מדריך לביובליץ

הקדמה

ביובליצים הם אירועים מהנים ומרתקים המספקים משמעות ותוצאות ליחידים ולארגונים, אבל הם גם אירועים מורכבים ורבי-פנים. על מנת שהאירוע יהיה יעיל יש להיערך, לתכנן ולנהל את הביובליץ בתשומת לב. מדריך זה מיועד לסייע בכך ומבוסס על ניסיון של מארגני ביובליצים מהעולם ועל חומרי עזר מהרשת. כמובן, יש להתאים את ההיבטים השונים של המדריך עבור הצרכים שלכם.

במדריך התייחסות לשני היבטים עיקריים:
המדע – הבטחת עשיית מדע טוב שיאתר תמונת מצב חשובה של המגוון הביולוגי במקום הנבחר.
האירוע – הבטחת הצלחת האירוע באמצעות תכנון וניהול טובים.

במדריך זה ובנספחיו אנו מציעים מסגרת תכנון, רעיונות שימושיים, עצות, דוגמאות והפניה למקורות ולמשאבים.

---

כתיבה: ד״ר נירית לביא אלון
עריכה: ד״ר נירית לביא אלון, ד״ר יעלה גלומביק, ד״ר תומר גויטע וזוהר אפק
עיצוב גרפי: זוהר אפק

ביובליץ – חגיגה של מגוון המינים בטבע

ביובליץ הוא סקר טבע מהיר (בד”כ 24-48 שעות) הנערך במאמץ קהילתי של מתנדבים וקהל רחב, ובו נאסף תיעוד של מגוון המינים במיקום ותקופת זמן מוגדרים, באמצעות תצפית ודיווח.

מספר גדול של משתתפים מאפשר לסקור שטח גדול יחסית בזמן קצר וכן לזהות מגוון רחב יחסית של מינים. ביובליץ יכול להתקיים בכל מקום – בשטח פתוח טבעי או באתר טבע עירוני, בחצר בית ספר או בפארק ציבורי. המידע שנאסף בסקרים אלו עשוי לכלול מידע על מינים פולשים, מינים נדירים, ואפילו מינים חדשים למדע ועל כן יכול להיות בעל ערך מדעי רב!

ביובליץ הוא סוג של מיזם מדע אזרחי בו מדענים ו”אזרחים” (שאינם מדענים) משתפים פעולה בכל אחד משלבי החקר המדעי. השם ביובליץ (BioBlitz) נטבע על-ידי החוקרת סוזן רובי, משירות הפארקים הלאומיים האמריקאי, שהשתתפה באירוע הראשון מסוגו בעולם שנערך במאי 1996 בפארק לאומי באזור העיר וושינגטון הבירה בארצות הברית, ביוזמת מספר ארגונים ממשלתיים ומחקריים. באירוע זה התאספו מומחים וחובבים וזוהו כמעט 1,000 מינים שונים.

ביובליץ הוא דרך נהדרת לגרום לציבור להתחבר לסביבתו ולהכיר את הטבע המאפיין אותה, תוך הפקת נתונים שימושיים למדע ולשמירת טבע. ניתן לקיים אירוע ביובליץ כחלק מפעילות להגנת שטח טבעי המאוים ע”י תכניות פיתוח, על מנת לדעת מהם המינים עליהם יש להגן בשטח ולעורר את מודעות הציבור לאיומים שיש על השטח. הביובליץ יכול להיות אירוע קהילתי המחבר את המשתתפים לא רק לטבע, אלא גם כקהילה.

בביובליץ מקובל להזמין חוקרי טבע, מדענים וחובבים מומחים להיפגש עם המתנדבים מהציבור, כך שבנוסף לאיסוף מידע מדעי, האירוע משלב גם חינוך והסברה. המפגש מקרוב עם חוקרים ומומחים מאפשר למתנדבים להבין ולראות איך פועל מחקר מדעי בשטח. ניתן גם ליזום פעילויות נוספות כמו סיור עם מומחים בנושאים שונים, פעילויות לילדים צעירים, פיקניק קהילתי ועוד. על פי רוב ביובליץ הינו אירוע חינמי, ללא תשלום למשתתפים.

מומלץ לארגן את הביובליץ כאירוע בפלטפורמת iNaturalist (הסבר מפורט בהמשך) ולהבטיח שכל הנתונים ישמרו לעתיד וישמשו מגוון רחב של חוקרים מהארץ ומהעולם, אולם אין הכרח בכך. ניתן לאסוף את המידע במגוון אפשרויות הנוחות לכם. בכל דרך שתבחרו חשוב לתעד את התצפיות באופן עקבי ומסודר, כולל תמונות, נ.צ, תאריך ושעה של כל תצפית.

הביובליץ כמובן מהנה מאוד!

iNaturalist ככלי לביובליץ

iNaturalist היא רשת חברתית מקוונת לשיתוף מידע על המגוון הביולוגי והיא מאפשרת עזרה הדדית בלמידה על הטבע. זוהי גם מערכת לתיעוד תצפיות וכלי לזיהוי מינים בעזרת ידע מהציבור. ניתן להשתמש בה בין היתר כדי להוסיף תצפיות, לקבל עזרה בזיהויים מאנשים ומבינה מלאכותית, ולשתף פעולה עם אחרים בפרויקטים המבקשים לאסוף מידע מסוג מסוים למטרה משותפת. המערכת מאפשרת גישה לנתוני התצפיות שנאספו על ידי משתמשי iNaturalist.

iNaturalist יכולה להיראות קצת טכנית ומדעית, אולם המטרה העיקרית של יוזמי הפלטפורמה היא לחבר אנשים לטבע ולגרום לאנשים להרגיש שלטבע יש משמעות אישית, וראוי להגן עליו. המטרה הנוספת היא לייצר נתוני מגוון ביולוגי בעלי ערך מדעי. כמובן, ניתן להשיג את שתי המטרות הללו בו זמנית, ולמעשה הן יכולות לחזק זו את זו. עוד על iNaturalist וחומרי הדרכה לשימוש באפליקציה כאן.

הגדרת פרויקט אוסף ב-iNaturalist עבור הביובליץ

צרו פרויקט אוסף (קהילה > פרויקטים > ניהול הפרויקטים שלך). בחרו את המסננים עבור המקום והתאריך של הביובליץ – אם ברצונכם לעדכן תא שטח חדש שאינו נמצא ברשימת האתרים, עליכם לדווח לפחות 50 תצפיות. יש להכין את גבולות השטח באמצעות גוגל ארץ או יישומון אחר. פרטים והסברים נוספים על אודות יצירת פרויקט ראו כאן. בנוסף, תמיד תוכלו לפנות אלינו לעזרה.

בחרו תמונה ועצבו לוגו לפרויקט, כתבו תיאור לאירוע בציון השותפים שלכם, ולבסוף צרו את כתובת האינטרנט של הפרויקט כך שיהיה קל למשתתפים ולצופים למצוא את הביובליץ בפלטפורמת iNaturalist.

פרק 1: תכנון מקדים

בשלב ההכנה מספר משימות המפורטות להלן. כדאי להתחיל להיערך לאירוע כזה חודשים רבים ואפילו שנה מראש.

גיוס שותפים רלוונטים

הצעד הראשון בתכנון ביובליץ הוא גיוס שותפים רלוונטיים וקביעת מטרות ויעדים. שותפים יכולים להיות ארגוני סביבה מקומיים וארציים, מוסדות אקדמיים וגופי מחקר, רשויות מקומיות, יחידות סביבתיות, קבוצות בקהילה, בתי ספר ועוד. בנו מתוכם צוות תומך ונלהב שיסייע בארגון הביובליץ ובקידומו. יתכן שהשותפים יוכלו לסייע בגיוס מתנדבים כדי להבטיח שהביובליץ מאויש מספיק.

חפשו חברות מקומיות ועובדיהן שאולי ירצו להשתתף בארגון או בביובליץ – הם יוכלו לתת חסות, ואולי גם לספק משתתפים (יתכן שיהיה להם אינטרס כזה, כמענה לצרכי ההתנדבות בארגון או אג’נדת אחריות חברתית תאגידית).

חשבו מה יהיה דגם הניהול של הביובליץ. האם אדם אחד אחראי על האירוע או שיש לחלק משימות ואחריות בין מספר בעלי תפקידים? למשל, לחלק אחריות בנוגע ל”מה” (הצד המדעי), ל”איך” (ניהול האירוע), ול”מי” (המשתתפים לסוגיהם). להצלחה מיטבית כדאי למנות רכזים שיתכללו בין כל הגורמים ויהיו מסוגלים לחלק תפקידים ביעילות. כדאי לתמוך בהם באמצעות ועדה מארגנת מרכזית שגם בתוכה אפשר לחלק תפקידים ייעודיים, על מנת לחלוק את העומס.

בחירת מיקום ותאריך

מיקום

בחרו את תא השטח שברצונכם לסקור. לבחירה זו יש השפעה על האווירה הכללית של האירוע ועל מה שיימצא בו, לכן סקרו היטב את האתרים הפוטנציאליים ובחרו מתוכם. ראשית בדקו מגבלות של שמירת טבע שעשויות להשפיע על הפעילות – למשל בתחום שמורות טבע, או עיסוק במינים מוגנים. בדקו סכנות אפשריות ובחרו אתרים בטוחים לפעילות, כולל פעילות לילית.

בחירה באתר טבע עירוני עשויה להניב גם רווח של הכרה וחיבור למקום מצד תושבים מקומיים שפחות מחוברים לטבע. רצוי לבחור תא שטח שיש לו גבולות טבעיים המוכרים לציבור, כמו גבולות של פארק, או דרכים התוחמות את השטח. בדקו שיש שטח קרוב שיכול להתאים למחנה הבסיס בו יהיו קבלת קהל ומרכז הלוגיסטיקה (כולל שירותים למשל). בדקו אם יש גישה בשטח לאינטרנט סלולרי או Wi-Fi.

מוצע לא לבחור שטח גדול מידי, אלא אם ידוע לכם על מספר גדול של משתתפים שיוכלו לסקור כהלכה את כל השטח. בדקו שלא מדובר בשטח פרטי והשיגו את האישורים הנדרשים לפעול במקום, כולל בלילה. יש לבדוק אם נדרשת אבטחה לאתר. כדאי לבחור באתר בעל נגישות גבוהה לציבור, גם בתחבורה ציבורית או בעל חניה מספקת. מומלץ להציב לקראת יום האירוע שילוט של גבולות השטח ואם נדרש גם שלטי הכוונה למקום ההתכנסות.

תאריך

חשבו מהי העונה המתאימה ביותר למאפייני בית הגידול מבחינת פעילות המינים ומועדי פריחה, כמו גם תנאי מזג אוויר שיתאימו לפעילות מתנדבים. האביב והסתיו הם עונות נוחות עם טמפרטורות ואורך יום המתאימים לפעילויות חוץ.

החליטו על יום מתאים בשבוע. סוף שבוע או חג יעודדו קהל גדול יותר להשתתף. הגדירו את מועד ההתחלה והסיום של האירוע – בד”כ ביובליץ נמשך 24-48 שעות אבל אפשר גם סוף שבוע ארוך או שבוע לפי בחירתכם. בדקו אם יש אילוצים לגבי מועד הביובליץ ונסו להימנע מתחרות עם אירועים פופולריים או עם אירועים מקומיים מקבילים.

