19 שנות הפעלת מיזם המדע האזרחי ספירת הציפורים הגדולה – שינויים ותובנות

המרכז הישראלי למדע אזרחי שהוקם במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, שואף להיות הבית של המדע האזרחי בישראל ולקדם את ניטור המגוון הביולוגי לשם שמירת הטבע בישראל. לצד תשתיות ושירותים טכנולוגיים, מדעיים וחברתיים, המרכז מתעתד לספק הדרכה ותמיכה למיזמי מדע אזרחי בהתאם למשאבים שלרשותו. לשם כך נערכו מספר פיילוטים של הובלת מיזמים, ניתוח המהלכים ואיסוף תובנות מהפעלתם. בכנס של האיגוד הארופי למדע אזרחי שהתקיים באפריל 2024 הצגנו את התובנות מ-19 שנות הפעלה של מיזם ספירת הציפורים הגדולה.

ספירת הציפורים נערכת בישראל החל משנת 2006 בהשראת פרויקטים דומים ברחבי העולם. הציבור מוזמן לצאת לחצרות וגינות ליד הבית ולדווח על מיני הציפורים הנצפות ומספרן באפליקציית eBird על פי פרוטוקול מובנה. לפרויקט זה שלוש מטרות: מדעית – ליצור מסד נתונים רב-שנתי של מיני ציפורי בר ולאפיין מגמות ושינויים בתדירותם לאורך שנים; ציבורית – להגביר את המעורבות בשימור הטבע; וחינוכית – הגברת המודעות והעניין בציפורים הסובבות אותנו, העמקת ההיכרות והידע וחינוך לאזרחות פעילה.

במהלך השנים עברה ספירת הציפורים מספר שינויים – בצוות ההובלה, במבנה הפרוטוקולים לאיסוף נתונים, בהגדרות משך זמן הספירה, במערכת הטכנולוגית המשמשת לדיווח התצפיות ובמאמצי ההסברה לקהל הרחב ולאנשי חינוך. מיזם הספירה הביא לתיעוד שינויים במגוון הביולוגי של ציפורים בסביבה העירונית ופעל להגברת מעורבות הציבור ולשילוב המיזם במערכות חינוך לאורך זמן.

שינויים לאורך שלבי הפעלת המיזם

סקירה של תוצאות המחקר שערכנו על אודות השינויים בהפעלת מיזם ספירת הציפורים מספקת תובנות חשובות על מחזור החיים של מיזמי מדע אזרחי ועל שמירה על סביבת פרויקט דינמית לאור התפתחויות תרבותיות וטכנולוגיות. במחקר אפיינו שלושה שלבים עיקריים בהפעלת המיזם שבהם השינויים התרחשו בארבעה מימדים: הובלת המיזם, פרוטוקול איסוף נתונים, אופן דיווח הנתונים וניתוח הנתונים.

בתקופה הראשונה, 2006-2015 המיזם נוסד ע”י צפרים חובבים מ”המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה” שהזמינו את הציבור לספור ציפורים ליד הבית במהלך חודש שלם (סביב ינואר), ולשלוח דיווחים בעיקר בדואר, במייל ובפקס, ללא הגבלה של זמן, תנועה במרחב או מרחק. כל הנתונים שהתקבלו עובדו באקסל ודוח מפורט נשלח ישירות למדווחים וכן פורסם באתר המרכז.

בתקופה השנייה, 2016-2021 הצטרפו להובלת המיזם החברה להגנת הטבע ומרכז הצפרות הישראלי, כלומר צפרים מקצועיים וסוקרים וכן רכזת של מדע אזרחי. כתוצאה מכך שונה הפרוטוקול כך שיהיה יותר אחיד ומדעי – ספירה במשך עשר דקות, ללא תנועה, את כל הציפורים שרואים עד מרחק של 100 מטר בתוך יישובי אדם. לשם הדיווח נבנה טופס אינטרנטי פשוט מבוסס GIS והחל מ-2019 הדיווח הועבר לפלטפורמת eBird אשר תורגמה לעברית. ניתוח הנתונים כלל רק נתונים שהתאימו לפרוטוקול (תנאי שלא התקיים בשלב הקודם). ב-2019 בוצע מחקר חיצוני ע”י חוקרים מהטכניון שהשתמשו בנתוני הספירה מ-2006 במקביל למערכות נתונים מקבילות, ובשיטות סטטיסטיות פתרו את בעיית היעדר הפרוטוקול.

