מדריך לפיתוח מיזם

תקציר

מדריך זה נועד לתמוך באנשים ובמדענים המעוניינים להשתמש במדע אזרחי לקידום המחקר שלהם. המדריך מתאר את השלבים המרכזיים בתהליך ומציע הנחיות וכלי עזר. השלבים המרכזיים הם:

• לפני שמתחילים – הגדרת הבעיה או הצורך במחקר, בדיקה האם מדע אזרחי מתאים למחקר ובחירת הגישה של מדע אזרחי.
• צעדים ראשונים – הקמת שותפים וצוות למיזם, הגדרת מטרות המיזם, זיהוי מקורות מימון ומשאבים וזיהוי ולמידה של  קהל היעד.
• תכנון ופיתוח המיזם –  תכנון פרוטוקול העבודה, איסוף ואחסון נתונים, בחינת הדרישות הטכנולוגיות, בניית נהלי עבודה ותקשורת עם קהל היעד, פיתוח הכשרה וחומרי הדרכה, עריכת פיילוט והתאמות לפרוטוקול ובניית תקציב למיזם.
• מהלך העבודה – פרסום וקידום של המיזם, איסוף מידע ונתונים, מתן משוב מהיר
• ניתוח נתונים ופרסום – בדיקת איכות הנתונים, ניתוח הנתונים ופרשנותם, שיתוף נתונים ונקיטת פעולה, דיווח התוצאות וביצוע הערכה.

---

כתיבה: ד״ר נירית לביא אלון
עריכה: ד״ר נירית לביא אלון, דורית וולניץ, ד״ר יעלה גלומביק, ד״ר תומר גויטע וזוהר אפק

הקדמה

יש לכם רצון ללמוד על המגוון הביולוגי, הטבע והסביבה בישראל?  מדע אזרחי הוא גישה מדעית בה תוכלו לגייס מדענים, מתנדבים וקהילה לשם ביצוע מחקר מדעי משותף.

מדע אזרחי הולך ותופס תאוצה בעולם ובישראל בזכות היתרונות הרבים למשתתפים, למדענים ולחברה כולה. מתנדבים מכל גיל, תחום מקצוע, רקע ומיומנות ומכל רחבי הארץ יכולים לעסוק יחד במגוון רחב של משימות מדעיות – החל משאילת שאלות, ניסוח פרוטוקול מדעי, איסוף וניתוח נתונים ועד פרסום בכתב עת מדעי ועבור הציבור הרחב. המיזמים יכולים להיות מיזמים מקומיים הנובעים מהצורך של מתנדבים וקהילה (community/co-created citizen science) או כפי שנפוץ יותר, מיזמים רחבים כלל ארציים המובלים ע”י מדענים. מיזמים רבים של מדע אזרחי מתמקדים בסיוע הציבור באיסוף נתונים, למשל תצפיות של ציפורים, פרפרים, עקבות, בעלי חיים דרוסים, מצב עונתי של צמחים ובעלי חיים (כמו התחלת פריחה או הופעת מין נודד) ועוד. בעולם נפוצים גם מיזמים של בדיקות איכות מים מנחלים ונהרות, מעקב אחרי מינים פולשים ועוד.

היתרונות בשימוש במדע אזרחי הם רבים. החוקרים יכולים להגדיל את מודעות הציבור לתחום המחקר שלהם ברמה מקומית, ארצית ועולמית ולקבל סיוע במענה על שאלות המחקר שדורשות תצפיות בקנה מידה רחב במרחב ובזמן, שללא סיוע מתנדבים יתקשו להשיג. המתנדבים יכולים להרוויח מהשתתפותם במדע אזרחי את הרחבת הידע וההבנה שלהם על אודות התהליך המדעי, ליצור הבנה מעמיקה יותר של תופעות בטבע ושל סוגיות מקומיות חשובות, ולחזק עמדות כלפי הטבע והסביבה. החברה כולה יוצאת נשכרת כאשר יש יותר החלטות מדיניות מבוססות מדע והבנה והערכה כלפי המדע בקרב הציבור.

אם ברצונכם ליזום ולהוציא לפועל מיזם מוצלח של מדע אזרחי, בין אם אתם מדענים חוקרים או תושבים פעילים, חובבי טבע או בעלי עניין מסוים, עיון במדריך יסייע לכם להבין מה נדרש. מומלץ לפרק את המיזם לשלבים קטנים על מנת למנוע מהלך רחב ואימתני. לפניכם הצעות והמלצות לקידום שלבים בהקמת מיזם מדע אזרחי.

מדריך זה נכתב על ידי המרכז הישראלי למדע אזרחי היושב במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, עבור מובילי מיזמים של מדע אזרחי ויזמים המעוניינים לפתוח מיזמים חדשים. מדריך זה נועד לתת מענה לשאלות שלכם, ולהוות נקודת התחלה שתוכלו להוסיף לה, לצאת ממנה ולהתאים לצרכים שלכם.

לא לשכוח – תהנו בדרך למיזם שלכם! ההתלהבות היא מדבקת.

פרק 1: לפני שמתחילים

הגדירו את הצורך שלכם

חשבו: מהי הבעיה שאותה אתם רוצים לפתור? מדוע היא חשובה? את מי היא מעניינת ומדוע? מה היא כוללת ומהם סדרי העדיפויות שלכם? מה למעשה אתם מעוניינים להשיג?

כל מחקר מתחיל עם זיהוי פער בידע או בעיה אותה מנסים לפתור. מהי נקודת ההתחלה שלכם? בעיה יכולה להיות תופעה של איכות מים ירודה בנחלים, מינים פולשים בשטח מסוים, היבטים של זיהום, ירידה במגוון המינים, התפשטות של מינים וכד’.

בדקו האם יש מיזמים קיימים שבודקים את אותו הדבר. אם כן – לא כדאי להתחרות במיזם קיים. במקום זאת חשבו על חיבורים ושיתופי פעולה שיחזקו את שני המיזמים. תוכלו להנות מהניסיון שלהם והם יוכלו להנות מהגדלת מספר המתעניינים בתחום. אפשר לחפש מיזמים קיימים במרכז הישראלי למדע אזרחי.

קחו את הזמן להגדיר בקפידה את המסגרת של המיזם שלכם, כך שתבנו בסיס רחב לשלבים הבאים. חשבו על המטרות שלכם, על הקצאת הזמן שלכם למחקר ועל נקודות חוזק וחולשה.

בדקו האם מדע אזרחי מתאים לכם

לאחר שתגדירו את הבעיה ואת הצורך במיזם, בדקו – האם המיזם שלכם מתאים למדע אזרחי?

מדע אזרחי הוא כלי מחקר נהדר, אך הוא לא מתאים לכולם ולא לכל סוגי המחקרים. מקרים בהם נכון ומתאים לבחור במדע אזרחי לצורך מחקר:

• כאשר נדרשים בסיסי נתונים גדולים
• כאשר נדרשים נתונים מהשטח ובעיקר מאיזורי תפוצה נרחבים (ולא מהמעבדה, למשל)
• כאשר נדרשים נתונים כמותיים רבים (כמו מדידות או תצפיות)
• כאשר איסוף או ניתוח הנתונים דורש היקף גדול של כוח אדם
• כאשר יש צורך בנקודות מבט חדשות או בידע שעולה מהשטח
• כאשר מהלך המחקר מתוכנן היטב וקל להבנה ולביצוע, כלומר, מתנדבים יכולים לעזור לאסוף ולנתח את הנתונים
• כאשר ניתן לאסוף את הנתונים הנדרשים באפליקציות או בטפסים קלים ונוחים לשימוש
• כאשר יש חומרי הדרכה והנחיות או ניתן להציע עזרה מקצועית למתנדבים
• כאשר ישנם המשאבים לפתח ולפרסם את המיזם ולשתף ממצאים עם המשתתפים

תוכלו להיעזר במסגרת קבלת החלטות על מנת לבדוק האם המיזם שלכם מתאים למדע אזרחי (מקור):

לביצוע מחקר באמצעות מדע אזרחי יש יתרונות אך גם חסרונות. למרות ההצלחה הרבה והתרחבות המדע האזרחי בעולם, יש עדיין כאלו שחוששים מאיכות הנתונים שנאספים על ידי מתנדבים שאינם מומחים. תוצאות של מדע אזרחי עשויות להיות יעילות יותר משיטות אחרות, אבל הן לא בהכרח זולות יותר.  מדע אזרחי נוטה להתאים יותר לסוג מסוים של איסוף וניתוח נתונים מאשר לסוגים אחרים. במדע אזרחי נדרשים הכשרה וליווי מתמשכים ותמיכה במתנדבים, כלומר נדרשת השקעת זמן רב. ככל שנשקיע יותר אנחנו והמתנדבים, כך גם נרוויח יותר ממדע אזרחי. במצבים הנכונים מדע אזרחי יכול להיות מאוד יעיל, לא רק עבור ביצוע סקרים או ניטור, אלא גם לשם הסברה איך מדע עובד ולהגברת המודעות של הציבור לגבי סוגיות סביבתיות ומקומיות.

בחרו באיזו גישה של מדע אזרחי תרצו להשתמש

גישות מחקר במדע אזרחי

נהוג לסווג מיזמים של מדע אזרחי לפי רמת היוזמה והמעורבות של המשתתפים (Bonney et al. 2009). באופן כללי נבחין בין שלושה סוגי מחקרי מדע אזרחי:

1. מחקר מסייע (contributory) – מיזם המתוכנן על-ידי מדענים, ומערב את הציבור בעיקר בשלב איסוף הנתונים
2. מחקר שיתופי (collaborative) – מתוכנן לרוב על-ידי מדענים, אך מערב את הציבור גם בשלב איסוף הנתונים וגם בשלבי ניתוח הנתונים והסקת המסקנות
3. מחקר ביצירה הדדית (co-created) – מתוכנן בשיתוף פעולה בין המדענים והציבור, והציבור מעורב ברוב שלבי המחקר או בכולם

לכל אחת מהגישות יתרונות וחסרונות, וכל שיטה מותאמת לצרכים שונים. חשבו מה הצרכים שלכם ממיזם מדע אזרחי ולפיהם החליטו איזו גישה מתאימה.