החליטו על שעות האירוע. שקלו את שעות הבוקר המאוחרות כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להגיע בזמן, אבל אפשרו לצופי הציפורים ולמומחים אחרים המעוניינים בכך להתחיל מוקדם יותר.

ניתן לקיים מספר מועדים בשנה באותו תא שטח על מנת לזהות מינים האופייניים לעונות השונות. אם יש כוונה להפוך את האירוע לשנתי, כדאי להקפיד לערוך אותו מדי שנה באותה תקופת זמן על מנת שניתן יהיה להשוות את התוצאות משנה לשנה בהתאם למאמץ הסקר.

קביעת מטרות ויעדים

היפגשו עם השותפים ושחקני המפתח על מנת לדון ולהחליט יחד על המטרות והיעדים של הביובליץ כמו גם על המבנה וההכנות. המטרות יכולות להיות למשל:

• איסוף נתונים קריטיים או נתונים להשוואה
• היכרות עם מגוון המינים המקומי
• קידום המודעות וההבנה בקהילה לגבי החשיבות של המגוון הביולוגי
• בניית קשרים עם מדענים וחברי קהילה
• מתן השראה למשתתפים ללמוד על המקום הנבחר ולעזור להגן עליו
• יצירה או גיבוש קהילה חובבת טבע

ביעדים אפשר להגדיר מספר משתתפים רצוי, מספר תצפיות שידווחו, מספר זיהויים וכדומה. הביובליץ יכול להתמקד במינים ספציפיים של צמחים, חסרי חוליות או טקסונים אחרים על מנת לסייע לנטר את השכיחות של אותם מינים מרכזיים.

גורמים שישפיעו על סוגי הסקרים שיבוצעו במסגרת הביובליץ:

• הערך המדעי, האפשרויות האקולוגיות והגישה למיקום
• המומחיות של מובילי הסקר הזמינים
• קבוצות מינים ושיטות שנבחרו המתאימות לקהל הרחב
• האישורים וההיתרים שהתקבלו

אפשר לנסח שאלות שיכולות להנחות את תוצאות הביובליץ מבחינה מדעית. השאלות עשויות להשתנות ברמת המורכבות שלהן, בהתאם למשתתפים. למשל:

מה יש פה?
מידע בסיס או עדכון סטטוס, למשל: כמה מינים שונים יש כאן? אילו מינים הכי מפתיעים או מסקרנים? מי הם המינים הנפוצים ביותר? אילו מינים מאוימים או מזיקים? איך נוכל לקבל את התיעוד הטוב ביותר של מין מסקרן עבורנו? אילו סימנים של חיות בר אנו רואים (למשל עקבות, עצמות, נוצות וכד’)? האם יש מינים פולשים? אילו שלבי חיים מיוצגים (כלומר, ביצה, גולם, זחל, צעיר, בוגר)? אם חוזרים על האירוע מדי תקופה אפשר להגדיל את ההבנה לגבי האוכלוסיות – האם הן סטטיות, או שיש מגמות שינוי לגביהן?

למה פה?
אילו צמחים המארחים מאביקים נמצאים כאן? אילו מקורות מזון נמצאים כאן כדי למשוך מינים מסוימים למקום הזה? אלו אפשרויות מסתור המרחב הזה מספק ליצורים חיים? אילו תנאים יש במרחב המאפשרים לזרעים לגדול כאן או תורמים לפיזור זרעים? אילו מינים נודדים עוברים באזור זה, ומתי? כיצד משתנה הנדידה מעונה לעונה ומשנה לשנה? מה רמת המגוון הביולוגי כאן בהשוואה למקומות אחרים באזור? האם יש מסדרונות אקולוגיים או שבילים שבהם נעים מינים נודדים? כיצד המינים הנוכחיים תלויים זה בזה – כחלק ממארג המזון או במערכות יחסים סימביוטיות?

למה זה מעניין?
כיצד בני האדם משפיעים על הסביבה הטבעית הזו? האם המגוון הביולוגי כאן משתנה? האם מינים פולשים פוגעים בסביבה הטבעית, ובאילו דרכים? כיצד המינים הנוכחיים תורמים לסביבה בריאה ולחוסן קהילתי? איך המקום הזה והמגוון הביולוגי שלו ישתנו אם הסביבה הטבעית כבר לא תהיה כאן?

אם אפשר, כדאי להתייעץ עם חוקרי טבע או מדענים שמכירים את האזור ולשאול אותם מהו הייחוד של מגוון המינים באזור, מה משפיע על מגוון המינים, ושאלות על מיני מפתח. כדאי להתחיל את השיחה בהסבר מדוע מגוון המינים חשוב לקהילה שלנו, ולברר איך ניתן להגן עליו.

לאחר קביעת מטרות ויעדים, תכננו כיצד תעריכו את ההצלחה של האירוע. ראו נושא “משוב והערכה” בפרק 5.

תכנון פעילויות ולוח זמנים

תכננו את כל הפעילויות באירוע ואת לוחות הזמנים שלהן. שימו לב למועדי שקיעה וזריחה, ואם נמצאים בחוף הים – גם למועדי גאות ושפל.

כמה רעיונות לפעילויות:

• טיולי תצפית לאיתור המינים העיקריים שבשטח (על בסיס מידע מסקרים קודמים שבוצעו או נתונים שנאספו לגבי מינים הנמצאים בשטח מפלטפורמות קיימות, כמו המרכז הישראלי למדע אזרחי, iNaturalist או BioGis). סיורי ציפורים, חרקים, פטריות, צמחים, עקבות של יונקים וכדומה.
• סיורים בשעות שונות של היממה, כולל תצפיות לילה (המלצות מפורטות בפסקה הבאה) ולפנות בוקר. 
• פעילויות המשלבות טכניקות שונות לאיסוף נתונים, כמו תצפיות לילה (שימוש בזרקור, מלכודות אור לעשים, שביל טשטוש לאיתור עקבות), שימוש במצלמות שביל (מצלמות רגישות לתנועה), הקלטה אקוסטית של עטלפים וצפרדעים, שימוש במלכודות (עבור מכרסמים בחולות, מלכודות חרקים), סיור צלילה ושנירקול אם נמצאים בחוף הים.
• פעילויות הפגתיות להעשרה, כמו הרצאות על מאפייני השטח או על מינים ספציפיים.
• משימות בשטח, כמו למצוא סימנים ועדויות לנוכחות מינים (למשל נוצות, קונכיות, עלים, זרעים ופירות) שאפשר להביא ולבקש עזרת מומחה לזהות במתחם הפעילות באתר.
• פעילויות מותאמות למשפחות וילדים – שעת סיפור, צפייה בסרט טבע וכדומה.
• פעילויות לזיהוי מינים עם המומחים במחנה הבסיס (המלצות מפורטות בהמשך).

סקרי לילה מודרכים (“ספארי לילה”) בהם ניתן לצפות בעטלפים, עשים, יונקים קטנים, פרוקי רגליים יבשתיים, רכיכות וצפרדעים, הם מהפעילויות המרגשות ביותר בביובליץ, אבל נדרשות עבורם היערכות וזהירות רבה בשל סיכונים בטיחותיים. יתכן שעדיף לאפשר סיורי לילה רק למובילי סקרים ולמתנדבים מיומנים או להגביל את מספר המשתתפים בפעילויות אלו. ודאו שלמשתתפים יש פנסים או פנסי ראש או ספקו להם עששיות. כדאי שהמובילים ילבשו אפוד זוהר שיקל על זיהויים. הדגישו למשתתפים ולמובילים את כללי הבטיחות ובדקו שלא יוצאים לבד – תמיד בזוגות או בקבוצות קטנות. האירו את מחנה הבסיס על מנת שיהיה קל לזהות אותו ולחזור אליו ובכל מקרה הקפידו שתמיד יהיו מספר אנשים במחנה הבסיס גם בלילה, כך שלא יהיה נטוש. אם קיימת פעילות לילית בשטח החליטו מראש אם תרצו לאפשר למתנדבים לישון בשטח ולהקים אוהלים לשם כך. אפשר להזין את התצפיות ולזהות מינים גם בלילה. זה יהיה נהדר לספק סיכומי מינים עדכניים בתחילת היום השני לביובליץ. עם זאת, ודאו שכולם יקבלו מספיק מנוחה!

אפשר לחזור על סקרים רבים לאורך כל האירוע, כך שהמשתתפים שמגיעים לביובליץ בזמנים שונים יקבלו טווח של פעילויות מהן ניתן לבחור. כמובן, עדיף לפזר את הסיורים בחלקים שונים של האתר על מנת להימנע מתצפיות כפולות. אפשר לעודד משתתפים להשתתף במספר סיורים בעזרת תמריצים כמו מדבקות או תגים (לא רק לילדים!) למי שהשלימו פעילות אחת או יותר.

יתכן שיהיו מומחים שירצו לערוך סקרים בשטח גם ללא קבוצה ומשתתפים, משום שקשה גם לאסוף תצפיות וגם להדריך בו זמנית. אפשר לארגן משמרות או להכריז על סקרים שסגורים לציבור.

היערכו גם לעידוד סיורים עצמאים של מתנדבים ודיווחים ללא מומחה מוביל. ודאו שהנתונים הנאספים באופן עצמאי עומדים בהיתרים שקיבלתם. הכינו שבילי הליכה ברורים ומשולטים למסיירים העצמאיים.

תכננו מערכת להרשמה לביובליץ כולו ולאירועים שהוא כולל. למשל מערכות לרישום לאירועים כמו Ticks, Save The Date, Eventbrite או TryBooking, או טופס גוגל פשוט. הרשמה מוקדמת תסייע בהיערכות לקראת האירוע מבחינת מספר משתתפים צפויים וכן תאפשר לעדכן את המשתתפים בנדרש לפני האירוע (למשל ביטול בשל גשם או עומס חום, הנחיות לציוד שיש להביא או הורדת אפליקציה והרשמה אליה מראש).

תקציב

הכינו מסגרת תקציבית לאירוע. התקציב של הביובליץ יכול להשתנות באופן משמעותי בהתאם לקנה המידה של האירוע, המטרות שלו, השותפויות שניצור לניהול האירוע, רמת מענקי התמיכה או החסות שנקבל.

הארגונים השותפים והספונסרים יכולים לספק כסף, משאבי אנוש או ציוד. אם תצליחו לקבל את התמיכה הזו תוכלו להגדיל את היקף הביובליץ או לחסוך את התקציבים שלכם. אולי תשקלו גם לבקש השתתפות במחיר סימלי על מנת לכסות הוצאות ולהבטיח השתתפות (פעמים רבות אנשים נרשמים לאירועים חינמיים אך לא מגיעים).

תקציב מוגבל לא אומר שלא ניתן לקיים ביובליץ בהצלחה. ניתן להשתמש ביישומים בחינם, כולל iNaturalist, ולהיעזר בשותפים לתרומה או השאלה של ציוד. עסקים מקומיים עשויים לתרום כיבוד וניתן לבקש תרומה מעסק מקומי להדפסה של באנר, תוכניית האירוע, מדבקות או פריטים לקידום הביובליץ. פעילות רבה יכולה להתקיים בהתנדבות של אנשים מהקהילה, כמו עיצוב, שיווק מקומי וכדומה. נסו למנף פעילויות קיימות – מיתוג משותף בפרסומת או תיאום אירועים עם ארגונים אחרים.

