פעילויות לתלמידים באתגר הטבע העירוני

צילום תמונת הנושא: חיים טורק (iNaturalist)

פעילות לגילאי 5-8

תלמידים צעירים הם מתבוננים מצוינים בטבע! שקלו לקחת את תלמידיכם החוצה להתנסות ישירה באמצעות החושים – לחקור, לזהות יצורים חיים ולבדוק את בית הגידול בחצר בית הספר.

חדשים בהוצאת תלמידים החוצה? קראו את הטיפים להוראה בחוץ. כחלק מארגז הכלים החינוכי של אתגר הטבע העירוני, קבוצה של מחנכים ממוסדות ברחבי העולם אספה משאבים על מגוון ביולוגי ומדע אזרחי הרלוונטיים לאתגר ובנתה פעילויות מומלצות, כדי להציג את מושג המגוון הביולוגי ולפתח מיומנויות תצפית ומיומנויות שטח נוספות לקראת אתגר הטבע העירוני. כאן מובאת פעילות אחת שתורגמה לעברית.

רקע ושיקולים

אתגר הטבע העירוני דורש להעלות תצפיות על יצורים חיים ל-iNaturalist. עם תלמידים צעירים, מומלץ להשתמש בדפי עבודה ייעודיים לתצפית, כאשר אתם או מבוגרים אחרים בודקים את עבודת הקבוצות, מצלמים את היצורים החיים שהם מתעדים, ולאחר מכן מעלים את התצפיות בשם הכיתה. 

מטרות

• להתבונן ביצורים חיים בחצר בית הספר.
• להשוות בין תצפיות מנקודות שונות בחצר.
• לתכנן חקר כדי לענות על שאלות שהעלו התלמידים או המורים.

פעילות: היכרות עם הטבע

• סוג: חקירת שטח, מערך שיעור, מדיה
• זמן פעילות: שלושה שיעורים בני 60 דקות
• מיומנויות מדעיות עיקריות: ביצוע תצפיות
• שימוש מומלץ: הכנה להתבוננות בטבע; יצירת מדריך טבע לבית הספר

חלק I: תרגול מיומנויות תצפית

מטרות: פיתוח מיומנויות בסיסיות של תצפית, רישום ותיאור. היכרות עם תפקיד “כותבי טבע”.

 מהלך הפעילות:

1. בתחילת השיעור, הציגו ספר על צמחים ובעלי חיים החיים בישראל ובקשו ממתנדב או מתנדבת לתאר מהו הספר. אם יש צורך בהכוונה, שאלו: “במה לדעתך עוסק הספר הזה?”.
   
2. נהלו דיון קצר על המידע שניתן למצוא בספרים כאלה. שאלו: “איך לדעתכם האנשים שכתבו את הספר למדו על הצמחים או החיות המתוארים בו?”, הסבירו שאחת הדרכים היא באמצעות תצפיות: איך הם נראים, כיצד הם מתנהגים, איך הם משתנים לאורך הזמן ובאילו בתי גידול הם חיים.
   
3. ספרו לתלמידים שבימים הקרובים הם יהיו כותבי טבע ויכינו מדריך על הצמחים ולבעלי החיים סביב בית הספר. תחילה ילמדו להיות מתבוננים וזהירים.
   
4. הקרינו את הסרטון Zoom In (PLUM LANDING™) (באנגלית, נדרש תמלול בעברית). לאחר הצפייה, דברו על המיומנויות שהודגמו: איך תיארו הילדים מה שראו? באילו חושים השתמשו? איזה מידע כתבו במחברות? איך השתמשו בציורים ובמילים?
   
5. כעת מגיע תור התלמידים לתרגל. הוציאו אותם החוצה, חלקו לזוגות ותנו להם לבחור אובייקט להתבוננות מקרוב (כגון קורי עכביש, קליפת עץ, חיפושית). בקשו שיכתבו תצפיות וציורים במחברות: איך זה נראה? אם זה בעל חיים – מה הוא עושה? כמה הוא גדול? אם זה צמח – היכן הוא גדל? מה צבעו? איך הוא מרגיש למגע? האם בעלי חיים מטפסים עליו או אוכלים ממנו? הזכירו להם שכותבי טבע שמים לב לפרטים. עודדו שימוש בשפה תיאורית.
   
