מדריכי זיהוי מינים – עזר או חסם לאיכות הנתונים?

אחת הדרכים לעודד השתתפות פעילה של הציבור הרחב במדע אזרחי – אנשים ללא ידע או ניסיון מקצועי בתחום המחקר – היא על ידי יצירת משאבים וחומרי לימוד בנושא. מדריכי זיהוי מינים הם אמצעים נפוצים ופשוטים לזיהוי ולהעמקת ההיכרות עם המגוון הביולוגי בסביבה. אלו מאפשרים למשתתפי מדע אזרחי לזהות מינים שאינם מכירים ולדווח על הימצאותם בשטח, ובכך לתרום למחקר. אך בנוסף לתרומת מדריכי הזיהוי לאיסוף נתונים, ישנה אפשרות שהמינים הנוכחים במדריכים בו בעת אף מעצבים את הנתונים הנאספים ויוצרים הטיות בדיגום. מחקר זה בוחן את את השפעת מדריכי הזיהוי על דיווחי ציפורים במסגרת ספירת הציפורים הגדולה. השערת המחקר היא שהסתמכות יתר על מדריכים אלו עלולה להוביל לדיווח יתר של מינים הקיימים במדריך ולדיווח חסר של אלה שנעדרים ממנו, ובכך להכניס הטיות למאגר הנתונים.

ממצאים ראשוניים

המחקר השתמש בגישה ניסויית להשוואת דיווחים של משתתפים שנעזרו בגרסאות שונות של מדריך זיהוי, כשכל מדריך כלל רשימה שונה של מיני ציפורים. נמצא כי לגרסת מדריך הזיהוי בה נעזרו אנשים הייתה השפעה משמעותית על זיהוי הציפורים. כאשר מין היה נוכח במדריך, הסיכוי שהמשתתפים יציינו שהם צפו במין זה היה גבוה יותר, ולהיפך. הבדלים אלו היו משמעותיים במיוחד בין זוגות של מינים דומים כמו המיינה והשחרור, הדררה והתוכי הנזירי ועוד, דבר שמעיד על פוטנציאל לבלבול בזיהוי.

תוצאות אלו מדגישות את הצורך בבחינה ביקורתית של תפקידם ואופן עיצובם של מדריכי זיהוי המינים במדע אזרחי. מצד אחד, הם משפרים את יכולת הזיהוי של המשתתפים, אך מצד שני, הם עשויים להטות את הנתונים על ידי הדגשת מינים מסוימים על פני אחרים. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות בעיצוב מחושב של עזרי הלמידה במדע אזרחי, כדי להבטיח שהנתונים המתקבלים באמצעות השימוש בהם יהיו מהימנים.