפים עשוי להעיד על הפרעה סביבתית או שינוי באקולוגיה העירונית.
מובילי המיזם: בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע”ש ג’ורג’ ס’ וייז, אוניברסיטת תל אביב.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: אביב-קיץ
האם נתקלתם בגחלילית בלילה? איפה זה היה – בשטח פתוח, ביער, או אולי בגינה עירונית? כמה גחליליות היו? האם הסביבה הייתה מוארת או חשוכה? גחליליות, החרקים הזוהרים, מסקרנות ילדים ומבוגרים כאחד.
למה זה חשוב? גחליליות, מעבר להיותן מרהיבות ביופיין, הן גם אינדיקטור רגיש לבריאות הסביבה. בעזרת התצפיות בגחליליות נוכל להבין מה מאיים על הזוהר הקסום שלהן. הפרויקט מחזק את החיבור הרגשי והחווייתי לטבע, ומהווה נקודת כניסה מצוינת לחקר מדעי ואקולוגי בבתי ספר.
מובילי המיזם: בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע”ש ג’ורג’ ס’ וייז, אוניברסיטת תל אביב, המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: חורף
כלנית מצויה היא הפרח השכיח ביותר והאהוב ביותר בישראל, והיא גדלה מהחרמון ועד למדבר. באילו צבעים מופיעות הכלניות אצלכם? רק אדומות או גם ורודות, לבנות, כחולות וסגולות? עזרו לנו למפות את צבעי הכלניות בכל הארץ ולפתור תעלומות פרחוניות, כמו איזה צבע מצבעי הכלניות נפוץ יותר, מתי ואיפה פורחות כלניות בצבע מסוים, מדוע במקום אחד גדלות רק כלניות אדומות ובמקום אחר במגוון צבעים, או מדוע ב”דרום אדום” יש רק כלניות אדומות.
למה זה חשוב? איסוף המידע יסייע להסביר את התפוצה של צבעי הכלניות ולקשר בין תנאי אקלים, גנטיקה וסביבת גידול.
מובילי המיזם: הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
מצאתם אצטרובל מכורסם ליד עצי אורן? זה אולי סימן ללמידה חברתית של חולדות. תיעוד אצטרובלים מכורסמים מסייע לחוקרים להבין את התהליכים שעוזרים לבעלי חיים לחדור לנישות חדשות ולהרחיב את תפוצתם. חולדות בבתי גידול של אורן ירושלים למדו כיצד לפתוח אצטרובלים על מנת להגיע לזרעים המזינים שלהם. מדובר במיומנות שקשה לחולדות לגלות בעצמן, והידע כיצד לעשות זאת נשמר באוכלוסייה בעזרת למידה חברתית של גורים מהאימהות שלהם.
למה זה חשוב? בכרסום האצטרובלים החולדות מדגימות תופעה חשובה בעולם החי, גם אצל בני האדם, שמכונה למידה חברתית – כלומר למידה שמבוססת על התבוננות באחרים או על עשייה משותפת יחד איתם ואיך התנהגות נרכשת משפיעה על הישרדות – ואפילו על האבולוציה.
מובילי המיזם: בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע”ש ג’ורג’ ס’ וייז, אוניברסיטת תל אביב.
השפעת האדם על היצורים ועל הסביבה
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
יופיו של הטבע בעיר יכול להתגלות בקן ציפורים זעיר, בבריכת חורף גדולה או בעץ נדיר. הוא מתקיים בפארקים ירוקים, וגם באתרים לא צפויים כמו מגרש נטוש או גג. הטבע העירוני זקוק לעזרתכם! דווחו על חיות וצמחים כדי לשמור על האוצר הירוק בלב העיר. אנחנו צריכים לצאת אל השטח, לסמן את המקומות שבהם יש חיות בר וצמחים ולמנוע בנייה של בתים וכבישים שיהרסו אותם.
למה זה חשוב? בעזרת דיווחים מהציבור, ניתן למפות ערכי טבע עירוניים ולהילחם בבנייה שפוגעת בהם. כך נשמרים אוצרות טבע גם באזורים אורבניים צפופים.