6. חזרו לכיתה וקיימו שיתוף: כל זוג מספר על תצפיותיו.

חלק II: סקר שטח ומגוון ביולוגי

מטרות: היכרות עם המושג מגוון ביולוגי. תרגול זיהוי והשוואת אורגניזמים באמצעות סקר סביבתי מחוץ לבית הספר ותיעוד המגוון הביולוגי – הצמחים ובעלי החיים באזור.

 מהלך הפעילות:

1. אתגרו את הכיתה לנקוב בשמות הצמחים והחיות שהם חושבים שיראו בטיול בחצר או מסביב לבית הספר. כתבו את התשובות על הלוח. בסוף השיעור התלמידים ישוו זאת לרשימה בפועל.
   
2. חלקו לוחות בינגו וסקרו את האורגניזמים שעליהם. הסבירו: בעלי 6 רגליים הם חרקים (נמלים, פרת משה רבנו, דבורים); בעלי 8 רגליים הם עכבישים; בעלי 2 רגליים הם עופות או בני אדם. אפשר לעצב את הלוחות, כמו פה.
   
3. הסבירו את חוקי המשחק: עובדים בזוגות, מחפשים את הפריטים ומסמנים. כשממלאים שורה או טור שלמים, צועקים “בינגו!”.
   
4. הובילו את התלמידים החוצה והגדירו את גבולות אזור החקר.
   
5. לאחר המשחק, בקשו מכל זוג לבחור אורגניזם אחד שסימן, לשרטט אותו ולתאר במחברות. כך יתקבל מדגם מייצג של מגוון האורגניזמים שזוהו.
   • אם מדובר בצמח: לתאר את העלים (צורה, צבע, גודל), פרחים (מספר עלי כותרת, צבע, ריח), מיקום ויצורים נוספים סביבו.
   • אם מדובר בבעל חיים: צבע, גודל (השוואה: גדול כחתול, בגודל זרת, כמו נמלה), מיקום, תנועה, קולות.
     
6. בסיום, ערכו דיון מסכם: אילו פרטים נמצאו? איך הרשימה בפועל שונה מהתחזית? הציגו את המונח “מגוון ביולוגי” והסבירו כיצד הפעילות משקפת את עושרו.

חלק III: הכנת מדריך טבע כיתתי לצמחים ולבעלי החיים סביב בית הספר

מטרות: אינטגרציה של נתונים שנאספו. פיתוח יכולת הצגת מידע.

 מהלך הפעילות:

1. חזרו על הצמחים והחיות שתועדו במחברות.
   
2. הסבירו שכל זוג אחראי להכין עמוד מידע אחד למדריך על אורגניזם שמצאו, הכולל: ציור צבעוני מלא, תיאור מילולי של התכונות ומקום הימצאותו, מידע נוסף מספרים ומהאינטרנט (בית גידול, תזונה, טורפים, עונות).
   
3. חלקו ספרים ומשאבים נוספים לזיהוי צמחים ובעלי חיים, וכן גישה לאתרים ברשת.
   
4. עודדו שימוש בשפה תיאורית עשירה.
   
5. איספו את העמודים, צרו עותקים לכל התלמידים ובקשו מהם לעצב כריכה אישית. כרכו את הגרסה המקורית להצגה בכיתה או במסדרון. אם יש אמצעים זמינים – אפשר להכין גם אתר מידע עם תמונות, טקסטים, הקלטות אודיו או סרטונים קצרים.

פעילות מסכמת: בקשו מהתלמידים לנקוב בשלושה אורגניזמים חיים שהם צפויים למצוא ליד בית הספר. ערכו דיון קצר על המושג “מגוון ביולוגי”. חזרו לרשימת התחזיות המקורית ובדקו כמה תצפיות חדשות התווספו. שאלו: האם תפקידם ככותבי טבע עזר להם לשים לב יותר לפרטים של הצמחים ובעלי החיים?