חשוב לזכור שמיזמי מדע אזרחי (בכל הגישות) דורשים השקעה וניהול לאורך זמן. עיצוב נכון של מיזם בתחילת דרכו יחסוך עבודה ותסכול בהמשך הדרך. מיזמי מדע אזרחי יצליחו יותר כאשר:

• יש למיזם תרומה גם ליזמים ולמשתמשי הנתונים וגם למשתתפים
• מטרות המיזם מוגדרות, ברורות ומתוקשרות מלכתחילה
• לצוות המיזם יש מומחיות, לא רק באיסוף וניתוח נתונים אלא גם בתקשורת ופרסום
• תכנון עיצוב המיזם כולל תהליך הערכה מובנית ויש נכונות לשנות ולהתאים לפי הצורך
• יש היערכות לפיילוט בקנה מידה קטן על מנת לבדוק את הפוטנציאל של המיזם
• הבחירה בקהל היעד נעשית באופן ממוקד לזיהוי הקהל המתאים ביותר להשתתפות במיזם
• התבצעה למידה של המניעים ומערך הכישורים של כל הצדדים המעורבים (צוות המיזם והמשתתפים) והיערכות מותאמת לצרכים וכישורים אלו
• המשתתפים מרגישים חלק משמעותי מהמיזם, מבינים את הערך והרלוונטיות שלהם והם מרוויחים מיומנויות חדשות (במיוחד במיזמים ארוכי טווח)
• ישנה תקשורת שוטפת עם המשתתפים במיזם ושקיפות לגבי שיטות עבודה וקבלת החלטות
• ניתן למדוד את איכות הנתונים המדעיים שנאספו במיזם

פרק 2: צעדים ראשונים

החלטתם שמדע אזרחי הוא הדרך המתאימה להמשך המחקר. נהדר! עכשיו מתחילה העבודה…

הקימו שותפים וצוות למיזם

חשבו מי הם בעלי העניין הרלוונטיים שיכולים להיות שותפים למיזם שלכם
אלו יכולים להיות חוקרים או חובבי טבע המתעניינים בנתונים, קבוצות בקהילה המקומית, חברי ועדות או עמותות, בעלי הקרקע, נציגי רשויות מקומיות או משרדי ממשלה רלוונטיים, גופים עסקיים וכד’. גייסו מתוכם תומכים למיזם, להם תדווחו על התקדמותו ומהם תקבלו משוב ותמיכה. תוכלו לכנס אותם אחת לפרק זמן כוועדת היגוי למיזם, לעדכונים והתייעצויות.

חשבו מה עשויות להיות התועלות של השותפים
בנוסף לשיתוף בידע, רעיונות, מומחיות ומשאבים, שותפות עשויה גם לחסוך כפילויות ולייעל מאמצים.

חשבו כמה חברי צוות תרצו בהובלת המיזם
מצד אחד כוח גדול יכול להשיג הרבה בעבודה משותפת, מצד שני, זה דורש ניהול מורכב יותר ותיאומים רבים למניעת חפיפות. צוות גדול יכול להתמיד בקלות רבה יותר לאורך זמן אם חלוקת המשימות היא מאוזנת ואילו צוות קטן עלול להישבר תחת עומס הנטל אם אין חלוקה במשימות. בעלי התפקידים יכולים להיות גם כאלה שמתנדבים במיזם.
רצוי שצוות המיזם יכלול מספר בעלי תפקידים בעלי מיומנויות שונות:
בעלי מיומנות מדעית – הם מי שיסייעו בהגדרת שאלות המחקר והפרוטוקול המדעי, יפקחו על איכות הנתונים ויפעלו לניתוח ועיבוד שלהם. כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר במדע אזרחי יש לוודא שמתייעצים עם מומחים מקצועיים בתחום ומשתמשים במתודולוגיות מדעיות שעוצבו בסיוע מדענים.
בעלי כישורים טכנולוגיים – הם מי שיסייעו בבניית אפליקציה או טופס דיווח, ובאגירת הנתונים, בניהולם, בהנגשתם ובהצגה שלהם למתנדבים ולציבור.
בעלי מיומנויות בתחום התוכן והציבור – הם מי שיכתבו את התכנים למיזם, יכינו את חומרי ההדרכה וינהלו את ההכשרה, יפעלו לגיוס של המתנדבים ולשמירה עליהם לאורך זמן ויעודדו פרסום ברשתות חברתיות ובתקשורת.

הגדירו את האחריות של הגורמים השונים
הצוות בתשלום, צוות המתנדבים המסייעים בתפעול המיזם, הארגונים השותפים והמתנדבים המשתתפים במיזם.
כמה טיפים לניהול השותפויות והצוות:

• אם המיזם שלכם הוא מדע אזרחי מסוג יצירה הדדית – זכרו שהמיזם הוא שותפות בין חברי הקהילה והמדענים ולכן יש לוודא שיש נציגות ראויה לחברי הקהילה בצוות המיזם. לכל צד תהיה תרומה של רעיונות ומומחיות, למשל נציגי הקהילה יוכלו להציע כיצד הכי נכון לפנות לעמיתים בקהילה. 
• כיזמים ומנהלים, המחויבות והגישה שלכם מההתחלה יקבעו את האווירה בהתנהלות המיזם.
• חשבו על השפה בה נעשה שימוש במיזם – שתהיה פשוטה וברורה, ללא שימוש רב במונחים מדעיים שפחות מוכרים מחוץ לאקדמיה. בחרו שפה שתתאים לכל הצדדים המשתתפים גם מבחינה תרבותית ומגדרית.
• היו פתוחים לשינויים – לא בהכרח כל רעיון שמלהיב אותנו יתאים גם לשותפים או לצוות.
• בתחילת הדרך, נסו להיפגש עם השותפים והצוות פנים אל פנים במקום שמתאים להם – זה מעיד על נגישות ומחויבות שלכם.

הגדירו את מטרות המיזם

•  מה אנחנו מנסים להשיג? מה ייחשב הצלחה עבורנו? 
• האם נוכל להשיג זאת במסגרת המשאבים הקיימים שלנו? 
• איזה סוג נתונים נצטרך על מנת להשיג את המטרות המדעיות של המיזם?
• מהו המוקד בזמן ובמרחב של המיזם? 
• כיצד נגדיר את קהל היעד של המשתתפים במיזם?
• מה מקבלים המשתתפים במיזם? האם הציפיות שלנו מתאימות או גבוהות מידי?
• מתי הפרויקט מסתיים?

לאחר שהחלטתם שהמיזם שלכם מתאים למדע אזרחי, עליכם להגדיר היטב את המטרות של המיזם.
במיזמי מדע אזרחי יש לעיתים מטרות מגוונות. מטרות נפוצות הן לענות על שאלת מחקר ספציפית או לבנות מאגרי נתונים לשאלות מחקר עתידיות. איסוף נתונים ורכישת תובנות חדשות עבור מטרות מחקר אמורים להיות תמיד בליבו של המדע האזרחי. מטרות נוספות כוללות לעודד דמוקרטיזציה של המידע והשתתפות של הציבור, לעורר מודעות לסוגיות מקומיות וסביבתיות, לתת מענה לצרכים של מקבלי החלטות וכיו”ב. ניהול של המטרות עשוי להיות תובעני, בפרט האיזון בין יצירת מעורבות ציבור לבין איסוף הנתונים. לכן חשוב שנגדיר מראש את המטרות שלנו ונהיה ברורים ושקופים לגבי מה שאנחנו מנסים להשיג.
הגדרת מטרות המיזם מראש תאפשר עיצוב ומיסוד תהליכי עבודה שבתורם יאפשרו התקדמות והתפתחות של המטרות. בכדי להגדיר מטרות המיזם, נסו לשאול את עצמכם: 

יתכן שלשותפים שלכם בצוות יהיו מטרות משלהם. ודאו שיש תקשורת יעילה בתוך הצוות. הקדישו זמן כדי להכיר אחד את השני, למצוא בסיס משותף, לחקור יחד נושאי עניין משותפים ולדון בשאלות פוטנציאליות שהמיזם עשוי לכוון אליהן. נסו להשיג הסכמה רחבה, כולל, אם נדרש, להתפשר בעבורה.

זהו והגדירו מקורות מימון ומשאבים

חשוב לזכור שמיזם מדע אזרחי אינו חינמי וכמו כל מחקר אחר, יש לו עלויות. חשבו אילו משאבים קיימים כבר בקרב הצוות או המתנדבים.
השלב בו על פי רוב תצטרכו הכי הרבה מימון הוא שלב ההקמה – אז יידרשו משאבים לפיתוח אתר, אפליקציה, חומרי הדרכה והכשרה. אך גם לאורך תקופת איסוף הנתונים יש צורך בניהול שוטף של המיזם, תקשורת עם המשתתפים ופרסום, וכל אלו דורשים משאבים שחשוב להיערך אליהם. ניתן לצמצם עלויות, למשל על ידי שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות חינמיות המתאימות לדרישות המיזם.

בחרו אסטרטגיות מימון המתאימות לצרכים שלכם – למשל מענקי תמיכה של ארגוני סביבה, קרנות, מלגות מחקר, מענקים בינלאומיים וכד’. חפשו מענקים בתחום מעורבות ציבור או בהקשרים מדעיים. הקפידו למלא את הבקשות מספיק זמן מראש למקרה שנדרשים מכתבי המלצה או דוחות מסכמים. אם ברצונכם לקבל מענקים חיצוניים עליכם להיות רשומים כעמותה או גוף רשמי, או למצוא גוף (כמו מועצה מקומית, מתנ”ס, עמותה) שיסייע לכם בקבלת מענקים כאלו. ניתן להיעזר במיפוי מענקים רלוונטיים למדע אזרחי.

כדאי לשקול גם לקבל עזרה מנותני חסות. חפשו – אילו ארגונים או מוסדות ירצו להשקיע במחקר שלכם או בתוצאות שלו? חסות היא שת”פ הדדי – חישבו מה תוכלו להציע אתם לנותני החסות שלכם ולמה זה יהיה להם כדאי לתמוך במיזם שלכם.

זהו ולמדו את קהל היעד איתו תעבדו

זיהוי קהל היעד שלנו בשלב התחלתי מהווה מרכיב חשוב בעיצוב המיזם, בבניית פרוטוקול איסוף הנתונים, בבחירת שיטת האיסוף והשפה בה נשתמש, ועוד. לכל פרט או קבוצה בקהל היעד שלנו יש מוטיבציות ותחומי עניין שונים ולפיכך מה שיעבוד בקרב קבוצה אחת (למשל חובבי טבע) יכול להתאים פחות לקבוצה אחרת (למשל תלמידים). מחקרים מלמדים שמתנדבים משתתפים במדע אזרחי בשל סיבות מגוונות – סיבות חברתיות (למשל, כדי להכיר אנשים חדשים), כדי לרכוש מיומנויות חדשות (למשל לזהות מינים), כדי לרכוש ידע חדש, ועוד. חשוב להכיר ולכבד את המוטיבציות השונות.

כדאי לשלב את המתנדבים בשלבים מוקדמים ככל האפשר, כי גם אם אנחנו מאמינים שאנחנו מכירים את קהל היעד שלנו אנו עשויים לפספס לגבי הצרכים שלהם או הדרך שבה הם רגילים לעשות דברים. שיתוף שלהם בעיצוב המיזם עשוי להיות מועיל. במיזם מדע אזרחי מסוג יצירה הדדית, קהל היעד של המיזם הוא חלק מצוות המיזם ושותף לכל שלבי הפיתוח.