חלק מהציוד ניתן לשימוש חוזר, אז שקלו אם ההשקעה הראשונית בעלת ערך, בפרט אם בכוונתכם לארגן ביובליצים רבים. בקשו מהמשתתפים להביא בקבוקי מים לשימוש חוזר וודאו שיש ברזים או מיכלי מים למילוי במידת הצורך במקום לקנות בקבוקי מים.

אילו משאבים בסיסיים נדרשים לביובליץ? 

• הקמת מחנה בסיס – הצללה, שולחנות, כיסאות, שירותים ניידים, תאורה, גנרטורים, ערכות עזרה ראשונה, מזון ומים למתנדבים (ראו פירוט בנפרד).
• ציוד IT – מחשבים וטאבלטים, מדפסת, מצלמות, מקרנים, Wi-Fi.
• ציוד מדעי וסקרים – מיקרוסקופים, פנסים, רשתות, מיכלי דגימות, מגשי מיון, ספרי זיהוי, מלכודות, מצלמות (ראו פירוט בנפרד).
• קידום – פרסומות, באנרים, חומרי פרסום מודפסים כמו פליירים או חולצות טריקו.
• כוח אדם – עלויות מומחים מרכזיים, נסיעות ולינה למדענים מבקרים, צוות ניהול של האירוע, תומכי IT, אבטחה, עזרה ראשונה.

פרק 2: גיוס פעילים

גיוס מומחים מובילים

תזדקקו לצוות מגוון של אנשים וארגונים כדי להשיג תוצאות משמעותיות ולהפיק את המיטב מהמשאבים והיכולות שבידיכם. חיוני לפעול בקרב קבוצות מקומיות ועם שותפים פוטנציאליים כבר בתהליך התכנון.

חשוב מאוד לתאם עם חוקרי טבע, מדענים וחובבים מומחים ובפרט כאלו שיש להם מומחיות במגוון הרחב האפשרי של מינים שניתן למצוא באתר שנבחר. כדאי לברר על מומחים גם בקרב קבוצות אתניות מקומיות, מוזיאונים, אוניברסיטאות, אגודות טבע, קבוצות קהילתיות, מועצות ורשויות, רשות הטבע והגנים, ארגוני סביבה, מנהלי שטחי טבע, ועדות איכות סביבה מקומיות, מרכזי חינוך ומתנ”סים, מרכזי חינוך סביבתי ומרכזי מבקרים. המומחים שתגייסו יהיו מובילי הביובליץ – הם יפגשו עם המתנדבים והמשתתפים וידריכו אותם על אופן איסוף התצפיות וזיהויין. שאפו להזמין מומחים למגוון טקסות על מנת להגדיל את מספר המינים שיזוהו וליצור אירוע מגוון ומעניין למשתתפים.

הביובליץ הוא הזדמנות ייחודית עבור ילדים ומבוגרים לעבוד לצד ביולוגים, אקולוגים, אנטמולוגים, צפרים, בוטנאים או כל סוג אחר של חוקרים. סטודנטים למחקר יכולים גם הם לסייע בהדרכה ועל הדרך לתת השראה למשתתפים לקריירה עתידית בתחום. כדאי מאוד לאתר ולהזמין גם תושבים ותיקים בעלי ידע תרבותי אותנטי על המקום, שיוכלו לספר מזכרונותיהם, להציג את ההיסטוריה של אתר הטבע ושל המגוון הביולוגי בו, ולתרום מהידע התרבותי הייחודי להם.

גם חובבי טבע מתמחים (כגון צפרים, חובבי פרפרים) יכולים לתמוך ולסייע בביובליץ. הם מבלים את זמנם הפנוי בלמידה על צמחים או בעלי חיים ויכולים לחלוק את המומחיות שלהם על המינים בסביבה המקומית.

האינטראקציה בין המומחים המובילים לציבור היא האטרקציה המרכזית של הביובליץ, אז כדאי לתמוך בהם היטב:

• העזרו בהם כדי להבין איך ניתן למצוא מינים בבתי הגידול השונים. החליטו יחד אילו סקרים לערוך, אילו נתונים לאסוף ובאיזה אופן. בקשו מהמומחים הנחיות מפורטות לגבי אופן איסוף הנתונים וציוד נדרש. בדקו אם יצטרכו סיוע כמו עוזרים לסקר, נושאי ציוד, הקלטה, צילום וכד’.
• תאמו איתם ביקורים מקדימים באתר ותנו להם כמה שיותר מידע ותמיכה על מנת לערוך את הסקרים שלהם ביעילות.
• העזרו בהם לאסוף מידע על סקרים קודמים באתר או מינים שעשויים להימצא בשטח. אולי חלקם ירצו את רשימות המינים שניתן למצוא בשטח – ניתן להפיק אותן ממסד הנתונים של המרכז הישראלי למדע אזרחי.
• הסבירו להם על התוכנית ולוח הזמנים של האירוע על מנת שיכירו את הפרטים ויוכלו גם להשיב לשאלות של משתתפים כנציגים של האירוע.

מניסיון של מארגני ביובליצים מהעולם, מומחים מובילים נהנים מאוד לשתף את הידע שלהם וכמעט כולם נרתמים לתרום את כישוריהם ומומחיותם.

כמה טיפים שיוכלו לסייע במאמצי גיוס המומחים:

• הציעו לכסות את ההוצאות שלהם (כמו נסיעות ומזון).
• אפשרו להם לקדם את הארגון שלהם במהלך האירוע, למשל עם דוכן או פעילות.
• ספקו להם חולצה לאירוע, זה גם יעזור להבדיל בין מתנדבים ומארגנים לבין הציבור.
• שלבו פעילות חברתית עבור המומחים המובילים, כגון תערוכה או פיקניק לאחר האירוע.
• תנו להם גישה חופשית לכל הרשומות של המינים הלא רגישים.
• תנו להם קרדיט בדוח שתפיקו ותפרסמו על מנת להראות מה הושג באירוע. זה יאפשר להם לדעת שהמאמצים שלהם זכו להערכה ושזכו להשתתף בעשייה ראויה.

הביובליץ יכול להצליח גם אם לא תצליחו לגייס מומחים – ניתן ללמוד בשטח באמצעות כלים לזיהוי תמונה ובינה מלאכותית דרך אפליקציית iNaturalist, ללא הדרכה ישירה של מדען מיומן. בכל אופן תצפיות שהועלו ל-iNaturalist נבדקות על ידי משתמשים אחרים.

אתרו מתנדבים שירצו לתמוך באירוע. הם יוכלו לסייע במגוון תפקידים, למשל:

גיוס מתנדבים

• הקמת מחנה הבסיס ומתקנים נוספים ופירוקם בסיום האירוע
• עמדת ההרשמה – מענה לשאלות המשתתפים, מתן עדכונים לגבי התכניות והפעילויות, הרשמה לאירועים
• קייטרינג – עזרה בהכנת האוכל והגשתו לאורך כל האירוע
• עוזרים למומחים – עזרה ברישום נתונים או צילום דגימות
• צלמים – צילום האירוע והסקרים
• דיווח – סיוע בהסבר לגבי התקנת אפליקציות, אופן הדיווח והזנת נתונים, הזנת טפסים המגיעים מסקרים וכיו”ב
• עזרה ראשונה – סיוע לטיפול בבריאות ובטיחות האנשים באירוע
• הערכת האירוע – סיוע בהפצה ואיסוף של טפסי משוב למומחים, למתנדבים ולמשתתפים

תמיד יחסרו מתנדבים במהלך ביובליץ, אז בררו מראש אילו תפקידים המתנדבים מעדיפים ומרגישים בהם הכי בנוח. חלק יאהבו לדבר עם אנשים, חלק יאהבו לערוך סקרים וחלק יאהבו להזין נתונים. כדי להבטיח שהמתנדבים לא יתעייפו במהלך הביובליץ, כדאי להציע להם להצטרף לסקרים ולפעילויות ומראש ליצור משמרות של 3-4 שעות (או זמן קצר או ארוך יותר, בהתאם למספר המתנדבים). קחו בחשבון שהפעלת פעילויות מובנות עם הציבור היא מאוד מתגמלת אבל עשויה להיות גם מעייפת. לכן כדאי להחליף בין משימות מתנדבים.

גיוס משתתפים

הציבור הרחב הוא קהל יעד מצוין לגיוס משתתפים. בביובליץ אפשר להשתתף בכל גיל. כדאי להיעזר בשותפים שלכם וכן לפנות לארגונים מקומיים, לרשות המקומית, לפעילי סביבה, דרך קבוצות ווטסאפ או פייסבוק מתאימות וכו’ כדי להפיץ הזמנה ולפרסם לקהל היעד הרלוונטי. שקלו את האפשרות לכלול קבוצות בתי ספר, ארגוני נוער, אוניברסיטאות, מוזיאונים, גני חיות, גנים בוטניים ומרכזי טבע סמוכים.

אם נכוון היטב, ביובליץ יכול להפגיש קבוצות מגוונות מהקהילה ולתרום להון האנושי שלה. המשתתפים עשויים לפתח תחושת שייכות בזכות ההשתתפות במדע ובפעילויות לשימור הטבע המקומי שלהם, ולקדם מודעות ושינויים בהתנהגויות להגנה יעילה על הטבע.

אפשר גם לכוון לקבוצות שקשה בד”כ לרתום לאירועי טבע מסוג ביובליץ, כמו בני נוער, קשישים, בעלי מוגבלויות. כדאי לפנות למובילים של קבוצות אלו כדי להרחיב את המגוון החברתי של משתתפי האירוע.

כוונו להזמנת משתתפים מתוך קבוצות חברתיות קיימות, כגון קבוצות חניכים או מדריכים בתנועות נוער, קבוצות קהילתיות (רוטרי, פעילי עמותות), קבוצות הליכה וריצה, מועדוני צלילה, קבוצות אומנות וכו’. אולי כדאי להתאים פעילות ספציפית לקבוצות כגון ספארי רכיבה על אופניים עבור קבוצת רכיבה, או מפגש עם אמנים לפעילות אומנות בהשראת הטבע המקומי. הכרת הדמוגרפיה של האזור יכולה גם לעזור בתכנון סקרים ופעילויות כך שיתאימו לציבור הרחב ובפרט לאלו שגרים בקרבת מקום.

כדאי לשקול ליצור קשר ולהזמין סטודנטים ומתלמדים שלימודיהם כוללים מרכיב של התנסות מעשית. לכן כדאי לברר על ארגוני סטודנטים או פקולטות רלוונטיים באוניברסיטאות ומכללות סמוכות.

לגבי פרסום לקהל הרחב, ראו את סעיף “פרסום האירוע ושיתוף מידע” בפרק היערכות לאירוע.

גיוס תלמידים

אפשר לשקול הזמנת תלמידים מבתי ספר סמוכים – ביובליץ הוא דרך מצוינת לעודד צעירים לעסוק בטבע וללמוד דברים חדשים בדרכים שאינן חלק מפעילויות בית הספר הרגילות שלהם. במקרה כזה, יש סיכוי גבוה שתלמידים שהשתתפו מטעם בית הספר ביום הראשון של האירוע יחזרו עם ההורים שלהם ביום שאחריו.

כדאי להבין את האינטרסים והמוטיבציה של המורים משום שהמוטיבציה שלהם תהיה גורם משמעותי אם הכיתה שלהם תגיע או לא. הרבה פעמים פעילויות שמתאימות לתוכנית הלימודים וליעדי הלמידה ימשכו יותר את בתי הספר, כך שכדאי להכיר אותם, לתכנן בהתאם ולהתאים את הפעילויות המוצעות לבית הספר.

