מהו מדע אזרחי?

מדע אזרחי (הקרוי גם מדע השתתפותי או מדע קהילתי) הוא שיתוף של הציבור בביצוע מחקר מדעי. הוא כולל מחקרים המתבצעים בשיתוף פעולה בין מדענים לשאינם מדענים – הציבור הרחב, פעילים מקומיים, קבוצות מתנדבים, נוער, תלמידים ואחרים – לצורך יצירת ידע מדעי או הבנה חדשים. שיתוף הפעולה יכול להתרחש בכל אחד משלבי המחקר – בחירת נושא וניסוח שאלת מחקר, פיתוח כלי מחקר, איסוף וניתוח נתונים.

מי עושה מדע אזרחי?

מדע אזרחי נעשה על ידי אנשים מכל קצוות הקשת, ביניהם אזרחים מן השורה, תלמידים, קהילות מקומיות, חוקרים ומדענים. רב מיזמי המדע אזרחי כוללים שיתוף פעולה בין אזרחים לחוקרים, אך ישנם גם מיזמים בהם הובלת המחקר נעשית על ידי קהילה של אזרחים, ללא מעורבות ישירה של חוקרים מקצועיים.

האם יש באפשרותי לקחת חלק?

בוודאי. ישנם מגוון פלטפורמות ונושאים של מדע אזרחי וכל שנדרש הוא לבחור את הכלי או התחום המתאימים לך ולהתחיל. ראו למשל מיזמים ברשת המיזמים של המרכז הישראלי למדע אזרחי.

האם הנתונים שאאסוף תורמים?

בהחלט. הנתונים שנאספים על ידי אנשים כמוך, תורמים רבות להרחבת הידע בנושאי מדע וסביבה, זיהוי מגמות לאורך זמן כמו שינוי אקלים והתנהגות בעלי חיים, והסקת מסקנות וגילויים חדשים. הנתונים אף נאספים אל תוך מאגר נתוני ענק המאפשרים לחוקרות וחוקרים, מדעניות ומדענים מהארץ ומהעולם לבחון מגמות, להשוות נתונים ולענות על שאלות מחקר בנושאי סביבה. הנתונים עשויים לשמש בסיס לקבלת החלטות מדיניות ופעולות לניהול שטח וטופול בסוגיות סביבתיות.

האם כולם יכולים להשתתף?

כן. ברוב מיזמי מדע אזרחי אין מגבלה על גיל, מקום מגורים או מאפיינים אחרים. בחלק מהמיזמים נדרש ידע מוקדם או הכשרה לפני השתתפות במיזם.

האם דרוש תואר אוניברסיטאי?

לא. אין צורך בתואר אקדמי כדי להשתתף במיזמי מדע אזרחי.

למה דווקא במוזיאון הטבע?

מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט הוא מרכז ייחודי המחבר בין אוספי הטבע הלאומיים, חוקרים ומומחים לבין הקהל הרחב. מתוך מחויבות לניטור וחקר המגוון הביולוגי בישראל ומתוך רצון לקדם שמירת טבע ושיתוף ציבור בנושאי סביבה, יזם המוזיאון את פתיחתו של המרכז הישראלי למדע אזרחי. המרכז מאפשר לקהל המבקרים במוזיאון ולקהל הרחב בישראל חשיפה לעולם המרתק של המחקר תוך כדי לקיחת חלק פעיל בו והצטרפות לקהילה של אנשים סקרנים ואכפתיים.

באיזה אופן אפשר להשתתף במדע אזרחי?

ההשתתפות תלויה במיזם בו תבחרו. באופן עקרוני, ניתן להשתלב לכל אורך המחקר, החל מהעלאת נושאי מחקר אפשריים ובחירת השאלות למחקר, דרך איסוף נתונים (למשל במיזם ספירת הציפורים או ניטור פרפרים) וניתוחם ואף עד פרסום הממצאים והצגתם.

מי עוד לוקח חלק במיזם חוץ ממני?

בנוסף אליך, משתתפים רבים תורמים להצלחת מיזמי מדע אזרחי. לרוב מיזם מדע אזרחי כולל יזם/ת שמובילים את הקמת המיזם, חוקר/ת אחראי/ת בעלי מומחיות בתחום המחקר וקהל רחב – אנשים בשלל גילאים ורקעים. בחלק המיזמים יש רכז או רכזת או רכז שמובילים את פעילויות המיזם ותומכים במשתתפים. כמובן שצוות המיזם והמתנדבים בו משתנה בין מיזם למיזם.

למה צריך לשים לב באיסוף נתונים?