טיפים לזיהוי קהל היעד: 

• הגדירו אילו יכולות אתם צריכים וחשבו מי יכולים לשתף איתכם את היכולות הללו ומדוע. אם יש לכם קהילות או משתתפים ספציפיים, למדו מהן היכולות שלהם ואילו טכנולוגיות יוכלו להפעיל, מהם הכישורים שלהם ואילו משאבי זמן הם יכולים להציע.
• איתור מתנדבים – חשבו היכן תוכלו לאתר את המתנדבים הפוטנציאליים למיזם שלכם. ראו הצעות בפרק מהלך העבודה במדריך זה, תחת הכותרת “פרסמו וקדמו את המיזם”. לאחר שתגייסו מתנדבים למיזם שלכם למדו מי הם ומה מניע אותם. למדו מהן המוטיבציות של המשתתפים ומה הם רוצים לקבל מהמיזם. תוכלו לשאול אותם על כך ישירות. חשבו מהי ההכשרה היעילה והמתאימה ביותר למשאבי הזמן שלהם.

פרק 3: תכנון ופיתוח המיזם

לאחר שהנחתם את יסודות המיזם שלכם, הגדרתם שותפים ובעלי עניין ומטרות ברורות, הגיע הזמן לתכנון מעמיק ופיתוח של המיזם. תכננו את ניהול המיזם ובנו לוח זמנים לביצוע. הגדירו את המשימות הנדרשות להפעלת המיזם – גיוס, הכשרה, איסוף נתונים, טיוב נתונים, ניתוח נתונים, התאמה של התוצאות וכיו”ב. העריכו כמה זמן כל משימה תדרוש והאם יש מגבלות בביצוען (למשל התחשבות בחגים ובחופשות, לוח שנה אקדמי, שנת תקציב וכו’). החליטו מתי והיכן תתבצע כל משימה.

תכננו את פרוטוקול העבודה, איסוף ואחסון הנתונים

פרוטוקול העבודה ואיסוף הנתונים

דייקו מטרות ויעדים – עכשיו זה הזמן להגדיר באופן מדויק יותר את המטרות ולהוסיף להן יעדים. הגדירו באופן ברור ומפורט מהן שאלות המחקר, ואיזה מידע ברצונכם לאסוף על מנת לענות על השאלות. תכננו איך תרצו לנתח את הנתונים לפני שתתחילו לאסוף אותם, ורצוי לערב סטטיסטיקאי.ת או אקולוג.ית כמותי.ת כבר בשלב זה.

הגדירו את הפרוטוקול המדעי המיטבי למחקר – מהי הדרך הטובה ביותר לאיסוף נתונים שייתן לכם מענה על שאלות המחקר? הנה שאלות שכדאי לחשוב עליהן:

• האם הנתונים יאספו באופן חד פעמי או רב פעמי?
• האם הנתונים ייאספו באופן ספורדי או בניטור במקום קבוע? 
• האם הניטור יהיה במשבצת דיגום או בציר מעקב? 
• כמה זמן יהיה איסוף הנתונים? 
• מה תהיה תדירות הדיגום? 
• מתי המיזם יסתיים או יבוצע סיכום ביניים שלו?
• אילו נתונים יאספו המתנדבים או אילו מדידות הם יבצעו? (למשל, תמונה עם תאריך ומיקום, מספר פרטים ליחידת זמן או שטח, ציור, מדידת גובה או היקף וכו’)

נסחו את הפרוטוקול המיטבי עבורכם, אבל היו נכונים לשינויים והתאמות.

התאימו את הפרוטוקול המדעי למתנדבים – הפרוטוקול צריך להתאים לקהל היעד, בין אם המיזם מכוון לציבור רחב ללא ידע בתחום או לציבור מתנדבים שכבר מסורים ומכירים את התחום (למשל, חובבי פרפרים). הפרוטוקול מורכב או ארוך מידי עלול להביא לטעויות או לפחות נתונים מהצפוי. נסו לחשוב על קהל היעד שהגדרתם ולהתאים את הפרוטוקול לידע, לניסיון וליכולות שלהם.

לעיתים נדרשת פשרה בין מספר המשתתפים במיזם לבין מורכבות הפרוטוקול. ניתן לפנות למספר גדול של מתנדבים שיאספו מספר קטן של דיווחים באופן אישי, באמצעות פרוטוקול פשוט, וניתן ליצור מאגר קטן יותר של מתנדבים שעשויים לאסוף נתונים רבים באופן אישי או לפעול לפי פרוטוקול מורכב. ניתן אף לייצר הדרגתיות בביצוע הפרוטוקול – מתנדבים יתחילו במשימות פשוטות ויתקדמו למשימות מורכבות יותר, כאשר הניסיון והביטחון שלהם יגדלו.

ההתאמה של הפרוטוקול לקהל היעד היא במימדים שונים: מורכבות הזיהוי של המינים עליהם נאסף המידע, משך ביצוע הפרוטוקול, מורכבות המשימות, השימוש בציוד ועוד:

• מורכבות הזיהוי – אחד האתגרים הקשים למתנדבים הוא זיהוי מינים. קחו זאת בחשבון אם בכוונתכם לבקש מהם לאסוף או לנתח מידע על מינים מורכבים לזיהוי כמו דבורי בר, פטריות או אצות. במקרים כאלו מומלץ להגביל את מספר המינים שיתבקשו לזהות או למדוד ולספק להם חומרי הדרכה והכשרה מתאימים. בכל מקרה כדאי לבקש שיתעדו בתמונות ובמידע משלים שיקלו עליכם את אישור הזיהוי.
• אורך הפרוטוקול – יש להתאים את אורך הפרוטוקול למשאב הזמן של המתנדבים. אם הפרוטוקול ארוך מידי, כולל שאלות או מדידות רבות מידי או דורש זמן שלא עומד לרשות המתנדבים, קטן הסיכוי שהם יבצעו אותו למשך זמן. מומלץ לבנות פרוטוקול שביצועו דורש 10 דקות (קהל רחב) עד 30 דקות (מתנדבים קבועים).
• מורכבות הפעולות – גם מתנדבים קבועים ומסורים יתקשו לבצע פרוטוקול בשלמותו אם הוא כולל פעולות מורכבות שהן למעלה מיכולת סבירה (למשל ביצוע סדרה ארוכה של מדידות או זיהוי מינים הדורשים ידע בוטני או זואולוגי מעמיק). כדאי לצמצם את הדרישות שתוכננו בשלב הפרוטוקול המדעי המיטבי למחקר ולהסתפק במינימום ההכרחי או קצת יותר.
• רצף הפעולות הנוח ביותר – רצוי לסדר את הפעולות בפרוטוקול בסדר הגיוני הנוח ביותר לביצוע (למשל, האם קודם מודדים וכותבים על דף ואח”כ מדווחים בטופס דיגיטלי או שהמדידה והדיווח אפשריים סימולטנית?). כאשר המתודה לאיסוף או ניתוח הנתונים ברורה יעלה הסיכוי לשימוש בנתונים לניתוח.
• אופן הדיווח – חשבו באיזה אופן תבקשו מהמתנדבים לשתף את הדיווחים שלהם. בקובץ שיתופי שימלאו? בטופס אינטרנטי ייעודי שתבנו? בדקו האם יש אפליקציה או פלטפורמה קיימת לאיסוף נתונים שעשויה להתאים לדרישות המיזם. נסו לאתר פלטפורמות חינמיות או בעלות קוד פתוח לצמצום ההוצאות. תוכלו להיעזר בכלים ופלטפורמות לאיסוף נתונים שמציע המרכז הישראלי למדע אזרחי. שימו לב לחשיבות הנגישות של אופן הדיווח לציבור – אם האפליקציה לא ידידותית ונגישה, אנשים לא ידווחו בה.
• שימוש בציוד – אם נדרש ציוד מדידה מעבר לטלפון הנייד של המתנדבים, האם תוכלו לספק להם את הציוד? אתרו את הספקים המתאימים שיסייעו להצלחת המיזם והכשירו את המתנדבים להשתמש בציוד. האם המתנדבים יידרשו לזכור להביא את הציוד או שהוא יחכה באתר הדיגום? אם נדרשות דגימות פיזיות (למשל של מים, קרקע או חרקים) חשבו כיצד תוכלו להפיץ ערכות דגימה למתנדבים וודאו שהוראות השימוש ברורות.

לסיכום, צרו סטנדרט ברור ואחיד – כאשר המתודה לאיסוף או ניתוח הנתונים ברורה, עולה הסיכוי לשימוש בנתונים לניתוח.

ניהול סיכונים – חשוב לוודא את בטיחות המשתתפים במיזם. בדקו מה נדרש על מנת להבטיח את בטיחותם. זהו כל סיכון בטיחותי שעלול להיות קשור לפעילויות ושלבו אותו בהערכת הסיכונים. אם מדובר במיזם בעל סיכונים (למשל הליכה בשבילים מסוכנים) או באירוע רב משתתפים כדאי לבטח מראש את המתנדבים. מומלץ להיעזר ביועצים משפטיים של הארגון שלכם.
בכל מקרה חשוב להבהיר למתנדבים את המידע הנוגע לאחריות לביטחונם בפעילות, למשל באמצעות הנחיות ומסמך הצהרה הנוגעים לעבודה בטוחה במיזם, ובהם תתארו את כל הסיכונים כולל ניהול סיכונים מסודר, הבנוי באופן ידידותי ונוח למשתמש. למשל, במיזמים הפועלים בחוף הים נבקש מהמשתתפים לא להיכנס למים במקרים של רוח בעוצמה של מעל ל-X קמ”ש או גלים הגבוהים מ-X ס”מ.
כדאי להכין תוכנית חירום לכל פעילות ולוודא שהמתנדבים מכירים אותה, כולל מספרי טלפון רלוונטיים ואמצעי חירום (למשל למי לפנות במקרה של שריפה, טביעה וכד’).

שמירה על פרטיות נתונים אישיים של המשתתפים במיזם – בדקו כיצד תמנעו חשיפה של נתונים פרטיים. כדאי להכיר את מערך ההנחיות לפרטיות בכללים של האיחוד האירופי – General Data Protection Regulation (GDPR), המוצגים במדריך לניהול נתונים (יעלה בקרוב לאתר).

היתרים ותיאום עם הרשויות – אם הפעילות כוללת איסוף דגימות או אפילו מדידה של מינים מוגנים, או מתבצעת בתחום שמורות טבע וגנים לאומיים, נדרש לקבל היתר לפעילות מרשות הטבע והגנים. כמו כן, אם מדובר במחקר המתבצע בשטחים פרטיים, נדרש אישור הבעלים לכניסה לשטח. שימו לב לבדוק אילו אישורים והיתרים נדרשים לפני שאתם מתחילים בפעילות.

אחסון הנתונים

תכננו היכן תשמרו את הנתונים וכיצד תרצו לנתח אותם, עוד בטרם תתחילו את איסוף הנתונים. רצוי לערב סטטיסטיקאי.ת או אקולוג.ית כמותי.ת כבר בשלב זה כדי לוודא שהנתונים נאספים ונשמרים באופן שיאפשר לנתחם בדרך שבה בחרתם. תכננו כיצד בכוונתכם לאחסן את הנתונים בצורה מאובטחת (בהתאם להנחיות להגנת נתונים אישיים) ובמקביל שיהיו זמינים לטווח ארוך. ודאו שהנתונים שאתם מאחסנים בשרת שבחרתם מוגנים מצד אחד ונגישים מצד שני גם לטווח ארוך.
באופן כללי, עלינו לנסות למקסם את הערך של הנתונים שלנו, כך שניתן יהיה לבצע איתם מחקרים וניתוחים נוספים, גם ע”י אחרים. זאת באמצעות דיווח נתונים לפי תקנים מקובלים ותקני מטא נתונים (Metadata – תיאור ומידע על אופן איסוף הנתונים).