חשוב לעדכן את בתי הספר זמן רב מראש על מנת שייערכו מבחינת ליווי של מורים, קבלת אישורי הורים, ארגון הסעות, ציוד וכד’. כדאי גם לארגן עבור התלמידים משבצות זמן ייעודיות במסגרת האירוע. קחו בחשבון שיתכן שיידרשו סיורי הכנה מקדימים עם המורים לשם היערכות, ושהמורים ישמחו אם תכינו עבורם חומרים מקדימים (כמו הערכת סיכונים, אישורי הורים – בפרט אם בכוונתכם לפרסם תמונות עם תלמידים, פעילויות הכנה לתלמידים וכד’). יתכן שניתן יהיה לעבוד עם גוף מקומי לחינוך סביבתי, מרכז חינוכי או מוזיאון שיכול לבצע בשטח פעילות מותאמת לתלמידים מתוך המומחיות והניסיון שלו והיכרות עם ההקשרים לתוכניות הלימודים. יש לוודא שהמומחים המובילים באירוע מרגישים בנוח לעבוד עם קבוצות מבתי ספר. כדאי לתכנן איתם את התוכן הייעודי לתלמידים ולבדוק אם נדרשת תמיכה נוספת. חשבו איזה גודל של קבוצות יהיה מיטבי – אולי כדאי לפצל כיתות לקבוצות קטנות יותר (כ-10 תלמידים) על מנת להקל על הניהול וכדי שהתלמידים יזכו לחוויה טובה יותר.

מבחינת תוכן, חשבו על היבטיים מדעיים כגורם שמושך את בתי הספר: הביובליץ יכול לאפשר להדגים את השיטה המדעית על ידי הזמנת התלמידים להעלות השערות, או הצגת השערות שעל התלמידים לבדוק. אפשר למשל להציע פעילות שבה ישוו את המגוון הביולוגי של שני בתי גידול שונים באתר. הציגו להם את הסקרים כדי שתהיה להם הבנה של הסקרים שהם יערכו במהלך הפעילות והכירו להם את המונחים המדעיים הרלוונטיים. בזמן פעילות השטח של התלמידים ספקו מידע וכלים עבור מתודולוגיות שונות לסקר כגון ציוד לאיסוף, מדריכים ורשימות מינים. רצוי שבתי הספר יעבדו מראש עם התלמידים כהכנה לאירוע, כך שניצול הזמן בפעילות יהיה מיטבי. רצוי גם להכין מראש הצעות לפעילות סיכום שמורים יוכלו לבצע בבית הספר, למשל תיעוד של הסיורים או ניתוח של הממצאים והסקת מסקנות. אפשר גם לשקול לערוך סקרים עם המומחים המובילים בתוך שטחי בית הספר, אם רלוונטי לאזור הנבחר.

גיוס מזהים

יש לזהות את התצפיות לפני שהן נספרות בביובליץ. לכן יש לעודד את המתנדבים לדווח תצפיות הניתנות לאימות באופן עצמאי (כלומר תצפיות עם תמונות טובות) במקום להתעסק בזיהוי בשדה. המזהים והמתנדבים יוכלו לתרום לתהליך הזיהוי לאחר הביובליץ.

גיוס מזהים מיומנים כדי לסקור ולאשר תצפיות הוא דרך מצוינת להפעיל חוקרי טבע ומדענים שלא יכולים להגיע לביובליץ, להאיץ את קצב הזיהוי ולהגדיל את מספר התצפיות המזוהות בביובליץ. שילוב של חוקרי טבע מיומנים עם ידע מקומי ומומחים ממוזיאונים, אוניברסיטאות או מוסדות אחרים יוצר צוות זיהוי אידיאלי. כשלב ראשון, תוכלו למשל להכיר מזהים שמבצעים זיהויים ב-iNaturalist.

פרק 3: היערכות לאירוע

היערכות להעלאת תצפיות ב-iNaturalist

פתחו פרויקט אוסף לביובליץ ב-iNaturalist והזמינו את המשתתפים להצטרף אליו. ההודעות והיומן בפרויקט מאפשרים לכם להוסיף עדכונים ולשלוח הודעה לחברי הפרויקט. אפשר גם לתייג אנשים בפוסטים בפלטפורמות אחרות של מדיה חברתית.

יש לוודא שהמשתתפים מבינים את התפקיד שלהם באיסוף מידע על מינים, ואת אופן ההשתתפות והדיווח של תצפיות כך שיהיו ניתנות לזיהוי (מידע הכרחי – תמונה, מקום, תאריך ושעה). לכן, אם אתם משתמשים ב-iNaturalist חשוב להסביר על השימוש באפליקציה לאנשים שלא מכירים אותה וכדאי לגייס גם מתנדבים שמנוסים ב-iNaturalist. הסבירו להם היכן יהיה אפשרי לראות את התוצאות בהמשך. רצוי להזמין צלמים חובבים בעלי מצלמות עם עדשות מאקרו ועדשות מוקד ארוך (זום), כך שציפורים ויצורים זעירים יזכו לייצוג טוב. ודאו שהם מאשרים שימוש בתמונות שלהם, אפשר לוודא זאת בשלב ההרשמה.

קחו בחשבון שקשה להכיר לאנשים את iNaturalist (או פלטפורמה אחרת) ואת השימוש בה במהלך האירוע. רצוי לעזור למשתתפים לפתוח חשבון, להכיר את האפליקציה ולדווח תצפיות עוד לפני שהביובליץ מתחיל. אפשר למשל לבצע הרשמה לאירוע וכך לאסוף כתובות מייל או מספרי טלפון, ולשלוח מראש הנחיות במייל או בווטסאפ. בכל מקרה כדאי להדגים למשתתפים במהלך הביובליץ את השימוש באפליקציה ואת אופן העלאת התצפיות ולתת להם להתנסות בכך לפני שיוצאים לסיור בשטח.

חשוב לוודא שהנתונים שנאספים מגיעים בסופו של התהליך למאגר הנתונים של המרכז הישראלי למדע אזרחי.

העברת התוצאות של הביובליץ חזרה למשתתפים היא דרך מצוינת להודות להם ולהביא את האירוע לסיום. ל-iNaturalist יש מספר כלים שיעזרו לכתוב דוח ולשתף אותו עם המשתתפים, למשל פרסום בלוג (הבלוג יופץ רק בקרב משתתפים שנרשמו לפרויקט הביובליץ).

היערכות מבחינת ציוד

לעיתים נדרש ציוד בנוסף לטלפון הנייד, למשל: משקפות, זכוכיות מגדלת, מצלמות בעלות עדשות מוקד ארוך, סרטי מדידה, לוחות כתיבה, קופסאות שקופות להחזקה זמנית של בעלי חיים, רשתות ללכידת חרקים, ציוד למלכודות אור, מנורות כספית או אולטרה סגולות לתצפיות לילה, בינוקולרים או מיקרוסקופים לצפיה באורגניזמים קטנים במיוחד.

כדאי מאוד להצטייד במדריכים כתובים או מצולמים שיסייעו בזיהוי המינים כמו סדרת מדריכי הכיס “טבע ישראלי” וספרים בנושא.

הכנת מחנה בסיס בשטח הביובליץ

באירועי ביובליץ רבים יש מחנה בסיס – מקום פיזי של התכנסות לפתיחת האירוע או לרגעי השיא שלו. שם אפשר לתת הסברים על הביובליץ, להציג לוחות זמנים ולהדריך על השימוש באפליקציות שתבחרו. ניתן למקם שם לוח או צג המחובר ל-WiFi שיציג את ספירת המינים.

במחנה המשתתפים יפגשו מדריכים או יתארגנו לקבוצות נושאיות כדי לצאת אל השדה ביחד. מומחים, חוקרי טבע ומשתתפים יכולים להתאסף שם ולנוח כמו גם לזהות, להתבונן, לצלם, להעלות או להוריד נתונים, ולהציג כל דבר הקשור לביובליץ. שם גם ניתן לפנות לציבור עם הודעות על פעילויות עבור קבוצות גיל שונות.

המפתח לביובליץ מוצלח הוא מחנה בסיס פעיל, מאורגן היטב ונגיש המשמש כמוקד והלב של האירוע. מנקודת מבט של ניהול האירוע, מחנה הבסיס צריך להיות:

• מסביר פנים, בטוח, מאובטח וקל לניווט
• במיקום מרכזי בתוך שטח הפעילות ושיכלול בניין או אוהל כנקודת מפגש מרכזית
• קל למציאה ונגיש לציבור, קרוב לחנייה או לתחבורה ציבורית
• עם גישה נוחה למזון (מסעדות, מטבח) ולשירותים (זמינים 24 שעות אם האירוע מתקיים בלילה)
• מחובר לתשתיות הדרושות – חשמל (או גנרטורים ניידים) לתאורה ומתקנים, אינטרנט או WiFi
• כולל פתרונות לבעיות אפשריות כמו מזג אוויר ואבטחה

המחנה יכול להיות קטן כמו שולחן מתקפל או גדול כמו כיתה, אפשר להשתמש בביתן מקורה או להקים אוהל ארעי. הכל בהתאם לגודל האירוע ולמטרותיו. אם להערכתכם לא נדרש מחנה בסיס כזה, אפשר במקום זאת לתאם מקום מפגש אחרי הביובליץ כמו ספרייה או בית קפה קרובים. כדאי לשקול לבחור מקום שבו ניתן להקרין על מסך, לדון בתוצאות, וכן להדריך משתתפים בהעלאת תצפיות וזיהוי מינים.

אל תשכחו לחשוב על חניה, שירותים, מקור מים, עמדת עזרה ראשונה, עמדת חפצים או ילדים אבודים, מטף וציוד נגד שריפות, קופסת ציוד חשוב (כגון ג’ל לחיטוי, קרם הגנה, ספריי נגד יתושים וחרקים, שקיות אשפה, סרטי סימון, חוטים וחבלים, מספריים, מדבקות) ושאר צרכים חיוניים סביב מחנה הבסיס. הכינו תיקיית מסמכים שתהיה במחנה ותכלול מסמכים חשובים ומידע שימושי, כמו לוח זמנים, מפות, הערות תדרוך, מסמכים של חברת הביטוח, רישיונות ואישורי אתיקה (למשל רשיונות מחקר מרשות הטבע והגנים, אישורים של המומחים המובילים המעידים שיש להם היתר לסקרים שהם רוצים לבצע – כמו רישיון טיבוע ציפורים). דאגו שתהיה במחנה רשימת אנשי קשר לשעת חירום, כולל מספרי טלפון של הצוות המארגן, המומחים והמתנדבים.

תחנות ופעילויות שמתאימות לביצוע במחנה הבסיס

דוכן מידע והרשמה
בדוכן ימסרו כל הפרטים על הביובליץ. ודאו שאנשי הצוות והמתנדבים שנמצאים שם הם אנשי תקשורת טובים ומעודכנים היטב במתרחש. בתהליך הרישום יש לאסוף מהמשתתפים פרטי התקשרות וכתב ויתור חתום (בהקשר ביטוחי או לשם אישור שימוש בתמונות). ניתן לבצע שם הדרכות למצטרפים חדשים ולתת הנחיות לגבי האירוע על מנת לעודד השתתפות בסיורים ובאיסוף תצפיות.