הצעות להרחבה

• להתחיל תצפיות מוקדם, לפני אתגר הטבע העירוני, כדי להשוות בין עונות.
• לעודד חקר גם בבית עם המשפחה.
• לבנות מתקן האכלה לציפורים כדי להגדיל את המגוון הנצפה.

פעילויות לחטיבת הביניים

תלמידים הם מתבוננים מצוינים בטבע! שקלו לקחת את תלמידיכם החוצה להתנסות ישירה באמצעות החושים – לחקור, לזהות יצורים חיים ולבדוק את בית הגידול בחצר בית הספר.

חדשים בהוצאת תלמידים החוצה? קראו את הטיפים להוראה בחוץ.

כחלק מארגז הכלים החינוכי של אתגר הטבע העירוני, קבוצה של מחנכים ממוסדות ברחבי העולם אספה משאבים על מגוון ביולוגי ומדע אזרחי הרלוונטיים לאתגר ובנתה פעילויות מומלצות, כדי להציג את מושג המגוון הביולוגי ולפתח מיומנויות תצפית ומיומנויות שטח נוספות לקראת אתגר הטבע העירוני. כאן מובאות שתי פעילויות שתורגמו לעברית, הראשונה על בסיס פעילות של הכנת מדריך שדה של האקדמיה למדעים בקליפורניה והשנייה על בסיס פעילות של נשיונל ג’יאוגרפיק – ניתוח נתוני ביובליץ.

פעילות 1: זיהוי מינים בסביבה הקרובה והכנת מדריך שדה מקומי

מטרות: לפתח מיומנויות תצפית, זיהוי וסיווג. ליישם מיומנויות תצפית וזיהוי על ידי יצירת מדריך שדה כיתתי.

מהלך הפעילות:

1. חלקו לתלמידים דוגמאות שונות של מדריכי שדה ובקשו שיתעמקו בהם. מהי הפונקציה שלהם? איך הם מאורגנים? מה משותף להם? הנחו לשים לב כיצד טקסט פשוט וברור יחד עם איורים מפורטים מציגים מאפייני זיהוי ועוזרים לקורא להבחין בין מין אחד לאחר.
   
2. הזמינו את התלמידים לחקור את סביבתם – צאו להליכה בחצר בית הספר. אילו סוגי אורגניזמים הם יכולים לזהות? בקשו שיכינו רשימה של כל מה שראו. אם אינם יודעים את שמו של כל אחד, שינסו לשים לב לדמיון ולהבדלים בין המינים שמצאו. בקשו שבמקביל ידווחו על המינים ב-iNaturalist.
   
3. בקשו מכל קבוצת תלמידים לבחור קבוצה של אורגניזמים שמעניין אותם לדעת עליה יותר, כגון חרקים, ציפורים או צמחים. לאחר מכן, בתוך הקבוצה הזו, לבחור 4–6 מינים ללמידה מעמיקה, ולהכין מדריך שדה. לדוגמה, אפשר להכין מדריך שדה לפרחי חצר בית הספר ולכלול חמישה סוגי פרחים שונים. הזמינו את התלמידים להתבונן ולתעד לבד או בזוג. שיקדישו כ־30 דקות לתצפית ותיעוד המינים שבחרו, וישימו לב במיוחד לגודל, צורה, צבעים וגוונים, מרקם וכל תכונה מזהה. שישימו לב גם לצלילים, ריחות ותנועות ויתעדו את תצפיותיהם יחד עם ציורים מפורטים. אין צורך שהציור יהיה יפה – חשוב שיהיה אינפורמטיבי, עם כמה שיותר פרטים והסברים. הזכירו שמדריך שדה משווה בין סוגי אורגניזמים, לא בין פרטים מאותו מין. הציור צריך להדגיש מאפיינים מרכזיים שמבדילים את המין (למשל: חרציות לעומת שושנים), ולא פרטים שונים מאותו מין (חרציות שונות).
   
4. בקשו מהתלמידים לזהות את המינים שלהם – בעזרת מדריכי שדה מודפסים, זיהוי AI של iNaturalist, מקורות באינטרנט או בעזרת מומחי טבע מקומיים. שיכתבו את שמותיהם הנפוצים והמדעיים של כל מין, וכן תכונות מיוחדות או עובדות מעניינות שלמדו עליו.
   