פורמט מוסכם לאחסון, תיאור ושיתוף הנתונים הוא FAIR data אשר מציג סטנדרטיים לנגישות, בהירות מידע ושימוש חוזר. מידע נוסף במדריך לניהול נתונים (יעלה בקרוב לאתר). עבודה במערכות של המרכז הישראלי למדע אזרחי מבטיחה עמידה בתקנות של FAIR data.

בחנו את הדרישות הטכנולוגיות

חשבו באילו אמצעים טכנולוגיים תוכלו להשתמש בהתחשב באיסוף הנתונים שהפרוטוקול שלכם מחייב ובקהל היעד שלכם. נסו להשתמש בפתרונות טכנולוגיים קיימים במקום להשקיע משאבים בפיתוח עצמאי (פלטפורמות כמו iNaturalist או eBird, הפלטפורמה BioCollect של המרכז הישראלי למדע אזרחי, תוכנות לזיהוי תמונה, חיישנים וכו’). היערכו לגבי אפשרות שהטכנולוגיה נופלת או נכשלת ותכננו מה תוכלו לעשות במקרה כזה. נסו לא להיות טכנולוגיים יתר על המידה – טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך עשויה להיות יקרה ועלולה גם לאכזב ולהקשות על המשתמשים.

אם בחרתם לעשות שימוש בהעברת נתונים באמצעות הטלפון הנייד, קחו בחשבון שעל פי רוב אין בעיית קליטה סלולרית בישראל, ובכל זאת בדקו אם ניתן לאפשר אחסון נתונים על גבי הטלפון (במצב לא מקוון) ולשדרם כשחוזרת הקליטה.

שיתוף הנתונים – בהתאם לעקרונות ה-FAIR data, חשוב לשתף את הנתונים שנאספו במיזם. חשבו: האם תרצו לשתף את הנתונים הגולמיים עם המתנדבים או הציבור, ובאיזה אופן? לכמה זמן תרצו את הנתונים נגישים? האם הנתונים יהיו נגישים לציבור הרחב? לתלמידים? לחוקרים? האם יהיה אפשר להוריד את הנתונים ישירות או שיהיה צורך לבקש מכם גישה? האם יוכלו לערוך חיפוש וסינון תוצאות במאגר הנתונים? לתשובות לכל השאלות הללו יש השלכות טכנולוגיות.

מתן משוב מהיר למדווחים – חשוב מאוד לתת למדווחים משוב מהיר על הנתונים שסיפקו. למשל, “תודה על הדיווח, הוא עלה למאגר הנתונים/נמצא בבדיקה”, “הדיווח אינו תואם לתחום התפוצה של המין” וכד’. חשבו מהן הדרישות הטכנולוגיות למשוב כזה.

זכרו – תפקיד המדע הוא לייצר נתונים שייעשה בהם שימוש ע”י מדענים, חוקרים, אנשי שטח, מנהיגים ומקבלי החלטות.

בנו נהלי עבודה ותקשורת עם קהל היעד

פעילויות ואירועים הם כלי יעיל להזמנת מתנדבים חדשים וליצירת חיבור עם המתנדבים הקיימים ובכלל, ולתכנון שלהם יש חשיבות רבה (ראו נספח א במדריך זה). גם כאשר מתכננים אירועים קטנים יש דברים מסוימים שצריך לקחת בחשבון כדי להבטיח את הצלחת האירוע ואת שלומם של כל המשתתפים. אירוע יכול להיות כל פעילות, החל מקבוצה קטנה של עשרה מתנדבים שנפגשים לאיסוף נתונים ועד מעל אלף משתתפים ביום עיון הכולל שיחות ומצגות.

התקשורת עם המתנדבים חשובה ותסייע בהתמדה שלהם לאורך זמן. אל תתייחסו לתקשורת איתם כחד צדדית – דברו עם המתנדבים שלכם על מנת להתייחס לצרכים ולחששות שלהם ולא רק פעם אחת, אלא שמרו על קשר רציף ככל שהתוכנית מתקדמת. בנו תוכנית עבודה לתקשורת עם המתנדבים שלכם, כולל התייחסות לכלים ומדיה ולוחות זמנים (למשל, הכינו מראש רשימת נושאים לבלוג או ניוזלטר של המיזם או רשימת פוסטים לרשתות החברתיות). חשבו על פורומים, קבוצות דיון ומפגשים פנים אל פנים. רשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכד’) הן כלי מצוין לקידום המיזם שלכם. אפשר ליצור קבוצות, אירועים, להעלות פוסטים ולשתף אותם באופן רחב, להוסיף שותפים ע”י תיוג אנשים, קבוצות או דפים רלוונטיים, להוסיף האשטאג, להוסיף מארחים נוספים לאירועים ועוד. ראו לדוגמה את קבוצות הפייסבוק של מדוזות בעם, סלמנדרות בישראל, ספירת הציפורים הגדולה או ניטור פרפרים בישראל – קבוצות אלו מלוות מיזמים של מדע אזרחי ונועדו להגדיל חשיפה ומודעות למיזמים. אפשר לבנות אתר אינטרנט למיזם בפלטפורמות חינמיות כמו Wix או WordPress, אולם יש לכך עלויות אפשריות כמו דומיין או שרת מארח ותמיכה. ניתן להיעזר במרכז הישראלי למדע אזרחי.

בנו אתר, פתחו הכשרה וכתבו חומרי הדרכה

מתנדבי מדע אזרחי שיקבלו תמיכה טובה, לא רק שיצרו נתונים טובים יותר, אלא הם גם ירוויחו יותר מעצם ההשתתפות שלהם במיזם: למידה ורכישת מיומנויות, העצמה והרחבת קשרים ומעגלים חברתיים.

בניית אתר למיזם

ראשית נדרש אתר שבו תוכלו להציג מידע כללי על המיזם, חומרי הדרכה, מידע על הכשרות, פורומים או בלוגים לתקשורת עם המתנדבים וכן את הנתונים שנאספו.

ספקו מידע כללי על המיזם – האורך המומלץ של תיאור המיזם הוא 250-300 מילים, ולכל היותר 500 מילים. רצוי להשתמש בפסקאות וכותרות משנה ולהימנע ממשפטים ארוכים. הימנעו משימוש בז’רגון מקצועי ומונחים טכניים. הדגישו מידע חשוב כמו פרטי קשר, כפתור הרשמה וקישורים למשאבים נוספים. הנחיות לתיאור המיזם ראו בנספח ב במדריך זה.

פיתוח חומרי הדרכה

חשבו אילו חומרים תומכים המשתתפים יצטרכו (למשל דפי הוראות, מדריכי זיהוי וכו’) ואיזו צורה תהיה להם. האם למשל תעדיפו חומרים שיודפסו או חומרים דיגיטליים? מצגת או סרטון?

חשוב להכין חומרי הדרכה שיסבירו על מטרת המיזם וחשיבותו וכן על אופן ביצוע הפרוטוקול, ויתנו מענה לשימוש בכלי הטכנולוגי שבו אתם משתמשים. ראו לדוגמה הדרכה לשימוש באפליקציית eBird עבור ספירת הציפורים. נסו להשתמש במעט טקסט ככל האפשר ושלבו תמונות, ייצוגים ועזרים ויזואליים. סרטונים קצרים הם דרך נהדרת להמחיש את השימוש בכלים הטכנולוגיים וגם להציג את הצוות שלכם.

כמובן, אם נדרש במיזם זיהוי של מינים, רצוי לתת מידע כולל תמונות שיסייע למתנדבים במשימה, ואולי לצרף גם הנחיות כיצד נכון לצלם את המין הספציפי (למשל, בפטריות יש לצלם את הרגל ואת החלק התחתון של הכובע; בחלזונות יש לצלם את שני צידי החילזון).

בדקו את חומרי ההדרכה שאתם מכינים עם משתתפים פוטנציאליים כדי לדייק אותם במידת הצורך לפני הפצתם. כדאי גם להכין באתר דף שאלות ותשובות לשאלות נפוצות.

הכשרת המתנדבים

גם אם הכנתם חומרי הדרכה מצוינים, אין תחליף להכשרה מסודרת שתעניק למשתתפים את הכלים והביטחון הדרושים לשימוש יעיל בחומרים אלו. חשבו מה תרצו שהמתנדבים ידעו לפני שהם מתחילים. האם נדרשת הכשרה ומה היא כוללת? מהי הדרך הקלה והיעילה ביותר להכשיר את המתנדבים? האם תרצו להוסיף להכשרה גם מפגשים עם מומחים? האם המפגשים יהיו מקוונים או בשטח (סדנאות או סיורים לזיהוי מינים, למשל, יכולים להיות מעצימים ורבי תועלות)? האם ההכשרה תהיה חד פעמית או מתמשכת?

זכרו שאחד האתגרים המרכזיים הוא שימור המתנדבים. תוכנית הכשרה מתמשכת ומפגשים עשויים לסייע בהתמדה שלהם לאורך זמן. חשבו על המתנדבים – מה המניעים שלהם להשתתף במיזם? ידע? סיבות חברתיות? רצון לתרום? שלבו מענה למניעים הללו בהכשרה שתבנו.

חשבו גם על הכשרת עמיתים והכשרת ראשי צוותים/רכזים/מנחי מתנדבים – האם נדרשת הכשרה ייחודית עבורם? מה היא תכלול ובמה תהיה שונה מהכשרת המתנדבים? אם מדובר בפרויקט ארצי, נסו לבנות רשת של רכזים מקומיים שיתמכו בקהילות אזוריות כדוגמת רכזי קהילות מנטרי הפרפרים בתוכנית הלאומית לניטור פרפרי ישראל.

נסו להיעזר בחומרים קיימים ובגופים קיימים. ניתן ליצור קשר עם גופי אקדמיה, ארגוני סביבה או קבוצות חובבים שעוסקים בתחום רלוונטי למיזם שלכם ולהיעזר בהם לפיתוח ההכשרה שלכם (וגם לגיוס משתתפים, ראו בהמשך). יתכן שישמחו לסייע ולשתף את המשאבים שלהם.

בצעו פיילוט להכשרה שלכם על מנת שתוכלו לדייק אותה. נסו לשלב פורומים, קבוצות דיון וחשיבה עם קבוצות, קולגות או חברים שאינם מומחים בנושא על מנת לאתר קשיים לפני השקת המיזם.

תכננו את שיטות ההערכה של המיזם כבר בשלב זה ואל תדחו את ההערכה לסוף. לעיתים קרובות הערכה שנשארת לסוף הופכת להיות לא שימושית. ראו בפרק ניתוח נתונים ופרסום במדריך זה, תחת הכותרת “בצעו הערכה כדי למקסם את התובנות מהתוצאות”.

