גרסת בטא

צמריר הקדד ונחושתן הנמלים הגלילי

המחקר נערך לקראת תואר שני באקולוגיה בהנחיית פרופ’ תמר דיין וד”ר אור קומאי, במארג, מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט ובביה”ס לזואולוגיה, אוניברסיטתה תל אביב.

תקציר

ההידרדרות הנרחבת המדווחת בחרקים, ובהם פרפרים, צפויה להביא להשלכות אקולוגיות וכלכליות חמורות. צמריר הקדד (Tomares nesimachus) ונחושתן הנמלים הגלילי (Cigaritis cilissa) הם פרפרים מאוימים בישראל. בשפע של חלק מאוכלוסיותיהם זוהתה ירידה ארוכת טווח, אך הגורמים לכך אינם ידועים.

במחקר זה נבדק האם קיימת מגמה בשפע כלל האוכלוסיות של פרפרים אלה בישראל (מלבד נחושתן הנמלים הגלילי בגליל העליון), ואת הקשר בין מספר גורמים סביבתיים לבין השפע. לכל מין, נעשה שימוש בנתוני שבעה סקרים שנתיים שנערכו רובם באמצעות מדע אזרחי, על פני 18 שנים לצמריר הקדד ו-15 לנחושתן הנמלים הגלילי. באמצעותם חושב מדד שפע יחסי לכל אתר בכל סקר.

נמצאה ירידה חדה בשפע של שני המינים לאורך הזמן, לצד תנודתיות בין-שנתית; בצמריר הקדד ירידה כוללת של כ-90% בממוצע כתלות בטמפרטורה, ובנחושתן הנמלים הגלילי ירידה של כ-95% בבית גידול יובשני וירידה שאינה מובהקת סטטיסטית של כ-40% בבית גידול המועשר במים עיליים, כגון בריכות חורף. אוכלוסיות צמריר הקדד מידרדרות יותר ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כשבתחזית החמורה ביותר חלה ירידה כוללת של כ-98%. קצב הירידה השנתי בשפע של שני המינים (13-20% בצמריר הקדד וכמעט 20% בנחושתן הנמלים הגלילי) גבוה בהרבה מהקצב המדווח בחרקים בעולם (1-2%), ומעורר ספקות לגבי המשך הישרדותם בישראל. צמריר הקדד צפוי להמשיך להידרדר ככל שהטמפרטורה תעלה, ונחושתן הנמלים הגלילי צפוי להיפגע מהמשך התייבשות האקלים.

השפעות מדיניות של מיטיגציה ואדפטציה יתבטאו רק בעוד זמן רב, בעוד שההידרדרות דורשת פתרונות לטווח הקצר. לכל מין יש לשמר רשתות אתרים המתאימים למחייתו, במטריקס המאפשר הפצה. הקצב הגבוה של אובדן שטחים פתוחים בארץ מדגיש את החשיבות של חיזוק ההגנה על בתי הגידול של שני הפרפרים. בנוסף, לשמירת נחושתן הנמלים הגלילי יש חשיבות לשימור ושיקום בתי גידול לחים בשרון. שני המינים כנראה מושפעים מגורמים נוספים; יש לחקור את העדפותיהם ברמת המיקרו-בית גידול, בדגש על איכות המשאבים של השלבים הלא בוגרים בגלגול. ידע זה יאפשר לשמר את התנאים הדרושים, באמצעות ניהול דינמי שמותאם לשינויים סביבתיים בין-שנתיים וארוכי טווח.

צוות המחקר

  • זוהר אפק

  • ד"ר אור קומאי

  • פרופ' תמר דיין