5. פרסמו את עבודתם. ייתכן שתרצו להוסיף רשומות חדשות לאורך הזמן, ככל שתמשיכו לחקור את חצר בית הספר. עדכנו וערכו את מדריך השדה ככל שתלמדו יותר.

פעילות 2: ניתוח תוצאות אתגר הטבע העירוני

פעילות זו נועדה לסיכום של סקר מגוון ביולוגי ודיווח שביצעו התלמידים בסביבת בית הספר או באתר טבע עירוני כלשהו.

מטרות: התלמידים ילמדו לחקור את תוצאות אתגר הטבע העירוני באמצעות ניתוח נתונים.

מהלך הפעילות:

1. כתבו על הלוח “תגליות אתגר הטבע העירוני”. בקשו מהתלמידים לנחש כמה מינים שונים גילו בפעילות.
   
2. בקשו מהתלמידים לכתוב את שמות המינים השונים שגילו במהלך הפעילות. אם הזמן מאפשר, בקשו מהתלמידים להוסיף עובדות מעניינות שלמדו על המינים. תנו לתלמידים זמן לעבור על הרשימה ולהסיר כפילויות. לאחר מכן ספרו את סך המינים.
   
3. היכנסו לאתר האתגר ב-iNaturalist והציגו את המספר הכולל של המינים שדווחו (בצד שמאל, בתיבה הירוקה). בדקו מי מהתלמידים היה הקרוב ביותר. הסבירו שהתלמידים ישתמשו ב־iNaturalist כדי לחקור מה חי בטבע העירוני שלהם.
   
4. חלקו את הכיתה לזוגות או שלשות ובקשו מכל קבוצה להתעמק באחת מתוך 11 קבוצות טקסונומיות שניתן לפלח בפילטרים של הפלטפורמה. ודאו שלכל קבוצה יש מחשב וגישה לאתר www.inaturalist.org. הדגימו כיצד לנווט בעמוד הפרויקט: לחיצה על “Observations” בתיבה הירוקה, צפייה במצבי תצוגה שונים (מפה, רשימה, אייקון), שימוש במסנני חיפוש, זיהוי קבוצות טקסונומיות וסימון מינים מאוימים או פולשים. הציגו דוגמה של חיפוש לפי עופות ולחצו “Update Search” כדי להציג את כל התוצאות. ניתן להיעזר במדריך לפרויקט ב-iNaturalist.
   
5. כעת נעבור לניתוח נתוני התצפית עבור טקסון אחד. כל קבוצה תתעמק במין ספציפי ולאחר מכן יאחדו את הנתונים לגרף כיתתי שיציג את המגוון הביולוגי בטבע העירוני. הקצו לכל קבוצה טקסון או ערכו הגרלה. ציירו גרף גדול על הלוח עם שמות הטקסונים על ציר ה־X ומספרים על ציר ה־Y, כולל מקרא צבעים. הסתובבו בין הקבוצות והנחו לפי הצורך. עליהם לכתוב את אחוז התצפיות ואת אחוז המינים שזוהו לכל טקסון, ולהתכונן לשתף במאפיינים, מספר המינים הכולל, תצפיות לא צפויות, מינים פולשים ומינים בסכנת הכחדה.
   
6. בקשו שיבדקו גם נתונים על מינים פולשים ומינים בסכנת הכחדה ויחשבו כיצד הקהילה יכולה להתמודד עם אתגרים אלה.
   
7. בקשו מכל קבוצה להציג את ממצאיה במצגת קצרה של דקה, ולהוסיף את הנתונים לגרף הכיתתי. כל טקסון יוצג עם שתי עמודות: מספר תצפיות ומספר מינים שזוהו.
   