ערכו פיילוט והתאמות לפרוטוקול העבודה

כדי לתת למיזם את ההזדמנות הטובה ביותר להצליח, כדאי לבחון זאת עם משתתפים פוטנציאליים בתנאים הדומים ככל האפשר למציאות הנדרשת. אל תתפתו לוותר על השלב הזה, גם אם לוח הזמנים קצר וצפוף. היערכו לכך מראש.

מומלץ לבצע פיילוט בקנה מידה קטן של המיזם בקהילה ספציפית (למשל חברי עמותה, בית ספר, תושבי שכונה). תנו למשתתפים להתנסות בפרוטוקול ולתת לכם משוב. יתכן שהתנסות בפיילוט לא תבטיח הצלחה גם בקנה מידה גדול יותר, אבל אם ההתנסות לא תצליח תוכלו להפיק תובנות ולערוך את השינויים הנדרשים.

הפיילוט הוא שלב קריטי שכולל את בחינת הפרוטוקול, דרך איסוף הנתונים, הטכנולוגיה וחומרי ההדרכה וההכשרה, על מנת להבטיח שיתאימו למטרות המיזם. יש נטייה להניח הנחות לגבי מה יתאים לקהלים שונים, באיזו שפה כדאי להשתמש והאם ההנחיות ברורות או לא. כשאתם נותנים לקבוצה להתנסות בפרוטוקול ובחומרי ההדרכה תוכלו להבין מה באמת עובד ואיך נכון להתאים את החומרים לקהל היעד. בקשו מהם משוב בונה: האם ההנחיות היו ברורות? מה היה להם קשה? היכן טעו? התאימו את החומרים לצרכים שעלו ובדקו שוב את התאמתם. תהליך רב שלבי זה הינו חלק מתהליך שיתוף הקהילה במיזם וההערכה השוטפת שלו, לכן היו פתוחים לערוך שינויים ואם עולים צרכים שלא ניתן לתת להם מענה, אף לשנות את המיזם מהיסוד או לשקול לסיים אותו. קחו בחשבון ששינויים והתאמות עשויים לקחת חודשים ואף שנים בזמן שהמיזם מתפתח. ראו לדוגמה התפתחות ושינויים במיזם ספירת הציפורים הגדולה.

בנו תקציב למיזם

זה הזמן לבנות הצעת תקציב. נסו להעריך את ההוצאות הריאליות הנדרשות למיזם, למשל שכר הצוות, הפקת חומרי הדרכה, פיתוח אתר אינטרנט, נסיעות, עלויות פרסום ושיווק, השתתפות בכנסים, כתיבה ועיצוב מסמכים, פרסום מאמרים והשתתפות בסדנאות. חשבו על עלויות ישירות וחבויות (למשל החזר השקעה בציוד). חשבו אילו משאבים קיימים כבר בקרב הצוות או המתנדבים. אם בחרתם לפתח כלי טכנולוגי ייעודי למיזם שלכם, זכרו לתמחר לא רק את שלב הפיתוח אלא גם תמיכה בכלי לאורך זמן, ביצוע שינויים והתאמות, חיבור לטכנולוגיות קיימות, אחסון בשרתים ושיקולים נוספים.

פרק 4: מהלך העבודה

פרסום וקידום המיזם

פרסום וקידום המיזם הוא חלק חשוב ביותר בתהליך גיוס המתנדבים ועל כן יש להקדיש לו זמן ומשאבים ולהתאימו לקהל היעד. כמות הפרסום הנדרשת תלויה בגודל הקהל שאתם מנסים לגייס, בהתאם לגישה בה בחרתם (מתנדבים רבים מקהל רחב או קבוצה נבחרת של מתנדבים). אם התחלתם בתקשורת עם מתנדבים פוטנציאליים בשלב בדיקת הפרוטוקול והחומרים, אז כנראה כבר התחלתם לקדם את המיזם – תוכלו לפנות אליהם דרך ניוזלטרים ייעודיים במייל.

גיוס מתנדבים חדשים

שימוש ברשתות חברתיות כמו טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וכיו”ב, בהתאם לקהל היעד, עשוי להיות יעיל מאוד. מצאו את הקבוצות הרלוונטיות ופרסמו שם (למשל, טיולים או צילומי טבע, או קבוצות ייעודיות כמו צמחים ופרחים בישראל, היונקים של ישראל והמזרח התיכון, זוחלים ודו חיים בישראל ואחרות). היעזרו ברשימת אנשי הקשר שלכם או חשבו על גופים שיש להם רשימות של קהלי יעד פוטנציאליים (כמו רשויות מקומיות, ארגוני סביבה, מיזמים דומים) ובקשו מהם להפיץ עבורכם את המידע. בדקו עם המרכז הישראלי למדע אזרחי אם ניתן לסייע לכם בהפצת המידע על המיזם החדש ובגיוס מתנדבים. אם מדובר במיזם קהילתי במרחב מוגדר, כדאי לשקול שימוש בקבוצות ווטסאפ שכונתיות וכרזות על לוחות מודעות, בפארקים עירוניים, במתנ”סים, בבתי כנסת וכד’.

כדאי לשקול פרסום בתקשורת מקומית, וכמובן בתקשורת הארצית אם תצליחו ליצור קשר עם עיתונאים וכתבי סביבה. זהו מסר שיכול לתפוס את התקשורת ומתנדבים פוטנציאלים, כמו “לאן נעלמו הגחליליות?” או “ציוץ אחרון? הדוכיפת הולכת ונעלמת מישראל”. הכינו הודעה לעיתונות ומקדו בה את המסר המרכזי שלכם, לפני שתיצרו קשר עם עיתונאים. היעזרו בהנחיות ודוגמאות לכתיבת הודעה לעיתונות (נספח ג במדריך זה). חשבו האם הנושא מתאים לעיתונות הכתובה, לתוכנית רדיו או לתוכניות טלוויזיה, והאם במסגרת חדשות כלליות או בתוכניות או מדורים שמוקדשים לטבע וסביבה. שקלו לפרסם במגזינים ובעיתונות מקצועית. למשל, כתב עת מדעי – אקולוגיה וסביבה, או כתבי עת בנושאים שונים – ידיעון האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, האגודה הישראלית למשאבי מים, עיתונים ופורומים למורים, עיתוני טבע לילדים וכיו”ב.

הרצאות מקוונות הפכו מאז ימי הקורונה לפלטפורמה מקובלת. תוכלו להזמין מתעניינים פוטנציאליים להכיר את המיזם שלכם באמצעות מפגש בזום. אפשר גם לנסות לגייס מתנדבים בסיורים ובאירועים פנים אל פנים. לעיתים קרובות אנשים שמחים להשתתף בסיורים (בפרט אם מדובר בסיורים בחינם או בעלות סמלית), והם מהווים הזדמנות לחשוף את המתנדבים למיזם ואולי כבר להכשיר אותם (היעזרו במדריך לארגון אירועים כאלו, בנספח א במדריך זה).

אירוע השקה למיזם יכול להיות דרך נהדרת לתת “בעיטת פתיחה”, שתיתן מיקוד גם למשתתפים וגם לתקשורת. לרוב יותר יעיל וזול להיעזר באירועים קיימים במקום לארגן אירוע משלכם – אפשר לארגן דוכן, סדנה או הרצאה בפעילות קיימת כמו במסגרת מושב בכנס, תערוכה, ירידים מקומיים, פסטיבלי מדע וכד’.

אספו מידע ונתונים מהשטח וספקו משוב מהיר

אחרי שפרסמתם את המיזם וגייסתם מתנדבים, תתחילו לקבל נתונים (בתקווה, נתונים רבים ואיכותיים!). בדקו את הטפסים והאפליקציות שבניתם – יתכן שלא זיהיתם את כל התקלות והבעיות בזמן הבדיקה, ולעיתים אתרים נופלים כשיש בהם עומס משתמשים. אפשר לפתוח קבוצת ווטסאפ או קבוצת פייסבוק בה המתנדבים ישתפו את התמונות שצילמו ויתייעצו לגבי הזיהוי.

משוב מהיר – מתן משוב מהיר למדווחים ותודה על השתתפותם מראה שאנו מעריכים אותם ומעודד המשך מעורבות ותחושה של הישג. משוב מהיר הוא כלי עוצמתי בהקשר של מוטיבציה למשתתפים. תכננו את המשוב המהיר עוד בשלב הפיתוח הטכנולוגי למיזם. זה יכול להיות במייל חוזר, טקסט אוטומטי באפליקציה שמעדכן שהנתונים התקבלו, או ע”י הצגה מיידית של הנתונים בטבלה, ברשימה או על גבי מפה באתר המיזם. ניתן להיעזר במפות של גוגל או בפלטפורמה של המרכז הישראלי למדע אזרחי הכוללת כלים להצגת נתונים. מעבר להזדמנות לטיוב הנתונים, שיפור איכות הדיווחים של המתנדבים ופיתוח הכישורים שלהם, תמיכה ומשוב הם אמצעים חשובים לשמירת הנכונות של המתנדבים להשתתף במיזם לאורך זמן.

תקשורת שוטפת – לאורך תקופת הפעלת המיזם חשוב לשמור על קשר רציף עם המשתתפים. תקשורת שוטפת מאפשרת עידכון המשתתפים לגבי התקדמות המיזם והנתונים הנאספים בו, בונה אמון באמצעות שקיפות בנוגע למטרות המיזם, דרכי פעולתו ותרומתו וכן מסייעת ביצירת קהילה תומכת סביב המיזם. ניתן לייצר תקשורת עם המשתתפים באמצעות עידכון שוטף של אתר אינטרנט, פעילות ברשתות חברתיות, כתיבת בלוג, קיום אירועים, שליחת ניוזלטרים, עריכת סקרים ועוד. בחירת הדרכים המתאימות ביותר תלויה בקהל היעד ובסוג המיזם.

על מנת לתת משוב נוסף ולעודד עוד משתתפים או התמדה שלהם אפשר לערוך תחרות בין המתנדבים, לערוך אירוע סיכום בשילוב פעילות חברתית ובו להודות למתנדבים ולהציג להם תוצאות, לתת להם גישה לכל המקורות שאינם רגישים ופשוט לזכור להגיד תודה.

פרק 5: ניתוח נתונים ופרסום

בדקו את איכות הנתונים

הקפידו לבדוק את איכות הנתונים שנאספו על ידי מתנדבים. איכותם מושפעת מאוד מעיצוב הפרוטוקול, חומרי ההדרכה, ההכשרה והתמיכה שתספקו. חשוב למזער מראש את הסיכוי לטעויות ולהבין כיצד איכות הנתונים עשויה להשתנות בין דגימות (למשל בין עונות שונות) או בין משתתפים (למשל לפי ותק, רמת מומחיות ואפילו גיל). אם איכות הנתונים ידועה ונבדקה גם מבחינה מדעית, קרוב לוודאי שיהיו להם יותר שימושים למחקר ולקביעת מדיניות. לעומת זאת, נתונים באיכות לא ידועה יהיו פתוחים לביקורת מדעית.

