The Crowd & The Cloud: מחקר על תרומת המולטימדיה למעורבות במדע אזרחי

פרויקט The Crowd & The Cloud (המונים ועננים) היה פרויקט בן שלוש שנים (2015-2018) שפותח על ידי Passport To Knowledge במימון הקרן הלאומית למדע בארצות הברית (NSF). הפרויקט השתמש במולטימדיה כדי לערב קהלים שונים במדע אזרחי ומיקור המונים (crowdsourcing). הצוות יצר ארבעה פרקים של סדרת טלוויזיה, אתר אינטרנט אינטראקטיבי ונוכחות חזקה ברשתות החברתיות כדי להגיע לשלושה קהלי יעד: הציבור הרחב, מדענים ומדענים אזרחים.

הפרק הראשון של הסדרה עסק במדע אזרחי ובמיקור המונים כדרך לייצר נתונים מדעיים בקנה מידה רחב, מהסמארטפונים שלנו ועד לחלל. בין הפרויקטים שהוצגו:

• Safecast: פרויקט למדידת רמות קרינה לאחר האסון הגרעיני בפוקושימה.
• OpenStreetMap: פרויקט מיפוי עולמי באמצעות נתונים שסופקו על ידי הציבור.
• iNaturalist: אפליקציה לזיהוי ומיפוי מינים של צמחים ובעלי חיים.

הפרק השני התמקד בכוח המידע והנתונים, והתרומה של הציבור לאיסוף נתונים אלו. בין הפרויקטים שהוצגו:

• Project FeederWatch: פרויקט של Cornell Lab of Ornithology שבו אזרחים מדווחים על ציפורים שהם רואים בגינותיהם.
• eBird: פרויקט גלובלי נוסף של Cornell Lab of Ornithology שבו אנשים מדווחים על תצפיות של ציפורים.
• The Globe at Night: פרויקט של ה-NSF שבו משתתפים מודדים את זיהום האור בשמיים.

הפרק השלישי עסק באנשים והראה כיצד אנשים משתמשים במדע אזרחי כדי לשנות את העולם בקהילות שלהם. פרויקטים שהוצגו:

• Floating Forests: פרויקט לזיהוי יערות אצות באמצעות צילומי לוויין.
• Stardust@home: פרויקט לזיהוי חלקיקי אבק כוכבים בדוגמאות שהוחזרו מהחלל.
• CitSci.org: פלטפורמה המאפשרת לאנשים להקים ולנהל פרויקטים של מדע אזרחי.

הפרק הרביעי והאחרון עסק במציאת פתרונות לבעיות סביבתיות וחברתיות באמצעות מדע אזרחי וטכנולוגיות חדשות. פרויקטים שהוצגו:

• Eye on the Stream: פרויקט של U.S. Environmental Protection Agency למדידת איכות מים.
• AirCasting: פרויקט של האוניברסיטה הציבורית בניו יורק למדידת זיהום אוויר.
• Waterkeeper Alliance: פרויקט לניטור איכות מים בנהרות ובאגמים ברחבי העולם.

אתר האינטרנט האינטראקטיבי שהוקם במקביל לסדרת הטלוויזיה איפשר למשתמשים לקבל מידע נוסף ולהשתלב בפרויקטים של מדע אזרחי. האתר כלל אפשרות למצוא פרויקטים של מדע אזרחי ולבחור להשתתף בהם, ולוח שנה של מדע אזרחי שהציג אירועים ופעילויות בנושא, במטרה לעודד השתתפות. האתר סיפק כלים ומשאבים נוספים שאיפשרו למשתמשים ללמוד עוד על מדע אזרחי.

לפרויקט הייתה נוכחות ברשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואינסטגרם) ששימשה ככלי לשיווק, למעורבות ולחיבור הקהל לפרויקט.

המחקר על הפרויקט

הקרן שמימנה את הפרויקט דרשה כחלק מתנאי המימון לבצע הערכה מקיפה של הפרויקט. הדו”ח המפורט מתמקד בהערכת השימוש וההשפעה של פרקי הסדרה, האתר והמדיה החברתית על המשתתפים.

ממצאים מרכזיים

השפעת סדרת הטלוויזיה על כלל הקהלים: צפייה בפרקי הסדרה הגדילה את ההיכרות וההבנה של הצופים בנושאי מדע אזרחי ומיקור המונים. בנוסף, הצופים הרגישו ביטחון רב יותר ביכולתם לעסוק במדע אזרחי והיו בעלי סבירות גבוהה יותר לעסוק בפעילויות הקשורות לנושא, כמו חיפוש מידע או פרסום על כך ברשתות חברתיות. הם גם פיתחו אמונות חיוביות יותר לגבי מי יכולים לאסוף נתונים והתוקף של נתונים אלה.