8. לאחר שכל הקבוצות הציגו, תנו חמש דקות לכולם לעבור על הגרף ולזהות דפוסים או קשרים (בין קבוצות טקסונומיות, מספר תצפיות, מספר מינים וכו’), שתי דקות לחשיבה אישית, ואחר כך דיון קבוצתי והצגת מסקנות. ניתן להנחות בעזרת שאלות כמו:
   • האם יש קבוצות עם מספר גבוה בהרבה של תצפיות? מדוע?
   • האם יש פער בין מספר התצפיות למספר המינים שזוהו? מדוע?
   • האם קיימים דפוסים בין חסרי חוליות לחולייתנים?
   • האם יש קשר בין מספר המינים הגלובלי לבין מה שנמצא בטבע העירוני?
   • אילו מינים בסכנת הכחדה נמצאו? אילו מינים פולשים נמצאו?

סיימו בדיון כיתתי מסכם. 

הערכה בלתי פורמלית

העריכו את ניתוח הנתונים, המצגות והמסקנות של התלמידים. הקשיבו לרעיונות שהעלו בדיון הכיתתי. עודדו את כל חברי הקבוצות להשתתף בהצגות ובדיונים.

הרחבת הלמידה

• השוו בין תוצאות אתגרים אחרים או ביובליצים שונים, כולל הצמחים, חסרי החוליות והחולייתנים הנפוצים במדינה. למשל אתגר חיות הבר או אתגר הטבע העירוני ממקומות אחרים ומשנים קודמות.
• השתמשו בחישובים באקסל כדי ליצור תרשימי עוגה של אחוזי תצפיות לכל טקסון.
• חקרו אילו מינים פולשים ובסכנת הכחדה מהווים בעיה מקומית וחשבו על דרכי ניהול.
• ערכו ביובליץ קטן נוסף בחצר בית הספר והשוו לטבע העירוני.
• ארגנו תצוגה בבית הספר שתציג את הממצאים ותציין “שיאים של מגוון ביולוגי” (הקטן ביותר, הגדול ביותר, המהיר ביותר, הצבעוני ביותר, המפתיע ביותר, הנדיר ביותר, המסוכן ביותר וכו’).
• בצעו עוד חקר נתונים בעזרת מדריך לחקר נתוני iNaturalist עם תלמידים.

פעילות לתיכון

אתגר הטבע העירוני מציע הזדמנות מצוינת לתלמידים לחקור לעומק אקולוגיה ומושגים במדעי החיים, לתרום למיזם מדעי עולמי ואף לבחון מסלולי קריירה אפשריים באמצעות מפגשים עם מדענים, מחנכים ואנשים נוספים המשתתפים בפעילויות האתגר.

חדשים בהוצאת תלמידים החוצה? קראו את הטיפים להוראה בחוץ.

כחלק מארגז הכלים החינוכי של אתגר הטבע העירוני, קבוצה של מחנכים ממוסדות ברחבי העולם אספה משאבים על מגוון ביולוגי ומדע אזרחי הרלוונטיים לאתגר ובנתה פעילויות מומלצות לגילאים שונים. הפעילויות לתיכון מדגישות את ההיבט הקהילתי של המדע על ידי חקר מדע אזרחי ומדע פתוח והכנת התלמידים להשתתפות באתגר.

פעילות: היכרות ועידוד השתתפות במדע אזרחי

פעילות זו מבוססת על הפעילות של מרכז בידינו – שינויים במגוון המינים ובתפוצתם.

מטרות:

• התלמידים יתמודדו עם תפיסות שגויות לגבי מדע ומי יכולים “לעשות” מדע.
• התלמידים יכירו דרכים בהן הציבור יכול להשתתף בתהליך המדעי באמצעות מדע אזרחי ודרכי מדע פתוח.
• התלמידים יסייעו לקידום מדע אזרחי באמצעות יצירת קמפיינים.

מהלך הפעילות:

1. נפתח בשאלה: “איך נראים מדענים?”. נבקש מהתלמידים לשרטט במהירות דמות של מדען/ית, או לכתוב 3 מילים שעולות להם לראש. נקיים דיון קצר: אילו סטריאוטיפים חזרו על עצמם (חלוק לבן, גבר, מעבדה)? מי לכאורה יכולים או לא יכולים לעשות מדע? נתמודד עם תפיסות שגויות לגבי מדע ומי יכולים “לעשות” מדע.
   
2. נספר לתלמידים בקיצור מהו מדע אזרחי. אפשר להיעזר בסרטון The Awesome Power of Citizen Science.
   