מַתַן תוֹקֵף ואימות הם דרכים בהן ניתן להפחית היקף שגיאות בנתונים. ניתן לבצע אימות אוטומטי של תצפית לפי קריטריונים של מפות תפוצה (כפי שנעשה למשל ב-eBird) וגם להוסיף אימות ע”י קהילה ומומחים של ידע חזותי כמו תמונה (כמו ב-iNaturalist) או התייעצות עם מומחה. גישה נוספת היא לאמת תת-קבוצה של הנתונים, למשל על ידי איסוף אותם נתונים באותו אתר ע”י כמה מתנדבים והשוואה ביניהם.

חשוב להבין את איכות הנתונים שלכם על ידי התבוננות בדיווחי המשתתפים וזיהוי סוגי הטעויות שהם עושים. ודאו שהפרוטוקול מאפשר לכם לבדוק את איכות הנתונים (עוד בנושא במדריך לניהול נתונים שיעלה בקרוב לאתר). ניתן אף לדרג ולתגמל משתתפים לפי היכולות שלהם, כמו ב-iSpot, בה המשתתפים מקבלים תגים לפי המומחיות שלהם, או באתר WOW – Weather Observations Website, שמשתמש בדירוג כוכבים כדי לציין את איכות הנתונים. ניתן להשמיט מהמאגר נתונים לא איכותיים, אבל זה מהווה בזבוז של זמן המשתתפים והחוקרים. במקום זאת, כדאי לשלב מראש שיטות לבחינת איכות נתונים ולהבטחת אמינות התוצאות, שיחסכו בזמן ובעלויות וישפרו את תהליך קבלת ההחלטות והאמון בתוצאות.

תכננו והשלימו את ניתוח הנתונים ופרשנותם

חשוב לתכנן את ניתוח הנתונים לפני תחילת איסוף הנתונים על מנת להבטיח שאנחנו אוספים את המידע הנדרש ובאופן המתאים. כדאי לחשוב האם ניתן לבצע ניתוח של הנתונים באופן מתמשך בזמן שהמיזם פועל ובכך לספק לנו ולמתנדבים תמונת מבט מעודכנת של התוצאות, או שהניתוח יתבצע רק בסוף המיזם.

טיוב נתונים – הצורך בניקוי וטיוב הנתונים הוא בלתי נמנע. תצטרכו להסיר נתונים שגויים או לתקן מה שתוכלו. יתכן ששלב זה יהיה אוטומטי כחלק מהתיקוף והאימות בשלב איסוף הנתונים, או שיתבצע על ידי מומחים. יתכן שתצטרכו לארגן את הנתונים באופן שיסייע לכם בשלב זה, למשל בטבלה או על גבי מפה. יתכן שתצטרכו לשלב כלים נוספים, למשל לבדוק את המיקומים בשכבה גיאוגרפית או להתאים לנתוני מזג אוויר.

יצירת ויזואליזציה לנתונים – לפני ניתוח סטטיסטי, כדאי להציג את הנתונים באופן ויזואלי ולערוך סיכומים כמותיים על מנת לקבל תמונת מבט רחבה על הנתונים, שאותה אפשר גם לשתף עם המתנדבים. למשל, כמה דיווחים התקבלו? כמה מתנדבים שונים השתתפו? איזו שונות התקבלה בדיווחים? ניתן להציג את המידע בגרפים, טבלאות או מפות (ראו למשל הצגת נתונים של הפרויקטים ראיתי קיפוד וראיתי גחלילית ותצפיות בנמלת אש).

ניתוח סטטיסטי – מטרת המחקר וסוג הנתונים שנאספו יקבעו את סוג הניתוח הסטטיסטי שתבצעו. יתכן שתצטרכו עזרה מקצועית בנושא. ניתוח הנתונים עשוי לספק הערכה של גורמים מסוימים (למשל נוכחות מין באזור מסוים) – חשבו מה רמת הדיוק של ההערכות שברצונכם לקבל, ואיזה ניתוח נדרש בהתאם לגודל המדגם שלכם. כשבסיס הנתונים נבנה עשויות להתעורר שאלות חדשות ואולי גם האפשרויות לענות עליהן. כדאי לשקול לבצע ניתוח מהיר של תוצאות ולהציגן לקבלת משוב ורק אח”כ להמשיך לניתוח משמעותי יותר.

תיעוד ברמת מטא דאטה על איכות הנתונים – עליכם לתעד את רמת האמון בנתונים (למשל, אמינות גבוהה – נאספו ע”י מומחים מוכרים או נאספו לפי הפרוטוקול המדויק) ואת רמת האימות עבור כל הנתונים (למשל, הנתונים אושרו ע”י מומחים). הגדרה ברורה של איכות הנתונים תגביר את הסיכוי שמדענים וקובעי מדיניות ישתמשו בהם ותאפשר לכם לפעול בביטחון בהתאם למסקנות. מידע נוסף במדריך לניהול נתונים.

פרשנות הנתונים – לאחר הניתוח הסטטיסטי ניתן להשוות את הנתונים להשערות שלנו ולנתונים ממקומות אחרים או משנים אחרות. את הפרשנות שלנו מהנתונים כדאי להציג לקהל כסיפור פשוט ונוח להבנה של מה למדנו מהנתונים שנאספו.

נתונים איכותניים – יתכן שנאספו (בכוונה או בלי כוונה) נתונים איכותניים מהמתנדבים, למשל כהערות ומשוב שניתנו במהלך ההכשרה, בפורומים או בקבוצות, כהערות בשלב הכנסת הנתונים וכד’. למרות שניתוח הנתונים האיכותניים דורש מאמץ וזמן, כדאי להביט בנתונים אלו בעיון ולמיין אותם לקטגוריות, משום שהם עשויים לספק תובנות שלא חשבנו עליהן מראש או שיתמכו בהערכה לשיפור או סיכום המיזם.

דווחו את התוצאות

פרסום נתוני המחקר ותוצאותיו – אחד העקרונות של מדע אזרחי הוא החזרת הנתונים והתוצאות של המחקר לציבור ולקהלי היעד השונים שלנו, כמו המתנדבים, משתמשי הנתונים, התומכים במיזם והתקשורת. צריך להתאים את רמת הפירוט וסוג הייצוג הוויזואלי לכל קהל יעד – המתנדבים ירצו לראות כיצד המאמצים שלהם סייעו לפרויקט ומרבית קהלי היעד יתעניינו במגמות הכלליות (סיכום של כלל הממצאים), כך שכדאי לכלול את סיכום הממצאים הסטטיסטיים, ייצוג ויזואלי של הנתונים והסברים לגבי משמעות התוצאות. חשבו מה תהיה הדרך הכי פשוטה ומתגמלת לצפות בנתונים. נסו להציג את הממצאים באופן שיבהיר את הרלוונטיות המקומית. הכינו תכנית עבודה לפרסום הנתונים הגולמיים ולפרסום תוצאות ומסקנות של נתונים שעובדו ונותחו. חשבו על הכלי המתאים ביותר – אין טעם להכין דוח מסכם אם אף אחד לא יקרא אותו. מאידך מדענים וקובעי מדיניות ירצו גם את התוצאות הרחבות (כדי להבין את הנתונים בהקשר של התמונה הרחבה) וגם את הפרטים כמו שיטות האיסוף והניתוח, איכות הנתונים, פרשנות בהשוואה להבנות קודמות וכד’. התוצר הכתוב עבורם יהיה על פי רוב שונה מאשר התוצר לציבור הרחב או לתקשורת. זכרו את מטרת המחקר המקורית. פרסום אפקטיבי של המיזם יעזור למקסם את השימוש בנתונים ולהשפיע על ביצוע פעולות שנמליץ עליהן.

דוחות מסכמים – הגדירו לוחות זמנים לכתיבת דוחות מסכמים של המיזם, למשל דוח רבעוני או שנתי. שלבו בדוחות משובים, עדכונים שנשלחו למתנדבים והודעות על פרסומים מדעיים או בתקשורת. ניתן להיעזר בהנחיות לסיכום מיזם (נספח ד במדריך זה). ערכו דיון עם המשתתפים לגבי תוצאות וממצאי המחקר ברשת החברתית או בפורום באתר.

עבודה מול העיתונות והמדיה – כלי התקשורת יבקשו לשמוע רק משפטים קצרים, ברמת כותרות שיסבירו מה עשינו, לאיזו מטרה ומדוע התוצאות שלנו מרתקות. צריך להתאים את הפרסום כך שילכוד את תשומת הלב והעניין של הקהל. תקשורת מקומית תתעניין בעיקר בהקשר המקומי של התוצאות, אילו בתי ספר או קהילות מקומיות השתתפו וכד’. מומלץ להיעזר באנשי יחסי ציבור או דוברות כדי להכין ולהתכונן לפרסום בתקשורת. בכל פרסום זכרו להודות למתנדבים ולשותפים על תרומתם הקריטית להצלחת המיזם.

שתפו נתונים ונקטו פעולה בהתאם לתוצאות

שיתוף הנתונים שאינם רגישים יאפשר שימוש בהם וימקסם את הערך של המחקר. זכרו להתייחס לנושא זכויות יוצרים והגנה על נתונים כבר בשלבים מוקדמים. למשל, ציינו “בעת שימוש בנתונים אלו יש לתת קרדיט באופן הבא: ראיתי גחלילית, מיזם מדע אזרחי של החברה להגנת הטבע, בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמעבדה האנטמולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט”. הקפידו שהנתונים יהיו נגישים באופן דיגיטלי כיוון שזה יגביר את השימוש בהם. הנתונים יכולים להיות מאוחסנים באתר שלכם אבל חפשו במקביל מסגרות נוספות בהן תוכלו לשתף את אותם, כמו המרכז הישראלי למדע אזרחי, אתר המפות הממשלתי, המארג, BioGis, מוסדות מחקר ואקדמיה, ועוד. תוכלו להעביר את הנתונים למאגרי המידע של רשות הטבע והגנים, של רשויות מקומיות או של עמותות מקומיות. נתונים ימיים כדאי לשתף עם המרכז לחקר ימים ואגמים. מידע סביבתי כדאי לשתף גם עם המשרד להגנת הסביבה.

נקיטת פעולה בהתאם לתוצאות – ניתן לעשות שימוש בנתונים שנאספו ע”י מדע אזרחי באופנים שונים. לעיתים ניתן לבצע פעולה ממשית בעקבות המידע שנאסף, למשל, הרחבת המיזם לאיסוף מידע נוסף או לאזורים נוספים, הסרה של מיני צומח פולשים, גידור או שילוט של אזור עם מינים נדירים ופעולות ממשקיות נוספות.

בצעו הערכה כדי למקסם את התובנות מהתוצאות

הערכה היא תהליך מתמשך המאפשר לנו לשפר את המיזם שלנו. הוא נמצא בסוף המדריך מטעמי נוחות, אבל על מנת שהערכה תהיה יעילה, אל לה להתבצע רק בסוף התהליך. שיפור המיזם יכול להיות בהקשר של איסוף הנתונים וניתוחם וגם ביחס לחוויית המתנדבים. נוכל לזהות חוזקות וחולשות של המיזם, לאסוף עדויות להצלחות, להבין את הצרכים של המתנדבים וגם להיעזר בהערכה כשנפנה לבקשת תמיכה ותרומות.