מובילי המיזם: החברה להגנת הטבע.
קשור לפעילויות לימודיות:
עונת פעילות: כל השנה
הים נראה כחול ונקי – אבל מה קורה מתחת לפני השטח? האם ראיתם נזילת שמן? פסולת פלסטיק? טיילתם בחוף וראיתם מפגע? דווחו והיו חלק ממאמץ ארצי לשמירה על הים שלנו.
למה זה חשוב? הדיווחים שלכם עוזרים לאתר מפגעים ימיים בזמן אמת, ומגבירים את כוחם של האזרחים להשפיע על שמירת הסביבה הימית ולתמוך באכיפת החוק בים.
מובילי המיזם: החברה להגנת הטבע.
קשור לפעילויות לימודיות:
הסתכלו למעלה – איזה סוג עננים אתם רואים? איזה סוג צמחייה יש בסביבה? הורידו אפליקציה והתחילו לתעד עננים, מים, עצים ועוד – הצטרפו לתוכנית מדע עולמית בשירות נאס”א!
למה זה חשוב? התצפיות שנשלחות באפליקציה מגיעות לנאס״א ותורמות למחקרים על עננים, יתושים, עצים ועוד. זו דרך קלה להפוך לתורמים לידע עולמי – גם בלי לצאת מהשכונה.
מובילי המיזם: נאס”א.
בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן
קשור לפעילויות לימודיות:
כמה צל יש בשביל לבית הספר? האם הרחוב מוצל? הצלו את העיר – הצטרפו למהפכה שמקררת את הערים שלנו דרך ייעור חכם ופתרונות סביבתיים.
למה זה חשוב? פרויקט “דרך צל” מקדם נטיעת עצים ופתרונות הצללה בערים – פעולה פשוטה שיכולה להוריד טמפרטורות, לשפר את הבריאות הציבורית וליצור סביבה נעימה יותר לתושבים.
מובילי המיזם: דרך צל – המרכז לייעור עירוני ולהצללה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, בשותפות עם קרן יד הנדיב וממשלת ישראל.
רוצים לדעת למה אתם עייפים בבוקר? איך נראית שגרת השינה של בני נוער בישראל? האם תלמידים עייפים יותר בשעות הבוקר או הערב? הצטרפו לחקר אמיתי על הרגלי השינה של בני נוער בישראל ובכיתה שלכם. גלו האם אתם טיפוסים עפרוניים או ינשופיים, ודברים מפתיעים על הגוף והנפש שלכם!
למה זה חשוב? חוסר שינה קשור לירידה ביכולות ריכוז ולתחושת עייפות כרונית. חקר אישי מעורר עניין ומקנה מיומנויות מדעיות בסיסיות תוך חיבור לעולמם האישי של התלמידים.
מובילי המיזם: המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר (TCSS), אוניברסיטת חיפה וטכניון.
האם אתם מרגישים רגועים כשאתם הולכים ליד עצים? האם רעש מכוניות גורם ללחץ? עזרו לנו לחקור את הקשר בין נוף עירוני לרווחה נפשית באמצעות אפליקציה חדשנית.
למה זה חשוב? באמצעות אפליקציה חדשנית, פרויקט זה חוקר את הקשר בין מרחב עירוני לרווחה נפשית. הממצאים תומכים ביצירת ערים טובות יותר לחיים – עבור כולם.
מובילי המיזם: המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר (TCSS), אוניברסיטת חיפה וטכניון.
מדריכים נוספים
אבני דרך לניהול נתונים במדע אזרחי – מדריך למדענים
מטרת מדריך זה לתת כלים למדענים בתחום של ניהול נתונים במדע אזרחי (ובכלל), והוא פונה למדענים המובילים מיזמים של מדע אזרחי ועוסקים באיסוף וניהול נתונים, או מנהלי מערכות המידע. המדריך שם דגש על כלים ייעודיים למדענים הקשורים לניהול נתונים, איסוף ועיבוד שלהם.