מפה ולוח זמנים
הכינו מפה וסמנו בה את אזורי הסקר ביחס למיקום מחנה הבסיס. הציבו את המפה ליד לוח הזמנים של האירוע, כך שכולם יוכלו לראות מתי ואיפה הפעילויות יתקיימו.

אזור לזיהוי ולמידה על מיני צומח ובעלי חיים
אזור זה יכלול כוח אדם מלומד וציוד הנדרש לזיהוי, כגון מדריכי שטח, מיקרוסקופים, מצלמות ומחשבים ניידים עם גישה לאינטרנט. כדאי שיהיו משאבי זיהוי שונים, ממדריכי תמונות עם למינציה ועד ספרים מקצועיים ומשאבים מקוונים, כמו הפורטל של המרכז הישראלי למדע אזרחי ו-iNaturalist. אפשר גם לבחור מיני מפתח שישמשו כדוגמיות להתבוננות לצד המדריכים. אפשר להיעזר לזיהוי בקהילה מקוונת של חוקרי טבע וטקסונומים (למשל בקבוצות פייסבוק ייעודיות). חשוב לתאם מומחים ומתנדבים שיסייעו בזיהוי ביום האירוע. חשוב להיערך עם הרבה קערות פלסטיק, מגשים וזכוכיות מגדלת. אזור זה יכול לכלול תצפית והסבר על מיכל עם מים ובו אורגניזמים שנאספו מבתי גידול לחים (אם רלוונטי). מיקרוסקופים תמיד מעוררים עניין רב, במיוחד אם מקושרים למחשב נייד, מסך או מקרן המאפשרים להציג תצפיות בהגדלה ולהסביר מה רואים למשתתפים רבים. כמו כן ניתן להציג ניתוח דגימות, למשל של אדמה, חול או מים. לא לשכוח שיש לדווח על הממצאים בטפסים או בפלטפורמות המקוונות ולוודא שמי מהמומחים, המתנדבים או המשתתפים דואגים לכך לאחר תהליך הזיהוי.

אזור לדיווח תוצאות והצגת ממצאים
אפשר להשתמש בלוחות מחיקים, או אם משתמשים בפורטל נתונים מקוון עם נתונים חיים עדיף להשתמש במקרן או במסך כדי להציג תוצאות בזמן אמת. זכרו שלשימוש במקרן דרוש חושך יחסי. הביאו סורק קטן וקורא כרטיסי זיכרון אם נדרשת דיגיטציה של מחברות ותמונות של דגימות שנאספו (או סריקות לאצות וצמחים).

אזור מנוחה והתרעננות
מארגנים ומתנדבים יצטרכו מקום לשבת,לנוח ולהתרענן בין סקרים, במיוחד אם הם עובדים בלילה. יתכן שבתי קפה מקומיים יתנו מענה לצרכי המשתתפים (הקפידו להודיע להם מראש על האירוע). בדקו שיש מקום מאובטח שבו ניתן להשאיר ציוד פרטי של הצוות והמתנדבים או ציוד שלא משתמשים בו.

פעילויות נוספות
דוכנים הקשורים לחיות בר המציגים קופסאות אוספים, פוחלצים, גולגלות וכיו”ב. כדאי לברר עם מוזיאון הטבע אם ניתן לקבל בהשאלה או בהדרכה של הצוות החינוכי של המוזיאון.
פעילויות כמו בניית תיבות קינון לציפורים או בתי מלון לחרקים, כבישת פרחים, ציורי פנים ומלאכות. פעילויות אלו יסייעו בשבירת הקרח, יעודדו השתתפות ויתנו מענה לילדים צעירים.
תחרויות – צילום או ציור חיות בר, ניחוש מספר המינים שיימצאו, ועוד.
במה לאגודות וארגוני סביבה מקומיים (למשל קבוצות פעילי סביבה, אגודות טבע) – לעודד ארגונים ליצור פעילויות ותצוגות מעניינות.

רעיונות נוספים לפעילויות יכולים לכלול תחרות צילום, ציד אוצרות לעודד אוספים של קונכיות, זרעים, עלים או עדויות לא מוגנות דומות של מינים שיש להמיר לרשומות מאוחר יותר, אירועי ציור בטבע וכו’.

תכנון בטיחות והיערכות למקרי חירום

כמו כל פעילות בחוץ, ביובליץ דורש בטיחות והיערכות לשעת חירום. בריאות ובטיחות המארגנים, מובילי הסקרים, המתנדבים והציבור שמשתתף בביובליץ צריכות תמיד להיות בעדיפות העליונה. כמארגני האירוע חלה עליכם חובת זהירות.

אמצעי הבטיחות תלויים במספר המשתתפים ובמיקום של הביובליץ, אבל באופן כללי יש להיערך להחזיק ציוד עזרה ראשונה, מים ותחבושות בהישג יד למקרה של פציעות קלות במקום. כדאי לשכור את השירותים של מגיש או מגישת עזרה ראשונה או לברר אם יש כאלה בין המתנדבים או בצוות. כדאי שמובילי הסקרים יקחו איתם ציוד עזרה ראשונה בסיסי.

הגנה על ילדים ומבוגרים פגיעים היא צורך ואחריות חברתית חשובה. הכינו מדיניות כתובה להגנה על ילדים, ציינו בבירור באירוע ובטופס ההרשמה שילדים חייבים להיות מלווים בהורה, מלווה או מורה בכל עת, וודאו שקיים נוהל ילד אבוד ושהנוהל מועבר למשתתפים.

מצבי חירום

כדי להבטיח אירוע בטוח ומהנה, הכינו את המתנדבים והצוות כך שיהיו מודעים לאמצעי הזהירות ולפעולות הנחוצות לטיפול במצבי חירום. אם תלמידים או מטיילי משרד החינוך משתתפים באירוע יש לתאם מול מוקד טבע או מול קצין או קצינת בטיחות מקומיים ולפעול לפי הנחיותיהם.

היו מוכנים ותקשרו נהלים למקרה חירום: הכינו מראש תרחישים פוטנציאליים של מקרי חירום ותגובות; כתבו מסמך ברור כך שלצוות המארגן ולמתנדבים יהיה ברור מה לעשות במקרה חירום, כולל אופן פינוי האתר; והכינו טופס דיווח על תאונות ותקלות כך שתוכלו לתעד כל מה שהתרחש, איך אנשי הצוות הגיבו ואילו אמצעים ננקטו כדי למנוע את הישנות האירוע. אם אתם מתארחים באתר מסודר כמו גן לאומי, יש לשוחח עם הנהלת האתר כדי לקבוע את תגובתם המתוכננת למצבי חירום, כולל נהלים לפינוי משתתפים או אנשי צוות במקרה של פגיעה.

תנו לכל מובילי הסקרים מספרי טלפון לשעת חירום. בדקו אילו מכשירים נדרשים בשטח שלכם – האם טלפון רגיל יעבוד או שנדרשים מכשירי קשר, מכשירים עם אפשרות זיהוי בשעת חירום, טלפונים לוויניים וכדומה.

בדקו את הביטוח הנדרש לארגון הפעילות וודאו שאתם מבוטחים לאירועים שונים (כמו תביעה במקרה של פציעה).

הערכת סיכונים

חשוב להבין את הסיכונים האפשריים ולפעול להפחתתם באמצעות הכנת הערכת סיכונים, הן לאירוע בכללותו והן לכל פעילות או סקר. לשם כך יש לזהות סיכונים אפשריים עבור המיקום והפעילות (כולל בעלי חיים ארסיים, סיכונים עונתיים כמו שריפות או הצפות ומאפייני שטח בעייתיים כמו מים עמוקים, בורות או צוקים), להעריך כיצד הם עלולים לפגוע במארגנים, במתנדבים או בציבור המשתתפים, ולהעריך את הסבירות שהם יקרו.

השלב האחרון הוא להגדיר וליישם אמצעי זהירות שימנעו לחלוטין את הסכנות הללו או יפחיתו את הסבירות שהם יקרו לרמות מקובלות. ודאו שכל מובילי הסקרים מכירים את הערכת הסיכונים בפעילויות שהם מובילים. הם יכולים להשתלב בהכנת הערכת הסיכונים או להיחשף להערכה שאתם הכנתם. הקפידו לתקשר את הסיכונים לפי הצורך, למשל: העבירו את הערכת הסיכונים לחברת הביטוח; תדרכו את המארגנים, המתנדבים ומובילי סקרים; תדרכו את המשתתפים לפני שהם מתחילים לסקור.

פעילויות בלילה דורשות שיקולי בטיחות נוספים: החליט מהו מספר המשתתפים הנכון או הבטוח לניהול; ספקו למשתתפים פנסים ואולי גם אפודים מחזירי אור או בקשו מהם להביא בעצמם; הכינו טופס התחלה וסיום שהמשתתפים נרשמים בו ביציאה לפעילות ובחזרה ממנה; אספו מספרי טלפון של משתתפים שיוצאים לפעילות לילית על מנת שתוכלו להתקשר אליהם אם לא יחזרו, והכינו תוכנית חירום למקרה שמשתתפים ילכו לאיבוד.

מוקד בטיחות

הקצו מבין הצוות או המתנדבים אחראי או אחראית על בריאות ובטיחות בביובליץ. ספקו חולצות או תגים לצוות ולמתנדבים כך שיהיה ברור מי מעורב בניהול הביובליץ ולמי יש אחריות. ודאו שמי שמאיישים את עמדת הרישום והמידע יודעים מי האחראי או האחראית לבריאות ובטיחות ויכולים להפנות אליהם בעת הצורך. ארגנו נקודת מפגש מרכזית במחנה הבסיס ששם יתקיים תדריך בטיחות לפני תחילת הפעילויות.

פרסום האירוע ושיתוף מידע

הקדישו זמן לתכנן כיצד לקדם את הביובליץ בצורה יעילה ככל האפשר. לפני הכנת תוכנית תקשורת חשבו על הנקודות הבאות:

מהם המסרים המרכזיים והעיקריים שאתם שואפים לקדם? למשל נוכחות באירוע, יצירת מודעות לביובליץ ולמדע אזרחי או בניית שותפויות בקהילה. הרעיון של ביובליץ בפני עצמו יכול להיות מסר מרכזי כחוויה מהנה ומחברת אל הטבע, תוך תרומה מדעית.

מהם הקהלים העיקריים עבור הפרסום התקשורתי? מה אתם יודעים על כל קהל ומהי הדרך הטובה ביותר לתקשר איתו?

מהם ערוצי התקשורת הרלוונטיים? חשבו על הכלים והערוצים המתאימים ביותר ליעדים שהגדרתם ולקהלי היעד, תוך התחשבות במשאבים הזמינים. למשל מדיה חברתית, ניוזלטרים אלקטרוניים, רשתות של גופים שותפים, עלוני מידע, ראיונות בתקשורת, כרזות וכו’. מדיה חברתית כוללת פייסבוק, טוויטר, קבוצות דיון באימייל, קהילות ובלוגים – כל אלו יכולים להיות שימושיים לפרסום. זכרו לכלול קישורים למידע מפורט באתר האינטרנט של הביובליץ. לפני פנייה לעיתונאים החליטו מהו הסיפור שלכם – עיתונאים מקבלים הרבה בקשות, אז הסיפור צריך להתבלט. סיפור טוב יהיה בעל עניין אנושי ורלוונטיות מקומית (לדוגמה, קהילות מקומיות שמעורבות בפעילות חיובית), ומתייחס לאירועים שהם חדשניים, הרפתקניים, המתרחשים בקנה מידה גדול או במיקומים מעניינים ובולטים. שקלו להזמין ידוענים לאירוע בתור גורם משיכה נוסף. ראו הנחיות לכתיבת הודעה לעיתונות. חשבו גם על ראיונות בתחנות רדיו מקומיות ובעיתונים מקומיים עם מובילי סקרים נעימים שיכולים לעורר השראה ועניין באמצעות סיפורים על התחביב שלהם.