בתקופה השלישית, 2022-2024 הצטרף המרכז הישראלי למדע אזרחי להובלת המיזם. בפרוטוקול לא נערכו שינויים, הדיווח נמשך באמצעות eBird ולניתוח הנתונים נוספו כלים של ניתוח ב-R וב-Open Refine. עיקר התרומה של המרכז הישראלי למדע אזרחי היה בהגברת המאמצים לחשיפת המיזם והנגשתו לציבור.

חשיפת המיזם לציבור

לאורך השנים נעשו מאמצים רבים לחשיפת המיזם לקהל רחב ומגוון, באמצעים שונים. אתר המיזם, אשר מתאר את המיזם וכולל חומרי הסברה, מערכים, תוצאות וסיכומים, שודרג תוך חידוד מסרים, הנחיות ומשאבים. פותח מדריך חדש לזיהוי ציפורים שיש בו דגש על הבחנה בין מינים דומים, משום שסקרים העידו שיש לא מעט מדווחים ללא רקע בצפרות שמתקשים בזיהוי. המדריך החדש החליף את הדף המסורתי שכלל תמונות של 19 ציפורים שכיחות. לאורך השנים נערכו סדנאות ייעודיות לציבור הרחב ולאנשי חינוך וסיורי הכנה למשתתפים ולמשפחות. כדי להגביר את החשיפה למיזם מדי שנה הקפדנו על הצגה ופרסום בכנסים וכן על חשיפה באמצעות כלי התקשורת, כולל הטלוויזיה הארצית ועיתונים מרכזיים, וגם ברשתות חברתיות. בנוסף, כיוון שעלה שהשימוש באפליקציות eBird ו-Merlin מהווה מכשול, הפקנו והפצנו סרטוני הדרכה קצרים גם לגבי האפליקציות והשימוש בהן וגם לגבי הבחנה בין מינים דומים.

תוצאות

כדי לבחון את השגת המטרות החינוכית והציבורית של ספירת הציפורים, נבחנה היענות הציבור באמצעות ההשתתפות במיזם ושליחת דיווחים. מכיוון שבהתחלה מספר ימי הספירה לא היה אחיד בחנו ממוצע דיווחים ליום ולא מספר דיווחים כולל (באיור מטה). למדנו שהשתתפות הציבור בספירה לא יציבה ואין מגמת עלייה קבועה כפי שקיווינו שתהיה לאור מאמצי החשיפה הרבים. העלייה עד 2018 מוסברת במאמצי החשיפה של החברה להגנת הטבע, והירידה ב-2018-20 מוסברת להבנתנו בשל הקושי של הציבור להשתמש ב-eBird. בקורונה הייתה דווקא עלייה משום שזו היתה פעילות חוויתית שאיפשרה לאנשים בסגר לצאת להתאוורר קרוב לבית. התלמידים למדו מרחוק, בזום, ואנו המלצנו למורים לעודד תלמידים לספור בעצמם ליד הבית במקום הספירות הכיתתיות או הקבוצתיות שנהוגות בדרך כלל. בשנת 2022 ירדו גשמים לכל אורך ימי הספירה ולכן כנראה ירד הממוצע לפחות מ-50 דיווחים ביום. גם ב-2024 ירדו גשמים רבים אבל ממוצע מספר הדיווחים עלה, כתוצאה ממאמצי החשיפה.

