מדריך לזיהוי חלזונות

המין נמצא בבית גידול מדברי ומצטיין בעמידות גבוהה ליובש. בעל קונכיות גדולות. בהר חריף, סמוך לגבול סיני, נמצאו הקונכיות הגדולות ביותר של מין זה.

מין נפוץ בבתי גידול של חמרה (אדמה העשירה בתחמוצות ברזל ומאופיינת בצבע אדום-חום) וכורכר לאורך מישור החוף הישראלי. מאופיין בקונכייה חרוטית עם כתמים חומים, שלעיתים נראים כפסים מקוטעים. על פני הקונכיה יש זיפים קצרים שנופלים בשיפשוף. לעיתים קרובות הפרטים מעדיפים להתמקם תחת קליפות עצים. מין זה הובא לאוסטרליה ונחשב מזיק לחקלאות ובעיקר לפירות הדר.

מין נדיר הנמצא בבית גידול של סלעי גיר בגבהים גבוהים של הר החרמון. הקונכיה מאופיינת בצבע חום בהיר עם גבשושים.

מין הנפוץ באזור הים-תיכוני ההררי של ישראל. מאופיין בגבשושיות רבות המסודרות רדיאלית.

מין עם תפוצה רחבה, בעיקר בדיונות לא יציבות. המין פלש לאזורים רחבים באוסטרליה, בצפון-מערב אירופה ובדרום אפריקה. נחשב מזיק לחקלאות. אחת מהתכונות הווריאביליות של מין זה היא פסי אורך על גבי הקונכייה, שצבעם יכול לנוע בין צהוב לחום ומספרם משתנה.

מין בעל תפוצה פליארקטית רחבה הכוללת את אירופה, אסיה שמצפון להימלאיה, צפון אפריקה, חלק מהמזרח התיכון כולל ישראל וכן חלקים מצפון חצי האי ערב ומרכזו. בנוסף, זהו מין פולש בצפון אמריקה ובדרום אפריקה. קונכייתו זעירה ושקופה.

מין בעל קונכייה קטנה מאוד, כ-10 מ”מ. אין על מין זה הרבה מידע.

מין קטן יחסית, בקוטר של כ-11 מ”מ. שוכן בין עלי שלכת לחים ותחת אבנים. הפרט החי בעל משושים ארוכים. גוף החילזון מאופין בראש, משושים וגב שחורים ורגל לבנה.

מין אנדמי ללבנון ולישראל. בישראל ידועות אוכלוסיות בגליל העליון וסביב ירושלים. מאופין בפיתולים הגדלים בהדרגה, שתפר עמוק מפריד ביניהם.