תוכנית פעולה וציר זמן. יש לשקול את העיתוי הנכון לכל אחת מפעילויות התקשורת, כולל מה לפרסם לאחר האירוע, ומה חלוקת האחריות:

• תכנון מראש – זכרו שאנשים צריכים התרעה מספקת על מנת לכלול את הביובליץ בלוח הזמנים שלהם. קבעו את המועדים לתחילת פרסום והפצת ניוזלטרים ופוסטים. שימו לב גם לזמן הנדרש לעיצוב, הכנה והפצה של חומרים כמו לוגו, שלטים, באנרים, חולצות, פוסטרים ותוכניות עבור המשתתפים (אם נדרש). פרסמו באופן מקומי בשבועות שלפני הביובליץ באמצעות שלטים בספריות ובמרכזי קניות, באנרים במקום האירוע וכו’.
• ביום האירוע – ניתן למשל לחלק עלונים בסביבה הקרובה לאתר הביובליץ (חשבו האם באמת כדאי ונסו להימנע מבזבוז משאבים), או להכריז ברמקול מרכב נוסע על מנת לעודד תושבים ועוברי אורח להגיע. צרו באזז חי סביב האירוע באמצעות הרשתות החברתיות עם האשטאג ייעודי. היעזרו במתנדבים ובמשתתפים ליצירת מסה קריטית של פרסום ברשתות החברתיות.
• אחרי האירוע – תקשרו את סיכום המינים שנצפו, ממצאים מרגשים, סיפורים ומידע חשוב נוסף, כולל צילומים, לתקשורת ולרשתות החברתיות. בצעו הערכה לאפקטיביות של תוכנית התקשורת: אילו כלי תקשורת עבדו הכי טוב? היכן המשתתפים נחשפו למידע על האירוע? זה יעזור להשתפר בפעם הבאה.

הכינו מידע מודפס או דיגיטלי באתר בהתאמה לקבוצות השונות: מומחים מובילי סקרים, מתנדבים, בתי ספר ומשתתפים. המידע צריך לכלול:

• רקע על האירוע, כולל המטרות
• תוכנית האירוע – איפה (מפה), מתי, לוח זמנים של אירועים וסיורים, חניה, מקומות לינה, אוכל, מתקנים
• מידע על הסקרים – מדיניות איסוף, מילוי טפסים, מידע על מינים מוגנים או אזורים רגישים
• מידע ונהלי בטיחות – ציוד חיוני כמו כובע, מים, קרם הגנה, בגדים ונעליים מתאימים; מידע נדרש כמו איך להתמודד עם קרציות, נחשים, עכבישים וכו’. התייחסו לבעיות ספציפיות למקום האירוע. המידע הזה חשוב בפרט לאנשים שלא רגילים להיות בטבע.
• פרוטוקולים ואנשי קשר של עזרה ראשונה ומצבי חירום
• קישורים לאתרים רלוונטיים כמו פורטל הנתונים (iNaturalist), לאפליקציות בהן תשתמשו לדיווח, ולסרטוני הדרכה או הסברים לשימוש
•  פרטי הקשר של המארגנים
• הכרת תודה לארגונים השותפים, למממנים ולתומכים

פרק 4: ניהול יום האירוע

פתיחה

תחילת הביובליץ יכולה לעזור להכין את המשתתפים ולהבטיח שיש להם את הכלים והתמיכה כדי להצליח. חשוב להציג את הגוף היוזם והשותפים, את מטרות האירוע והתוצאות הרצויות, תוכנית ולוחות זמנים, את חשיבות ההשתתפות בסקרים וכמובן את ההנחיות להשתתפות (מפורטים דגשים בהמשך). אל תשכחו הסבר קצר על בטיחות והיכן נמצאים מתקנים כגון שירותים. כדאי להכין מצגת (אם רלוונטי). אם משתמשים בפלטפורמת iNaturalist, הציגו הדגמות לשימוש באפליקציה.

הנחיות להשתתפות

הסבירו למשתתפים על שלושת השלבים החשובים בתיעוד מגוון המינים בשטח – להבחין, לדווח ולזהות.

להבחין

על מנת להבחין במינים הנמצאים בשטח יש לסגל התבוננות איטית ומעמיקה, מקרוב ומרחוק, בעיניים חשופות או דרך עזרי הגדלה (משקפות, מצלמות, זכוכיות מגדלת). רצוי לצלם את המין במהירות לפני שימשיך בדרכו.

יש להימנע ככל האפשר מלכידת אורגניזמים לצורך צילום ולהעדיף לצלם אותם בסביבתם הטבעית. איסוף אורגניזמים, גם לצורך מחקר, עשוי להיות מותנה באישור של רשות הטבע והגנים, בפרט לגבי מינים נדירים או בתחום שמורות טבע. במקרה הצורך יש להגיש טופס להנפקת היתר מחקר ופגיעה בערכי טבע מוגנים.

הנחיות לצילום אורגניזמים שונים

מיקרואורגניזמים: יש להשתמש במיקרוסקופ, מצלמה דיגיטלית או Foldscope (מיקרוסקופ נייר מתקפל עם הגדלה שמאפשר לראות דברים זעירים כמו חיידקים ומיקרואורגניזמים, כמו גם דגימות גדולות יותר כמו חרקים, צמחים, בדים ורקמות. Foldscope יכול גם להתחבר לטלפונים ניידים לצורך הדמיה ועלותו נמוכה יחסית). חשוב לצלם מספר תמונות.

צמחים: יש לצלם תמונות של הצמח השלם או חלקים שונים כמו עלה, פרחים וזרעים.

ציפורים: חשוב להיעזר במשקפת או במצלמה עם עדשת זום. משתתפים יכולים להיעזר באפליקציית Merlin לזיהוי ציפורים ולהקלטת קולות הציפורים.

חרקים: במידת הצורך הנחו את המשתתפים לאסוף חרקים עם צלחת פטרי או כלי פלסטיק שקוף או עם רשת. אפשר לחפש חרקים המסתתרים בצמחים על ידי הנחת סדין מתחת לצמח וניעור הצמח באמצעות מקל. כדי למצוא מינים יושבי קרקע אספו צבר עלים למגש ומיינו עליו בעזרת זכוכית מגדלת. שימו לב שכתמים זעירים נעים יכולים להיות חרקים. השתמשו בעדשת מאקרו שניתן להצמיד לטלפון חכם על מנת ליצור תמונות מוגדלות של החרק כולו, בתוספת תקריבים של הראש, חלקי הפה והחלק האחורי. פרפרים ניתן לצלם בקלות יחסית גם כשהם לא נתפסים ברשת. לא לשכוח לשחרר את כל החרקים שנלכדו לצרכי צילום וזיהוי מבלי לפגוע בהם.

יונקים: לא קל לצפות ביונקים במהלך אירוע ביובליץ, אבל אפשר לאתר סימנים לנוכחותם כמו עקבות, גללים, פרווה וכיוב.

פטריות: הנחו את המשתתפים לצלם את הכובע, את הצד התחתון של הכובע, את הגזע ועל גבי המצע, כולל עלים בקרבת מקום.

אורגניזמים של בתי גידול לחים או ימיים: אם התקבל היתר של רשות הטבע והגנים, השתמשו ברשת דיג לאיסוף אורגניזמים באזורים רדודים. שימו את בעלי החיים בקערה או באקווריום עם מים באופן זמני. לא לשכוח להחזיר את בעלי החיים למקום ממנו נאספו בתום הצילום והזיהוי. צלמו בעזרת עדשת מאקרו המחוברת לטלפון הנייד.

לדווח

יש לכתוב בצורה מוקפדת את שם המין (אם ידוע), התאריך, השעה והמיקום. אפשר לכתוב בטבלה על גבי נייר מוצמד ללוח קשיח ולאחר מכן להעביר לטבלה דיגיטלית, אך עדיף ורצוי להיעזר בתוכנות ייעודיות כמו אפליקציית iNaturalist, שמדווחת אוטומטית את הפרטים החשובים לצד התמונה. תמונות של מינים שונים והקלטות של קולות של ציפורים, עטלפים או צפרדעים יכולות להיות גם הן חלק מאיסוף הנתונים. כדאי להסביר שבאופן זה מדענים, חוקרים, סטודנטים ואחרים יכולים לגשת לנתונים, לעבד אותם במפות ולנתח אותם כדי להתייחס לשאלות מחקר ולתאר תופעות מקומיות. לפיכך חשוב להדגים למשתתפים במהלך הביובליץ את השימוש באפליקציה הרלוונטית ואת אופן העלאת התצפיות, ולתת להם להתנסות לפני היציאה לשטח.

אם המתנדבים לא משתמשים ישירות באפליקציה, חשוב להזכיר להם להעלות תצפיות ל-iNaturalist לאחר האירוע. אפשר גם לתאם מפגש לאחר הביובליץ במקום קרוב, כמו בית קפה סמוך, או להזכיר להם להעלות כשהם מגיעים הביתה. אם הם מדווחים במחשב – תחילה יש להעלות את התמונות מהמצלמות למחשב ולאחר מכן להוסיף כתצפיות ל-iNaturalist. כדאי להיעזר במחשב נייד מחובר לאינטרנט כדי להדגים את התהליך במידת הצורך.

לזהות

השימוש באפליקציית iNaturalist לא מחייב זיהוי מיידי משום שכאשר יש תמונה ופרטים מזהים, כמו תאריך ומיקום, ניתן לזהות את המינים גם לאחר האירוע ובעזרת סיוע של קהילת iNaturalist. ל-iNaturalist יש גם כלי לזיהוי בעזרת בינה מלאכותית שעשוי להציע מספר אפשרויות מתאימות לתמונה שצולמה. אפשר כמובן להיעזר באפליקציות כמו Google Lens או אחרות שמבוססות בינה מלאכותית. בכל מקרה מומלץ להיעזר גם בשיטות המסורתיות לזיהוי מינים – אפשר לבקש מהמשתתפים להביא עימם ספרים או מדריכי כיס לזיהוי מינים בשדה או לספק להם עזרים מתאימים.

סיום

חגיגת האירוע

אופן הסיום של הביובליץ הוא חשוב. כדאי לסיים בהתרוממות רוח, עם מסר מכוון כלפי הצוות והמתנדבים על מנת לעורר בקרב המשתתפים והשותפים השראה ומוטיבציה להשתתף בעתיד באירועים דומים ובמאמצי מדע אזרחי, כמו גם להמשך אינטראקציות עם עולם הטבע ודיווח שוטף ב-iNaturalist. כדאי לחגוג את הסיום באופן יצירתי – אפשר אפילו לשלב הופעה של להקה מקומית או ריקוד ביובליץ!

