מדע אזרחי לקידום מחקר אקולוגי ושמירת טבע

תקציר המושב

מתוך חוברת התקצירים של הכנס:

בכנס ה-60 של העמותה לזואולוגיה, שהתקיים ב-16 באפריל 2024, הוקדש מושב ייעודי לנושא “שימוש במדע אזרחי ורשתות חברתיות למחקר אקולוגי ושמירת טבע”, אותו ריכזה ד”ר שבי רוטמן.

מיזמים המתמקדים במדע אזרחי ובאיסוף מידע מרשתות חברתיות מקוונות הפכו בשנים האחרונות לתשתיות ידע רחבות ומשלימות לקידום מחקר אקולוגי ושמירת טבע. השימוש ההולך וגובר בתשתיות אלה, מנצל את כוחו הקולקטיבי של הציבור, של מתנדבים פעילים ושל קהילות מקוונות באיסוף נתונים ותובנות למחקר מדעי ולמאמצי שימור. גישה זו מאפשרת איסוף נתונים רחב היקף במרחב ובזמן, לעיתים קרובות בהיעדר נתונים כמותיים אחרים, רתימה של בעלי עניין שונים במאמץ המדעי, והידוק שיתוף הפעולה בין המדענים לציבור. בישראל פועלים מספר מיזמים שנעזרים במדע אזרחי או ברשתות חברתיות לאיסוף נתונים על דגמי תפוצה של מינים, דפוסי התנהגות, שינויים סביבתיים, אינטראקציה של האדם עם הסביבה הטבעית ועוד.

תמצית ההרצאות במושב

המושב נפתח בהרצאה של ד”ר תומר גויטע, מנהל המרכז הישראלי למדע אזרחי, שהציג את המרכז החדש אשר פועל לקידום השתתפות הציבור בניטור ובחקר המגוון הביולוגי והסביבה ומציע תמיכה טכנולוגית, מדעית ומתודולוגית, והמשיך בהצגת מחקרים שנעזרים במדע אזרחי ובאיסוף מידע מרשתות חברתיות.

ד”ר עדי ברש מעמותת כרישים ובטאים הציגה מיזם שאוסף תצפיות של דגי סחוס מחופי הים התיכון הישראלי ומספק מידע מקיף על דגמי תפוצה מרחביים, עונתיים ושנתיים של מינים אלו. מהמידע שמייצר המיזם ניתן ללמוד על הרכב החברה הייחודי באגן המזרחי ומצבם של מינים הנמצאים בחופינו.

ראם נרי הציג מערך של איסוף תצפיות אקטיבי (כריית תוכן) מרשתות חברתיות לניטור דיג כרישים ובטאים, במסגרתו סקרו דגי סחוס שנסחרים בשווקי הדגים ברצועת עזה, והוא מוצע ככלי יעיל לאפיון שלל הדיג באזורים בהם הנגישות מוגבלת.

זוהר אפק הציגה מחקר שבחן מגמות ארוכות טווח בשפע של שני מיני פרפרים מאוימים בישראל, אשר נשען על איסוף תצפיות וסקרים הממוקדים במינים נדירים שמתבצעים ע”י מתנדבים בתוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל של אגודת חובבי הפרפרים. במחקר זוהתה ירידה חדה בשפע המינים ונבחן הקשר בין ירידה זו לשינוי האקלים.

עופרי איתן הציג מחקר נוסף שנעזר במדע אזרחי אשר בחן שינויים בשעות הפעילות של עטלף הפירות, וזיהה שפעילות יומית של עטלפי פירות בישראל מתרחשת באזורים עירוניים, ובעיקר על ידי נקבות וצעירים. במחקר נמצאה עלייה ברמות ויטמין די אצל נקבות עטלפים הפעילות ביום.

לבסוף הציג ד”ר ויקטור קינה מחקר שבחן את חווית המשתמש באתרי טבע, מתוך תמונות משמורות טבע שהועלו לרשתות חברתיות. במחקר נערכה השוואה בין כלי בינה מלאכותית לניתוח ידני. הניתוח נועד לזיהוי דפוסי עניין ושימוש של מבקרים באתרים, במטרה לשפר את ניהול אתרי הטבע לטובת האדם והטבע כאחד. המידע שניתן להפיק ממיזמים כאלו יכול לסייע בניהול משאבי הטבע, בקביעת מדיניות ובמענה לסוגיות סביבתיות מאתגרות.

צילום תמונת הנושא: רפי עמר, iNaturalist