השפעת הסדרה על קהלים ספציפיים:

• הציבור הרחב: בהשוואה למי שלא צפו בסדרה, הציבור הרחב שצפה בפרק הביע היכרות והבנה גדולה יותר של מדע אזרחי, הגביר את הביטחון ביכולתו לעסוק בתחום, והיה בעל אמונות חיוביות יותר לגבי איסוף נתונים על ידי אזרחים. יחד עם זאת, הם עדיין הרגישו שאיסוף נתונים מדעיים יכול להיות מאתגר וכי ניתוח הנתונים צריך להישאר בידי מדענים מקצועיים.
• מדענים: מדענים שהשתתפו בסקר הכירו מדע אזרחי יותר מאשר הציבור הרחב. צפייה בפרקים עדיין העניקה להם הבנה משמעותית יותר של היבטים ספציפיים של מדע אזרחי. מדענים שצפו בפרק היו בעלי סבירות גבוהה יותר לראות באזרחים אספני נתונים פוטנציאליים, אך גם היו בעלי סבירות גבוהה יותר להאמין שרק מדענים מקצועיים צריכים לנתח את הנתונים.
• מדענים אזרחים: משתתפי מדע אזרחי שצפו בפרק הפגינו הבנה גדולה יותר של הקשר בין מיקור המונים למדע אזרחי וכיצד ממצאי המדע האזרחי משמשים אחרים. הם העריכו את הדגש על הטכנולוגיות השונות שניתן להשתמש בהן כדי לסייע במדע אזרחי.

השפעת אתר האינטרנט: האתר של הפרויקט סיפק למשתמשים מידע נוסף על מדע אזרחי ומיקור המונים, כמו גם דרכים להשתלב יותר בפרויקטים של מדע אזרחי. העמודים שהזמינו לבחור פרויקטים ולוח האירועים היו פופולריים, דבר שמעיד על עניין המשתמשים במעורבות בפרויקטים. משתמשי האתר הפגינו היכרות והבנה רבה יותר של מושגי מדע אזרחי מאשר מי שלא ביקר באתר. הם גם האמינו יותר בכך שכל אחד יכול להיות מדען אזרחי, שנתונים שנאספו על ידי אזרחים יכולים להיות תקפים כמו אלה שנאספו על ידי מדענים מקצועיים, וכי ניתן לפרסם אותם בכתבי עת מדעיים.

השפעת הרשתות החברתיות: המדיה החברתית סיפקה פלטפורמה להפצת תוכן ישירות לעוקבים, ובכך איפשרה ליצור מעורבות מתמדת. פוסטים שכללו תמונות וסרטונים צבעוניים עם מעט טקסט קיבלו את המעורבות הגבוהה ביותר. נעשה שימוש בהאשטאגים, אזכור של אנשים או קבוצות הקשורים לפרויקטים ופרסום בסמוך למועדי שידור הפרקים, שתרמו להגברת המעורבות. בפוסטים הושם דגש על שימוש בשפה חיובית וברגשות חיוביים כמו תקווה והתרגשות. המדיה החברתית שימשה בעיקר כגשר בין הקהל הרחב לתכני הסדרה והאתר, וסייעה לעודד מעבר ממעורבות ברשתות החברתיות למעורבות בפרויקטים עצמם.

לסיכום, ההערכה מראה שהסדרה חשפה את צופיה למדע אזרחי והכירה להם מגוון פרויקטים קיימים. יחד עם זאת, האתר והמדיה החברתית סיפקו את הכלים למעורבות עמוקה יותר בפרויקטים אלה. האתר, בפרט, היה יעיל יותר מהסדרה בהקניית ביטחון למשתמשים ביכולתם לתרום למחקר מדעי משמעותי ולנתח נתונים. מסקנה זו מחזקת את הרעיון שהאתר תמך במעבר מצופים פסיביים למשתתפים פעילים במדע אזרחי.

הדו”ח סיפק מספר המלצות עיקריות לפרויקטים עתידיים בתחום המדע האזרחי:

• התמקדות באתר אינטרנט: יש להשקיע משאבים רבים בפיתוח אתר אינטרנט איכותי ואינטראקטיבי. האתר צריך לאפשר למשתמשים להפוך מ”צופים פסיביים” למשתתפים פעילים, לספק להם ביטחון ביכולתם לתרום למחקר מדעי ולעודד אותם לנתח נתונים בעצמם.
• שימוש במדיה החברתית כמגשרת: יש להשתמש ברשתות החברתיות כדי להגביר את המעורבות בפרויקט, במיוחד באמצעות פוסטים שכוללים תמונות, סרטונים והאשטאגים רלוונטיים. המדיה החברתית צריכה לשמש כדי להפיץ את תוכן הסדרה ולעודד את הקהל לבקר באתר.
• חיזוק הקשר בין פלטפורמות: פרויקטים עתידיים צריכים לחבר באופן הדוק יותר בין התכנים המשודרים בטלוויזיה לבין הכלים הדיגיטליים הזמינים (אתר, אפליקציות). חיבור זה יאפשר לקהל להתקדם בקלות מצפייה לפעולה.