העלאת תצפיות וזיהוי

האופן בו הצוות והמשתתפים יטפלו בנתונים בסוף האירוע ואחריו משמעותי לאיכות הנתונים ולשימוש בהם. אם אתם משתמשים ב-iNaturalist, כדאי לקרוא למשתתפים לזהות את התצפיות והמינים באפליקציה. זה חשוב על מנת להגדיל את איכות נתוני הביובליץ ואת כמותם. אם לא דיווחו בטלפון הנייד ויש WiFi באתר, אפשר להזמין את המשתתפים להעלות את התצפיות שלהם באמצעות מחשבים ניידים. המשתתפים יכולים לזהות את המין, הסוג או המשפחה עבור כל תצפית בעזרת iNaturalist, מדריכי שדה והמומחים.

שאפו לתצפיות הניתנות לאימות, בהן רוב משתמשי iNaturalist מסכימים על זיהוי, כולל הישג סטטוס “דרגת מחקר” (סטטוס זה מתאפשר כשיש את כל הפרטים הנדרשים – תמונה, מיקום ותאריך וכן הסכמה של שני שליש מהמזהים). תצפיות אלו הופכות לחלק ממערך הנתונים של פלטפורמת המידע הגלובלי הביולוגי (GBIF) ומגיעות לאנציקלופדיה של החיים (EOL). גם GBIF וגם EOL יכולים לאפשר גישה לחוקרים ברחבי העולם, דבר שהופך את הביובליץ לספק נתונים שימושיים ברמה מקומית ועולמית.

שיתוף בתוצאות

אפשר לכנס את הקבוצה בסוף האירוע על מנת לדון במספר התצפיות והמינים. אפשר להציג את תוצאות הפרויקט על צג, להציג תצפיות במצב רשימה ומפה, או אם אין אפשרות כזו אפשר להראות פוסטר עם סיכום עבור מינים שונים.

עודדו את המשתתפים לשתף בחוויותיהם ובתוצאות של הביובליץ ברשתות החברתיות שלהם על ידי שימוש בהאשטאג הייעודי לאירוע. ההאשטאג משמש ליצירת אוסף של תמונות וחוויות של הקבוצה.

הסיום הוא גם זמן אידיאלי להודות לכל המשתתפים, הארגונים השותפים, המדענים והמומחים ורכזי האירוע.

יתכן שלא כל משתתפי הביובליץ יהיו נוכחים באירוע הסיום, לכן יש לתכנן איך לשתף אותם בתוצאות ולהודות להם על השתתפותם ותרומתם.

פרק 5: לאחר האירוע

סיכום

הביובליץ הסתיים, אבל סביר להניח שיש עדיין עבודה לעשות. חשוב להשאיר את האתר נקי ומסודר לפני היציאה. אל תשכחו להודות בסוף כל יום לאלו שעזרו במהלך היום. לאחר שכולם יתפזרו, רכזי האירוע ירצו להמשיך לתעד או להעלות נתונים, לבדוק את איכות הנתונים, לתקשר תוצאות ולנתח את תוצאות האירוע.

העלאת תצפיות וזיהוי

אם לא הצלחתם לערוך מפגש ייעודי לזיהוי תצפיות ושיפור איכות הנתונים, אפשר לפנות ולבקש מהמשתתפים להצטרף לתהליך ניהול וניתוח הנתונים במהלך השבוע שאחרי האירוע. יתכן שלחלק מהמשתתפים עדיין יש תמונות להעלות, אז עודדו אותם להקדיש זמן לעדכון התצפיות באפליקציה. ודאו שהמשתתפים והרכזים יודעים שהם יכולים לעזור בזיהוי ואימות של התצפיות.

מדע אזרחי עוזר למדענים לאסוף יותר נתונים משהיו אוספים ללא הכלי הזה, לשלב גישות מחקר שונות וליצור פרויקטים חדשים לגמרי. כך למשל, כאשר נשיונל ג’יאוגרפיק שיתפה פעולה עם שירות הפארקים הלאומיים בארה”ב כדי לארח ביובליץ, כל הנתונים נכנסו למסד הנתונים NPSpecies כרשומה רשמית ומסייעים בתכנון פעולות ניהול בפארקים. לכן חשבו כיצד ניתן להשתמש בנתוני הביובליץ שלכם ונסו לחבור לארגונים וגופים שירוויחו מהנתונים.

שיתוף התוצאות

חשוב לתקשר את ההישגים של הביובליץ לשותפים ולתומכים, וכמובן למשתתפים. הפיצו דוח קצר של הממצאים וסיפורים מעניינים למדענים, חוקרי טבע, מתנדבים, בעלי הקרקע וכל אחד מנותני חסות. ניתן להיעזר בתבנית לסיכום ביובליץ (בפרק משאבים ומקורות). זה יכול להיות במסגרת מייל תודה, אולי כולל כמה תמונות מהאירוע או משוב ספציפי על הפעילויות, ומספר כולל של המינים שנמצאו. תוכלו להשתמש בכלים כמו האפליקציה והאתר של iNaturalist כדי לשתף נתונים עם אחרים. תוכלו לשלוח במייל ולפרסם ביומן בדף הפרויקט של הביובליץ ב-iNaturalist. אפשר לכלול בפרסום סטטיסטיקה על הנתונים שנאספו, מספר המשתתפים, המשתתפים עם הכי הרבה תצפיות ומינים, ממצאים ייחודיים וכל גילוי מעניין אחר או תוצאות מהאירוע. שלחו סיכום קצר של הממצאים גם לתקשורת המקומית כדי שהציבור ייחשף לתוצאות.

פעילויות המשך

ביובליצים הם אירועים קהילתיים, אז שמרו על מערכות יחסים טובות גם עם השותפים לאירוע וגם עם המשתתפים כדי שהם יחזרו, עם חברים ועמיתים, לאירועים עתידיים. הודו למתנדבים על תרומתם למדע האזרחי, ולארגונים השותפים, למדענים, לחוקרי הטבע ולמארגנים על תרומתם להנחלת התשוקה שלהם למגוון ביולוגי לדורות הבאים.

ישנן מספר דרכים שבהן ניתן להמשיך לפעול לאחר הביובליץ, כמו תערוכת תמונות, תצפיות וסיפורים. גם כחודש לאחר הביובליץ אפשר להפגיש אנשים, לחגוג את ההצלחות ואת הנתונים שנאספו ולהודות לכל מי שהיו מעורבים. זה גם נותן את ההזדמנות להמשיך לפתח ולהזין את הרשת שנוצרה על ידי הביובליץ ומייצר פרסום טוב.

אפשר לארגן הרצאות לקהילה או למוסדות חינוך להצגה של תוצאות הביובליץ. גם ספריות מקומיות עשויות להתעניין בהצגת הממצאים.

משוב והערכה

הכינו דוח מסכם של האירוע עם מסקנות ותובנות לפעמים הבאות – ניתוח לאחר אירוע הוא חשוב ומייעל את התהליך העתידי. קבלת משוב וביצוע הערכה של האירוע מאפשרים שיפור מתמיד, ומהווים אמצעי לראות מה עבד היטב ואיפה צריך לעשות שינויים. זה גם מאפשר למדוד את השגת היעדים המקוריים, כולל דיווח למממנים כדי להצדיק את מימון האירועים הבאים.

אספו משוב מיידי מכל המעורבים (צוות, מובילי סקר, מתנדבים, משתתפים מהציבור, ארגונים וכו’) בזמן שזה טרי בדעתם והמומנטום וההתלהבות עדיין שם. פנו לכמה שיותר גורמים שונים על מנת שתתקבל תמונה רחבה ומפורטת. יתכן שכדאי לארגן פגישה של השותפים כדי לסכם את האירוע ולקבל תובנות והמלצות.

ישנן דרכים שונות לאיסוף מידע עבור ההערכה (בין אם נתונים איכותיים ובין אם כמותיים), שדורשות רמות שונות של מאמץ. הנה כמה הצעות:

• שאלון סיכום – המשתתפים ימלאו שאלונים במהלך האירוע, או לאחריו באמצעות המייל.
• ראיון סיכום – אפשר לקיים ראיונות קצרים במיוחד על מנת לקבל משוב קצר ומיידי מהמשתתפים במהלך האירוע או לאחריו.
• ראיונות צוות – ראיונות עם צוות המעורב בניהול (מארגנים ומתנדבים) וגם עם מומחי הטבע והמדענים על מנת לקבל משוב פורמלי ובלתי פורמלי.
• תצפית – ניתן להזמין מעריך ייעודי שיתבונן במהלך הביובליץ ויכתוב הערות, בין היתר על היקף ההשתתפות ותגובות של המשתתפים.

איזה סוג מידע כדאי לאסוף? תרצו לאסוף מידע על היבטים שונים של הביובליץ, כשהשאלות ישתנו בהתאם לתוצאות שתנסו למדוד. דוגמאות להיבטים שניתן לבחון:

• דמוגרפיה של הקהל – מספר המשתתפים, גיל, מין, מהיכן הגיעו גיאוגרפית, היכן שמעו על הביובליץ.
• תגובה של המשתתפים והצוות המארגן או המתנדבים לפעילויות – האם הם נהנו מהביובליץ ובאיזו מידה? מאילו היבטים הם נהנו יותר או פחות? האם הם ימליצו על האירוע לאחרים?
• תוצאות מדעיות (מחולקות לפי קטגוריה טקסונומית) – מספר המינים שנצפו, מספר הרשומות שנאספו.
• תוצאות אישיות – מה המשתתפים למדו בביובליץ? האם הם שינו את יחסם למדע, לסביבה וכו’? מה הם חשבו שהמטרה של הביובליץ?

ההערכות הללו גם יעזרו לבנות תמונה לאומית של הביובליץ ככלי למעורבות ציבור ומדע אזרחי, אז שתפו את המשוב עם המרכז הישראלי למדע אזרחי ועם מארגני ביובליץ אחרים כדי לעזור ליצור קהילה יציבה לאורך זמן של מומחים בתחום.

דוח מדעי

ביובליץ הוא סוג של פעילות מדעית אזרחית – המתנדבים אוספים מידע על מגוון ביולוגי ומידע סביבתי שתורמים להרחבת הידע על הטבע והסביבה. ככזה, הביובליץ צריך לייצר נתונים שימושיים שיתרמו לידע על מינים ועל אקולוגיה של מקומות. ברוב הפעמים זה בא בצורה של רשימות מינים ותמונות עבור האתר הנבחר, המועברות למאגרי נתונים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים.

נתוני הנוכחות של מינים משמשים מדענים להבין את הדינמיקה והיחסים בין אורגניזמים והמקומות שבהם הם חיים. שינויים בתפוצה ובשפע המינים לאורך זמן, כמו גם הבדלים קטנים ועדינים בין אוכלוסיות שונות מאותו מין, יכולים לספר לאקולוגים סיפורים חשובים על השפעות מצטברות של שינויים סביבתיים ולחצים על שימושי קרקע, והידע הזה מסייע בניהול טוב יותר של המערכת האקולוגית. ככל שהנתונים מקיפים ומדויקים יותר, כך הם שימושיים יותר בניתוח המדעי.

תיעוד ביולוגי

תיעוד ביולוגי הוא תיעוד של מין מסוים, באזור מסוים, בתאריך מסוים. לעתים קרובות מדווחים ישימו לב רק למינים נדירים או מעניינים אבל הביובליץ שואף לתעד הכל – מינים נפוצים ונדירים, כדי לבנות תמונה מלאה של המגוון הביולוגי של אתר ביום האירוע.