על מנת להעריך את הצלחת המיזם יש להיערך ולבחון כל היבט שקשור לפעילותו, בנוסף לבחינה של השגת היעדים והמטרות שהוגדרו, למשל: מעורבות ציבור, פעילות חינוכית, עלויות, אירועים, טיפול בבעיות, טיפול בטיוב ובניתוח נתונים, פרסומים ועוד. הזמינו את כל בעלי העניין והשותפים, כולל צוות המיזם והמתנדבים, להשתתף בהערכה של המיזם ולתרום את נקודת מבטם. חשבו האם נכון שההערכה תבוצע ע”י גורם חיצוני או ע”י גורם פנימי מתוך צוות המיזם. יתכן שתרצו לפרסם את ההערכה כפרסום של מחקר מדעי, במקרה כזה תצטרכו לבקש את רשות המעורבים להשתתף במחקר.

שתפו את ממצאי ההערכה עם מובילים אחרים של מיזמי מדע אזרחי – מה עבד היטב, מה פחות, כיצד שיניתם או תשנו בעתיד? המסקנות שלכם עשויות לתרום רבות ולחסוך להם משאבים יקרים.

סוגי הערכה

יש דרכים רבות לבצע הערכה, בנו אסטרטגיה שמתאימה לפרויקט שלכם.

הערכה מעצבת – הערכה המתבצעת תוך כדי תכנון המיזם ובמהלך הפעלתו. מאפשרת לחזק ולשפר את מרכיבי המיזם כמו הפרוטוקול, טופס הדיווח, האתר, חומרי ההדרכה וההנחיות למדווחים, וכו’.

הערכה מסכמת – הערכה המתרחשת בסופו של המיזם או בזמן הפסקה טבעית (למשל בין עונות במיזם שמתרחש רק בעונה מסוימת). הערכה כזו מתמקדת בד”כ ביעילות ובתוצאות של המיזם, חוזרת למטרות וליעדים שהוגדרו ובוחנת את מידת השגתם. למשל, מה היו התוצאות מבחינה ממשקית בשטח בעקבות המחקר (אם הוגדרו כאלו)? כמה פרסומים הופצו? כיצד השתתפות במיזם השפיעה על ידע, עמדות והתנהגות של המתנדבים? ניתן אף לבצע השוואה של מידע לפני ואחרי המיזם. למשל, מהי התפוצה הידועה לנו על המין הנחקר לפי ואחרי המיזם? כמה פרטים מוכרים באזור מסוים? מהו הידע ומהן העמדות של משתתפים בנושא מסוים, לפני תחילת המיזם ואחרי סיומו?

פרק 6: משאבים ומקורות

משאבים דיגיטליים

WeObserve Toolkit

Australian Citizen Science Association: Set up your own citizen science program

CitieS-Health Toolkit

OeAD Center for Citizen Science: Helpful tools for creation of citizen science projects

 Citizen Science Projects: How to Make a Difference (קורס אונליין)

מקורות ששימשו בסיס למדריך זה

Pocock, M. J., Chapman, D. S., Sheppard, L. J., & Roy, H. E. (2014). Choosing and Using Citizen Science: a guide to when and how to use citizen science to monitor biodiversity and the environment. NERC/Centre for Ecology & Hydrology.‏ ISBN: 978-1-906698-50-8

Gommerman, L., & Monroe, M. C. (2012). Lessons learned from evaluations of citizen science programs. Gainesville, FL: School of Forest Resources and Conservation, Florida Cooperative Extension Service, Institute of Food and Agricultural Sciences, University of Florida.‏

Goudeseune, L., Eggermont, H., Groom, Q., Le Roux, X., Paleco, C., Roy, H.E., van Noordwijk, C.G.E. (2020). BiodivERsA Citizen Science Toolkit For Biodiversity Scientists. BiodivERsA report, 44 pp. DOI: https://doi.org/10.5281/zenodo.3979343

Tweddle, J.C., Robinson, L.D., Pocock, M.J.O. & Roy, H.E (2012). Guide to citizen science: developing, implementing and evaluating citizen science to study biodiversity and the environment in the UK. Natural History Museum and NERC Centre for Ecology & Hydrology for UK-EOF. Available online: www.ukeof.org.uk

נספח א: תכנון פעילויות ואירועים של מדע אזרחי

להזמנת מתנדבים חדשים, ליצירת חיבור עם המתנדבים הקיימים ובכלל – פעילויות ואירועים הם כלי יעיל ולתכנון שלהם יש חשיבות רבה. גם כאשר מתכננים אירועים קטנים יש דברים מסוימים שצריך לקחת בחשבון כדי להבטיח את הצלחת האירוע ואת שלומם של כל המשתתפים. ראו להלן הצעה להנחיות היערכות כלליות. אירוע יכול להיות כל פעילות, החל מקבוצה קטנה של עשרה מתנדבים שנפגשים לאיסוף נתונים ועד מעל אלף משתתפים ביום עיון הכולל שיחות ומצגות.

המשתתפים

• כמה אנשים ישתתפו? האם המקום יכול להכיל את המספר הזה של אנשים? האם צריך לארגן קבוצות ולמנות ראשי קבוצות?
• מה משך זמן הפעילות? האם לאנשים תהיה גישה למזון, מים ושירותים?
• האם נדרשות יכולות פיזית? האם כל המשתתפים יכולים להתמודד עם פני השטח? אולי כדאי לשלוח מראש שאלון קצר עבור המשתתפים כדי לקבוע את יכולתם הפיזית לפני הגעתם.
• האם מתוכננת פעילות עם ילדים? אם כן יש לוודא שקיימים נהלים כדי להבטיח את שלומם לאורך כל האירוע.

המיקום

• בקרו באתר מראש – זה חשוב כדי שתוכלו להעריך סיכונים פוטנציאליים. הסיכונים הפוטנציאליים הם אינסופיים, ודאו שאתם חושבים עליהם ביסודיות וכתבו את כולם בתיעוד הערכת הסיכונים שלכם. למשל: חשיפה לשמש, קרקע לא ישרה, מדרגות, בעלי חיים/צמחים מסוכנים בסביבה, שריפה, הצפה, תנועת רכבים וכו’.
• נגישות לבעלי מוגבלויות: עד כמה האתר נגיש לבעלי מוגבלויות? חשוב לעשות את המקסימום על מנת לבחור אתר נגיש ולפרסם מראש אם יש נגישות או קושי לבעלי מוגבלויות.
• נגישות תחבורתית: עד כמה האתר נגיש להגעה? האם ניתן להגיע בתחבורה ציבורית? היכן ניתן לחנות? האם הגישה לרכבים פרטיים או רק לרכבי בלבד? האם צריך לארגן הסעה קבוצתית? האם מדובר באירוע גדול עם מאות משתתפים ומעלה בו תידרש בקרת תנועה?
• הקמה/פירוק: האם תזדקקו לעזרה בהקמת האירוע ובסידור לאחר מכן? האם יהיה לכם ציוד שצריך הובלה?
• הרשאות: האם צריך הרשאה לפעילות בשטח זה? למשל, אם מדובר בשמורת טבע, גנים לאומיים, שטחי מועצות, שטחים פרטיים.

הפעילות

• תוכנית אירוע ודף שליטה: אם אתם מארגנים אירוע גדול או אירוע עם מספר פעילויות, כדאי ליצור תוכנית אירוע ודף שליטה המפרט כל פעילות ופעילות שתתרחש במהלך היום. זה יעזור לכם להכיר את התוכנית ולהבטיח שהכל יתנהל בצורה חלקה.
• ניהול סיכונים: איזה סוג של פעילויות יתקיימו? זהו כל סיכון בטיחותי שעלול להיות קשור לפעילויות אלה ושלבו אותם בהערכת הסיכונים.
• פיקוח על הפעילות: כיצד תפקחו על הפעילויות? האם מנהלים מתנדבים או סדרנים יוכלו לסייע? האם נדרשים מספר מתנדבים? האם דרוש צוות של מתנדבים, כולם בעלי תפקידים מוגדרים, בנוסף למתנדבי המדע האזרחי?
• הדרכה: אם האירוע כולל מפגש מחקרי, האם מתנדבי המדע האזרחי הוכשרו מראש או יוכשרו במקום? חשבו מה נדרש לשם פעילות ההכשרה, למשל מיקרופון, מקרן וכו’.
• מהימנות נתונים: כיצד תפקחו על מתנדבי המדע האזרחי ותוודאו שהנתונים שהם אוספים אמינים? איך תאספו את הנתונים בסוף האירוע?

נספח ב: הנחיות לתיאור מיזם מדע אזרחי באתר האינטרנט

להלן הפרטים החשובים שכדאי להוסיף בתיאור המיזם (CS TRACK, Golumbic & Oesterheld, 2022):

פתיח

בפסקה הראשונה יש לכתוב את ההיבטים המרכזיים והחשובים ביותר במיזם – אופי ההשתתפות, התחום המדעי, התרומה של המיזם והמיקום.
למשל: ספירת הציפורים הגדולה היא מיזם ארצי המתרחש מדי שנה במהלך חודש ינואר, בו מתנדבים צופים, סופרים ומדווחים על הציפורים בחצרות הבתים.

מטרות מרכזיות

תארו בקצרה מספר סוגים של מטרות (למשל מטרה מדעית, חינוכית, חברתית, שינוי מדיניות וכד’), מומלץ לא יותר משלוש מטרות בסך הכול. דוגמאות למטרות: הרחבת מפת תפוצה (מדעית), איסוף דגימות למחקר (מדעית), יצירת מודעות לתופעת מינים פולשים (חינוכית), גיבוש פעילים בתחום (חברתית), יצירת זיקה לטבע (חברתית), שינוי מדיניות ביחס לזיהום מים בנחלים (קשורה למדיניות).
למשל: ספירת הציפורים נועדה ליצירת בסיס נתונים רב שנתי הכולל את הרכב ומספר מיני ציפורי הבר בקרבת הבית ואפיון מגמות ושינויים באקולוגיה של הציפורים במהלך השנים, להגברת מעורבות הציבור בשמירת טבע באמצעות מדע אזרחי ולהגברת מודעות ועניין בציפורים שסביבנו.

השפעת המיזם

מי הנתרמים מהמחקר בסופו? מהם גבולות המחקר? מהן ההשלכות ארוכות הטווח שלו?
למשל: מיזם ספירת הציפורים יסייע בזיהוי מגמות ושינויים באוכלוסיית הציפורים בחצרות הבתים ובפרט בין מינים פולשים ומקומיים.

המשתתפים

ציינו מי הם המשתתפים הפוטנציאליים שלכם. דוגמאות למשתתפים: חובבי טבע, סטודנטים, חקלאים, פעילי סביבה, הציבור הרחב.
למשל: ספירת הציפורים מיועדת לכל משתתף ובכל גיל. 

