תובנות מ-19 שנות הפעלת מיזם ספירת הציפורים

מיזם ספירת הציפורים החל ב-2006 במטרה לתעד שינויים במגוון הביולוגי של ציפורים בסביבה העירונית, להגביר את מעורבות הציבור ולשלב את המיזם במערכות חינוך לאורך זמן.

במרכז הישראלי למדע אזרחי, ערכנו מחקר בעקבות 19 שנות הפעלה של המיזם, להבנת השינויים לאורך השנים ולהפקת תובנות בנוגע להפעלתו בעבר ובעתיד. השינויים חלו בצוות ההובלה, במבנה הפרוטוקולים לאיסוף נתונים, בהגדרות משך זמן הספירה, במערכת הטכנולוגית המשמשת לדיווח התצפיות ובמאמצי ההסברה לקהל הרחב ולאנשי חינוך.

סקירה של תוצאות המחקר שערכנו על אודות השינויים בהפעלת מיזם ספירת הציפורים מספקת תובנות חשובות על מחזור החיים של מיזמי מדע אזרחי ועל שמירה על סביבת פרויקט דינמית לאור התפתחויות תרבותיות וטכנולוגיות. למשל:

להיערך לשינויים: יש לקחת בחשבון מראש שכל מיזם ארוך טווח צפוי להיות דינמי ולהשתנות כתוצאה משינויים תרבותיים וטכנולוגיים.

תכנון מדעי מפורט: החלק המדעי הוא החשוב ביותר. יש לתכנן מראש באופן מדויק ככל האפשר את הפרוטוקול ואת ניתוח הנתונים, בהתאם לשאלות מחקר מפורטות שגובשו בעזרת חוקרים בתחום, ולהימנע משינויים.

תהליכי קבלת החלטות: חשוב שיתבצעו על בסיס מפגשים מסודרים של צוות מוביל עם צוותים נלווים (כמו שיווק, דוברות, מדע) כהכנה למיזם ולאחריו, שיהיו מתועדים וישמשו בסיס להחלטות עתידיות.

הערכת אפקטיביות: לשם הערכה כזו נדרש תיעוד מסודר של המהלכים שננקטו על מנת לייעל את המאמצים אל מול התוצאות. כמו כן צריך לייצר מנגנון לבחינת האפקטיביות. 

במחקר אפיינו שלושה שלבים עיקריים בהפעלת המיזם שבהם השינויים התרחשו בארבעה מימדים: הובלת המיזם, פרוטוקול איסוף נתונים, אופן דיווח הנתונים וניתוח הנתונים.

תוצאות המחקר ומסקנותיו המפורטות כאן בהרחבה, הוצגו בכנס של האיגוד האירופי למדע אזרחי שהתקיים באפריל 2024.