חסרי ניסיון בתחום מוזמנים להיעזר במרכז הישראלי למדע אזרחי, בארגוני טבע, במוזיאונים, בקבוצות טבע מקומיות, באוניברסיטאות או במשאבים באינטרנט, כמו מדריך דרווין לתיעוד המגוון הביולוגי. תיעוד ביולוגי שנעשה על ידי חוקרי טבע מומחים עשוי להיות החלק המרכזי ברשימת המינים שניצור מהאירוע, אבל כדאי בהחלט לתת לציבור הזדמנות לקחת חלק בהיבט החשוב ביותר של הביובליץ, כלומר, לאפשר למשתתפים מתחילים להיות מעורבים בתיעוד ובזיהוי. זה חשוב מאוד לשם טיפוח עניין והערכה לטבע ועל מנת לבנות את מסד הנתונים המקומי והלאומי.

המרכיבים החיוניים בתיעוד ביולוגי:

• מי – מי מצאו את הדגימה ומי זיהו את המינים? לאחר הגשת הרשומה יתכן שיהיה צורך לאמת על ידי מומחים.
• מה – מה שם המין? יש לתת שם עממי ואם ניתן גם שם מדעי. אם לא יודעים, יש לציין את הרמה הטקסונומית הידועה המפורט ביותר (למשל, עכביש) ולחפש עזרה עם הזיהוי. יש לצלם תמונות באיכות טובה ומזוויות שונות, רצוי עם סרט מדידה. ככל שהזיהוי קרוב לרמת המין כך עולה הסיכוי שייעשה שימוש בנתונים, אבל אין לנחש אם לא בטוחים בוודאות בזיהוי. לגבי מיני חסרי חוליות או מינים בהם הזיהוי קשה מאוד אפילו למומחים, ללא דגימה שנאספה, מקובל גם זיהוי ברמה של משפחה.
• מתי – התאריך והשעה שבהם נצפה המין. תיעוד השעה חשוב עבור סוגים מסוימים של רשומות.
• איפה – מיקום הרשומה, באופן אידיאלי כקו רוחב וקו אורך במעלות עשרוניות (WGS84 – World Geodetic System 1984). זו צורת ציון קואורדינטות נפוצה מאוד שמשמשת כברירת המחדל במפות גוגל, בטלפונים ניידים וביחידות כף יד מבוססות GPS רבות. יש כלים רבים, כולל כמה אפליקציות לטלפון נייד, שמאפשרים לתעד נקודת ציון גיאוגרפית. אם אותו מין נמצא גם במיקום אחר יש לדווח רשומה נפרדת. כלומר אפשר ליצור מספר רשומות עבור כל מין ברשימה, וזה כמובן יעיל יותר מאשר תיעוד אחד לכל מין.

תצלומים הם עדות חשובה למין, במיוחד כאשר לא בטוחים בזיהוי שלו. הם חיוניים אם רוצים שהרשומה תאומת על ידי מומחה. תמונות ברורות וממוקדות המראות את הפרט מוגדל ככל האפשר ובפירוט רב ככל האפשר יסייעו בזיהוי ובאימות, אז כדאי לעודד את כולם לצלם את מה שהם רואים באופן הטוב ביותר. אפשר לערוך תחרות “התמונה הטובה ביותר” בתור פעילות בביובליץ. חשוב גם להקל על אנשים להוריד את התמונות שלהם במחנה הבסיס ועדיף לעשות זאת לפני שהם עוזבים את הביובליץ.

טפסים לדיווח

אפשר להוריד, לתרגם ולהדפיס טפסים סטנדרטיים לאיסוף נתונים (דוגמה כאן), ואם נדרש אפשר להתאים אותם לצרכים שלכם. חשוב שהרשומות יכללו שדות התואמים לתקן איסוף נתוני מגוון ביולוגי סטנדרטי בינלאומי (דרווין קור). מובילי הסקר עשויים לרצות להוסיף לשדות הבסיסיים כמה נתונים משלימים נוספים, ולכן תדרש התאמה לטפסי הבסיס. חשוב להבין את צרכי איסוף הנתונים של מובילי הסקר הרבה לפני האירוע, כדי שנוכל לסייע להם במהלך האירוע.

הימנעות מספירות כפולות

ביובליץ הוא סקר אינטנסיבי של אזור מוגדר בפרק זמן קצר ולכן יש סיכון מוגבר לספירה כפולה של תצפיות, מצב שעלול לעוות משמעותית את האומדן של שפע המינים בביובליץ. יש כמה אסטרטגיות בהן ניתן להשתמש כדי למזער סיכון זה ולהפוך את הנתונים לשימושיים יותר בניתוח מדעי. למשל, כאשר מספר סקרים מכסים את אותן קבוצות טקסונומיות (למשל ציפורים, זוחלים וכו’), תכננו כך שכל סקר יכסה אזורים שונים במהלך הביובליץ; בסקרים הנערכים כפעילות מודרכת עם מובילי סקר, צריך למנות מישהו או מישהי לתיעוד כל הנתונים, כדי שהקבוצה תספק סט דיווחים אחד מהסקר ללא חזרות; אם מעודדים משתתפים לאסוף ולתעד דיווחים באופן עצמאי כדאי להכווין אותם לאסוף משטח ייעודי או להגביל לרשימת מינים ידידותית שבה מספר מוגבל של המינים הנפוצים ביותר שהם עשויים להיתקל בהם.

כלים לתיעוד נתונים

על מנת שהנתונים שנאספו בביובליץ ישמשו למדע, הם צריכים להיות משולבים בתוך מסד נתונים המאפשר למדענים לנתח דפוסי תפוצה ושינוי על פני מרחב וזמן, כמו מאגרי הנתונים של iNaturalist או של המרכז הישראלי למדע אזרחי. אנחנו ממליצים מאוד להשתמש בביובליץ ב-iNaturalist (ראו פירוט והסברים בנושא “iNaturalist ככלי לביובליץ” בפרק ההקדמה). השימוש ב-iNaturalist יספק גם נתוני מיקום מדויקים שיאפשרו יצירת מפה של הדיווחים. iNaturalist פחות תתאים לסקרים המבוססים על חתכים, לשם כך אפשר ליצור מסלול מוגדר מראש של חתך לניטור על גבי מפה באחד הכלים של BioCollect, ולתעד את המינים הנצפים לאורך החתך או בתוך תא מוגדר מראש משמאל או מימין למסלול. יש לספק לצוותי הסקרים או לסוקרים העצמאיים עותקים נוחים לקריאה של מפות, בהן נסמן מראש את חלוקת האזורים, החתכים, נקודות ציון וכו’ לפי הצורך. חשוב שמובילי הסקר והמדווחים יכירו את ההתייחסות המרחבית ואת שיטת המיפוי לפני היציאה לסקר.

איסוף רשומות מינים

הסבירו למשתתפים כיצד אתם מתכוונים להשתמש ברשומות שהם מגישים, כך שכל מי שהשתתף ידע לאן הנתונים יגיעו ואיך ייעשה בהם שימוש. אם זה אפשרי מבחינה טכנית, הצגת תוצאות הסקר בזמן אמת או כמעט בזמן אמת במחנה הבסיס, באמצעות לוח פשוט או צג אלקטרוני, היא דרך מצוינת לבנות התרגשות וציפייה. עודדו את מובילי הסקרים והמשתתפים העצמאיים למסור את טפסי התיעוד (אם הם לא מדווחים ישירות באפליקציה של iNaturalist) בהקדם האפשרי לאחר הסקר. נסו להזין את הרשומות באותו יום (לכן נדרש מחשב נייד אחד לפחות במחנה הבסיס). לחלופין, אפשר לבקש מהמתנדבים להזין את כל הנתונים באירוע נפרד המיועד להזנת נתונים (“DataHack”). יתכן שחלק מהמומחים יצטרכו לקחת דגימות לצורך זיהוי במעבדה, כך שלא נקבל את הרשומות שלהם עד זמן מה לאחר האירוע. הדגישו זאת כאשר אתם חושפים את מספר המינים שנצפה בביובליץ ועדכנו מאוחר יותר דרך האתר או מדיה חברתית. ייתכן שתצטרכו להזכיר למומחים עסוקים שישלחו את הרשומות האלה כמה שבועות לאחר האירוע. כשתפרסמו את מספר המינים שנצפו בביובליץ (דבר שיכול להיות עוד הזדמנות פרסומית) השתמשו בניסוח כגון “עד כה” ו”לא סופי”, ככל שצריכות להגיע רשומות נוספות ממומחים. אם תשתמשו במסד הנתונים של iNaturalist או של המרכז הישראלי למדע אזרחי, הרשומות של הביובליץ יתווספו למאגרים בינלאומיים של מגוון ביולוגי.

פרק 6: משאבים ומקורות

קישורים למסמכי עזר

דף עזר לתכנון ביובליץ

צ’קליסט לארגון ביובליץ

תבנית לסיכום ביובליץ

תבניות לאינפוגרפיקה לסיכום ביובליץ
(התבניות גמישות וניתנות לשינוי בהתאם לצרכים – נדרש ידע בסיסי ב-Canva. הקובץ כולל תבניות מכמה סוגים וכן דוגמאות לשימוש בהן. ראו הערות בתוך הקובץ להנחיות).

הנחיות לסיכום ביובליץ

מרכיבים מומלצים בדוח סיכום לאירוע ביובליץ:

• לוגואים של השותפים
• הקדמה או רקע קצר: מהו ביובליץ, תיאור הביובליץ
  • תאריך
  • שטח הביובליץ ומאפייני המקום (כולל חלוקה לאזורים אם רלוונטי)
  • מטרות האירוע ויעדים
  • מהלך האירוע – הפעילויות שנערכו (למשל פעילות לתלמידים, סיורים, מלכודות אור וכו’)
  • מאפייני המשתתפים ומספרם
  • שיטות עבודה מרכזיות לאיסוף נתונים
• תוצאות: סטטיסטיקה של הנתונים שנאספו, ממצאים ייחודיים וגילויים מעניינים, אפשר גם לציין את המשתתפים עם מספר התצפיות והמינים הגדול ביותר. אפשר להציג בעזרת גרפים ותמונות.
• מסקנות
• המלצות
• תודות לשותפים, לתומכים, למשתתפים ולמומחים

כדי להכין את הסיכום בקשו עזרה מהמומחים שהשתתפו בו. בקשו מהם להכין סיכום שיכלול את האזורים שנסקרו, שיטות עבודה, טבלה עם שמות המינים שנצפו – אולי בכל אזור בנפרד, תיאור הממצאים המרכזיים והמלצות, וכן לצרף תמונות.

רצוי להרבות בתמונות מהאירוע ותמונות של אורגניזמים ייחודיים (לא לשכוח קרדיט לצלמים). אפשר להוסיף ציטוטים של משתתפים (אם נאספו במהלך האירוע או במשוב לאחריו) ואינפוגרפיקה שמתארת את מהלך האירוע או התוצאות שלו, כמו:

דוגמאות נוספות לדוחות סיכום ביובליץ מהעולם

Stanley Park BioBlitz 2011

Dixon Waterfowl Refuge 2018 BioBlitz

St George Rainway 2022 Bioblitz

Big Bend BioBlitz (Jordan River, UT) 2022

מקורות

Australian Guide to Running a Bioblitz

Do-It-Yourself Bioblitz (National Geographic)

Guide to Bioblitz (National Geographic)

The Australian BioBlitz Hub

City Nature Challenge – אתגר הטבע העירוני

City Nature Challenge – Education Toolkit (משאבים לפעילות חינוכית)