הפעילות במיזם

מה יעשו המשתתפים במיזם? באיזה כלי טכנולוגי הם ישתמשו? כמה זמן יצטרכו להקדיש למיזם? אילו מיומנויות או ידע קודם נדרשים? מהי הסביבה בה המיזם מתבצע? פעילויות כמו: דיווח על תצפיות, תיוג תמונות, קריאת חיישנים, איסוף דוגמיות וכו’.
למשל: במיזם ספירת הציפורים תצאו לתצפית בציפורים בחצר, בגינה או בפארק, תספרו את כל הציפורים בהן תצפו במשך עשר דקות ותדווחו על התצפית שלכם באפליקציית eBird.

הכשרה ומשאבים

איזו הכשרה או הנחיות ינתנו למשתתפים? האם אתם מספקים חומרים ומשאבים ללמידה עצמאית? האם אתם מציעים סדנאות או הזדמנויות למידה אחרות? הנה כמה סוגים של משאבים אפשריים: מדריכים להורדה, שאלות ותשובות, סדנאות וסיורים, מדריך מצולם, וובינר או מפגש זום וכיו”ב.
למשל, חומרי הדרכה ומשאבים של ספירת הציפורים ניתן לראות כאן. 

תועלות

מה יקבלו המשתתפים ברמה האישית? תועלות אישיות יכולות להיות למידה של מיומנויות חדשות, הנאה, תחושת קהילתיות, הכרה ועוד.
למשל: בספירת הציפורים המשתתפים יעמיקו את היכרותם עם ציפורים בסביבה הקרובה.

גישה לתוצאות המיזם ולפרסומי הממצאים

כתבו היכן המשתתפים יכולים לראות את התוצאות של המאמצים שלהם, כיצד ייחשפו לממצאי המיזם.
למשל דוחות סיכום שנתיים של ספירת הציפורים ניתן למצוא באתר הספירה.

הוקרה

כאן המקום לציין את ההערכה שלכם למשתתפי המיזם, על מנת שידעו עד כמה התרומה שלהם משמעותית.
למשל: מיזם ספירת הציפורים לא היה יכול להתקיים ללא השתתפותם של אלפי המתנדבים שיוצאים לצפות בציפורים ולספור אותן.

הרשמה והצטרפות למיזם

דרך מצוינת לסיים את התיאור של המיזם היא בהזמנת המשתתפים לפעילות ומידע פרקטי על איך מצטרפים.
למשל: לחצו כאן כדי להצטרף אלינו, קחו חלק במיזם שלנו, הצטרפו לקהילה שלנו, בואו להנות איתנו…

נספח ג: כתיבת הודעה לעיתונות על מיזם מדע אזרחי

הודעה לעיתונות היא הדרך בה נעביר מידע לעיתונאים מהתקשורת הכתובה והדיגיטלית, המקומית או הארצית, על מנת ליצור בהם עניין ונכונות לפרסם את המידע שברצוננו להעביר – להזמין משתתפים למיזם או לפרסם את תוצאותיו. יש לאתר את העיתונאים הרלוונטיים ופרטי הקשר שלהם מתוך גופי התקשורת (למשל כתבי מדע וסביבה או תרבות ופנאי. ניתן להיעזר ברשימות בוויקיפדיה).

המלצות למבנה ולאופן הכתיבה של ההודעה

כותרת ראשית: רצוי כותרת מסקרנת, מפתיעה, שתיצור עניין ורצון להמשך קריאה.

כותרת משנה: מידע קצרצר עם הזמנה לפעולה.

מידע אינפורמטיבי:

• מהו המיזם? ספרו בקצרה על מיזם המדע האזרחי – מה המטרה שלו? מה הייחודיות והחשיבות שלו? מהם תאריכי המיזם (אם רלוונטי)? אם מדובר במיזם מוכר – מה החידוש או המידע הייחודי לשנה זו? במקרה זה כדאי לצרף סיכום קצר של תוצאות משנים קודמות.
• מי מוביל את המיזם? ציינו את השותפים השונים בסדר החשיבות שלהם.
• מי קהל היעד? ספרו למי מיועד המיזם.
• איך משתתפים? הסבירו בקצרה את ההנחיות העיקריות להשתתפות ותנו קישור למידע נוסף או לעמוד באתר שבו נמצא טופס הדיווח.
• ציטוטים של המובילים. כתבו את המסר המרכזי שלכם או של אנשים רלוונטיים (למשל חוקרים מובילים, אקולוגים, משתתפים ותיקים) או פרטי מידע נוספים בצורת ציטוטים. אם ישנם מובילים ממספר גופים חשוב לתת ייצוג לכל גוף.
• פרטי קשר. ציינו פרטי קשר של דובר או דוברת הגוף שלכם או שלכם כיזמים – שם, אימייל וטלפון.
• אם מדובר באירוע – פרטו את המידע הנדרש: מועד האירוע, מה יהיה בו, מה המטרה שלו, מי ישתתפו בו, מתי מתחיל, מתי מסתיים, ציטוטים של המארגנים, רקע על המיזם, קישור למידע נוסף והרשמה…

תמונות וסרטונים נלווים: חובה לצרף תמונות וחומרים ויזואליים. יש להקפיד שהתמונות תהיינה באיכות טובה, עם ציון שם הצלם או הצלמת וכמובן באישורם.

דוגמאות להודעות לעיתונות של מיזמי מדע אזרחי

נספח ד: הנחיות לסיכום מיזם

הצעה לתבנית דוח עבור הקהל הרחב

מוצע להכין דוח של עד 5-6 עמודים כולל אלמנטים ויזואליים בולטים (איורים, תמונות, גרפים), כותרות מודגשות וחלוקה לפסקאות מרווחות.

חלקי הדוח

הקדמה

כתבו בקצרה:

• על מה המיזם – אודות המין או שטח הסקר
• מטרת המיזם או שאלות המחקר
• שותפים למיזם ומשתתפים במיזם

תקציר

אם הדוח המסכם הוא ארוך יותר מחמישה עמודים, מוצע להוסיף תקציר של כעשר שורות. בתקציר יש לכלול שתי שורות מההקדמה, שתי שורות מניתוח הנתונים, 4 שורות להצגת התוצאות המרכזיות ושתי שורות למסקנות והמלצות. התקציר יכול לכלול יותר, אבל על בסיס היחס הזה בין המרכיבים.

עדכונים וחדשות

אם מדובר בפרויקט ארוך טווח מוצע להתייחס כאן בקצרה לחידושים האחרונים שקרו במיזם, אשר קשורים לסיכום המיזם והתוצאות (למשל שינויים באופן איסוף הנתונים או בתהליך ההכשרה).

ניתוח הנתונים

הסבירו באיזה אופן ניתחתם את הנתונים, כיצד טייבתם אותם, באילו ניתוחים סטטיסטיים השתמשתם וכו’. הקפידו לא להשתמש בז’רגון מקצועי, כתבו קצר ופשוט.

תוצאות מרכזיות

תארו את התוצאות המרכזיות. עדיף להציג כל תוצאה תחת כותרת נפרדת (למשל של שאלת המחקר הרלוונטית). אם נדרש אלמנט גרפי (איור/גרף/תמונה) הוסיפו אותו בצד או מתחת לטקסט. הוסיפו בתוך הטקסט הפניה לאיור/גרף/תמונה, והוסיפו מתחת או מעל לכל איור/גרף/תמונה כותרת הכוללת מספר סידורי, כותרת ומקור. אם ניתן, מוצע להציג תוצאות בהשוואה לשנים קודמות או למקומות שונים בישראל או בעולם.

מסקנות

כתבו את המסקנות העולות מהמחקר (אם רלוונטי).

המלצות

אם בעקבות המחקר שלכם יש לכם המלצות או קריאה לפעולה (לציבור, לגופים וכו’) – כתבו אותן בקצרה.

אנקדוטות הקשורות למיזם

כתבו סיפורים קצרים שקשורים למיזם ולתוצאות שלו – למשל מין נדיר שהתגלה, הציגו את אלופי המדווחים, תארו טעות נפוצה בדיווח, הוסיפו סיכום סקר משתתפים או משוב, או סיכום מפגש הכשרה או אירוע לקהילה. הקפידו לכתוב כל סיפור כזה בקצרה ולצרף תמונה מתאימה.

תודות

כתבו הכרת תודה למתנדבים, לשותפים, לתורמים ונותני חסות.

הזמנה להמשך

כתבו הזמנה להמשך השתתפות במיזם, תאריכים למיזם בשנה הבאה, הזמנה לכנס מסכם…

מידע נוסף

כתבו פרטים ליצירת קשר, כתובת אתר האינטרנט ורשתות חברתיות של המיזם.

הצעה לתבנית דוח מפורט – למקבלי החלטות או מדענים

שער: שם המיזם ותקופת הסיכום שלו, תמונות ולוגו שותפים, תאריך פרסום ושמות הכותבים

שער פנימי: הערות, תודות (למנהלים, למתנדבים, לתומכים…), קרדיטים, הנחיות לציטוט הדוח, קישור לאתר המיזם

תוכן עניינים

רשימת איורים

רשימת טבלאות

מילון מונחים: רשימת קיצורים וראשי תיבות

תקציר: עיקרי הסעיפים הבאים

רקע על הדוח: למי מיועד, מטרתו

מבוא: על המין / על בית הגידול ; תיאור המין / בית הגידול ; שינויים שחלים במרחב / בתפוצה לאורך השנים והגורמים המרכזיים ; מקורות מידע קיימים על המין / על בית הגידול בישראל

מטרת המיזם 

סביבת המחקר

שיטות: פרוטוקול ניטור, גיוס והכשרת מתנדבים

ניתוח נתונים: שיטות ניתוח, מהימנות ותקפות

תוצאות: לפי שאלות המחקר / לפי מינים / לפי בתי גידול / לפי שנים / לפי מצב…

דיון

מגבלות המחקר

מסקנות והמלצות

מקורות

נספחים: מידע מפורט, נתונים גולמיים, רשימת פרסומים והצגות של המיזם, ועוד

דוגמאות לסיכומים של מיזמים

שם המיזם	דוח לקהל הרחב	דוח למקבלי החלטות	דוח מדעי
ראיתי קיפוד			סיכום ביניים
ראיתי גחלילית	2019 | 2020 | דוח מסכם אפריל 2020 – יוני 2022
ספירת הציפורים	2016 | 2017 | 2018 | 2019 | 2020 | 2021 | 2022
תצפיטבע	מצגת – סיכום וניתוח תצפיות 2016-2018
התוכנית הלאומית לניטור פרפרים וסקרי מינים נדירים	סיכום סקר נחושתן הנמלים הגלילי 2017 | מצגת 2019 – התחדשות וצמיחה בקהילה		סיכום סקר נחושתן הנמלים הגלילי 2019 | דוח הניטור השנתי תשע”ט
Pilot “Tourism & Citizen Science” Program on Oceans & Human Health		Report on Results and Recommendations 2019 – 2020 | Citizen Conversations Summary Report
Coastal Groundwater Watch		A Citizen Science Project Report, 2016
Observatory in Spain	Report of the Citizen Science Observatory in Spain 2020	Report of the Citizen Science Observatory in Spain 2020