3. נחלק את התלמידים לקבוצות. נבקש מכל קבוצה להכנס לאתר של מיזם מדע אזרחי בתחום של מגוון ביולוגי המתקיים בישראל, ולהכין עליו “כרטיס ביקור” קצר שיכלול את הפרטים הבאים:
   שם המיזם/הנושא:
   • הגוף היוזם/ הגופים השותפים:
   • קהל היעד:
   • אופן ההשתתפות:
   • מקום בארץ:
   • תוצאות מעניינות:
   • הערות/מידע נוסף:
     
4. על כל קבוצה להציג את המיזם שהכירה לשאר המשתתפים. ניתן לעשות זאת באמצעות הכנת מצגת שיתופית דוגמת Google Slides, שבה כל קבוצה תכין שקף או שניים על המיזם שהכירה, או באמצעות לוח שיתופי כגון Padlet, או בכל דרך אחרת. מידע קצר על המיזמים ניתן למצוא באתר של המרכז הישראלי למדע אזרחי.
   
5. נשאל – באיזה מיזם היו רוצים להשתתף? מדוע דווקא בו?
   
6. נסביר שאחד האתגרים המרכזיים הוא לחשוף את הציבור למיזמים ולעודד את ההשתתפות. נבקש שיציעו קמפיין לעידוד השתתפות באתגר הטבע העירוני או במיזם אחר. הנחיות:
   • שלב 1 – הגדרת מטרות. מה רוצים להשיג? (למשל: הגדלת מספר התצפיות באתגר הטבע העירוני, העלאת מודעות למגוון הביולוגי המקומי, שיתוף תלמידים במדע אמיתי). קביעת יעדים מדידים: “100 תלמידים ישתתפו”, “500 תצפיות יועלו לאפליקציה”, “70% מהכיתה יבצעו לפחות 2 תצפיות”.
   •  שלב 2 – זיהוי קהל יעד. למשל תלמידי התיכון עצמם, צוות המורים, מנהלים והורים שיכולים לשמש תומכים, קהילה מקומית (אם רוצים לשלב).
   • שלב 3 – לבחור מסר מרכזי קצר, קליט ומשמעותי. המסר צריך להדגיש את התרומה האישית לצד ההשפעה הגלובלית.
   • שלב 4 – בחירת ערוצי הפצה כמו סרטון, פרסומת ברדיו, מודעה בעיתונות, פלייר וכדומה. למשל, בתוך בית הספר: פוסטרים צבעוניים במסדרונות, מצגת בשעת חינוך, הודעה באתר הבית; בדיגיטל: קבוצות וואטסאפ/טלגרם כיתתיות, אינסטגרם או טיקטוק עם סרטון קצר שמסביר איך להשתתף; מפגש פנים-אל-פנים: הצגה קצרה בכיתה או באספה, דוכן הסברה בהפסקה.
   • שלב 5 – חומרים יצירתיים. לעצב לוגו פשוט לקמפיין או סרטון קצר של 30-60 שניות עם תלמידים שמדגימים תצפית ו/או מדריך מצולם – “3 צעדים להשתתפות באתגר” (להוריד את האפליקציה, לצלם יצור חי, להעלות תצפית).
     
7. נעודד את התלמידים להשתתף במיזם לבחירתם ובאתגר הטבע העירוני. שאלות לדיון כיתתי לאחר ההתנסות:
   • האם ההשתתפות במדע אזרחי הרגישה “מדעית” בעיניכם? מדוע?
   • מה היתרונות של מדע אזרחי לעומת מחקר אקדמי מסורתי? מהם האתגרים?
   • איך הפעילות הזו משנה את ההבנה שלכם לגבי מי יכולים “לעשות” מדע?
     
8. לאחר סיום הקמפיין נערוך דיון כיתתי: מה עבד? מה אפשר לשפר? איך ממשיכים גם מעבר לאירוע?

לסיכום, נדגיש כי המידע שמתקבל במיזמי מדע אזרחי אלו תורם לגופים השונים ידע חשוב ומסייע הן לשמירת הטבע והן למדע.