מבחינת התוצאות המדעיות, ניכרת ירידה משמעותית במגוון מיני הבר בסביבה העירונית ולעומתה מגמת עלייה בשכיחות מינים פולשים: מיינה, דררה ותוכי נזירי. ב-2024 היה העורב המין הנפוץ ביותר בספירה, עם נוכחות במעל 60% מהתצפיות (ב-2006 היה במקום השלישי), ואחריו בעיקר מינים מלווי אדם כמו המיינה, היונה, הצוצלת והדררה שגם הופכת נפוצה יותר ויותר. ב-2006 המין הנפוץ ביותר היה דרור וב-2024 הוא במקום השישי. המיינה הייתה במקום ה-30 (!) עם פחות מ-10% שכיחות בתצפיות, וב-2024 הגיעה למקום השני עם כמעט 60% שכיחות. הדררה הייתה במקום ה-15 ב-2006, עם פחות מ-20% שכיחות בתצפיות, וב-2024 במקום החמישי עם 46% שכיחות.

תובנות

תובנות ושאלות שהתעוררו לאחר בחינת השינויים לאורך 19 שנים של הפעלת המיזם

• יש שינויים בהיקף ההשתתפות לאורך השנים וניתן למצוא הסברים למגמות (שימוש ב-eBird, קורונה, גשם).
• למדווחים יש קושי בזיהוי ציפורים ולכן יש לשים דגש בפיתוח על הבחנה בין מינים דומים.
• עולה התלבטות לגבי עלות ותועלת של מאמצי הפיתוח, החשיפה וההסברה על הגדלת מספר הדיווחים ואיכותם.
• לשימוש ב-eBird יש השפעה על מספר הדיווחים – האם לחזור להשתמש בטופס אינטרנטי פשוט?
• יש לשוב ולבחון האם הפרוטוקול הוא מיטבי או שנדרשים שינויים תוך הבנת ההשלכות הצפויות (לא נוכל להשוות נתונים חדשים לנתוני העבר).
• נדרשת הכרעה – האם המיזם הוא בדגש מדעי או ציבורי-חינוכי?

בעידן של שינויים נדרש מידע רב על המגוון הביולוגי. מיזמי מדע אזרחי בעולם תורמים רבות לבסיס הנתונים, לפיו נקבעות החלטות הנוגעות לשימור הסביבה והמגוון הביולוגי, ולעתידנו. על מנת להרחיב את בסיס הנתונים בישראל באמצעות מיזמי מדע אזרחי, יש לוודא שהמיזמים ייבנו כהלכה וייתקיימו לאורך זמן. הניסיון והלמידה שלנו מספירת הציפורים יכולים לספק למובילי מדע אזרחי הבנה עמוקה יותר של מחזורי החיים של פרויקטים ולסייע להם לשפר את תכנונם בסביבה משתנה ודינמית.

תובנות והמלצות ליזמים של מיזמי מדע אזרחי ארוכי טווח

להיערך לשינויים: יש לקחת בחשבון מראש שכל מיזם ארוך טווח צפוי להיות דינמי ולהשתנות כתוצאה משינויים תרבותיים וטכנולוגיים.

תכנון מדעי מפורט: החלק המדעי הוא החשוב ביותר. יש לתכנן מראש באופן מדויק ככל האפשר את הפרוטוקול ואת ניתוח הנתונים, בהתאם לשאלות מחקר מפורטות שגובשו בעזרת חוקרים בתחום, ולהימנע משינויים.

תהליכי קבלת החלטות: חשוב שיתבצעו על בסיס מפגשים מסודרים של צוות מוביל עם צוותים נלווים (כמו שיווק, דוברות, מדע) כהכנה למיזם ולאחריו, שיהיו מתועדים וישמשו בסיס להחלטות עתידיות.

הערכת אפקטיביות: לשם הערכה כזו נדרש תיעוד מסודר של המהלכים שננקטו על מנת לייעל את המאמצים אל מול התוצאות. כמו כן צריך לייצר מנגנון לבחינת האפקטיביות. 

צילום תמונת הנושא: יונתן בן סימון, iNaturalist