יש לפעול על פי ההנחיות הניתנות בכל מיזם, משום שאיסוף מידע מדעי חייב להיות שיטתי על מנת שניתן יהיה לנתח אותו כמתוכנן. חשוב מאוד למלא את כל המידע הנדרש בדיווח התצפית (תמונה, מקום, תאריך ושעה, זיהוי ולעיתים גם מידע נוסף). פרטים אלו חשובים לאימות וניתוח הנתונים. אם אינכם יודעים מה ראיתם, אל תנחשו. בקשו סיוע בזיהוי ממומחים במיזם או מומחים החברים בקבוצות ייעודיות בפייסבוק.

האם יש אפשרות לפגוש חוקרים?

בחלק מהמיזמים יש מפגשים חברתיים, מפגשי הסברה והנחיה ועוד. כמו כן, ניתן ליצור קשר עם רכזי המיזמים והמנחים האקדמיים של המחקר.

אני רוצה להוביל מיזם, כיצד המרכז יכול לעזור לי?

זוהי בדיוק אחת ממטרות המרכז הישראלי למדע אזרחי. המרכז יוכל לעזור לך בפיתוח המיזם, התאמה של הכלים הקיימים כיום, כלים לניתוח הנתונים, הנגשת המידע לציבור, פרסום, שיווק ועוד. מידע נוסף בנושאים אלו ניתן למצוא באתר שלנו.

אני רוצה לצטרף למחקר, כיצד אני עושה זאת?

ישנם מיזמים רבים של מדע אזרחי בישראל (ובעולם) בתחומים שונים ובסגנונות שונים (בשטח / מהבית; חד פעמי / לטווח ארוך; עם / ללא הכשרה וכו’). כדאי לקרוא על המיזמים השונים בקטלוג שלנו ולבחור בהתאם לתחומי העניין שלך ולפי מידת הפניות שלך. ניתן להקל על החיפוש על ידי סינון והתאמה. על המיזמים השונים אפשר לקרוא כאן.

מה צריך על מנת להשתתף במיזם של מדע אזרחי?

הדרישות להשתתפות במיזמי מדע אזרחי משתנות ממיזם למיזם, אך לרוב דרוש טלפון חכם או מחשב. מומלץ לקרוא את ההנחיות בדף של כל מיזם ולוודא שיש לכם את כל הדרוש להשתתפות.

מהן המגבלות של מדע אזרחי?

למדע אזרחי מספר מגבלות. למשל:

איכות נתונים – מכיוון שמשתתפים במדע אזרחי אינם בהכרח חוקרים מקצועיים, עשויים להיות קשיים באיסוף הנתונים כמו קושי בזיהוי, מדידה או חוסר עקביות בשיטות איסוף הנתונים. כתוצאה מכך יהיה קשה לנתח ולהבטיח את הדיוק של הממצאים. כדי להמנע ממגבלה זו פרויקטים של מדע אזרחי משלבים לעתים קרובות תהליכי הכשרה והדרכה וטכניקות אימות נתונים. 
עיצוב פרויקט – פרויקטים של מדע אזרחי צריכים להיות מתוכננים היטב על מנת להתאים לקהל היעד ועל מנת לאסוף נתונים משמעותיים. לשם כך יש לבחון שהמחקר מתאים למדע אזרחי ולשקול היטב סטנדרטיזציה של שיטות איסוף נתונים. 
הטיות – במחקר מדע אזרחי עשויות להיות הטיות הנובעות למשל מאוכלוסיית המשתתפים (לדוגמה, אם רוב המשתתפים בפרויקט הם גמלאים, הנתונים עשויים לא לשקף מידע משטח שבו יתקשו ללכת), מרמת המומחיות שלהם (לדוגמה, משתתפים ידווחו רק על מינים בולטים ומוכרים ולא מינים פחות נפוצים) ומהעדפות לא מודעות אחרות.  
אישור נתונים – מיזמי מדע אזרחי רבים מסתמכים על אישור וטיוב נתונים ועיבודם למסקנות והמלצות על ידי מדענים, מה שיכול להוביל לעיכובים בפרסום תוצאות.
משאבים – מיזמי מדע אזרחי יכולים להיות יקרים, ולכן הם תלויים בגיוס מימון ותקציבים. למשל מימון של תמיכה טכנית בפיתוח ותחזוקה של הפלטפורמה, מימון פיתוח חומרי הדרכה והכשרה, ריכוז וניהול המיזם וכו’.

יש לכם שאלות? אנחנו כאן כדי לעזור

צרו קשר